יום ראשון, 27 במרץ 2016

סיכום כנס השקת המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית

המיזם "ישראל דיגיטלית" הושק באופן רשמי ב-21-22/3/2016 על ידי המשרד לשוויון חברתי בשיתוף עם המועצה להשכלה גבוהה. המטרה העיקרית של המיזם היא לפתח מערך הכשרות וקורסים מקוונים שייפתחו לקהל הרחב כבר במהלך הקיץ הקרוב, במטרה להנגיש תוכן לימודי ואקדמי למגוון רב של אוכלוסיות. הקורסים יפותחו על פלטפורמת EDX, שעל שיתוף הפעולה איתם כבר הרחבתי בפוסט הקודם שעסק בנושא. הכנס נפרש על פני יומיים, וכאן ניתן לעיין בתכנית המלאה (כלל התכנים הוקלטו וככל הנראה יועלו בהמשך לאתר המל"ג).

אני נכחתי רק ביומו הראשון של הכנס, ואשמח לשתף אתכם במספר תובנות ונקודות מרכזיות שאספתי. אתם יותר ממוזמנים לשתף ברשמים מהיום השני או מהכנס כולו. 

הכנס נפתח בהתרגשות רבה וברכות, כולל דברים שנשאה
השרה לשיוויון חברתי, גילה גמליאל וד"ר יאיר שינדל הממונה על המיזם במשרד באש הממשלה. בהמשך Zachary Kramer מ-EDX העולמית הציג תמונה רחבה של הפלטפורמה שנבחרה, וכמה נתונים מעניינים:


פרופ' שיזף רפאלי דיבר על האתגרים שמולם אנו ניצבים כיום עם כניסת הטכנולוגיה לעולם החינוך. מה שלקחתי מהרצאתו זה בעיקר את האמירה החזקה שחייבים להבין שהטכנולוגיה הזו אכן מערערת, מהרהרת ומשבשת. אין כאן שאלה. עכשיו צריך להתמודד עם השיבושים ולהרהר/לערער... 
השאלות הגדולות שהוא מעלה בהקשר זה:


נקודה חשובה נוספת עליה דיבר שיזף היא תפקיד המורה שמשתנה לתפקיד המנחה/המנטור, ומדברים על כך רבות בשנים האחרונות. בשקף הבא אפשר לראות כיצד התפקיד מתרחב לכיוונים נוספים שמורים פחות עסקו בהם עד היום:


עוד לקחתי מדבריו את החשיבות של הפדגוגיה שעומדת מאחורי המשחק (פדגוגיה לודנית), שצריכה להילקח בחשבון כפדגוגיה בפני עצמה כאשר משלבים משחקים בתהליכי למידה (וכמובן את האיורים הנדירים של יוקו שימיזו שתמיד נותנים בעיטה קטנה בבטן...)


הפאנל שהתקיים בהמשך נקרא: "הוראה ולמידה דיגיטלית- אתגרים והזדמנויות". כל משתתף בפאנל נשאל שאלה ספציפית על ידי ס"יור המל"ג ד"ר רבקה ודמני, ונדרש להשיב עליה.

אז מה לקחתי מכל אחד מהדוברים?
  • פרופ' רענן ריין (סגן נשיא, אוניברסיטת תל אביב) התייחס לנושא האתגרים הקיימים באקדמיה שלמידה דיגיטלית עשויה לסייע להם. מדבריו לקחתי את "צפירת ההרגעה" שמודיעה כי האקדמיה או האוניברסיטה כפי שאנו מכירים הן כאן כדי להישאר, ושהטכנולוגיה או עולם ה-MOOCים לא מגיעים על מנת לחרב את מה שנעשה עד היום מהיסוד. יחד עם זאת הוא העלה מספר אתגרים שלדעתו האוניברסיטאות צריכות לתת עליהם את הדעת, לדוגמה: מענה לרב תרבותיות ולשונות הלומדים, רלוונטיות לצרכים של זמן ומקום, אבדן הדיאלוג המשמעותי בין המלמד ללומדים, המאמץ לראות את הלימודים האקדמיים כחלק ממהלך רחב יותר של LLL ועוד. נוסף על כל האתגרים הוא ציין שהאתגר המרכזי הוא יישום ההוראה היברידית ושצריך לחשוב כיצד מקדמים את אופן הלמידה הזה. בהקשר הזה נציגי EDX העולמי קידמו גם הם את הפוטנציאל של הלמידה המעורבת שמשלבת MOOCים עם מפגשי פנים אל פנים במוסדות האקדמיים.
  • ד"ר גילה קורץ, ראש התמחות תקשוב ולמידה, המרכז ללימודים אקדמיים (ומורתי האהובה), התייחסה לנושא צמצום הפערים, מתן מענה לשונות והגברת מעורבות הסגל והסטודנטים באמצעות הטכנולוגיה. מתוך דבריה, שמוצגים במלואם בסרטון מטה, לקחתי בעיקר את החשיבות של הכרה באתגר הממשי שהוא חוסר במיומנויות אוריינות דיגיטלית בקרב המרצים באקדמיה, שהם "האורחים הדיגיטליים". גילה מציעה כפתרון אפשרי להשאיר את העוגן של הלמידה בכיתה הפיזית במוסד האקדמי, וכל מרצה יכול כמובן להתאים את הטכנולוגיה והלמידה מרחוק על פי צרכיו ויכולותיו. אמירה חשובה נוספת שלקחתי מדבריה היא ההתייחסות לשאלות הגדולות שעולות (בין היתר בהרצאתו של שיזף רפאלי) וכמענה היא אומרת שלרובנו אין את התשובות אבל גם אין לנו זמן לחכות... אנחנו צריכים לצאת לדרך ותוך כדי תנועה למצוא את התשובות. גם אני מאוד מאמינה שבעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר אנחנו חייבים להדביק את הפער, גם אם נטעה קצת בדרך...  מקסימום נפעיל WAZE :) 
                                     

