דלג לתוכן הראשי

Google docs

את הפוסט הזה בחרתי להקדיש ליישום טכנולוגי ששינה את חיי האקדמיים... מדובר ביישום של חברת Google, שמופעל באמצעות טכנולוגיית ענן. בקצרה, טכנולוגיה זו מאפשרת לנו לשמור מסמכים במעין ענן וירטואלי, ולא ישירות על ההארד דיסק של המחשב שלנו. בצורה זו ניתן לחסוך זיכרון, ולגשת אל הקבצים מכל מחשב המחובר לאינטרנט.

 יישום ה-DOCS מאפשר לנו ליצור או להעלות מסמכים מסוגים שונים (מצגות, גליונות אלקטרונים, ציור ועוד אפשרויות רבות ומגוונות), לערוך אותם ולייצאם. ישנה אפשרות לשמור את הקבצים באופן פרטי, כך שרק ליוצר המסמך יש גישה אליהם, ניתן לאפשר למשתמשים ספציפיים לגשת אל המסמך (אפשר לבחור אם באפשרותם לערוך את המסמך או לא) או לפתוח את המסמך לשימוש ציבורי נרחב ברשת.

האלמנט שאני מוצאת כיעיל ביותר עבור צרכיי כסטודנטית הוא אלמנט השיתוף. ישנה אפשרות להעלות או ליצור מסמך
ב-DOCS, ולעבד אותו יחד עם מספר אנשים בלתי מוגבל (עד כמה שידוע לי) באותו זמן. כיצד זה מתבצע? המשתמשים שרוצים לעבוד על המסמך פותחים אותו יחד ומתחילים לכתוב/לערוך אותו. ברגע שאני מוחקת או מוסיפה משהו- המשתמש השני רואה את הפעולה שלי באותו הזמן. ישנם סימוני צבע של המערכת, כך שניתן לראות היכן נמצא כל אחד מהמשתמשים על גבי המסמך, וכך ישנו ארגון טוב יותר בעבודה המשותפת.

אז איך אני, כסטודנטית, עובדת עם ה-Google docs ואיך ניתן לשלבו בחינוך?
חברותיי ללימודים ואני קובעות "להיפגש" בשעה מסויימת. בשעה שנקבעה אנחנו מתיישבות כל אחת ליד המחשב שנוח לה, במקום שבו נוח לה. אחר כך מפעילות את תוכנת Skype באופציית שיחת וידאו/קול רגילה כשמדובר בזוג, או שיחת ועידה כשמדובר ביותר מזוג סטודנטים. יחד עם התוכנה מופעלים אוטומטית מצלמת האינטרנט והמיקרופון. בשלב זה כבר אין משמעות למקום. ההרגשה היא שאנחנו יושבות זו ליד זו בכיתה.
בשלב הבא אנחנו נכנסות באמצעות ססמא אישית לGoogle docs, ומעלות/יוצרות קובץ לעבודה, ומשתפות אותו זו עם זו בהגדרות. מרגע זה ניתן לעבד את הקובץ ביחד, ומכאן האפשרויות גדלות: ניתן לעבוד יחד על אותו המסמך, ניתן לעבד מספר מסמכים בד בבד, ניתן להתחיל עבודה על מסמך אחד ולאחר מכן להמשיך לעבוד באופן פרטני וכד'.

היתרונות בעבודה עם ה-Google docs על פני תוכנות עיבוד מסמכים אחרות:
  • היישום ידידותי ונוח לתפעול.
  • מאפשר שיתופיות.
  • חינמי.
  • ישנה שמירת גרסאות קודמות אוטומטית כמו גם שמירה אוטומטית בכל מספר שניות.
  • ניתן להיכנס למסמכים השמורים מכל מחשב המחובר לאינטרנט.
  • כאשר אחד הלומדים כותב דבר מה- העמיתים שלו רואים את השינוי על המסך באופן מיידי.
  • הקובץ נשמר במקום אחד ואין צורך לשלוח תיקונים ועריכות זה לזה, ולשמור אינספור גרסאות על המחשב (כמעט סופי, סופי וכו'...)  
  • מבחינה ארגונומית- נוח יותר למספר לומדים לעבוד מול מסך אחד בצורה כזו, מאשר לשבת פיזית מול מסך מחשב אחד בכיתה/בספריה/בבית.
  • אין צורך להפגש פיזית, וכך ניתן לחסוך זמן וללמוד בזמן ובמקום המקובלים על כולם.
  • ועוד נקודה חשובה- ניתן ללמוד עם עמיתים בפיג'מה...  (-: 
חסרונות:
  • יישום הDOCS  מכיל לעתים באגים, כאשר מזינים מסמכים בעברית.
  • היישום לא עובד טוב בכל הדפדפנים. רצוי לעבוד בדפדפן google chrome.
  • כאשר מספר משתמשים גדול עובד על אותו המסמך (20 משתמשים ויותר), לוקח לו זמן רב יותר להיטען.

