דלג לתוכן הראשי

במבט קדימה- סיכום הרצאה של ד"ר אשר עידן


ב- 11/4/13 הוזמן ד"ר אשר עידן להרצות במטח על אפשרויות תעסוקה בעולם העתידני, תוך התייחסות לדור ה-Y . ההרצאה ניתנה במסגרת השתלמות רכזי תעסוקה ביחידות לקידום נוער, שמופעלת על ידי מטח ובשיתוף רשת עתיד ואגף חברה ונוער.


ההרצאה שילבה מספר אמירות מטלטלות לגבי העתיד, ואני מאמינה שהן גרמו לכל הנוכחים לחשוב קצת קדימה ועל הדור אותו אנו מכינים לקראת העתיד. על אף שעידן מכנה עצמו "עבריין" (חוקר עבר...) הוא מתעסק הרבה בחיזוי מגמות עתידיות, מאחר והמנבא הטוב ביותר לפעולות העתידיות הוא כנראה העבר.

בחרתי להתייחס למספר נקודות שהעלה עידן בהרצאתו, ואני ממליצה בחום למי שטרם שמע אותו להגיע לאחת מהרצאותיו. אחד המשפטים שהדהדו לי בעיקר לאחר ההרצאה הוא: "אנחנו מתכוננים למלחמה הקודמת". האמרה מכוונת בעיקר למערכת החינוך, המכשירה את דור ה-Y  לעולם הישן. נכתב רבות על כך שהלמידה המסורתית וכיתות הלימוד לא מתקדמות באופן משמעותי ככל שעוברות השנים, ואין טוב ממראה עיניים- הדמיון בין כיתת לימוד אז והיום:



אנחנו לעתים שוכחים שאותם תלמידים יהפכו די במהירות לבוגרים עצמאיים וייכנסו לשוק התעסוקה, ולאיזה שוק תעסוקה אנחנו בדיוק מכינים אותם...? האם אותם תלמידים יוכלו לעבוד בעתיד במקום בהם ייבחנו המיומנויות והכישורים שלהם על פני התעודות שהצליחו לצבור עם השנים? האם הם יוכלו להתמודד עם עולם שמושתת על שפע של מידע ופתיחות אם גדלו בחברות מסורתיות כל כך? לדבריו של עידן תוך 15 שנה רוב ילדי כיתה א' בישראל יהיו חרדים וערבים... האם הם יוכלו לשרוד כבוגרים במאה ה-21? האם הם יוכלו לגבור על תחליפי כוח האדם שעולים וגדלים במדינות הודו וסין (צ'ינדיה לדברי עידן) ולפתח ערך מוסף משמעותי על פניהם?


עידן מנבא שעולם ההייטק, היוקרתי כל כך בימינו, יהפוך לפחות ופחות רלוונטי ואת מקומו יתפסו ה- Social Tech  וה- Crowdsourcing. חוק מקלוהן המביא עמו את הבשורה "המדיום הוא המסר" וטכנולוגיות 2.0 WEB שהוצגו לראשונה על ידי אוריילי ב-2005 מתקשרים לנבואה זו. העקרונות: "ההמון חזק מכל שלטון" ו"ההמון חכם מהגאון" מוכיחים עצמם בעוצמה כבר בהווה. דוגמאות כגון "האביב הערבי" ממחישות את תמונת הדגיגים שטורפים את הכריש...  

דוגמה נוספת לנסיקת ה-  Social Techהיא שווי החברות העוסקות בפיתוח רשתי-חברתי: גוגל (שווה 250 מיליארד) ואפל (שווה 500 מיליארד). שתי חברות הענק האלו מונעות על ידי ההמון וצרכיו.


אז מה צריכים הלומדים של דור ה-Y לדעת על מנת להצליח בעולם התעסוקה העתידי?

קודם כל לדברי עידן, כדי להיות עובד טוב בעולם החדש צריך להיות "זמיש"- זמין זריז גמיש... אני חייבת לציין שהתחברתי מאוד למושג האטרקטיבי הזה, מאחר והוא ממחיש בקיצור את המיומנויות הנדרשות מעובד במאה ה-21.

ארבעת הגורמים שישפיעו על הקריירה במאה ה-21 , לדברי עידן, הם:
  • העולם השטוח של הגלובליזציה (תומספרידמן)
  • חוק הזנב הארוך של 2.0 WEB (כריסאנדרסון)
  • העתיד שייך למוח הימני (דניאל פינק)
  • דור ה-Y המנוהל על ידי דור הבייבי בומרס שעדיין לא עיכלו את האינטרנט

בנוסף, מציג עידן, 3 שאלות שכל עובד וכל ארגון צריכים לשאול את עצמם:

  1. במה הסינים-הודים יכולים להחליף אותי?
  2. במה המכונות יכולות להחליף אותי?
  3. האם כלכלת הצרכים (מזון-מעון-מלבוש) צריכה את עבודתי?

אני מתחברת מאוד לשלוש השאלות האלו וחושבת שכל עובד בכל תחום עיסוק צריך לשאול את עצמו ללא הרף האם יש לו תחליף והאם יש בתפקיד שלו צורך חיוני בארגון כמו החיוניות של הצרכים הכלכליים הבסיסיים (אגב, על פי ז'בוטינסקי מתווספים לרשימת הצרכים הזו 2 מ"מים נוספים והם מורה ומרפא...)


אז מהן אותן המיומנויות הנדרשות לעובד במאה ה-21?

עידן מציג גרף שמציב בראש המיומנויות הנדרשות את התקשורת הבינאישית והמורכבת. עיסוקים שידרשו מיומנות זו יהיו היוקרתיים והמשמעותיים יותר בעולם התעסוקה העתידי.


בנוסף הוא מציג מודל לבדיקת רלוונטיות העיסוק, כאשר המשתנים במודל הם: עבודת כפיים מול עובדת ראש ועבודה שגרתית מול עבודה לא שגרתית. העיסוק הנכסף במאה ה-21 יהיה כזה שמשלב עבודת ראש לא שגרתית.

בסרטון זה עידן מציג את הגרף ואת אותן המיומנויות שעולם התעסוקה ידרוש מדור ה-Y:



לאחר הצגת המיומנויות אמר עידן בהלצה: "אם לכולם יהיה ראש- מי יזרע ומי יחרוש"...? אני בוחרת לסיים עם המשפט הזה, מאחר וכנראה שתמיד נצטרך זורעים וחורשים לצד ראשים חושבים. אני חושבת שזה מה שיוצר את האיזון בעולם התעסוקה, וכך הוא מצליח לספק תעסוקה לרוב האנשים בעולם. המאזן הזה הוא שיוצר את הרקמה האנושית הגלובלית והכל כך הטרוגנית שלנו. 

אני מודה לאשר עידן על מתן ההזדמנות לעצור לרגע בהווה, ולהביט קדימה אל עבר העתיד המצפה לנו. אני חושבת שאם נעמיד לנגד עינינו את המטרה "להכין את הלומדים לקראת העתיד", אז נוכל להיות יותר ממוקדים בהוראה ובחינוך שלהם בהווה, מה שאולי יוביל להתבוננות שונה על הפעילויות האוטומטיות שלנו...



תגובות

  1. תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.

    השבמחק
  2. מתי האדמורים הקשישים גדולי הדור יפנימו זאת?
    כשה יקרה אצלנו יהיה שינוי מדהים

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.