  • גלעד ארדיטי (יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית) התייחס לנושא תפקיד האקדמיה ומקומה בחברת הידע החדשה מנקודת מבטם של הסטודנטים. מגלעד לקחתי את התעוזה לקום ולומר- צריך לצאת מאזור הנוחות! גלעד מציין שהגענו למצב בו נוח לכולם- לאקדמיה, למרצים, לסטודנטים, אבל המצב הזה מסרס את הלמידה הגבוהה, את הסקרנות, החשיבה, את קידום יכולות הלמידה והמחקר. הוא טוען שכ-300,000 סטודנטים ב-65 מוסדות אקדמיים בארץ יכולים להביא את עתיד המחקר למקום טוב יותר מהמקום בו הוא נמצא היום. לדבריו תפקיד האקדמיה הוא לאתגר את דור הסטודנטים, לגרום להם הסתקרן ולחשוב, ולא להביט עליהם כעל "לקוחות מרוצים". כלומר, להפוך את ההשכלה הגבוהה למרחב של חשיבה ואתגר בעולם של פירמידות משתנות ויחסי כוחות משתנים.
  • מדבריו של פרופ' רפי נחמיאס (ראש המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי למידה אקדמית ברשת וראש TAU VIRTUALאוניברסיטת תל אביב) לקחתי את ההבנה שמלבד החשיבה על המטרה והיעדים בתכנון למידה והוראה דיגיטלית, חשוב לקיים במקביל מחקר בסיסי של תהליכי ההוראה והלמידה, ולבחון האם הגענו לאן שרצינו וכיוונו בראשית התהליך. הוא טוען שצריך לבחון את הדברים בפריזמה של 4 מישורים:
השאלות שעולות ברמת הפרט הלומד: 


השאלות שעולות ברמת תהליך הלמידה ומרחב הלמידה: 

    השאלות שעולות מבחינת הטמעת הטכנולוגיה בהוראה אקדמית: 

      ברמת התאמת הטכנולוגיות החדשות- יש לקחת בחשבון את פרדיגמת ubiquitous learning) u-learning), שמדברת על כך שהאמצעים הטכנולוגיים מאפשרים היום למידה מכל מקום ובכל זמן ולחשוב כיצד הפלטפורמה תתאים למטרות הלמידה וההוראה שלנו.
      בנוסף, נחמיאס דיבר על כך שבדומה למחקר רפואי המחקר שלנו צריך לעקוב אחר נתוני הלומד בדקדקנות, ומתוך כך להיענות לצרכים המיוחדים שלו. צריך גם לקחת בחשבון את כל הסיפור של Web Mining...


      • ד"ר עידן אלמוג (ראש היחידה לחדשנות בהוראה, המרכז הבינתחומי בהרצליה) התייחס לנושא הכשרת הסגל האקדמי, והגברת המוטיבציה של הסגל לשילוב טכנולוגיה בהוראה ובלמידה. מעידן לקחתי את האבחנה בין המרצים השונים ואת ההתייחסות הספציפית לכל קבוצת מרצים שזוהתה והגמישות של היחידה אל מול המרצים. בנוסף, תיק הכלים למרצה שאיגדה היחידה מסייע מאוד לכל מרצה שמעוניין להפוך את ההוראה שלו ל"רב כיוונית", ולערב את הסטודנטים כמה שיותר בתהליך הלמידה. 



      במושב ההרצאות הבא עלו מספר דוברים, שנשאו דברים מרתקים מתוך ניסיונם האישי בעולם ה-MOOCים. אחד הדוברים הוא יובל שרייבמן (מנכ"ל TAU ONLINE אוניברסיטת תל אביב), שהציג התפתחויות מרכזיות בעולם ה-MOOCים. יובל דיבר על כך שצריך לבדוק מה ה-MOOCים השונים מזמנים ללומד, והאם מדובר בחוויית למידה חדשה. הוא דיבר על האתגר של יצירת קורס שמספק חוויית למידה עשירה, רלוונטית ומעניינת והציג מספר דוגמאות מהניסיון של אונ' ת"א בתחום (לדוגמה: ניסויים מוקלטים במעבדות, פאנל מומחים מדברים, מרצה בכיר שמבצע בעצמו ניסויים בשטח ועוד).יובל הציג מספר מגמות עולמיות בנושא ה- MOOCים שלהערכתו ייכנסו בשנים הקרובות לזירה:

      1. ASU+EDX פותחים את Global Freshman Academy) GFA)- שילוב של MOOCים בשנה הראשונה בקולג'. התכנית מסייעת בצמצום הפערים החברתיים בכך שהיא מאפשרת לכל תלמיד מכל רקע להירשם לקורסים, ומזמנת לסטודנטים התנסות ו"טעימה" ממגוון תחומים במטרה שיוכלו לבחור את ההתמחות המתאימה להם בהמשך. 
      2. Invisible LMS- הסיפור הוא כבר לא הפלטפורמה, אלא יצירת הלימודים חוויית הלמידה. כשחוויית הלמידה טובה והלומד עסוק בה ה-LMS נעשה "שקוף" עבורו.
      3. בריתות- אוניברסיטאות ומכללות בעולם משתפות פעולה למען יצירת קורסים ואיחוד משאבים וכוחות.
      4. Micro Credentials) Nano Degree)- חשיבה חדשה על תכנון הקורסים המוצעים כף שיאפשרו איסוף קרדיטציות נרחב ומותאם על ידי הלומדים. 
      5. פרסונליזציה ו-Big Data- לשקף ללומד כל הזמן היכן הוא נמצא בתהליך, ולספק לו אמצעים לשיפור בהתאם לקשיים בהם הוא נתקל על מנת שיגיע למטרה ויסיים את הקורס בהצלחה (Knewton הם דוגמה לפלטפורמה שמייצרת פרסונליזציה ושיקוף הלמידה בצורה טובה).
      6. רגולציה בחינוך- אם ה-MOOCים הולכים להשתלב במוסדות האקדמיים ואפילו בבתי הספר אז צריך לבחון מחדש את כל עולם ההגדרות המוכרות כמו השתלמויות, בחינות בגרות מסורתיות וכו'. אי אפשר לבקש מתלמידים/אקדמאים/מורים ללמוד באופן מקוון, ולבסוף לגשת לבחינה מסורתית או לקבל קרדיטציה נוקשה ולא רלוונטית שנשענת על החלטות עבר שלא עודכנו.
      7. הנגשה לקהילה הגלובלית- "דמוקרטיזציה של החינוך"

