יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

מחקר מבוקר- התכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה -21

במסגרת קידום והערכת התכנית הלאומית לתקשוב הוחלט על ביצוע מחקר מבוקר החל משנת הלימודים תשע"ב ולמשך כ–3 שנים. את המחקר תבצע הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), ומטרתו לבחון את המידה שבה השילוב של התקשוב המתקדם תורם לבתי הספר במישורים של שימוש בתקשוב ואוריינות מידע, המוטיבציה הלימודית של התלמידים, איכות הפדגוגיה בכיתות, האקלים הבית-ספרי, הישגי התלמידים ועוד. ב-15.8.2011 נערך כנס, ובו הוצגו עיקרי המחקר ואופן התנהלותו. אציג בפניכם מספר הדגשים חשובים בנושא המחקר, שהועלו בכנס:

מתוך דבריה של פרופ' מיכל בלר, מנכלית ראמ"ה:
שאלת העל של המחקר היא- האם בתי ספר, המקבלים מהמשרד משאבי תקשוב מתקדמים ומשאבים נלווים, משתפרים במשך הזמן במישורים של:
  • שימוש בתקשוב ואוריינות תקשוב
  • תהליכי הוראה ולמידה
  • אקלים בית ספרי והישגים לימודיים
מהלך הניסוי יכלול 2 קבוצות מחקר:
  1. "קבוצת ניסוי": 60 בתי ספר אשר ישלבו תקשוב מתקדם בהוראה בארבעת תחומי הדעת בכיתות ד'-ה' במשך שנתיים לפחות (תשע"ב-תשע"ג)
  2. "קבוצת ביקורת": 60 בתי ספר, דומים במאפיינים לקבוצת הניסוי, אשר לא יקבלו בשלב זה (ולמשך שנתיים) את המשאבים הנ"ל
תוכניות הלימודים יותאמו כך שחלק משמעותי מהלמידה, ההוראה וההערכה יעשה בצורה מתוקשבת, ויושם דגש על:
  • למידה ותרגול בסביבה מתוקשבת
  • פיתוח לומד עצמאי בסביבה מתוקשבת
  • תקשורת ולמידה שיתופית
  • איתור ועיבוד מידע דיגיטאלי
  • יכולת הצגה של מידע לאחרים
  • שימוש בתקשוב בצורה בטוחה ואחראית
כלי המחקר:
  1. שאלונים למורים, מנהלים ולתלמידים הבוחנים עמדות, דיווחים על מיומנות תקשוב ואוריינות תקשוב, על פרקטיקות ניהול ופרקטיקות הוראה.
  2. תצפיות בכיתות וראיונות משלימים עם מורים: הכלי לתצפית נועד לבחון את תהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים בזמן השיעורים בכיתות. התצפיות יתמקדו בנושאים הבאים: ניצול זמן השיעור, דרכי ההוראה במסגרת השיעור, עידוד לחשיבה מסדר גבוה, מידת ההשתתפות של התלמידים ועוד .
  3. שאלוני אקלים וסביבה פדגוגית במסגרת המיצ"ב: במסגרת השאלונים המועברים אחת לשנתיים בכל בי"ס נבדקים נושאים כגון המוטיבציה הלימודית של התלמידים, תחושת המסוגלות, איכות המשוב הלימודי, האקלים הבית ספרי ועוד.
  4. מבחני הישגים בארבעה תחומי דעת: מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה, אנגלית ועברית.
  5. בדיקת מיומנות תקשוב (ישירות או בעקיפין).
כולי תקווה שניסוי זה יגלה הבדלים משמעותיים לטובת בתי הספר המתוקשבים, ויזרוק נקודת אור חזקה לכל המלעיזים והחוששים שמסרבים לאמץ את המובן מאליו- הטכנולוגיה כאן כדי להישאר והלומדים זקוקים לה בתהליך הלמידה שלהם. על מערכת החינוך לבצע את התיווך הפדגוגי שבין הטכנולוגיה המוצעת לבין התלמידים הדיגיטליים.

יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

הטכנולוגיה לשירות המורה

מהיום שבו התחלתי את לימודיי התואר השני, מעסיק אותי פער מאוד גדול שקיים בקרב המורים: הפער בין הרצון החזק והמוטיבציה של המורים לעבור להוראה בפדגוגיה חדשנית- לבין הכלים והיכולות שיש ברשותם. במהלך עבודתי ולימודיי אני נתקלת במורים רבים חסרי מיומנויות מחשב בסיסיות, ובמורים שטוענים שהם לא מצליחים לבצע שום פעולה טכנולוגית. שמתי לב שההתמקדות העיקרית של אותם מורים היא במיומנויות הטכנולוגיות ולא במיומנויות ההוראה החדשניות. אני חושבת שהמיומנות הטכנית תגיע בקלות יותר רק לאחר שהמורים יבינו שהם לא צריכים להיות מתכנתים...


המורים במאה ה-21 צריכים להשקיע קודם כל בפיתוח המקצועי שלהם ובכל סוגי הידע שמורה צריך לרכוש. פרופסור לי שולמן (Shulman, 1987) מנה שבע קטגוריות של ידע, שבהן מורים חייבים לשלוט: ידע תחום התוכן הדיסציפלינרי; ידע פדגוגי כללי; ידע קוריקולרי; ידע תוכן פדגוגי (שילוב הידע הדיסציפלינרי עם הידע הפדגוגי, דהיינו, כיצד להפוך את ידע תחום הדעת למובן לתלמידים) ;ידע על תלמידים ומאפייניהם; ידע על הקשרים חינוכיים (כיתה, בית הספר, מערכות חינוך, קהילות ותרבויות) וכן ידע על השקפות חינוכיות, מטרות וערכים ועל הבסיס ההיסטורי והפילוסופי שלהם. אל כל אלו מצטרפת הפדגוגיה החדשנית עם הטכנולוגיה הניצבת לעזרתה. המורים צריכים לשלב את הטכנולוגיה בתוך סוגי הידע השונים שלהם בעת ההוראה. כאשר יבינו את הנקודה הזו, הם ירגישו בטוחים יותר ביכולות שלהם ויבדקו אילו מיומנויות טכנולוגיות עליהם לרכוש או לשפר על מנת לייצג את הידע שלהם בצורה טובה יותר עבור התלמידים.

ד"ר אברום רותם ועידית אבני חיברו את המסמך: נוף הידע של המורה המקוון וצרכי פיתוחו המקצועי, שמטרתו הצגת מתווה מדורג של ידע, כישורים ומיומנויות של מורה מקוון לצורך פיתוחו המקצועי כמורה המשלב סביבה מקוונת בהוראה-למידה ובהתנהלות החינוכית. המורה יכול למקם את עצמו באחד מבין שלושת המדרגים הנמצאים במסמך: מורה מקוון מתחיל, חלקי או מתקדם.

הרעיון הכללי הוא להיות קודם כל מורה טוב. אחר כך, אל יכולות ההוראה הטובות תצטרף הטכנולוגיה היעילה ביותר עבור המורה ותלמידיו. הצד הטכני הוא שולי יותר, וניתן ללמוד אותו באופן עצמאי או בעזרת גורמים המוסמכים לכך, אך ראשית המורים צריכים להבין מה תפקיד הטכנולוגיה בתוך תהליך ההוראה הספציפי והסובייקטיבי שלהם.

יום שישי, 12 באוגוסט 2011

מה מחדשת הפדגוגיה החדשנית?


במושג "פדגוגיה חדשנית" נתקלתי לראשונה בסמסטר הראשון ללימודי התואר השני שלי. הראשונה שחשפה בפניי את המושג היא ד"ר שרה שדה, שדיברה מתוך תשוקה ובשליחות עצומה על המושג. כאן אני חייבת לספר שאת התואר הראשון שלי בחינוך מיוחד וסוציולוגיה-אנתרופולוגיה סיימתי לפני כשנתיים, טווח זמן קצר מבחינת חידושים אקדמיים לכל הדעות, ובמהלך כל התואר לא נתקלתי ולו פעם אחת במושג קונסטרוקטיביזם או פדגוגיה חדשנית.

