יום שני, 30 בדצמבר 2013

סיכום הוועידה לעתיד החינוך 24/12/13

הוועידה לעתיד החינוך התקיימה בשבוע שעבר בתל אביב, ביוזמת "כלכליסט" ומיזם "סיסמה לכל תלמיד"הוועידה עסקה בחזון עתיד החינוך ובשינויים הצפויים בשנים הקרובות בעקבות כניסת הטכנולוגיה לזירה. בחרתי להביא כאן סיכום של מספר הרצאות, מתוך שלל הנואמים המכובדים בכנס. המיזם "סיסמה לכל תלמיד" נוסד לפני 7 שנים על ידי אודי אנג'ל, ונותן היום מענה לכ- 80,000 תלמידים ב- 42 ישובים. לאחרונה אף פיתחו רשת חברתית מוגנת בסיסמה, ואפליקציית הורים שמאפשרת להתעדכן בפעילות הילד. לפניכם מעט נתונים מספריים על הפעילות באתרי סיסמה לכל תלמיד:
במהלך הכנס התקיימו ארבעה מושבים מרכזיים: חזון, טכנולוגיה, רעיון ומנוע. בכל אחד מהמושבים היו מספר נואמים. נשיא המדינה, שמעון פרס עלה לבמה במושב החזון, ופתח את דבריו בשאלה: "קראתי את החוברת של ה-OECD על החינוך. שאלתי את עצמי מדוע בהייטק אנחנו למעלה ובחינוך אנחנו למטה ובמקום מביש? מדוע אנחנו מצטיינים בטכנולוגיה ומפגרים בהשכלה? פרס טען שאסור לנו "לדרוך במקום", וקרא לשר החינוך ולמערכת החינוך להניע מהפכה ממוחשבת בבתי הספר בישראל.
"בכל בוקר יש המצאות חדשות. מה שהמורה למד כבר התיישן ומה שהתלמיד צריך ללמוד עוד לא כתוב בספר". לכן ממליץ הנשיא לכל אזרח במדינת ישראל שיהיה בעת ובעונה אחת גם מורה וגם תלמיד- מורים צריכים ללמד את עצמם כדי שיוכלו ללמד את התלמידים. "ספרי הלימוד חשובים, אבל הלמידה היום אינה כרוכה רק בספרים. החינוך קיים באוויר ואדם זקוק לעידוד כדי למצות כל מה שיש בו. החופש האמתי הוא החופש לרכוש השכלה וללמוד יותר. להיות אדם טוב יותר. תפקיד שר החינוך הוא להפוך את המדינה למדינה לומדת". להרצאה המלאה של הנשיא פרס

אחרי נשיא המדינה עלה לבמה שר החינוך, הרב שי פירון.
פירון טען שאף שר חינוך לא הוגה תכנית שעולה על אורך קדנציה. הוא טוען שאם לא נשנה את הגדרת הלמידה הטכנולוגיה תהפוך לאוצרות של ברזלים. צריך ללכת לכיוון של למידה משמעותית. העולם של היום הוא עולם של חשיבה , של יצירה. אנחנו מכינים את הלומדים שלנו לעולם של המאה הקודמת וצריך לעצור את זה. הפדגוגיה מיושנת ולא רלוונטית. יש איים של חדשנות אבל הרגולציה מהודקת מדי ולא מאפשרת לאותם איים יותר מדי חופש ביטוי והתרחבות. פירון אומר שצריך לתת יותר אמון במורים ובמנהלים ולעבור לפדגוגיה של יצירתיות וחדשנות. לדבריו צריך לצמצם פערים, כי זה פשוט לא מוסרי לחיות בחרה עם כאלו פערים. צריך לייצר מערכת שתצמצם פערים ותעצים את האדם, ורק אחר כך תבוא הטכנולוגיה ותתאים לעולם החדש הזה. להרצאתו המלאה של שר החינוך.