      בנוסף, יובל הצביע על 3 מגמות שנכנסות כבר השנה לעולם ה-MOOCים ושיש לתת עליהן את הדעת:
      • Self-paced instruction/On-demand - הלומד מתחיל את הקורס במועד שמתאים לו. הלמידה בקורס מתבססת על תגובות הלומד, וההתקדמות שלו מנושא לנושא מתבצעת בהתאם לקצב הלמידה האישי שלו (חשוב להגיד בהקשר הזה שלמידת עמיתים הופכת ליותר מורכבת בקורסים מן הסוג הזה).
      • חיבור התיכון לאקדמיה
      • מודל עסקי מתפתח- קרדיטציות אקדמיות הולכות וצוברות תאוצה, והופכות למבוקשות יותר ויותר בשוק העבודה.
      בחלק האחרון של היום לקחו נציגי EDX העולמית את השרביט, ושיתפו בדוגמאות ורעיונות מתוך הקורסים השונים שהועלו לפלטפורמה. הם עברו בין המשתתפים וענו על שאלות קונקרטיות. 

      למרות שהבעתי את הערכתי באופן אישי, אני רוצה להגיד תודה גם מעל במה זו למארגני הכנס ולמציגים. זו יוזמה מדהימה בעיניי, וכולי תקווה שבקרוב כל אזרח בישראל ירוויח ממנה באופן זה או אחר. 


      כמה שאלות שמתגלגלות לי בראש:
      1. EDX או כלום? בסופו של יום מדובר בכלי שרת, פלטפורמה, עבור החינוך בדיוק כמו כל הכלים האחרים בשוק. האם נכונה הבחירה בפלטפורמה מייצגת אחת?
      2. ד"ר מירי ברק צדקה כשאמרה בכנס- קורס בעברית לא יכול להיות MOOC... אי אפשר לצפות שיהיו מאות אלפי משתתפים בקורס בשפה העברית. אז לאן מכוונים? אני מציעה לקרוא בהקשר הזה את הפוסט שלי על האבולוציה של ה-MOOC שנכתב לפני כשנה.
      3. צמצום או הרחבת הפער? גם בכנס הנוכחי וגם בכנס של מכון מופ"ת בנושא הוצגו הנתונים המערערים על כך שבסופו של דבר הלומדים ב-MOOCים הם בוגרי MIT והרווארד, בורגנים ומצליחים ולא הילד דל האמצעים מאזור מלחמה באפריקה... מה יקרה אצלנו? האם קורסים פתוחים יצמצמו את הפער או שמא ישמרו/ירחיבו אותו? גם בהקשר הזה כדאי לחשוב על קהלי היעד של הקורסים ומנגנוני הרישום אליהם.
      ומה אתם שואלים?

      יום רביעי, 9 במרץ 2016

      כנס למופת במופ"ת

      היום התקיים כנס ​השקת קהילת למידה בנושא edX במכון מופ"ת. מטרת הכנס הייתה לפתוח כיווני חשיבה ולמידה בנושא MOOC's, ולחשוף את הפלטפורמה הטכנולוגית שנבחרה על ידי "ישראל דיגיטלית" כפלטפורמה הלאומית לקורסים מקוונים - edX או בשמה המגוייר: Israelx. "ישראל דיגיטלית" הוא מיזם ממשלתי שפועל למימוש ההזדמנות הטמונה בטכנולוגיות מידע ותקשורת לטובת קידמה, חדשנות, צמיחת המשק ושיפור איכות החיים של כלל תושבי המדינה. מטה המיזם פועל במשרד לשוויון חברתי, ומפעיל פרויקטים שונים בשיתוף עם משרדי ממשלה שונים. חזון ומטרות המיזם מתוך המצגת של שי-לי שפיגלמן, סמנכ"ל ישראל דיגיטלית:

       

      לאחר בדיקה של מספר אמצעים נבחרה OPEN EDX (הפלטפורמה שעל גביה נבנתה EDX שהוקמה על ידי הרווארד ו-MIT ב-2012) על ידי "ישראל דיגיטלית" כפלטפורמה שעליה יפותחו כלל הקורסים המתוכננים. במטה עובדים כיום על תרגום הממשק לעברית וערבית. שפיגלמן הציגה חלק מהקורסים המקוונים שכבר נמצאים בשלבי פיתוח:

      רותי סלומון (ראש צוות פדגוגיה, ערוץ המו"פ לטכנולוגיה ולחדשנות בחינוך, מכון מופ"ת) סיפרה על הצונמי של ה-Mooc's שסחף את העולם בסוף 2012 ואיים לכלות את ההשכלה הגבוהה בהינף יד. המציאות והמחקרים כמובן הראו אחרת- אחוזי מסיימים נמוכים מאוד, וקהל הלומדים היה שונה מאוד מהכיוון הראשוני של ה-Mooc's (אנשים מעוטי יכולות ממדינות עולם שלישי) והורכב מצעירים עמידים עם תארים שמבקשים להעשיר את השכלתם. נראה היה שאבד הכלח על ה-Mooc's, אבל אם מסתכלים לעומק רואים שבסה"כ מדובר בהייפ טיפוסי של גרטנר כפי שמציג ג'ונתן טפסון-

      הציפיות המוגזמות מה-Mooc's הובילו לנפילה דרמטית לאחר זמן קצר, אבל לאחריה מגיעה עליה מתונה. זה אומר שה-Mooc's כנראה כאן כדי להישאר. דוגמה בולטת לכך היא ארגונים עסקיים שמתחילים להבין את המשמעות של הוספת הקורסים לרזומה של העובדים אותם הם מגייסים. הגרפים של Google Trends מחזקים את העניין הזה:

      סלומון טוענת שעכשיו זה הזמן הנכון- נגמרה ההיסטריה ועכשיו צריך לחשוב איך מפתחים Mooc's טוב, כזה שיהיה משמעותי ובעל ערך ושיצליח... לשם כך הם החליטו לייסד את הקהילה, שמטרתה: פיתוח ידע, יכולת ומומחיות ביצירה ופיתוח של Mooc's בחינוך על כל רבדיו. הכלים שמעמיד מכון מופ"ת לרשות הקהילה הם: מפגשי למידה במכון, קבוצת פייסבוק, אתר שיוקם בקרוב ופלטפורמת אדקס להתנסות. את הקהילה ינהלו רותי סלומון ואסף עמית בניצוחו של שרון גרינברג, ראש ערוץ המו"פ לטכנולוגיה וחדשנות בחינוך ממכון מופ"ת.
      לאחר החלק הראשון במליאה התפצלנו לקבוצות למידה שעסקו ב- Mooc's מזוויות שונות:
      חשיבה על יצירת קורס מקוון איכותי: למה לייצר Mooc, ומהן מטרותיו של תהליך כזה? ג׳יי הורוויץ, מכון מופ"ת
      Mooc פוגש אוניברסיטה: קורסי Mooc כזרז לחדשנות בהוראה ובטכנולוגיות למידה במוסדות להשכלה גבוהה תמי נויטל ואמיר וינר, שה"ם, האוניברסיטה הפתוחה
      הפקת קורס Mooc: לקחים ותובנות על תהליך עבודה בהפקת Mooc ועל הרכיבים שיוצרים Mooc מוצלח עמרי רוט, חברת סילואטה
      עשה ואל תעשה ביצירת קורסי Mooc: שיטות עבודה מוצלחות להתנעת התהליך נדב סטארק, יועץ לניהול וליצירה של Mooc
      בין Moodle ל-Open edX: חזון, מטרות ופרקטיקה רותי סלומון, מכון מופ"ת

      אני נכחתי בסדנה של רותי סלומון ושל נדב סטארק. כמה נקודות שלקחתי איתי מהסדנה של רותי "בין Moodle ל-Open edX":

      1. הפדגוגיה שמאחורי MOODLE מעודדת למידה שיתופית, קונסטרוקטיביסטית וקונטרוקציוניסטית לעומת הפדגוגיה המובילה את EDX שמעודדת הנגשת השכלה ברמה הגבוהה ביותר לכל אחד ובכל מקום ללמידה עצמית קלה לתפעול.
      2. הנקודה הקודמת כנראה מסבירה את הנתון הזה: לעומת העושר הרב ברכיבי האינטראקציה עם הלומדים שמציעה MOODLE ואפשרויות העבודה בקבוצות, בפלטפורמה של EDX ניתן למצוא מספר מצומצם מאוד של רכיבים- פורום, רכיב HTML, הערכת עמיתים, ווידאו ו"בעיה" (מגוון של שאלות סגורות שניתן להפנות ללומדים). ממחקרים עולה ש- 90% מהמרצים משתמשים ב-10% מיכולות המוודל, אז אולי זה מספיק... :)
      3. אלמנטים נוספים ב-EDX: מתן סרטיפיקציה, שליחת הודעות אוטומטיות ללומדים, אפשרות למבחני A/B על רכיבי הקורס, עזרים לבניית קורס, ניהול למידה פשוט (ה-V הירוק ואחוזי הביצוע שמתעדכנים אחרי על משימה שהלומדים מבצעים), ממשק פשוט וקל לתפעול בעיקר עבור הלומדים, ממשק ווידאו עשיר (שינוי מהירות הסרט, הוספת תמלול).
      כמה נקודות שלקחתי איתי מהסדנה של נדב "עשה ואל תעשה ביצירת קורסי Mooc":
      1. כדאי להסתכל על הקורס שנפתח כעל תוכנה ולעבוד על פי מודל AGILE- גישה זריזה וגמישה לפיתוח תוכנה לעומת מודל WATERFALL. לפי הגישה הזו יוצאים מתוך נקודת הנחה שלא ניתן להגדיר תוכנה מסוימת במלואה קודם לפיתוחה בפועל, ומתמקדים במקום זאת בשיפור יכולתו של הצוות לספק תוצרים במהירות ולהגיב לדרישות העולות תוך כדי הפיתוח.
      2. לפני שמקבלים החלטה על פיתוח Mooc צריך להבין לעומק מדוע אנחנו רוצים ליצור Mooc, כלומר כיצד זה משרת את האינטרסים שלנו ולתחום את היקף הפיתוח בזמן וכסף. הפקת קורס Mooc איכותי עולה מאות אלפי שקלים והעלאת קורס ל- EDX עולה כ-20,000 דולר (לפלטפורמה של Israelx זה כנראה יעלה פחות...) חשוב לבנות מודל עסקי ברור לפני היציאה לדרך.
      3. צריך לארגן "צוות הוראה" שלם ממוקד מטרה- מרצים, במאי, צלמים, מפתחי תוכן וכו'. מומלץ להקצות אדם אחד שינהל את התהליך שאינו נע"ת (נוסף על תפקידו בז'רגון צה"לי), ולהיעזר בגרפים של תכנון וניהול פרויקטים (קיימות היום גם תוכנות ייעודיות שמסייעות בכך).
      4. כדאי לבנות את הקורס בצורה מודולרית- הן במבנה והן בתוכן, על מנת לפתח קורס אפקטיבי (למשל להקליט הרצאות מחולקות למנות קטנות כדי שיהיה קל יותר להפיק אותן או להחליף חלקים במידת הצורך). חשוב גם ליצור שפה עיצובית קוהרנטית שתלווה את תכני הקורס (אופן צילום הווידאו, מצגות, תמונות, טקסטים וכו'). כדאי לתכנן ניסויי A/B ולבחון תכנים מסוימים לעומת תכנים אחרים על מנת להבין את יעילותם. לגבי סוגיית זיהוי הלומדים בקורס סיפר נדב על מנגנון זיהוי ההקלדה של קורסרה (המדידה כוללת את מקצבי ההקשה של משתמש, הזמן ה"מושהה" על כל מקש, הרווח בין ההקלדות, מהירות ההקלדה וכו'), ועל צפיית משגיחים על הנבחנים באמצעות מצלמת רשת (ניתן לעיין כאן בתהליך שמתבצע).
      5. חשוב למצות את הפלטפורמה על כל המנגנונים שבה ואת הנתונים שהיא מספקת לנו. חשוב לאסוף את הנתונים על הקורסים, לנתח אותם וללמוד מהם להמשך שיפור ושדרוג. מומלץ לחשוב על פיתוח שייתן ללומדים חוויה של "שיעור פרטי" ושל תשומת לב מהמרצה.