אז מהי אותה חדשנות? קיימות בספרות הגדרות שונות למושג הזה, אך בחרתי להציג את ההגדרה שאליה אני מתחברת במיוחד: "חדשנות" מוגדרת כפרקטיקות פדגוגיות אשר מקדמות תהליכי למידה פעילים ועצמאיים, מספקות לסטודנטים כישוריות ומיומנות בארגון מידע, מעודדות למידה שיתופית ומבוססת פרויקטים, מתייחסות לסוגיות הקשורות לשיוויון, ומגדירות מחדש את תצורת הזמן והמקום של הלמידה המסורתית (נחמיאס, 2004).

גבי סלומון במאמר: "מיחשוב החינוך: השאלות שעל הפרק" כתב על קונסטרוקטיביזם כשיטת ההוראה המרכזית בפדגוגיה החדשנית: "המושג קונסטרוקטיביזם בא כאנטי-תזה להוראה פרונטאלית המבוססת על התפיסה של הוראה כיציקת-דעת לפתחים הסתומים-למחצה של תלמיד פסיבי. קונסטרוקטיביזם הוא אפוא רעיון הלמידה הפעילה שטיבה מותנה בכלים השיכלים ובמטען הידע השיכלי העומדים לרשות התלמיד ושאותם הוא בוחר להפעיל ברגע נתון".

אם נעבור לרמה פרקטית יותר- החל משנת 2006 נערך משרד החינוך ליישום מדיניות חינוכית, שבמרכזה מעבר מלמידה המדגישה שינון מידע ללמידה המדגישה הבנה מעמיקה בנוסף לשינון מידע. עיסוק באותם התכנים הלימודיים הנלמדים ממילא, אבל בשיטות הוראה המדגישות הבניית ידע וחשיבה על הידע ולא העברת מידע. המדיניות הזאת מתוכננת להתרחש בשלושה רבדים מרכזיים: 
  1. בתחום של תכניות לימודים, חומרי למידה, דגמי הוראה וסטנדרטים
  2. בתחום של פיתוח מקצועי של עובדי הוראה
  3. בתחום ההערכה
קיימים אינספור מודלים ותיאוריות באשר לדרך שבה החינוך החדש צריך להיעשות, אך בכל התיאוריות ניתן לראות שהטכנולוגיה היא זו שעשויה לשפר ולשלב בצורה הטובה ביותר את הפדגוגיה החדשנית במערכת החינוך. אני רוצה להציג בפניכם סירטון מדהים, שמעלה שאלות ותהיות באשר לפדגוגיה החדשנית ויישומה בכיתות (לצפייה בסירטון לחצו על התמונה):




יום שישי, 5 באוגוסט 2011

Google docs

את הפוסט הזה בחרתי להקדיש ליישום טכנולוגי ששינה את חיי האקדמיים... מדובר ביישום של חברת Google, שמופעל באמצעות טכנולוגיית ענן. בקצרה, טכנולוגיה זו מאפשרת לנו לשמור מסמכים במעין ענן וירטואלי, ולא ישירות על ההארד דיסק של המחשב שלנו. בצורה זו ניתן לחסוך זיכרון, ולגשת אל הקבצים מכל מחשב המחובר לאינטרנט.

 יישום ה-DOCS מאפשר לנו ליצור או להעלות מסמכים מסוגים שונים (מצגות, גליונות אלקטרונים, ציור ועוד אפשרויות רבות ומגוונות), לערוך אותם ולייצאם. ישנה אפשרות לשמור את הקבצים באופן פרטי, כך שרק ליוצר המסמך יש גישה אליהם, ניתן לאפשר למשתמשים ספציפיים לגשת אל המסמך (אפשר לבחור אם באפשרותם לערוך את המסמך או לא) או לפתוח את המסמך לשימוש ציבורי נרחב ברשת.

האלמנט שאני מוצאת כיעיל ביותר עבור צרכיי כסטודנטית הוא אלמנט השיתוף. ישנה אפשרות להעלות או ליצור מסמך
ב-DOCS, ולעבד אותו יחד עם מספר אנשים בלתי מוגבל (עד כמה שידוע לי) באותו זמן. כיצד זה מתבצע? המשתמשים שרוצים לעבוד על המסמך פותחים אותו יחד ומתחילים לכתוב/לערוך אותו. ברגע שאני מוחקת או מוסיפה משהו- המשתמש השני רואה את הפעולה שלי באותו הזמן. ישנם סימוני צבע של המערכת, כך שניתן לראות היכן נמצא כל אחד מהמשתמשים על גבי המסמך, וכך ישנו ארגון טוב יותר בעבודה המשותפת.