דני ימין, מנכ"ל מייקרוסופט ישראל נשא דברים במסגרת מושב הטכנולוגיה. לדברי ימין המאפיין המרכזי שעומד בבסיס העולם הטכנולוגי של היום הוא שאין לו גבולות. אין גבול לעוצמת המעבד, לנפח הזיכרון וכו'. הזכיר את עידן ה-big data  וה- internet if things שיתחיל עוד מעט. בתוך כל השינויים הטכנולוגיים האלו, שיש להם השלכות סוציאליות כלכליות פוליטיות ועוד, נמצאת מערכת החינוך שצריכה להמציא את עצמה מחדש, טוען ימין.
גדי זינגרמנהל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל וסגן נשיא באינטל העולמית, פתח את דבריו בשאלה: כיצד מפתחים את יכולות התלמידים? אינטל בנתה מודל שבו התלמיד במרכז. הבסיס של המודל הוא מנהיגות.
 
פתרונות חינוך מכילים לדברי זינגר התקני בסיס, התקנים מתקדמים, תוכנה שמתלבשת על אותם ההתקנים והכל יחד יוצר סביבה חינוכית חדשנית.
  70 אלף מורים עברו הכשרה של אינטל בישראל עד כה, וכחצי מיליון תלמידים השתתפו בתכניות שונות של החברה.
זינגר מדבר על המושג "מחשוב תפיסתי", מושג שצובר תאוצה וילך ויגבר בשנתיים שלוש הקרובות. הרעיון הוא אינטראקציה כמה שיותר טבעית עם המחשב. מסכי המגע הקיימים היום הם לא לגמרי אינטראקציה טבעית. הוא מדבר על מחוות, תנועות פנים ועוד. טוען שכל אלו ישדרגו בצורה משמעותית את האינטראקציה בין האדם לבין המחשב. הוא מאמין שעולם החינוך הולך להשתנות בצורה מהותית ב-10 השנים הקרובות באמצעות מחשוב תפיסתי וקוגניטיבי. "אנחנו עומדים ליצור יחד עולם של תכנים וחוויות שיתאימו לכל אחד מהילדים". הוא משווה את התהליך למורים הפרטיים שניתנו לבני האצולה לפני מאות שנים, וטוען שהטכנולוגיה תאפשר להביא את אותו "מורה פרטי" ושירותי חינוך אישיים לכל תלמיד ותלמידה. הבינה המלאכותית שמבינה מה התלמיד רוצה ויכולה להנגיש לו את התכנים המתאימים- זוהי מהפכה של ממש שמביאה את התלמיד למרכז ומסייעת לו לממש את הפוטנציאל שלו. יש אסופה של טכנולוגיות שהולכות להבשיל בשנים הקרובות, לדבריו, ולשנות את פני החינוך (אחת הטכנולוגיות לדוגמה היא augmented reality או מציאות רבודה שמשלבת את העולם הפיזי והווירטואלי).

עדי דיאמנט מנהל מעבדות החדשנות במרכז המו"פ במיקרוסופט ישראל פתח את דבריו באמירה ששיטת החינוך הפרונטלית התחילה במהפכה התעשייתית. המורה החזיק את הידע ובצורה סכמתית ופשוטה הוא היה צריך ללמד את החומר שהוא יודע, לעשות בחינות ולהעריך את התלמידים. המודל הזה נמצא בשלב המוות הארגוני על פי המודל "מחזור החיים של ארגונים", אמר דיאמנט.
אם פעם החברות עברו את המסלול של לידה, דרך שלב הבגרות ובמשך עשרות שנים היה להם זמן להתמודד עם שלב הדעיכה, היום הקצב מהיר מאוד והרבה ארגונים גדולים שהיו מוצלחים חווים את שלב הדעיכה וחווים את שלב המוות במהרה. מערכת החינוך נמצאת בשלב הגסיסה, ומי שלא שם לב מתהלך כמו זומבי בקרב אנשי החינוך. הדרך היחידה לצאת משלב הדעיכה זה באמצעות חדשנות, לדבריו. אז מה זאת חדשנות?
 