      לסיכום, היה מפגש מרתק, מלמד ופותח דלתות לשיתופי פעולה בין הגופים השונים. כל הכבוד לשותפים על היוזמה המבורכת! עכשיו רק צריך להתחיל לעבוד... שרון גרינברג סיכם את המפגש כך:

      ו-2 הסנט שלי: חשוב לנסח במדויק את המטרות שלנו בטרם פיתוח Mooc, ולהתאים את הקורס למטרה, לקהל היעד ולפדגוגיה/האנדרגוגיה. השאלה שאיתה נשארתי: מה כדאי ללמד ב- Mooc ומה כדאי ללמד ב-Sooc? עם אלו שאלות אתם נשארתם?

      יום שבת, 22 בנובמבר 2014

      האבולוציה של ה- MOOC's: מ-MOOC ל-SOOC




      בשנתיים האחרונות דובר רבות על ה-MOOC's (massively-open online courses) כעל מודל פורץ דרך בהשכלה הגבוהה, ויחד עם זאת מודל שמציב שאלות קשות ומערער את המוסדות האקדמיים ברחבי העולם. סיכמתי בבלוג תובנות מכנס שנערך לאחרונה בארץ, ועסק בהשלכות השונות של כניסת ה- MOOC's. אחת השאלות הגדולות שעולה בעקבות ההתנסות במודל החדשני היא: האם ה- MOOC's הם באמת "תרופת הפלא" שתפתח את שערי ההשכלה הגבוהה לכל דורש הבא בפתחה? או שמא הם פתוחים מדי מכדי להיות אפקטיביים באמת ולהוביל לשינוי חינוכי משמעותי בחברה?



      עמאר קומאר ((Amar Kumar, סגן נשיא היועץ החינוכי של Pearson, ותומאס פרידמן מצביעים על 3 הבעיות הגדולות של ה- MOOC's :

      1)    ה-  MOOC'sבמתכונתם הנוכחית מציעים חוויית למידה דלה מדי עבור המשתתפים לעומת למידה מסורתית בקמפוסים המוחשיים, בעיקר בשל מספר המשתתפים הגדול שמשפיע על אופן הלמידה.

      2)    טווח השונות בין הלומדים הרשומים לאותו הקורס רחב מדי, ויוצר גיוון בלתי רצוי בפרופיל הלומדים שלא מקבלים מענה מתאים בקורסים. כיום יכולים להירשם לאותו הקורס לומד ללא רקע בנושאי הקורס ולעומתו לומד עם רקע נרחב ותארים מתקדמים. הבעיה היא שהקורסים מפותחים במנגנון של "מידה אחת תואמת לכולם" ללא פרסונליזציה או התאמה לשונות, מה שיוצר בעייתיות בלמידת והערכת העמיתים במהלך הקורס, ומוביל להישגים דלים ולאחוזי נשירה גבוהים. כאן חשוב לי להוסיף שאחוזי נשירה לא מצביעים בהכרח על קורס כושל או למידה לא אפקטיבית- זה בסדר גמור לדעתי אם לומדים מעוניינים להירשם לקורס רק במטרה לצרוך את תכניו או חלקם ללא כל השתתפות אקטיבית מצדם. זה הולם את הלך הרוח הקונקטיביסטי ואת תהליכי הלמידה ברשת. הבעיה היא בקרב מי שכן מתכנן לסיים את הקורס בהצלחה ולא מצליח בגלל הסיבות המצוינות כאן.

      3)   פרידמן מוסיף על דברי קומאר, ומצביע על בעיה נוספת של ה-MOOC's: השימוש בפדגוגיה של "אחד מול רבים" (מרצה אחד שמוקלט לאורך הקורס ומשודר למיליונים ברחבי העולם). פרידמן טוען שהמודל מזכיר את הטכנולוגיה של הטלוויזיה ואת הניסיונות שנעשו בעבר לשלב את הטלוויזיה כגורם המשנה פדגוגיה (מה שכמובן לא צלח). הפדגוגיה של יחיד מול רבים לא משקפת תהליכי למידה מתקדמים המתאימים למאה ה-21 וה-MOOC's החדשניים אמנם משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת והופכים את הלמידה לנגישה יותר אך בסופו של יום לא עושים שינוי משמעותי בהיבט הפדגוגי. כאן אני חייבת לסייג ולומר שלא כל ה- MOOC's בנויים במודל זה, והיום מפותחים קורסים רבים שדורשים השתתפות פעילה, ונשענים יותר ויותר על מודל של "רבים מול רבים".

      מספר פרשנים חינוכיים מדברים לאחרונה על גלגול חדש של ה-  MOOC's ומצביעים על מושגים חדשים בזירה. אחד מהם הוא ה- SOOC's (small open online course או selectively open online course). ה- SOOC's מציעים אלטרנטיבה בגרסה מוקפדת יותר של ה-MOOC's: הרעיון הוא לייצר מנגנון סלקציה לקורסים, בדמות דרישות סף כתנאי קבלה לקורס. הדרישות יכולות להיות בדיקת מיומנויות נדרשות לקורס (למשל מבחן קבלה של מיומנויות ספציפיות), הצגת תעודות אקדמיות רלוונטיות, חברות/השתתפות בתכנית רלוונטית או במקום עבודה רלוונטי לתכני הקורס וכו'. סלקציה כזו יכולה להוביל לקבוצת לומדים הומוגנית יותר, שתיהנה מלמידת עמיתים אפקטיבית, ואף תוכל להגדיל את אחוזי המסיימים בקורס. מנגנון זה יכול גם לסייע בתיאום הציפיות מול הלומדים, שיבינו את הדרישות המצופות מהם ויבחנו האם באמת יוכלו לעמוד בהן בטרם ההרשמה.

