דלג לתוכן הראשי

תגים דיגיטליים בחינוך

מי זוכר את הרגשת העונג והגאווה בילדותנו כאשר קיבלנו מדבקת סמיילי מהמורה על הכנת עבודה טובה או תג בקיאות מהמדריך בצופים...? מתברר שמגמת ה"פרצופונים" לא חלפה מהעולם, ואף משתדרגת בימים אלו והופכת לדיגיטלית. בתקופה של שיח על הערכה חלופית והתמקדות באקטיביזם של הלומדים, לאותן "מדבקות הסמיילי" יש ערך רב. בנוסף, מגמת הלמידה מרחוק חוצת הגבולות וקורסי ה-MOOC הצוברים תאוצה מחייבת קרדיטציה דיגיטלית ומנגנוני איסוף דיגיטליים של הישגי הלומדים.  

תג דיגיטלי הוא ייצוג מקוון של מיומנות שהרווחת במהלך הלמידה. לרוב מדובר בתגים ויזואליים ופומביים. תגים אלה נועדו להגביר את המוטיבציה, לדרבן תחרות בין הלומדים, ולספק מכניקת משחקים המסייעת בהפיכת תהליך הלמידה למאתגר ומרתק. שני הסרטונים הבאים מדגימים מהו תג דיגיטלי ומציינים את היתרונות בשימוש בתגים אלו:
  1. What Is A Badge
  2. Badges for Lifelong Learning: An Open Conversation

מדובר במגמה גורפת שנכנסת הן לבתי הספר והן לאקדמיה ולקורסים לפיתוח מקצועי. ורוניקה דיאז כותבת על כך שמוסדות להשכלה גבוהה וארגונים אחרים ברחבי ארצות הברית מתחילים להתנסות בשימוש בתגים דיגיטליים במטרה להדריך, לתעד, להניע, לציין ולאשרר הישגים של למידה פורמלית ובלתי פורמלית. תגים דיגיטליים נמצאים כעת בשימוש או בפיתוח במוסדות כגון: MIT, Carnegie Mellon, the University of California–Davis, Purdue University, Seton Hall, and Yale University. גם ארגונים שאינם מהווים חלק ממערך ההשכלה הגבוהה כגון: NASA, the movie studio Disney-Pixar ועוד משתמשים כיום בתגים. 

נדמה לי שהשימוש בתגים נשמע טבעי יותר במסגרת בית ספרית, ואילו השימוש בתגים במסגרת השכלה הגבוהה מעורר תהיות והרמות גבה בקרב מספר אנשים, אך צריך לזכור שלומד הוא לומד בכל גיל. מושגים כמו: מוטיבציית לומדים, הישגיות, תחרותיות, תחושת גאווה, רצון להיכרות בהישגים על ידי המרצה ועוד, מאפיינים לומדים צעירים ולומדים מבוגרים ויכולים לשרת את הפדגוגיה והאנדרגוגיה כאחד.

התגים יכולים להיות שימושיים בקבלה למסגרות פורמליות ואף לצרכי קבלה לעבודה. T-SHAPE היא מטאפורה המשמשת לתיאור יכולות האנשים בשדה העבודה במאה ה-21. הפס האנכי על ה-T מייצג את העומק של מיומנויות ומומחיות בשדה מסוים, ואילו הפס האופקי מייצג את המיומנויות המאפשרות לאדם לשתף פעולה עם מומחים בתחומים אחרים וליישם את הידע בתחומי התמחות שונים כגון: עבודת צוות, תקשורת בינאישית, התמודדות עם נתונים ואיסוף מידע, התייחסות לתרבויות שונות, כישורי אוריינות מתקדמים וכו'. האתגר הוא לאתר את אותן יכולות אופקיות אצל אנשים המתמודדים למשל על משרה מסוימת... כאן נכנס עניין איסוף התגים הדיגיטליים. הישגי מיומנות בהשכלה הגבוהה אינם מיוצגים בציון הקורסים או בתעודת התואר. התגים יכולים להעיד על תהליך משמעותי שהלומד עבר בדרך לקבל התואר ומצביעים על יכולות ומיומנויות שרכש הלומד המשלימים ומגבירים את התעודה הרשמית של התואר.

התגים למעשה מתעדים את רוחב יריעת המיומנויות והכישורים של הלומדים באופן מלא יותר. בשל הסיבה הזו הופכים התגים לפופולריים יותר ויותר בקבלה לאוניברסיטאות ולאחר מכן בקבלה לעבודה.

איך עושים את זה?

ניתן כמובן ליצור תגים באופן עצמאי באמצעות תוכנות עיצוב ועריכה ולחלק לתלמידים באתר בו אתם פועלים, אך כיום ישנם כמה אתרים המציעים את השרות באופן ידידותי ונוח. השירות CLASS BADGES  מציע אפשרות ליצירת תגים וניהול התגים על פי תלמידים וכיתות. הם גם מציינים מספר דרכים מעניינות לשימוש בתגים בכיתת הלימוד:
  • התגים כתמרורים ללומדים- על פי קבלת התגים מהמורה, הלומדים ידעו האם הם "בכיוון הנכון" של הנדרש מהם בתהליך הלמידה, כאשר כל תג מציין השלמת חלק אחד בתהליך. התגים מאפשרים הן לתלמיד והן למורה לעקוב אחר ההתקדמות. זה מצוין למעקב אחר התקדמות בפרויקט ארוך טווח כגון עבודת חקר.
תגים לדוגמה:


  • מתן פרסים על הישגים- הענקת תגים על פי הישג ניכר אליו הגיע הלומד. היתרון בהענקת תגים דיגיטליים כפרסים הוא שהם נשארים לאורך זמן ומלווים את הלומד (בעיקר לא נזרקים לפח...).
     תגי פרסים לדוגמה:

  •  גיימיפיקציה של הלמידה- הפיכת הלמידה למעין משחק. התג ניתן כהישג על מעבר שלב בתהליך. זה מייצר תחרות בין הלומדים ואתגר בלמידה.


תגי משחוק לדוגמה:

גם מערכת  MOODLEמאפשרת יצירת וניהול תגים. מלבד יצירת התגים ישנם מספר אתרים המאפשרים איסוף תגים לשם הצגתם ושיתופם ברשתות חברתיות שונות, כגון: הפרויקט של מוזילה ופספורט.   

אינני מכירה שימוש בתגים בבתי הספר או בהשכלה הגבוהה בישראל. אשמח לשמוע מכם על התנסות בהענקת/קבלת תגים ועל ההשפעות של הפעולה על הלמידה.


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.