סיכום הוועידה לעתיד החינוך 24/12/13

הוועידה לעתיד החינוך התקיימה בשבוע שעבר בתל אביב, ביוזמת "כלכליסט" ומיזם "סיסמה לכל תלמיד"הוועידה עסקה בחזון עתיד החינוך ובשינויים הצפויים בשנים הקרובות בעקבות כניסת הטכנולוגיה לזירה. בחרתי להביא כאן סיכום של מספר הרצאות, מתוך שלל הנואמים המכובדים בכנס. המיזם "סיסמה לכל תלמיד" נוסד לפני 7 שנים על ידי אודי אנג'ל, ונותן היום מענה לכ- 80,000 תלמידים ב- 42 ישובים. לאחרונה אף פיתחו רשת חברתית מוגנת בסיסמה, ואפליקציית הורים שמאפשרת להתעדכן בפעילות הילד. לפניכם מעט נתונים מספריים על הפעילות באתרי סיסמה לכל תלמיד:
במהלך הכנס התקיימו ארבעה מושבים מרכזיים: חזון, טכנולוגיה, רעיון ומנוע. בכל אחד מהמושבים היו מספר נואמים. נשיא המדינה, שמעון פרס עלה לבמה במושב החזון, ופתח את דבריו בשאלה: "קראתי את החוברת של ה-OECD על החינוך. שאלתי את עצמי מדוע בהייטק אנחנו למעלה ובחינוך אנחנו למטה ובמקום מביש? מדוע אנחנו מצטיינים בטכנולוגיה ומפגרים בהשכלה? פרס טען שאסור לנו "לדרוך במקום", וקרא לשר החינוך ולמערכת החינוך להניע מהפכה ממוחשבת בבתי הספר בישראל.
"בכל בוקר יש המצאות חדשות. מה שהמורה למד כבר התיישן ומה שהתלמיד צריך ללמוד עוד לא כתוב בספר". לכן ממליץ הנשיא לכל אזרח במדינת ישראל שיהיה בעת ובעונה אחת גם מורה וגם תלמיד- מורים צריכים ללמד את עצמם כדי שיוכלו ללמד את התלמידים. "ספרי הלימוד חשובים, אבל הלמידה היום אינה כרוכה רק בספרים. החינוך קיים באוויר ואדם זקוק לעידוד כדי למצות כל מה שיש בו. החופש האמתי הוא החופש לרכוש השכלה וללמוד יותר. להיות אדם טוב יותר. תפקיד שר החינוך הוא להפוך את המדינה למדינה לומדת". להרצאה המלאה של הנשיא פרס

אחרי נשיא המדינה עלה לבמה שר החינוך, הרב שי פירון.
פירון טען שאף שר חינוך לא הוגה תכנית שעולה על אורך קדנציה. הוא טוען שאם לא נשנה את הגדרת הלמידה הטכנולוגיה תהפוך לאוצרות של ברזלים. צריך ללכת לכיוון של למידה משמעותית. העולם של היום הוא עולם של חשיבה , של יצירה. אנחנו מכינים את הלומדים שלנו לעולם של המאה הקודמת וצריך לעצור את זה. הפדגוגיה מיושנת ולא רלוונטית. יש איים של חדשנות אבל הרגולציה מהודקת מדי ולא מאפשרת לאותם איים יותר מדי חופש ביטוי והתרחבות. פירון אומר שצריך לתת יותר אמון במורים ובמנהלים ולעבור לפדגוגיה של יצירתיות וחדשנות. לדבריו צריך לצמצם פערים, כי זה פשוט לא מוסרי לחיות בחרה עם כאלו פערים. צריך לייצר מערכת שתצמצם פערים ותעצים את האדם, ורק אחר כך תבוא הטכנולוגיה ותתאים לעולם החדש הזה. להרצאתו המלאה של שר החינוך.

דני ימין, מנכ"ל מייקרוסופט ישראל נשא דברים במסגרת מושב הטכנולוגיה. לדברי ימין המאפיין המרכזי שעומד בבסיס העולם הטכנולוגי של היום הוא שאין לו גבולות. אין גבול לעוצמת המעבד, לנפח הזיכרון וכו'. הזכיר את עידן ה-big data  וה- internet if things שיתחיל עוד מעט. בתוך כל השינויים הטכנולוגיים האלו, שיש להם השלכות סוציאליות כלכליות פוליטיות ועוד, נמצאת מערכת החינוך שצריכה להמציא את עצמה מחדש, טוען ימין.
גדי זינגרמנהל מרכזי הפיתוח של אינטל בישראל וסגן נשיא באינטל העולמית, פתח את דבריו בשאלה: כיצד מפתחים את יכולות התלמידים? אינטל בנתה מודל שבו התלמיד במרכז. הבסיס של המודל הוא מנהיגות.
 