      הבעיה המהותית בעיניי במודל כזה היא הסתירה של עקרון ה-OPEN, שהוא מה שיצר את החשיפה הגדולה לקורסי ה- MOOC והשינוי המשמעותי באמת בדמות פתיחת השערים לכל לומד שמעוניין לרכוש השכלה גבוהה מהמוסדות הטובים בעולם, ללא קשר לרקע האקדמי שלו. מצד שני אני בהחלט מסכימה שמספר הלומדים הרב וההטרוגניות יכולים להשפיע לרעה על חוויית הלמידה. כמי שהתנסתה במספר קורסים אני יכולה לשתף שהייתה חסרה לי ההתייחסות האישית של הסגל האקדמי, והיה לי קשה להיות מוערכת על ידי לומדים עמיתים שאין לי מושג קלוש לגבי הרקע האקדמי והמקצועי שלהם...

      הת'ר רוז (Heather M. Ross) מאוניברסיטת Saskatchewan בקנדה מציעה בבלוג שלה שילוב אפשרי בין המודלים MOOC's ו-SOOC's ועמאר קומאר מוסיף גם את שילוב המודל השלישי- למידה מסורתית בקמפוסים המוחשיים:

      • ה- MOOC's יעבדו במתכונתם הנוכחית על מנת לאפשר גישה לכל מי שמעוניין בלמידה מסוג זה, אך לא עומד בתנאי הסף של ה- SOOC's או הקמפוסים המוחשיים. מי שיסיים את ה- MOOCבהצלחה יקבל תג דיגיטלי או אישור רשמי אחר מהמוסד האקדמי. קומאר מכנה את הלומדים במודל זה "תיירים" (“tourists”) שמתעניינים בלימודים מזדמנים. האקדמיה תשתמש ב- MOOC's על מנת לבחון תכנים חדשים, לפרסם את המוסד והסגל ואף לסנן לומדים שירצו להצטרף ל- SOOC's או ללמידה בקמפוסים המוחשיים לאחר מכן.
      • הלומדים ב- SOOC's לעומת זאת, אותם קומאר מכנה "חוקרים" (explorers”), ייהנו מקשר אינטימי יותר ואינטראקציה ישירה עם המרצים, מלמידה בקבוצה קטנה והומוגנית שתנוהל על ידי הגורמים המקצועיים. קומאר מציע שלומדים במסלול זה ישלמו על הלימודים בקורס, מה שיספק למוסד האקדמי את האפשרות להשקיע יותר בתכנים, בטכנולוגיה ובפדגוגיה. המסיימים בהצלחה יקבלו נקודות אקדמיות עם סיום הקורס.
      • המודל האחרון מתייחס ללומדים "ההרפתקנים" (adventurers”) על פי קומאר- אותם לומדים שצריכים יותר עומק, שיתופיות, הנחיה מוגברת וגישה ישירה ובלתי אמצעית לעמיתים ולמרצים. לומדים אלו יגיעו באופן פיזי לקמפוסים המוחשיים וישלמו על חוויית הלמידה. המוסדות ישתמשו ברווחים אלו כדי לממן מחקר ותוכניות אחרות שישפרו את הצלחתם.  

      אין ספק שפתיחת שערי המוסדות היוקרתיים לכל המעוניין מובילה ליצירת ידע בדרכים חדשות, מאפשרת לתקשר עם מי שאינו נמנה על באי המוסדות האקדמיים בדרך כלל ומניעה לשוויון הזדמנויות בחברה. יחד עם זאת, שווה לחשוב על אופן הלמידה והתאמת התכנים ללומדים המגיעים מרקע שונה. האקדמיה צריכה לשמור על היוקרה שלה ובה בעת לאפשר ללומדים המסוגלים לכך ללמוד בשורותיה.
      אני חושבת שאין תחליף ללמידה בקבוצות קטנות יותר עם יחס אישי מהסגל האקדמי ועם היכרות אינטימית יותר בין הלומדים. זה פן שחייבים לשלב ככל הניתן גם במודל של הקורסים הגדולים. יהיה מעניין לראות האם וכיצד יאמצו המוסדות האקדמיים את מודל ה- SOOC.
      בנוסף, חשוב מאוד להציף את האפשרות ללמוד באמצעות MOOC's או SOOC's לתלמידים הלומדים בבתי הספר עוד בטרם הגעתם למוסדות ההשכלה הגבוהה. שילוב הקורסים האקדמיים בבתי הספר בסיוע והכוונה נכונה של הסגל יכולים להעצים תלמידים, הלומדים במקומות בהם ישנן פחות הזדמנויות, ולסייע למוסדות האקדמיים לאתר תלמידים מצטיינים שיוכלו להצטרף למסלולים רלוונטיים עבורם בהווה או בעתיד. ובכלל- למה לא להכניס גם לבתי הספר את המורים/המרצים הטובים בעולם...? התלמידים יוכלו ליהנות מכל העולמות- גם מחשיפה למורים ולתכנים מעולים, וגם מתיווך יעיל, מקצועי, אינטימי ומותאם של המורה בכיתתם...







      יום ראשון, 1 ביוני 2014

      MOOC- התלהבות מול מציאות (סיכום כנס בנושא)

      היום, 1/6/14, התקיים כנס שעסק בקורסי  MOOCבאוניברסיטה הפתוחה. מטרת הכנס הייתה להעניק למשתתפים תמונה רב־מימדית של נושא זה, ולבחון את השפעות הגומלין בין נושאים של הוראה, למידה ומודלים עסקיים הקשורים לקורסי MOOCפתחה את הכנס פרופ' נירה חטיבה מבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל־אביב. חטיבה הציגה את ההיסטוריה של ה-MOOC, נתונים ודוגמאות מקורסים שונים. בהמשך דיברה על היבטים פדגוגיים של ה- MOOC's , והציעה מספר שילובים פדגוגיים של קורסים אלו:
      1. מורה שמדבר על נושא מסוים בקורס שלו יכול לשלב MOOC קיים ורלוונטי במהלך הקורס (למשל באמצעות מודל הכיתה ההפוכה)
      2. פיתוח קורס MOOC שמיועד לשימוש מקומי (למשל קורס מבוא בפקולטה מסוימת)
      על מנת שתהיה פדגוגיה מהותית בקורס MOOC כל אחד מהשיעורים צריך  להכיל את ההיבטים הבאים:



      חטיבה הציגה את הקריטריונים הבאים ליצירת עניין במהלך MOOC:
      • התנהגות המורה
      • התוכן המוצג
      •  גיוון בהוראה
      • הפעלת הלומדים




      ד"ר רלי בריקנר, מהמחלקה להערכה באוניברסיטה הפתוחה, הציגה את נקודת המבט של המשתתפים בעקבות ההתנסות של הפתוחה בהפעלת שלושה קורסים בשנה האחרונה.
      בריקנר הציגה נתונים על MOOC'S, שמראים כי מי שנרשם לקורסים הם בעיקר אנשים בעלי תארים, ורובם גברים צעירים. אחוזי הנשירה בקורסים האלו מאוד גבוהים (רק 5-7 אחוז מסיימים).