חדשנות על פי הגדרה של ביל גייטס:
התאמת ההגדרה למשרד החינוך:
 מרכיבי החדשנות לדברי עדי הם:
- משהו חדש
- ערך מוסף מציג שיפור או שינוי מהותי
- ניתן למדידה
- משתמשים בו
- נתפש כחדשני

היכולות הנדרשות לחדשנות הן:
דיאמנט מסביר שקיימות 3 עדשות לבחינת מרכיבי החדשנות בעולם העסקי: טכנולוגיה, תרומה לארגון וחווית המשתמש.  צריך להסתכל על כל מוצר/רעיון חדש בשלוש הפריזמות האלו.
סביבת העבודה החדשנית משלבת, לדבריו, מכשירי קצה ותשתית שרתים, קישוריות ושיתופיות, כלים ליצירתיות, מאפשרת ניטור, מעקב, ניתוחים ומחקרים. גם החינוך צריך להפוך לחדשני ודיגיטלי.


עדי סיכם את דבריו בציטוט הנוקב:

עופר רימון, מנהל מנהל מדע וטכנולוגיה ותקשוב, היה הנואם הבא ודיבר על תקשוב בתי הספר ועל איך אנו פותחים את דלת הכתה אל הטכנולוגיות השונות. הפתרון לפתיחת הכיתות נשען, לדבריו, על מחשוב ענן כדי לשבור את החומות, על תוכן, תוכנה ותשתית טובה.

גישת הענן של משרד החינוך:

בהמשך הציג רימון את סל הכלים המוצע במערכת:
ינקי מרגלית, מייסד חברת התוכנה אלאדין, מציע להפסיק להסתכל על טכנולוגיה כעל פטיש ולהתחיל לחשוב עליה כחלק אינטגרלי מהחיים שלנו. צריך להבין את השינוי המהותי הזה - טכנולוגיה זה משהו צומח ומתפתח, שמחליף אותנו בדברים מסוימים ועוטף אותנו. ולכן לא צריך לחשוב עליה כעל משהו שאני משתמש בו בחינוך, אלא משהו שצריך לשלב אותו בתוך החינוך.

מרגלית הציג את המושג homosepiens 2.0, שפירושו פער דורות הנמצא בתוך האדם עצמו- כל אחד מאיתנו מרגיש את פער הדורות עוד במהלך חייו. זו מהפכה מתמשכת שאנחנו צריכים לחיות בתוכה, ואין זמני הפוגה בין מהפכה למהפכה. הכל משתנה ולא מה שהיה הוא שיהיה. המחשבים הולכים והופכים תבוניים יותר- הוא לא נועד לעשות עבודה ומשרת אותי. צריך להבין את השינוי המהותי הזה - טכנולוגיה זה משהו צומח ומתפתח, שמחליף אותנו בדברים מסוימים ועוטף אותנו. ולכן לא צריך לחשוב עליו כעל משהו שאני משתמש בו בחינוך, אלא משהו שצריך לשלב אותו בתוך החינוך הוא לא נועד לעשות עבודה ומשרת אותי. המחשב עושה חקלאות טוב יותר, הוא טס יותר טוב ממני, הוא משחק שח יותר טוב ממני. בקרוב גם הרופאים הכי טובים שלנו יהיו מחשבים", סיכם.

