רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2013

סיכום הוועידה לעתיד החינוך 24/12/13

תמונה
הוועידה לעתיד החינוך התקיימה בשבוע שעבר בתל אביב, ביוזמת "כלכליסט" ומיזם "סיסמה לכל תלמיד" .  הוועידה עסקה בחזון עתיד החינוך ובשינויים הצפויים בשנים הקרובות בעקבות כניסת הטכנולוגיה לזירה. בחרתי להביא כאן סיכום של מספר הרצאות, מתוך שלל הנואמים המכובדים בכנס.   המיזם "סיסמה לכל תלמיד" נוסד לפני 7 שנים על ידי אודי אנג'ל, ונותן היום מענה לכ- 80,000 תלמידים ב- 42 ישובים. לאחרונה אף פיתחו רשת חברתית מוגנת בסיסמה, ואפליקציית הורים שמאפשרת להתעדכן בפעילות הילד. לפניכם מעט נתונים מספריים על הפעילות באתרי סיסמה לכל תלמיד: במהלך הכנס התקיימו ארבעה מושבים מרכזיים: חזון, טכנולוגיה, רעיון ומנוע. בכל אחד מהמושבים היו מספר נואמים. נשיא המדינה, שמעון פרס עלה לבמה במושב החזון, ופתח את דבריו בשאלה: "קראתי את החוברת של ה- OECD על החינוך. שאלתי את עצמי מדוע בהייטק אנחנו למעלה ובחינוך אנחנו למטה ובמקום מביש? מדוע אנחנו מצטיינים בטכנולוגיה ומפגרים בהשכלה? פרס טען שאסור לנו "לדרוך במקום", ו קרא לשר החינוך ולמערכת החינוך להניע מהפכה ממוחשבת בבתי הספר בי

רעיונות לסיכום מפגש למידה

תמונה
סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד. הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה. אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי. לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה . את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.

איך בודקים למידה?

תמונה
מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן.    Mia MacMeekin  "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת , המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום , אך במסמך שיצרה  MacMeekin   הם מעט יותר מכווני תוצר. תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב.  אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם...  קישור למצגת .

תגים דיגיטליים בחינוך

תמונה
מי זוכר את הרגשת העונג והגאווה בילדותנו כאשר קיבלנו מדבקת סמיילי מהמורה על הכנת עבודה טובה או תג בקיאות מהמדריך בצופים...? מתברר שמגמת ה"פרצופונים" לא חלפה מהעולם, ואף משתדרגת בימים אלו והופכת לדיגיטלית. בתקופה של שיח על הערכה חלופית והתמקדות באקטיביזם של הלומדים, לאותן "מדבקות הסמיילי" יש ערך רב. בנוסף, מגמת הלמידה מרחוק חוצת הגבולות ו קורסי ה- MOOC הצוברים תאוצה מחייבת קרדיטציה דיגיטלית ומנגנוני איסוף דיגיטליים של הישגי הלומדים.   תג דיגיטלי הוא ייצוג מקוון של מיומנות שהרווחת במהלך הלמידה. לרוב מדובר בתגים ויזואליים ופומביים. תגים אלה נועדו להגביר את המוטיבציה, לדרבן תחרות בין הלומדים, ולספק מכניקת משחקים המסייעת בהפיכת תהליך הלמידה למאתגר ומרתק.  שני הסרטונים הבאים מדגימים מהו תג דיגיטלי ומציינים את היתרונות בשימוש בתגים אלו: What Is A Badge Badges for Lifelong Learning: An Open Conversation מדובר במגמה גורפת שנכנסת הן לבתי הספר והן לאקדמיה ולקורסים לפיתוח מקצועי. ורוניקה דיאז כותבת על כך שמוסדות להשכלה גבוהה וארגונים אחרים ברחבי ארצות הברית מתחי

המפתח של חביתוש

תמונה
הפעם בחרתי להביא בפניכם פוסט מעניין שכתבה קרלה גוטיירז, ובו היא מציגה שש גישות מפתח להצלחה בלמידה מרחוק, המתבססות על מאמר של Kenneth T. Henson מ- 2003 . על אף שאין מדובר בתיאוריה חדשנית ופורצת- אני מוצאת את מקבץ הגישות רלוונטי לכלל הנושאים והתחומים שנרצה ללמד באופן שבו הלומד במרכז ואנו כמעצבי הלמידה והמנחים שלו תומכים בו לאורך התהליך. למידה מבוססת התנסות/חוויה: למידה באמצעות עשייה או למידה אקטיבית. סימולציות ומשחקים יכולים לסייע ללומדים ליישם את הידע שרכשו. גם שימוש בסיטואציות מחיי היומיום וחקר מקרה, כלומר למידה באמצעות סיפורים ודוגמאות, תורמים לתהליך הלמידה האקטיבית בלמידה מרחוק. כיבוד והכרת הלומדים: קורסים בלמידה מרחוק מדגישים לרוב את תפקיד המורה/המנחה או את התוכן, בעוד שהפוקוס צריך להיות על הלומדים. הצעד הראשון בתכנון למידה מרחוק מחייב התחשבות באיכויות הלומדים ובנטיותיהם. ניתן, למשל, להציג מידע בדרכים מגוונות במטרה לקלוע למגוון החוזקות והחולשות של הלומדים. הסתמכות על ידע קודם בעיצוב תכנית הלימודים: כדאי לבצע הערכה מקדימ

במבט קדימה- סיכום הרצאה של ד"ר אשר עידן

תמונה
ב- 11/4/13 הוזמן ד"ר אשר עידן להרצות במטח על אפשרויות תעסוקה בעולם העתידני, תוך התייחסות לדור ה- Y  . ההרצאה ניתנה  במסגרת השתלמות רכזי תעסוקה ביחידות לקידום נוער, שמופעלת על ידי מטח ובשיתוף רשת עתיד ואגף חברה ונוער. ההרצאה שילבה מספר אמירות מטלטלות לגבי העתיד, ואני מאמינה שהן גרמו לכל הנוכחים לחשוב קצת קדימה ועל הדור אותו אנו מכינים לקראת העתיד. על אף שעידן מכנה עצמו "עבריין" (חוקר עבר...) הוא מתעסק הרבה בחיזוי מגמות עתידיות, מאחר והמנבא הטוב ביותר לפעולות העתידיות הוא כנראה העבר. בחרתי להתייחס למספר נקודות שהעלה עידן בהרצאתו, ואני ממליצה בחום למי שטרם שמע אותו להגיע לאחת מהרצאותיו.  אחד המשפטים שהדהדו לי בעיקר לאחר ההרצאה הוא: "אנחנו מתכוננים למלחמה הקודמת" . האמרה מכוונת בעיקר למערכת החינוך, המכשירה את דור ה- Y   לעולם הישן. נכתב רבות על כך שהלמידה המסורתית וכיתות הלימוד לא מתקדמות באופן משמעותי ככל שעוברות השנים, ואין טוב ממראה עיניים- הדמיון בין כיתת לימוד אז והיום: אנחנו לעתים שוכחים שאותם תלמידים יהפכו די במהירות לבוגרים עצמאיים וייכנסו לשוק התעס