      הם העבירו שאלון מקדים בתחילת הקורס ושאלון מסכם. נתונים על שלושת ה- MOOC'S שפיתחו:


      מסקנות מהתהליך: פותחו 9 יחידות לימוד בקורס. רבים השיבו שסיימו לפחות 7 יחידות, שהקדישו שעות רבות במהלך השבוע ללמידה, הגישו את רוב המטלות ובאופן כללי אמרו שעומס הלמידה היה סביר. רוב המשיבים היו שבעי רצון והיו רוצים לקחת קורס נוסף. רוב המשיבים לשאלון הסיום היו בגילאים בוגרים יותר. העיסוק העיקרי שלהם היה פנסיונרים... בריקנר העלתה מספר שאלות מעניינות בסיום:





      ד"ר יורם קלמן, מהמחלקה לניהול ולכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, דיבר על מודלים עסקיים של השכלה גבוהה בחינם.
      חינוך חינם קיים כבר שנים ברשת ברחבי העולם. לא התחדש יותר מדי בעניין, אבל החידוש המשמעותי ב-MOOC's  הוא המודל הכלכלי- השכלה גבוהה באיכות גבוהה ובחינם.



      מבחינת עלויות של קורס כזה מדובר בהשקעה חד פעמית של מאות אלפי שקלים בפיתוח הקורס, ובעלויות נוספות משתנות: סגל הוראה ועלויות הפצה. כאן נכנסת תופעה מוכרת במוצרים דיגיטליים- צניחת עלויות ההפצה וצמיחת הרשת.



      כלומר עולה לנו פחות ופחות כסף להגיע ליותר ויותר אנשים. זה קרה במוזיקה (הפצה זולה של מוזיקה ברשת) ובעיתונות שספגה זעזוע חזק מהירידה הדרסטית בהכנסות מעיתוני נייר.הטענה של אנשי הMOOC הם שאוטוטו ההשכלה הגבוהה גם היא שם.
      קלמן מערער על העניין ומציע הסתכלות דרך פריזמה של מודל עסקי, על מנת להבין מה קורה למעמדה של ההשכלה הגבוהה לעומת הmooc. קלמן מציג כלי שמאפשר להשוות בין מודלים עסקיים זהים במגזרים שונים ולהשוות בין ארגונים שונים באותו הסקטור:


      יש תלות הדדית בין הרכיבים השונים. קלמן עושה השוואה בין אוניברסיטה מסורתית לאוניברסיטה ללמידה מרחוק (כמו הפתוחה למשל) באמצעות המודל הנ"ל:



      מודלים עסקיים של גוף המעוניין לספק שירותים בחינם יכולים להיות:
      1. פגיעה בגוף מתחרה (למשל כלי גוגל מול כלי מייקרוסופט)
      2.  FREEMIUM- השירותים הבסיסיים אכן ניתנים בחינם, אך שירותים מתקדמים ונחשקים יותר ניתנים בתשלום.
      3. איסוף מידע על המשתמשים שנמכר למפרסמים בכסף רב (כמו פייסבוק למשל)
      מהו המודל של ה-MOOC?
      • הצגת הערך- הפצת הידע לקהל הרחב
      • הכנסות- גובים תשלום עבור שירותים משלימים, למשל עבור תעודת סיום, שימוש בתכנים על ידי אוניברסיטאות וכו'. המידע על התלמידים רב ערך, ומכירת המידע היא חלק מהמודל העסקי שמתחיל להתגבש.
      •  תשתיות- טבלת השוואה בין קורס למידה מרחוק לMOOC  מראה שהMOOC'S   מספקים פחות תשתיות באופן משמעותי:


      קלמן מסכם את היתרונות של הMOOC:
      • אלפי תלמידים מרוצים מאוד
      • ניתן להגיע לתלמידים רחוקים פיזית ומנטלית (פנסיונרים)
      • התעודה היא נכס בעל ערך רב בקורות החיים
      • ייצור והפצה של חומרי לימוד מרתקים ואיכותיים
      • החסרונות:
      • מתחיל טשטוש בין למידה מקוונת איכותית ללמידה מקוונת חינמית
      • יש אשליה שלמידה מקוונת מנגישה את ההשכלה הגבוהה לשכבות נוספות בציבור אך הסטטיסטיקה לא מראה את זה בינתיים- העשירים הופכים עשירים יותר... בעלי היכולות הם שמסיימים את הקורסים
      • נזק פוליטי בתפיסה של מה זה השכלה גבוהה מיטבית- בסוף זה מסתכם בהרצאה ובחינה...
      • צריך להבין את המורכבות של זה (תשתיות פדגוגיות, טכנולוגיות וכו')
      • רואים היקפים גדולים של כישלון, נשירה, החלשה של סטודנטים.
      כדאי לעיין במאמר המלא שלו בגיליון זה של "הוראה באקדמיה" (ובפרסומים האחרים המעניינים בגיליון זה).