דוקטור קובי גל חוקר באוניברסיטת בן-גוריון טען שהעתיד טמון במורים שישלבו תקשוב, כי בין אם תרצו ואם לא, הצורה שתלמידים לומדים כיום מתווכת על ידי טכנולוגיה. התאמה ואדפטציה בהתאם לdata base  שייאסף והדרכה מתוך הבנה. גם דובי וייס, המדען הראשי בעת הדעת, דיבר על מערכת ניהול למידה מתקדמת 
data driven teaching, שיודעת מה קורה בעיתוי הנכון ומזהה נכון את הצרכים של התלמיד. המערכת נותנת מענה לשונות התלמידים, יוצרת תלמידים מחוברים ללמידה ומעלה את ההישגים. במקביל מאפשרת הערכה מעצבת, קבלת מידע בזמן אמת על ביצועי התלמידים, זיהוי מגמות, תכנון המשך הלמידה על בסיס ביצועי העבר, שיפור איכות מתמיד במעגל ההוראה והלמידה.
גיא לוי, מנהל החדשנות במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) דיבר על הפער הדיגיטלי שיוצא מהזירה ולעומתו הפער במוטיבציה שנכנס לזירה. בקרוב לכולם יהיו מסכים, אך המוטיבציה תהיה חסרה. לוי טוען שהיום בעזרת הכלים יש לנו כאנשי חינוך את היכולת להגביר או לצמצם מוטיבציה בעזרת הלמידה האדפטיבית.  
מטח מפתחת לאחרונה בשיתוף עם חברת הסטארט-אפ self-lab פיילוט למוצר המאפשר adaptive learning. לוי מספר על ניסוי שערכו בכיתות ד' בבית ספר בארץ: בכיתה אחת השתמשו באמצעי המחשה פיזיים ובכיתה השנייה באמצעים ווירטואליים. הנושא שנבחר היה נושא חדש עבור התלמידים (שברים). התוצאות בפעילות הווירטואלית והאינטראקטיבית היו טובות יותר. המוצר (תוכנה) בעצם מביא למורים תוכן ממוחשב ומנותח בדוחות ומאפשר להם לבנות מעין ניסוי למידה אישי. שלב א' של הפיילוט הסתיים עכשיו. המידע נאסף מנותח ומנותב. בשלב הבא המורה עובדת עם קבוצת מיקוד, כששאר התלמידים עובדים באופן אישי. בניסוי שנעשה על שתי כיתות כשבאחת המורה מלמדת את כולם נושא באופן פרונטלי מול הוראה בקבוצת מיקוד שיצרה התוכנה הוצגו התוצאות הבאות: ממוצע הציונים של הכיתה שהחומר נלמד בה עם קבוצת מיקוד היה 86 מול 73 בכיתה הרגילה. סטיית התקן בכיתה עם קבוצת המיקוד הייתה 6% מול 11% בכיתה הרגילה. "מעבר לציונים ההצלחה בצורה הזו של קבוצת המיקוד שמייצרת הלמידה האדפטיבית הוא בסטיית התקן הנמוכה" לדברי גיא. בתחילת חודש ינואר הפיילוט עובר לשלב הבא, והמוצר אמור להתאים לכל תלמיד את המסלול שלו בתהליך הלמידה. התפקיד של המורה הוא קריטי פה, אומר לוי, משום שהחלק של האינטראקציה הבלתי אמצעית הוא חשוב מאין כמותו. אם נספק להם את הכלים הנכונים גם המוטיבציה של המורה וגם של התלמידים תעלה.
 
 אני ממליצה לעיין גם בדבריו המרתקים של פרופסור נתן אינטרטור על התכנונים העתידיים לקריאת מוחם של הלומדים.

יום שבת, 21 בדצמבר 2013

רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.

הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה...
רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.

לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.

יום שבת, 14 בדצמבר 2013

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן.  Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekin הם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


https://docs.google.com/presentation/d/1fzpnykieOgdy0w6Zb4_hIJ-b6-QaHgyo7Jaea1Fbj90/present?noreplica=1#slide=id.p14

יום שבת, 19 באוקטובר 2013

תגים דיגיטליים בחינוך

מי זוכר את הרגשת העונג והגאווה בילדותנו כאשר קיבלנו מדבקת סמיילי מהמורה על הכנת עבודה טובה או תג בקיאות מהמדריך בצופים...? מתברר שמגמת ה"פרצופונים" לא חלפה מהעולם, ואף משתדרגת בימים אלו והופכת לדיגיטלית. בתקופה של שיח על הערכה חלופית והתמקדות באקטיביזם של הלומדים, לאותן "מדבקות הסמיילי" יש ערך רב. בנוסף, מגמת הלמידה מרחוק חוצת הגבולות וקורסי ה-MOOC הצוברים תאוצה מחייבת קרדיטציה דיגיטלית ומנגנוני איסוף דיגיטליים של הישגי הלומדים.  