פתרונות חינוך מכילים לדברי זינגר התקני בסיס, התקנים מתקדמים, תוכנה שמתלבשת על אותם ההתקנים והכל יחד יוצר סביבה חינוכית חדשנית.
  70 אלף מורים עברו הכשרה של אינטל בישראל עד כה, וכחצי מיליון תלמידים השתתפו בתכניות שונות של החברה.
זינגר מדבר על המושג "מחשוב תפיסתי", מושג שצובר תאוצה וילך ויגבר בשנתיים שלוש הקרובות. הרעיון הוא אינטראקציה כמה שיותר טבעית עם המחשב. מסכי המגע הקיימים היום הם לא לגמרי אינטראקציה טבעית. הוא מדבר על מחוות, תנועות פנים ועוד. טוען שכל אלו ישדרגו בצורה משמעותית את האינטראקציה בין האדם לבין המחשב. הוא מאמין שעולם החינוך הולך להשתנות בצורה מהותית ב-10 השנים הקרובות באמצעות מחשוב תפיסתי וקוגניטיבי. "אנחנו עומדים ליצור יחד עולם של תכנים וחוויות שיתאימו לכל אחד מהילדים". הוא משווה את התהליך למורים הפרטיים שניתנו לבני האצולה לפני מאות שנים, וטוען שהטכנולוגיה תאפשר להביא את אותו "מורה פרטי" ושירותי חינוך אישיים לכל תלמיד ותלמידה. הבינה המלאכותית שמבינה מה התלמיד רוצה ויכולה להנגיש לו את התכנים המתאימים- זוהי מהפכה של ממש שמביאה את התלמיד למרכז ומסייעת לו לממש את הפוטנציאל שלו. יש אסופה של טכנולוגיות שהולכות להבשיל בשנים הקרובות, לדבריו, ולשנות את פני החינוך (אחת הטכנולוגיות לדוגמה היא augmented reality או מציאות רבודה שמשלבת את העולם הפיזי והווירטואלי).

עדי דיאמנט מנהל מעבדות החדשנות במרכז המו"פ במיקרוסופט ישראל פתח את דבריו באמירה ששיטת החינוך הפרונטלית התחילה במהפכה התעשייתית. המורה החזיק את הידע ובצורה סכמתית ופשוטה הוא היה צריך ללמד את החומר שהוא יודע, לעשות בחינות ולהעריך את התלמידים. המודל הזה נמצא בשלב המוות הארגוני על פי המודל "מחזור החיים של ארגונים", אמר דיאמנט.
אם פעם החברות עברו את המסלול של לידה, דרך שלב הבגרות ובמשך עשרות שנים היה להם זמן להתמודד עם שלב הדעיכה, היום הקצב מהיר מאוד והרבה ארגונים גדולים שהיו מוצלחים חווים את שלב הדעיכה וחווים את שלב המוות במהרה. מערכת החינוך נמצאת בשלב הגסיסה, ומי שלא שם לב מתהלך כמו זומבי בקרב אנשי החינוך. הדרך היחידה לצאת משלב הדעיכה זה באמצעות חדשנות, לדבריו. אז מה זאת חדשנות?
 
חדשנות על פי הגדרה של ביל גייטס:
התאמת ההגדרה למשרד החינוך:
 מרכיבי החדשנות לדברי עדי הם:
- משהו חדש
- ערך מוסף מציג שיפור או שינוי מהותי
- ניתן למדידה
- משתמשים בו
- נתפש כחדשני

היכולות הנדרשות לחדשנות הן:
דיאמנט מסביר שקיימות 3 עדשות לבחינת מרכיבי החדשנות בעולם העסקי: טכנולוגיה, תרומה לארגון וחווית המשתמש.  צריך להסתכל על כל מוצר/רעיון חדש בשלוש הפריזמות האלו.
סביבת העבודה החדשנית משלבת, לדבריו, מכשירי קצה ותשתית שרתים, קישוריות ושיתופיות, כלים ליצירתיות, מאפשרת ניטור, מעקב, ניתוחים ומחקרים. גם החינוך צריך להפוך לחדשני ודיגיטלי.


עדי סיכם את דבריו בציטוט הנוקב:

עופר רימון, מנהל מנהל מדע וטכנולוגיה ותקשוב, היה הנואם הבא ודיבר על תקשוב בתי הספר ועל איך אנו פותחים את דלת הכתה אל הטכנולוגיות השונות. הפתרון לפתיחת הכיתות נשען, לדבריו, על מחשוב ענן כדי לשבור את החומות, על תוכן, תוכנה ותשתית טובה.

גישת הענן של משרד החינוך:

בהמשך הציג רימון את סל הכלים המוצע במערכת:
ינקי מרגלית, מייסד חברת התוכנה אלאדין, מציע להפסיק להסתכל על טכנולוגיה כעל פטיש ולהתחיל לחשוב עליה כחלק אינטגרלי מהחיים שלנו. צריך להבין את השינוי המהותי הזה - טכנולוגיה זה משהו צומח ומתפתח, שמחליף אותנו בדברים מסוימים ועוטף אותנו. ולכן לא צריך לחשוב עליה כעל משהו שאני משתמש בו בחינוך, אלא משהו שצריך לשלב אותו בתוך החינוך.