      תמי נויטל, משה"ם – המרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק באוניברסיטה הפתוחה סיפרה כיצד יצרו את הMOOC'S שלהם (4 קורסים). הם עבדו בשיתוף פעולה עם EADTU  European Association of Distance Teaching) Universities) והשתמשו בחומרים הפתוחים שכבר קיימים (הקורסים שבנו התבססו על ספר דיגיטלי שנפתח לציבור הרחב).
      מדוע בחרו להצטרף ולפתח MOOC?
      • עניין בפורמט ואינטרס בהפצת הידע שנצבר והושקע בו כבר כסף רב
      • חברות "במועדון", מוניטין ושיווק
      • בדיקת היתכנות של שילוב MOOC במסלול הלימודים הרגיל
      • התנסות והתפתחות מקצועית של צוותי ההוראה
      פיתוח MOOC הוא תהליך מגוון מאוד ויש כל מיני מודלים. אין תורה אחת. כדאי להתייחס לדיאגרמה הבאה לקראת הפיתוח:


      ברמה הלוגיסטית- הגורמים המעורבים:

      הקורסים הופעלו באמצעות מערכת MOODLE פתוחה לעולם באמצעות קבלן חוץ- מופ"ת.
      התחנות שעברו בתהליך הפקת הקורסים: 




      לקח המון זמן לייצר את הקורסים. השתמשו במשאבים במגוון פורמטים- נגן וידאו עם אפשרות להפקת קובץ אודיו וקובץ טקסט. המודל של הקורסים דומה למודל של קורסרה, כאשר בכל שבוע נפתחת יחידה עם קטעי וידאו ובחנים (10 יחידות סה"כ)? הייתה חשובה להם האינטראקציה של הלומדים ולכן הם השתמשו גם בפורומים ובתגים דיגיטלייםבסופו של דבר  המסיימים היו נמוכים.

      תובנות להמשך הדרך:




      יובל שרייבמן מנכ"ל החברה הכלכלית של אונ' תל אביב שאחראית על ניהול אסטרטגי, הפקה העברה וניתוח של קורסי ה- MOOC  שלהם. הם עבדו עם קורסרה ולכן הסטנדרט היה גבוה מאוד. השתמשו בטכנולוגיה חדשנית- צילמו באולפן ובחוץ, לוח לבן עם איורים ובכלל השקעה מאוד גדולה בתכנון הקורסים.

      נקודות התייחסות לבחירת קורס לפיתוח בmooc (חלקי):
      • נושא הקורס
      • הייחודיות
      • היתרון היחסי לאונ' תל אביב על פני אחרות
      • אנגלית המרצים
      • ציון המרצים בסקר הערכת הוראה
       הקורסים שלהם נמצאים באתר הדוגמאות של קורסרה כדוגמה לקורס מיטבי מבחינה פדגוגית.

      האתגרים שעמדו בפניהם:

      הפתעות לאורך הדרך:
      • רמת ההשקעה הנדרשת- גבוהה מאוד
      • הקורס יצא יותר קצר מהמתוכנן. 7 שבועות במקום 13. האם עדין "שווה" אקדמית...?
      • התגובות של המרצים- בהתחלה לא הבינו את הקונספט ולאחר כמן נכנסו לזה והגיבו באופן חיובי מאוד
      • שימוש פנים קמפוסי- הם השתמשו בקורסים גם כMOOC  עולמי וגם עבור סטודנטים בקמפוס אונ' תל אביב. הסטודנטים היו מרוצים מאוד. 
      הזדמנויות לעתיד שכדאי לחשוב עליהן-
      • כיתה הפוכה
      •  BLENDED CLASSROOM
      • ניתוח נתונים ומידע
      • מודלים עסקיים
      הדובר האחרון היה יואב שוהם מאונ' סטנפורד, פרופ' למדעי המחשב, שעובד באותה קומה עם מייסדי קורסרה, EDX ועוד... על אף שכל פעם ניבאו שהטכנולוגיה תשנה את פני החינוך ולא כך היה הדבר, הפעם הוא סבור שהשינוי יהיה אמיתי בגלל הסיבות הבאות:
      1. העולם השטוח כמחולל שינוי גדול. יש דרישה ורצון באוכלוסיות מוחלשות והיום יותר מתמיד קיימת בתרבויות אלו גם פתיחות לטכנולוגיה.
      2. הצד הכלכלי- אוניברסיטאות שגובות אלפי דולרים לשנה כבר לא יוכלו להתקיים. 
      שוהם טוען שלחשוב על הMOOC בתור כיתה זו דרך נכונה ברמה הפדגוגית, אבל הוא מציעה הסתכלות אחרת על ה- MOOC ברמה האסטרטגית: אבולוציה של ספר הלימוד. ברגע שיוצרים קורס כזה יוצרים בעצם ספר עשיר (עם וידאו וכו') וניתן להעביר את זה הלאה
      כמו כל ספר לימוד שכותבים. אין סיבה שרק מחבר הספר ילמד מתוכו,  כלומר מרצים אחרים יכולים ללמד קורס שנוצר על ידי מרצה אחר. שוהם מסביר את הנקודה הזו בכך  שבפעם הראשונה בהעברת קורס כזה המנחה מאוד מעורב בקורס. בפעם הרביעית או החמישית הוא כבר לא ממש מעורב. קל מאוד להיות לא מעורב כי זה בעצם ספר עם חיים משלו....כשחושבים על המשמעויות לsystem  eco האקדמי מתחילות להתווסף ישויות נוספות, כמו למשל פרוייקט מינרווה וכמובן המו״לים החדשים. שוהם טוען שקורסרה הוא בעצם מו"ל, אבל  למו"לים האלה יש כח אדיר עכשיו- קשר עם התלמידים, נתוני לימוד וכו'...
       מה כל זה אומר על האוניברסיטאות הקיימות? שוהם אומר שעדיין לא אבד עליהן הכלח אבל הצעת הערך (מהמודל הכלכלי שהוצג על ידי יורם קודם לכן) חייבת להשתנות. 


      יורם קלמן סיים באמירה ש"צונאמי ה-MOOC" שמתרחש לאחרונה מחזק את אנשי הלמידה מרחוק שמאז ומתמיד האמינו במתודולוגיה הזו ועכשיו נהנים מכך שהעולם כולו נסחף אחרי הגל המרשים. עוד הוא אמר שבסופו של דבר מדובר בגורם האנושי שסוחף אחריו את קהל הלומדים- המרצים הטובים והקהילה הלומדת.
      אני מסכימה עם האמירה, וחושבת שעתיד החינוך ו MOOC יהלכו יחדיו ללא ספק, אבל חשוב שזה ייעשה בתבונה ומחשבה מעמיקה על ההשלכות, על מנת שלא נטבע בגל הגדול...