תג דיגיטלי הוא ייצוג מקוון של מיומנות שהרווחת במהלך הלמידה. לרוב מדובר בתגים ויזואליים ופומביים. תגים אלה נועדו להגביר את המוטיבציה, לדרבן תחרות בין הלומדים, ולספק מכניקת משחקים המסייעת בהפיכת תהליך הלמידה למאתגר ומרתק. שני הסרטונים הבאים מדגימים מהו תג דיגיטלי ומציינים את היתרונות בשימוש בתגים אלו:
  1. What Is A Badge
  2. Badges for Lifelong Learning: An Open Conversation

מדובר במגמה גורפת שנכנסת הן לבתי הספר והן לאקדמיה ולקורסים לפיתוח מקצועי. ורוניקה דיאז כותבת על כך שמוסדות להשכלה גבוהה וארגונים אחרים ברחבי ארצות הברית מתחילים להתנסות בשימוש בתגים דיגיטליים במטרה להדריך, לתעד, להניע, לציין ולאשרר הישגים של למידה פורמלית ובלתי פורמלית. תגים דיגיטליים נמצאים כעת בשימוש או בפיתוח במוסדות כגון: MIT, Carnegie Mellon, the University of California–Davis, Purdue University, Seton Hall, and Yale University. גם ארגונים שאינם מהווים חלק ממערך ההשכלה הגבוהה כגון: NASA, the movie studio Disney-Pixar ועוד משתמשים כיום בתגים. 

נדמה לי שהשימוש בתגים נשמע טבעי יותר במסגרת בית ספרית, ואילו השימוש בתגים במסגרת השכלה הגבוהה מעורר תהיות והרמות גבה בקרב מספר אנשים, אך צריך לזכור שלומד הוא לומד בכל גיל. מושגים כמו: מוטיבציית לומדים, הישגיות, תחרותיות, תחושת גאווה, רצון להיכרות בהישגים על ידי המרצה ועוד, מאפיינים לומדים צעירים ולומדים מבוגרים ויכולים לשרת את הפדגוגיה והאנדרגוגיה כאחד.

התגים יכולים להיות שימושיים בקבלה למסגרות פורמליות ואף לצרכי קבלה לעבודה. T-SHAPE היא מטאפורה המשמשת לתיאור יכולות האנשים בשדה העבודה במאה ה-21. הפס האנכי על ה-T מייצג את העומק של מיומנויות ומומחיות בשדה מסוים, ואילו הפס האופקי מייצג את המיומנויות המאפשרות לאדם לשתף פעולה עם מומחים בתחומים אחרים וליישם את הידע בתחומי התמחות שונים כגון: עבודת צוות, תקשורת בינאישית, התמודדות עם נתונים ואיסוף מידע, התייחסות לתרבויות שונות, כישורי אוריינות מתקדמים וכו'. האתגר הוא לאתר את אותן יכולות אופקיות אצל אנשים המתמודדים למשל על משרה מסוימת... כאן נכנס עניין איסוף התגים הדיגיטליים. הישגי מיומנות בהשכלה הגבוהה אינם מיוצגים בציון הקורסים או בתעודת התואר. התגים יכולים להעיד על תהליך משמעותי שהלומד עבר בדרך לקבל התואר ומצביעים על יכולות ומיומנויות שרכש הלומד המשלימים ומגבירים את התעודה הרשמית של התואר.

התגים למעשה מתעדים את רוחב יריעת המיומנויות והכישורים של הלומדים באופן מלא יותר. בשל הסיבה הזו הופכים התגים לפופולריים יותר ויותר בקבלה לאוניברסיטאות ולאחר מכן בקבלה לעבודה.

איך עושים את זה?

ניתן כמובן ליצור תגים באופן עצמאי באמצעות תוכנות עיצוב ועריכה ולחלק לתלמידים באתר בו אתם פועלים, אך כיום ישנם כמה אתרים המציעים את השרות באופן ידידותי ונוח. השירות CLASS BADGES  מציע אפשרות ליצירת תגים וניהול התגים על פי תלמידים וכיתות. הם גם מציינים מספר דרכים מעניינות לשימוש בתגים בכיתת הלימוד:
  • התגים כתמרורים ללומדים- על פי קבלת התגים מהמורה, הלומדים ידעו האם הם "בכיוון הנכון" של הנדרש מהם בתהליך הלמידה, כאשר כל תג מציין השלמת חלק אחד בתהליך. התגים מאפשרים הן לתלמיד והן למורה לעקוב אחר ההתקדמות. זה מצוין למעקב אחר התקדמות בפרויקט ארוך טווח כגון עבודת חקר.
תגים לדוגמה:


  • מתן פרסים על הישגים- הענקת תגים על פי הישג ניכר אליו הגיע הלומד. היתרון בהענקת תגים דיגיטליים כפרסים הוא שהם נשארים לאורך זמן ומלווים את הלומד (בעיקר לא נזרקים לפח...).
     תגי פרסים לדוגמה:

  •  גיימיפיקציה של הלמידה- הפיכת הלמידה למעין משחק. התג ניתן כהישג על מעבר שלב בתהליך. זה מייצר תחרות בין הלומדים ואתגר בלמידה.


