דלג לתוכן הראשי

המפתח של חביתוש


הפעם בחרתי להביא בפניכם פוסט מעניין שכתבה קרלה גוטיירז, ובו היא מציגה שש גישות מפתח להצלחה בלמידה מרחוק, המתבססות על מאמר של Kenneth T. Henson מ-2003. על אף שאין מדובר בתיאוריה חדשנית ופורצת- אני מוצאת את מקבץ הגישות רלוונטי לכלל הנושאים והתחומים שנרצה ללמד באופן שבו הלומד במרכז ואנו כמעצבי הלמידה והמנחים שלו תומכים בו לאורך התהליך.
  1. למידה מבוססת התנסות/חוויה: למידה באמצעות עשייה או למידה אקטיבית. סימולציות ומשחקים יכולים לסייע ללומדים ליישם את הידע שרכשו. גם שימוש בסיטואציות מחיי היומיום וחקר מקרה, כלומר למידה באמצעות סיפורים ודוגמאות, תורמים לתהליך הלמידה האקטיבית בלמידה מרחוק.
  2. כיבוד והכרת הלומדים: קורסים בלמידה מרחוק מדגישים לרוב את תפקיד המורה/המנחה או את התוכן, בעוד שהפוקוס צריך להיות על הלומדים. הצעד הראשון בתכנון למידה מרחוק מחייב התחשבות באיכויות הלומדים ובנטיותיהם. ניתן, למשל, להציג מידע בדרכים מגוונות במטרה לקלוע למגוון החוזקות והחולשות של הלומדים.
  3. הסתמכות על ידע קודם בעיצוב תכנית הלימודים: כדאי לבצע הערכה מקדימה של הלומדים על מנת למפות את הידע הקודם ולתכנן באופן אופטימלי ומותאם את המשך הלמידה. קורסי eLearning המכוונים לכך שהלומד במרכז חייבים להתבונן בתוכן ובמשימות דרך עיניהם של הלומדים, ולהבין בראשית את הנחות היסוד והידע הקודם איתם הם מגיעים.
  4. הזנת הסקרנות: סקרנות מניעה את החדשנות והלמידה, הופכת אותנו לאקטיביים ומחזקת את המוטיבציה. גם בלמידה מרחוק יש להתבסס על הסקרנות של הלומדים ולגרות אותם עם טריגרים בדמות בעיות מורכבות, דוגמאות ושאלות מעוררות מחשבה או חושים...
  5. עירוב רגש בלמידה: ללומדים קל יותר להתחבר לרעיונות ומושגים חדשים כאשר הם מתחברים אליהם גם באופן רגשי. תוכן רגשי ואישי מאפשר ללומד להתחבר עם הנושא ברמה עמוקה ופנימית יותר. כאשר מערבים רגשות בתהליך ההשפעה על הלמידה מתעצמת באופן דרסטי. כדאי לייצר עמדות חיוביות מצד הלומדים לתוכן הנלמד בלמידה מרחוק, כך שירגישו נלהבים יותר להשתתף וללמוד. כמה רעיונות ליצירת מעורבות רגשית בלמידה מרחוק: תרגילים המאלצים את הלומד להיכנס "לנעליו" של מקבל החלטה/דמות מעוררת מחלוקת, להציג עובדות ותוכן מפתיע ללומדים, לעורר מחלוקת ומתח, לעורר זכרונות, להציג סיפורים משכנעים, לשלב מדיה המעוררת תגובות רגשיות וכו'.
  6. נטרול הפחד: פחד מהתמודדות עם אתגרים וביצוע טעויות עלול לעכב את תהליך הלמידה. יש לעצב את מרחב הלמידה כך שיווצרו חללים בטוחים עבור הלומד לעיסוק ברגשות, להגות מרחשי ליבם ומוחם, להביע סקרנות ולהתנסות ללא פחד מכישלון.
 
כמי שעוסקת הרבה בתכנון ועיצוב למידה מרחוק אני מתחברת לששת המפתחות הנ"ל, שאכן מציבים את הלומדים במרכז התהליך ומזמנים להם חוויית למידה אקטיבית ורלוונטית ומתוך כך ממצבים את המנחה/המורה/מעצב הלמידה כעמוד תווך משמעותי עבור הלומדים.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.