דלג לתוכן הראשי

הטכנולוגיה לשירות המורה

מהיום שבו התחלתי את לימודיי התואר השני, מעסיק אותי פער מאוד גדול שקיים בקרב המורים: הפער בין הרצון החזק והמוטיבציה של המורים לעבור להוראה בפדגוגיה חדשנית- לבין הכלים והיכולות שיש ברשותם. במהלך עבודתי ולימודיי אני נתקלת במורים רבים חסרי מיומנויות מחשב בסיסיות, ובמורים שטוענים שהם לא מצליחים לבצע שום פעולה טכנולוגית. שמתי לב שההתמקדות העיקרית של אותם מורים היא במיומנויות הטכנולוגיות ולא במיומנויות ההוראה החדשניות. אני חושבת שהמיומנות הטכנית תגיע בקלות יותר רק לאחר שהמורים יבינו שהם לא צריכים להיות מתכנתים...


המורים במאה ה-21 צריכים להשקיע קודם כל בפיתוח המקצועי שלהם ובכל סוגי הידע שמורה צריך לרכוש. פרופסור לי שולמן (Shulman, 1987) מנה שבע קטגוריות של ידע, שבהן מורים חייבים לשלוט: ידע תחום התוכן הדיסציפלינרי; ידע פדגוגי כללי; ידע קוריקולרי; ידע תוכן פדגוגי (שילוב הידע הדיסציפלינרי עם הידע הפדגוגי, דהיינו, כיצד להפוך את ידע תחום הדעת למובן לתלמידים) ;ידע על תלמידים ומאפייניהם; ידע על הקשרים חינוכיים (כיתה, בית הספר, מערכות חינוך, קהילות ותרבויות) וכן ידע על השקפות חינוכיות, מטרות וערכים ועל הבסיס ההיסטורי והפילוסופי שלהם. אל כל אלו מצטרפת הפדגוגיה החדשנית עם הטכנולוגיה הניצבת לעזרתה. המורים צריכים לשלב את הטכנולוגיה בתוך סוגי הידע השונים שלהם בעת ההוראה. כאשר יבינו את הנקודה הזו, הם ירגישו בטוחים יותר ביכולות שלהם ויבדקו אילו מיומנויות טכנולוגיות עליהם לרכוש או לשפר על מנת לייצג את הידע שלהם בצורה טובה יותר עבור התלמידים.

ד"ר אברום רותם ועידית אבני חיברו את המסמך: נוף הידע של המורה המקוון וצרכי פיתוחו המקצועי, שמטרתו הצגת מתווה מדורג של ידע, כישורים ומיומנויות של מורה מקוון לצורך פיתוחו המקצועי כמורה המשלב סביבה מקוונת בהוראה-למידה ובהתנהלות החינוכית. המורה יכול למקם את עצמו באחד מבין שלושת המדרגים הנמצאים במסמך: מורה מקוון מתחיל, חלקי או מתקדם.

הרעיון הכללי הוא להיות קודם כל מורה טוב. אחר כך, אל יכולות ההוראה הטובות תצטרף הטכנולוגיה היעילה ביותר עבור המורה ותלמידיו. הצד הטכני הוא שולי יותר, וניתן ללמוד אותו באופן עצמאי או בעזרת גורמים המוסמכים לכך, אך ראשית המורים צריכים להבין מה תפקיד הטכנולוגיה בתוך תהליך ההוראה הספציפי והסובייקטיבי שלהם.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.