תגי משחוק לדוגמה:

גם מערכת  MOODLEמאפשרת יצירת וניהול תגים. מלבד יצירת התגים ישנם מספר אתרים המאפשרים איסוף תגים לשם הצגתם ושיתופם ברשתות חברתיות שונות, כגון: הפרויקט של מוזילה ופספורט.   

אינני מכירה שימוש בתגים בבתי הספר או בהשכלה הגבוהה בישראל. אשמח לשמוע מכם על התנסות בהענקת/קבלת תגים ועל ההשפעות של הפעולה על הלמידה.


יום שני, 12 באוגוסט 2013

המפתח של חביתוש


הפעם בחרתי להביא בפניכם פוסט מעניין שכתבה קרלה גוטיירז, ובו היא מציגה שש גישות מפתח להצלחה בלמידה מרחוק, המתבססות על מאמר של Kenneth T. Henson מ-2003. על אף שאין מדובר בתיאוריה חדשנית ופורצת- אני מוצאת את מקבץ הגישות רלוונטי לכלל הנושאים והתחומים שנרצה ללמד באופן שבו הלומד במרכז ואנו כמעצבי הלמידה והמנחים שלו תומכים בו לאורך התהליך.
  1. למידה מבוססת התנסות/חוויה: למידה באמצעות עשייה או למידה אקטיבית. סימולציות ומשחקים יכולים לסייע ללומדים ליישם את הידע שרכשו. גם שימוש בסיטואציות מחיי היומיום וחקר מקרה, כלומר למידה באמצעות סיפורים ודוגמאות, תורמים לתהליך הלמידה האקטיבית בלמידה מרחוק.
  2. כיבוד והכרת הלומדים: קורסים בלמידה מרחוק מדגישים לרוב את תפקיד המורה/המנחה או את התוכן, בעוד שהפוקוס צריך להיות על הלומדים. הצעד הראשון בתכנון למידה מרחוק מחייב התחשבות באיכויות הלומדים ובנטיותיהם. ניתן, למשל, להציג מידע בדרכים מגוונות במטרה לקלוע למגוון החוזקות והחולשות של הלומדים.
  3. הסתמכות על ידע קודם בעיצוב תכנית הלימודים: כדאי לבצע הערכה מקדימה של הלומדים על מנת למפות את הידע הקודם ולתכנן באופן אופטימלי ומותאם את המשך הלמידה. קורסי eLearning המכוונים לכך שהלומד במרכז חייבים להתבונן בתוכן ובמשימות דרך עיניהם של הלומדים, ולהבין בראשית את הנחות היסוד והידע הקודם איתם הם מגיעים.
  4. הזנת הסקרנות: סקרנות מניעה את החדשנות והלמידה, הופכת אותנו לאקטיביים ומחזקת את המוטיבציה. גם בלמידה מרחוק יש להתבסס על הסקרנות של הלומדים ולגרות אותם עם טריגרים בדמות בעיות מורכבות, דוגמאות ושאלות מעוררות מחשבה או חושים...
  5. עירוב רגש בלמידה: ללומדים קל יותר להתחבר לרעיונות ומושגים חדשים כאשר הם מתחברים אליהם גם באופן רגשי. תוכן רגשי ואישי מאפשר ללומד להתחבר עם הנושא ברמה עמוקה ופנימית יותר. כאשר מערבים רגשות בתהליך ההשפעה על הלמידה מתעצמת באופן דרסטי. כדאי לייצר עמדות חיוביות מצד הלומדים לתוכן הנלמד בלמידה מרחוק, כך שירגישו נלהבים יותר להשתתף וללמוד. כמה רעיונות ליצירת מעורבות רגשית בלמידה מרחוק: תרגילים המאלצים את הלומד להיכנס "לנעליו" של מקבל החלטה/דמות מעוררת מחלוקת, להציג עובדות ותוכן מפתיע ללומדים, לעורר מחלוקת ומתח, לעורר זכרונות, להציג סיפורים משכנעים, לשלב מדיה המעוררת תגובות רגשיות וכו'.
  6. נטרול הפחד: פחד מהתמודדות עם אתגרים וביצוע טעויות עלול לעכב את תהליך הלמידה. יש לעצב את מרחב הלמידה כך שיווצרו חללים בטוחים עבור הלומד לעיסוק ברגשות, להגות מרחשי ליבם ומוחם, להביע סקרנות ולהתנסות ללא פחד מכישלון.
 