אז איך אני, כסטודנטית, עובדת עם ה-Google docs ואיך ניתן לשלבו בחינוך?
חברותיי ללימודים ואני קובעות "להיפגש" בשעה מסויימת. בשעה שנקבעה אנחנו מתיישבות כל אחת ליד המחשב שנוח לה, במקום שבו נוח לה. אחר כך מפעילות את תוכנת Skype באופציית שיחת וידאו/קול רגילה כשמדובר בזוג, או שיחת ועידה כשמדובר ביותר מזוג סטודנטים. יחד עם התוכנה מופעלים אוטומטית מצלמת האינטרנט והמיקרופון. בשלב זה כבר אין משמעות למקום. ההרגשה היא שאנחנו יושבות זו ליד זו בכיתה.
בשלב הבא אנחנו נכנסות באמצעות ססמא אישית לGoogle docs, ומעלות/יוצרות קובץ לעבודה, ומשתפות אותו זו עם זו בהגדרות. מרגע זה ניתן לעבד את הקובץ ביחד, ומכאן האפשרויות גדלות: ניתן לעבוד יחד על אותו המסמך, ניתן לעבד מספר מסמכים בד בבד, ניתן להתחיל עבודה על מסמך אחד ולאחר מכן להמשיך לעבוד באופן פרטני וכד'.

היתרונות בעבודה עם ה-Google docs על פני תוכנות עיבוד מסמכים אחרות:
  • היישום ידידותי ונוח לתפעול.
  • מאפשר שיתופיות.
  • חינמי.
  • ישנה שמירת גרסאות קודמות אוטומטית כמו גם שמירה אוטומטית בכל מספר שניות.
  • ניתן להיכנס למסמכים השמורים מכל מחשב המחובר לאינטרנט.
  • כאשר אחד הלומדים כותב דבר מה- העמיתים שלו רואים את השינוי על המסך באופן מיידי.
  • הקובץ נשמר במקום אחד ואין צורך לשלוח תיקונים ועריכות זה לזה, ולשמור אינספור גרסאות על המחשב (כמעט סופי, סופי וכו'...)  
  • מבחינה ארגונומית- נוח יותר למספר לומדים לעבוד מול מסך אחד בצורה כזו, מאשר לשבת פיזית מול מסך מחשב אחד בכיתה/בספריה/בבית.
  • אין צורך להפגש פיזית, וכך ניתן לחסוך זמן וללמוד בזמן ובמקום המקובלים על כולם.
  • ועוד נקודה חשובה- ניתן ללמוד עם עמיתים בפיג'מה...  (-: 
חסרונות:
  • יישום הDOCS  מכיל לעתים באגים, כאשר מזינים מסמכים בעברית.
  • היישום לא עובד טוב בכל הדפדפנים. רצוי לעבוד בדפדפן google chrome.
  • כאשר מספר משתמשים גדול עובד על אותו המסמך (20 משתמשים ויותר), לוקח לו זמן רב יותר להיטען.

מספר המלצות לשילוב בחינוך:
  • ניתן לשלב את ה-DOCS כחלק מהשיעורים הפרונטליים (לדוגמא כתיבת מסמך בקבוצה).
  • ניתן לתת ללומדים "שיעורי בית" לאחר שעות הלימודים (ליצור מצגת ולהקרינה בכיתה).
  • ניתן ליצור מעין פורטל שמשותף למורה וללומדים (אפשר להעלות מסמכים שונים שישמשו את הלומדים- למשל סיכומים או מצגות של המורה)
  • ניתן ליצור מבחנים שונים ולהעריך את הלומדים.
אני תמיד אומרת שאין כמו לשמוע ממקור ראשון, אז הנה דוגמאות למורים בארה"ב שמשתמשים ביישום ה-DOCS בכיתותיהם.



לנוחיותכם:
 סרטון  המסביר כיצד יוצרים טופס/form בgoogle docs (כגון, מבחנים או סקרים)