מספר המלצות לשילוב בחינוך:
  • ניתן לשלב את ה-DOCS כחלק מהשיעורים הפרונטליים (לדוגמא כתיבת מסמך בקבוצה).
  • ניתן לתת ללומדים "שיעורי בית" לאחר שעות הלימודים (ליצור מצגת ולהקרינה בכיתה).
  • ניתן ליצור מעין פורטל שמשותף למורה וללומדים (אפשר להעלות מסמכים שונים שישמשו את הלומדים- למשל סיכומים או מצגות של המורה)
  • ניתן ליצור מבחנים שונים ולהעריך את הלומדים.
אני תמיד אומרת שאין כמו לשמוע ממקור ראשון, אז הנה דוגמאות למורים בארה"ב שמשתמשים ביישום ה-DOCS בכיתותיהם.



לנוחיותכם:
 סרטון  המסביר כיצד יוצרים טופס/form בgoogle docs (כגון, מבחנים או סקרים)

תגובות

  1. שלום שיר,
    שמי ליאת והגעתי לבלוג שלך דרך מטלה בקורס תקשוב ולמידה עם ד"ר גילה קורץ.
    נהנתי ולמדתי רבות על האפשרויות שנפתחות בפנינו בgoogle docs. גם בתכנית הלימודים שלנו יש עבודות משותפת עם סטודנטים מכל הארץ כך שהדברים בהחלט מועילים. כמו כן שמחתי לראות שלא רק תארת את אפשרויות העבודה אלא את היתרונות והחשסרונות של אפשרות זו גם בהוראה בכיתה רגילה.
    כל הכבוד על הוספת לינקים על דיווח מורים ותלמידים בעבודה על google docs וכן הסבר מעשי כיצד להתחיל לעבוד עם google docs.
    תודה

    השבמחק
  2. היי שיר,
    שמי עינב קישאלס ונחשפתי לבלוג שלך דרך מטלת הקורס "תקשוב ולמידה" של ד"ר גילה קורץ. ראשית, ברצוני לשבח אותך על עיצוב מעניין של הבלוג ועל בחירת הצבעים הנעימים והמרגיעים. התחברתי לאופן בו הצגת את הנושא. למרות שנחשפתי בעבר ל GOOGLE DOCS חששתי להשתמש בו פן החומר המוטמן בו יאבד, אני מניחה שלאחר קריאת הנושא בבלוג שלך אעז ואנסה להשתמש באפשרות זו במיוחד לאור כמות העבודות שניתנות לנו בתואר זה וקושי במפגשים משותפים.
    תודה ולילה טוב...עינב

    השבמחק
  3. היי שיר,

    שמי סגלית רובך ואני סטודנטית לתואר שני מנהלים בחינוך. נדרשתי ע"י ד"ר גילה קורץ המרצה שלנו בקורס תקשוב ולמידה להכנס לאחד הבלוגים שלכם ולהגיב. חפשתי משהו שמעניין ו"נדלקתי". הרעיון של השתופויות והזמינות של טכנולוגיית ענן מצא חן בעיני.
    אני מתכוונת להציע אותו לחברותיי ללימודים, על מנת להקל עלינו את כתיבת העבודות המשותפות שלנו. זה נשמע יחסית קל. בתקווה שאצליח.

    תודה על השיתוף והחשיפה למידע חדש.

    זה נפלא!

    סגלית רובך

    השבמחק
  4. הבלוג של גברת שיר בוים G oogle Docs
    נכנסתי לבלוג של גברת שיר בוים במסגרת מטלה בקורס תקשוב ולמידה של ד"ר קורץ גילה.
    נתבקשנו לקרוא את הבלוג ולהגיב עליו בפוסט.

    אני עולא סלמאן סטודנטית לתואר שני במכללת מרכז הלימודים האקדמי אור יהודה. במסגרת לימודי האקדמיים ובהשתלמויות מורים שעשיתי נתקלתי בבעיה דומה של המחברת.
    במסגרות הנ"ל היינו צריכים לכתוב עבודות משותפות עם מספר עמיתים.
    לאורח המציאות של היותי מורה ואם ואשה כמעט ולא היה אפשר להיפגש ביחד כקבוצה ולעשות את העבודות.
    אני חושבת לאמץ את האופציה הזאת בעבודות הבאות שלי. אני אמליץ גם בפני חברותיי.
    מעניין אותי אם יש פגים בערבית (הרבה עבודות אני עורכת בערבית) אשמח לקבל מידע ממי שנתקל בבעיות ואיך התגברו עליהם שאוכל ליישם בעתיד.

    אני התרשמתי יותר מהאופי השיתופי בעריכת העבודה. אני לא כל כך מסכימה עם בעיית הנפח של ההארד דיסק. כיום לדעתי קיים נפח זול ובשפע. במחיר של מאות שקלים ניתן לקנות הארד דיסק חיצוני של שני טרה.

    השבמחק
  5. תודה לכל המגיבות. אני שמחה לחלוק את הידע שלי עם אחרים ולחשוף בפני כל מי שמעוניין כלים טכנולוגיים שניתן ליישם בחינוך. מאחלת לכן הרבה הצלחה בהמשך התואר.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.