כמי שעוסקת הרבה בתכנון ועיצוב למידה מרחוק אני מתחברת לששת המפתחות הנ"ל, שאכן מציבים את הלומדים במרכז התהליך ומזמנים להם חוויית למידה אקטיבית ורלוונטית ומתוך כך ממצבים את המנחה/המורה/מעצב הלמידה כעמוד תווך משמעותי עבור הלומדים.

יום שני, 22 באפריל 2013

במבט קדימה- סיכום הרצאה של ד"ר אשר עידן


ב- 11/4/13 הוזמן ד"ר אשר עידן להרצות במטח על אפשרויות תעסוקה בעולם העתידני, תוך התייחסות לדור ה-Y . ההרצאה ניתנה במסגרת השתלמות רכזי תעסוקה ביחידות לקידום נוער, שמופעלת על ידי מטח ובשיתוף רשת עתיד ואגף חברה ונוער.


ההרצאה שילבה מספר אמירות מטלטלות לגבי העתיד, ואני מאמינה שהן גרמו לכל הנוכחים לחשוב קצת קדימה ועל הדור אותו אנו מכינים לקראת העתיד. על אף שעידן מכנה עצמו "עבריין" (חוקר עבר...) הוא מתעסק הרבה בחיזוי מגמות עתידיות, מאחר והמנבא הטוב ביותר לפעולות העתידיות הוא כנראה העבר.

בחרתי להתייחס למספר נקודות שהעלה עידן בהרצאתו, ואני ממליצה בחום למי שטרם שמע אותו להגיע לאחת מהרצאותיו. אחד המשפטים שהדהדו לי בעיקר לאחר ההרצאה הוא: "אנחנו מתכוננים למלחמה הקודמת". האמרה מכוונת בעיקר למערכת החינוך, המכשירה את דור ה-Y  לעולם הישן. נכתב רבות על כך שהלמידה המסורתית וכיתות הלימוד לא מתקדמות באופן משמעותי ככל שעוברות השנים, ואין טוב ממראה עיניים- הדמיון בין כיתת לימוד אז והיום:



אנחנו לעתים שוכחים שאותם תלמידים יהפכו די במהירות לבוגרים עצמאיים וייכנסו לשוק התעסוקה, ולאיזה שוק תעסוקה אנחנו בדיוק מכינים אותם...? האם אותם תלמידים יוכלו לעבוד בעתיד במקום בהם ייבחנו המיומנויות והכישורים שלהם על פני התעודות שהצליחו לצבור עם השנים? האם הם יוכלו להתמודד עם עולם שמושתת על שפע של מידע ופתיחות אם גדלו בחברות מסורתיות כל כך? לדבריו של עידן תוך 15 שנה רוב ילדי כיתה א' בישראל יהיו חרדים וערבים... האם הם יוכלו לשרוד כבוגרים במאה ה-21? האם הם יוכלו לגבור על תחליפי כוח האדם שעולים וגדלים במדינות הודו וסין (צ'ינדיה לדברי עידן) ולפתח ערך מוסף משמעותי על פניהם?


עידן מנבא שעולם ההייטק, היוקרתי כל כך בימינו, יהפוך לפחות ופחות רלוונטי ואת מקומו יתפסו ה- Social Tech  וה- Crowdsourcing. חוק מקלוהן המביא עמו את הבשורה "המדיום הוא המסר" וטכנולוגיות 2.0 WEB שהוצגו לראשונה על ידי אוריילי ב-2005 מתקשרים לנבואה זו. העקרונות: "ההמון חזק מכל שלטון" ו"ההמון חכם מהגאון" מוכיחים עצמם בעוצמה כבר בהווה. דוגמאות כגון "האביב הערבי" ממחישות את תמונת הדגיגים שטורפים את הכריש...  