מרגלית הציג את המושג homosepiens 2.0, שפירושו פער דורות הנמצא בתוך האדם עצמו- כל אחד מאיתנו מרגיש את פער הדורות עוד במהלך חייו. זו מהפכה מתמשכת שאנחנו צריכים לחיות בתוכה, ואין זמני הפוגה בין מהפכה למהפכה. הכל משתנה ולא מה שהיה הוא שיהיה. המחשבים הולכים והופכים תבוניים יותר- הוא לא נועד לעשות עבודה ומשרת אותי. צריך להבין את השינוי המהותי הזה - טכנולוגיה זה משהו צומח ומתפתח, שמחליף אותנו בדברים מסוימים ועוטף אותנו. ולכן לא צריך לחשוב עליו כעל משהו שאני משתמש בו בחינוך, אלא משהו שצריך לשלב אותו בתוך החינוך הוא לא נועד לעשות עבודה ומשרת אותי. המחשב עושה חקלאות טוב יותר, הוא טס יותר טוב ממני, הוא משחק שח יותר טוב ממני. בקרוב גם הרופאים הכי טובים שלנו יהיו מחשבים", סיכם.

דוקטור קובי גל חוקר באוניברסיטת בן-גוריון טען שהעתיד טמון במורים שישלבו תקשוב, כי בין אם תרצו ואם לא, הצורה שתלמידים לומדים כיום מתווכת על ידי טכנולוגיה. התאמה ואדפטציה בהתאם לdata base  שייאסף והדרכה מתוך הבנה. גם דובי וייס, המדען הראשי בעת הדעת, דיבר על מערכת ניהול למידה מתקדמת 
data driven teaching, שיודעת מה קורה בעיתוי הנכון ומזהה נכון את הצרכים של התלמיד. המערכת נותנת מענה לשונות התלמידים, יוצרת תלמידים מחוברים ללמידה ומעלה את ההישגים. במקביל מאפשרת הערכה מעצבת, קבלת מידע בזמן אמת על ביצועי התלמידים, זיהוי מגמות, תכנון המשך הלמידה על בסיס ביצועי העבר, שיפור איכות מתמיד במעגל ההוראה והלמידה.
גיא לוי, מנהל החדשנות במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) דיבר על הפער הדיגיטלי שיוצא מהזירה ולעומתו הפער במוטיבציה שנכנס לזירה. בקרוב לכולם יהיו מסכים, אך המוטיבציה תהיה חסרה. לוי טוען שהיום בעזרת הכלים יש לנו כאנשי חינוך את היכולת להגביר או לצמצם מוטיבציה בעזרת הלמידה האדפטיבית.  
מטח מפתחת לאחרונה בשיתוף עם חברת הסטארט-אפ self-lab פיילוט למוצר המאפשר adaptive learning. לוי מספר על ניסוי שערכו בכיתות ד' בבית ספר בארץ: בכיתה אחת השתמשו באמצעי המחשה פיזיים ובכיתה השנייה באמצעים ווירטואליים. הנושא שנבחר היה נושא חדש עבור התלמידים (שברים). התוצאות בפעילות הווירטואלית והאינטראקטיבית היו טובות יותר. המוצר (תוכנה) בעצם מביא למורים תוכן ממוחשב ומנותח בדוחות ומאפשר להם לבנות מעין ניסוי למידה אישי. שלב א' של הפיילוט הסתיים עכשיו. המידע נאסף מנותח ומנותב. בשלב הבא המורה עובדת עם קבוצת מיקוד, כששאר התלמידים עובדים באופן אישי. בניסוי שנעשה על שתי כיתות כשבאחת המורה מלמדת את כולם נושא באופן פרונטלי מול הוראה בקבוצת מיקוד שיצרה התוכנה הוצגו התוצאות הבאות: ממוצע הציונים של הכיתה שהחומר נלמד בה עם קבוצת מיקוד היה 86 מול 73 בכיתה הרגילה. סטיית התקן בכיתה עם קבוצת המיקוד הייתה 6% מול 11% בכיתה הרגילה. "מעבר לציונים ההצלחה בצורה הזו של קבוצת המיקוד שמייצרת הלמידה האדפטיבית הוא בסטיית התקן הנמוכה" לדברי גיא. בתחילת חודש ינואר הפיילוט עובר לשלב הבא, והמוצר אמור להתאים לכל תלמיד את המסלול שלו בתהליך הלמידה. התפקיד של המורה הוא קריטי פה, אומר לוי, משום שהחלק של האינטראקציה הבלתי אמצעית הוא חשוב מאין כמותו. אם נספק להם את הכלים הנכונים גם המוטיבציה של המורה וגם של התלמידים תעלה.
 
 אני ממליצה לעיין גם בדבריו המרתקים של פרופסור נתן אינטרטור על התכנונים העתידיים לקריאת מוחם של הלומדים.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך בודקים למידה?

רעיונות לסיכום מפגש למידה

איך מרגישה למידה בקבוצות?