דלג לתוכן הראשי

מה מחדשת הפדגוגיה החדשנית?


במושג "פדגוגיה חדשנית" נתקלתי לראשונה בסמסטר הראשון ללימודי התואר השני שלי. הראשונה שחשפה בפניי את המושג היא ד"ר שרה שדה, שדיברה מתוך תשוקה ובשליחות עצומה על המושג. כאן אני חייבת לספר שאת התואר הראשון שלי בחינוך מיוחד וסוציולוגיה-אנתרופולוגיה סיימתי לפני כשנתיים, טווח זמן קצר מבחינת חידושים אקדמיים לכל הדעות, ובמהלך כל התואר לא נתקלתי ולו פעם אחת במושג קונסטרוקטיביזם או פדגוגיה חדשנית.

אז מהי אותה חדשנות? קיימות בספרות הגדרות שונות למושג הזה, אך בחרתי להציג את ההגדרה שאליה אני מתחברת במיוחד: "חדשנות" מוגדרת כפרקטיקות פדגוגיות אשר מקדמות תהליכי למידה פעילים ועצמאיים, מספקות לסטודנטים כישוריות ומיומנות בארגון מידע, מעודדות למידה שיתופית ומבוססת פרויקטים, מתייחסות לסוגיות הקשורות לשיוויון, ומגדירות מחדש את תצורת הזמן והמקום של הלמידה המסורתית (נחמיאס, 2004).

גבי סלומון במאמר: "מיחשוב החינוך: השאלות שעל הפרק" כתב על קונסטרוקטיביזם כשיטת ההוראה המרכזית בפדגוגיה החדשנית: "המושג קונסטרוקטיביזם בא כאנטי-תזה להוראה פרונטאלית המבוססת על התפיסה של הוראה כיציקת-דעת לפתחים הסתומים-למחצה של תלמיד פסיבי. קונסטרוקטיביזם הוא אפוא רעיון הלמידה הפעילה שטיבה מותנה בכלים השיכלים ובמטען הידע השיכלי העומדים לרשות התלמיד ושאותם הוא בוחר להפעיל ברגע נתון".

אם נעבור לרמה פרקטית יותר- החל משנת 2006 נערך משרד החינוך ליישום מדיניות חינוכית, שבמרכזה מעבר מלמידה המדגישה שינון מידע ללמידה המדגישה הבנה מעמיקה בנוסף לשינון מידע. עיסוק באותם התכנים הלימודיים הנלמדים ממילא, אבל בשיטות הוראה המדגישות הבניית ידע וחשיבה על הידע ולא העברת מידע. המדיניות הזאת מתוכננת להתרחש בשלושה רבדים מרכזיים: 
  1. בתחום של תכניות לימודים, חומרי למידה, דגמי הוראה וסטנדרטים
  2. בתחום של פיתוח מקצועי של עובדי הוראה
  3. בתחום ההערכה
קיימים אינספור מודלים ותיאוריות באשר לדרך שבה החינוך החדש צריך להיעשות, אך בכל התיאוריות ניתן לראות שהטכנולוגיה היא זו שעשויה לשפר ולשלב בצורה הטובה ביותר את הפדגוגיה החדשנית במערכת החינוך. אני רוצה להציג בפניכם סירטון מדהים, שמעלה שאלות ותהיות באשר לפדגוגיה החדשנית ויישומה בכיתות (לצפייה בסירטון לחצו על התמונה):




תגובות

  1. שלום שיר אני שחר נעים אני לומד תואר שני בניהול מערכות חינוך במרכז ללימודים אקדמאים ובמסגרת קורס תקשוב עם מר מתי אלפר התבקשנו לחוות דעה על הבלוג. אני רוצה להגיד לך שזו הפעם ראשונה שלי שנכנסתי לבלוג הבלוג שלך מכיל נושאים מאוד אקטואלים ומענינים בתחום התקשוב ובנוסף לכך אהבתי את הקישורים לישומיים טכנולוגים שניתן לישם בהוראה שצירפת בבלוג אין ספק כי הבלוג שלך תרם לי המון כדי ללמד בפדגוגיה החדשה שחשובה מאוד היום במערכת החינוך תודה רבה

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.