דוגמה נוספת לנסיקת ה-  Social Techהיא שווי החברות העוסקות בפיתוח רשתי-חברתי: גוגל (שווה 250 מיליארד) ואפל (שווה 500 מיליארד). שתי חברות הענק האלו מונעות על ידי ההמון וצרכיו.


אז מה צריכים הלומדים של דור ה-Y לדעת על מנת להצליח בעולם התעסוקה העתידי?

קודם כל לדברי עידן, כדי להיות עובד טוב בעולם החדש צריך להיות "זמיש"- זמין זריז גמיש... אני חייבת לציין שהתחברתי מאוד למושג האטרקטיבי הזה, מאחר והוא ממחיש בקיצור את המיומנויות הנדרשות מעובד במאה ה-21.

ארבעת הגורמים שישפיעו על הקריירה במאה ה-21 , לדברי עידן, הם:
  • העולם השטוח של הגלובליזציה (תומספרידמן)
  • חוק הזנב הארוך של 2.0 WEB (כריסאנדרסון)
  • העתיד שייך למוח הימני (דניאל פינק)
  • דור ה-Y המנוהל על ידי דור הבייבי בומרס שעדיין לא עיכלו את האינטרנט

בנוסף, מציג עידן, 3 שאלות שכל עובד וכל ארגון צריכים לשאול את עצמם:

  1. במה הסינים-הודים יכולים להחליף אותי?
  2. במה המכונות יכולות להחליף אותי?
  3. האם כלכלת הצרכים (מזון-מעון-מלבוש) צריכה את עבודתי?

אני מתחברת מאוד לשלוש השאלות האלו וחושבת שכל עובד בכל תחום עיסוק צריך לשאול את עצמו ללא הרף האם יש לו תחליף והאם יש בתפקיד שלו צורך חיוני בארגון כמו החיוניות של הצרכים הכלכליים הבסיסיים (אגב, על פי ז'בוטינסקי מתווספים לרשימת הצרכים הזו 2 מ"מים נוספים והם מורה ומרפא...)


אז מהן אותן המיומנויות הנדרשות לעובד במאה ה-21?

עידן מציג גרף שמציב בראש המיומנויות הנדרשות את התקשורת הבינאישית והמורכבת. עיסוקים שידרשו מיומנות זו יהיו היוקרתיים והמשמעותיים יותר בעולם התעסוקה העתידי.


בנוסף הוא מציג מודל לבדיקת רלוונטיות העיסוק, כאשר המשתנים במודל הם: עבודת כפיים מול עובדת ראש ועבודה שגרתית מול עבודה לא שגרתית. העיסוק הנכסף במאה ה-21 יהיה כזה שמשלב עבודת ראש לא שגרתית.

בסרטון זה עידן מציג את הגרף ואת אותן המיומנויות שעולם התעסוקה ידרוש מדור ה-Y:



לאחר הצגת המיומנויות אמר עידן בהלצה: "אם לכולם יהיה ראש- מי יזרע ומי יחרוש"...? אני בוחרת לסיים עם המשפט הזה, מאחר וכנראה שתמיד נצטרך זורעים וחורשים לצד ראשים חושבים. אני חושבת שזה מה שיוצר את האיזון בעולם התעסוקה, וכך הוא מצליח לספק תעסוקה לרוב האנשים בעולם. המאזן הזה הוא שיוצר את הרקמה האנושית הגלובלית והכל כך הטרוגנית שלנו. 

אני מודה לאשר עידן על מתן ההזדמנות לעצור לרגע בהווה, ולהביט קדימה אל עבר העתיד המצפה לנו. אני חושבת שאם נעמיד לנגד עינינו את המטרה "להכין את הלומדים לקראת העתיד", אז נוכל להיות יותר ממוקדים בהוראה ובחינוך שלהם בהווה, מה שאולי יוביל להתבוננות שונה על הפעילויות האוטומטיות שלנו...