דלג לתוכן הראשי

מחקר מבוקר- התכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה -21

במסגרת קידום והערכת התכנית הלאומית לתקשוב הוחלט על ביצוע מחקר מבוקר החל משנת הלימודים תשע"ב ולמשך כ–3 שנים. את המחקר תבצע הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), ומטרתו לבחון את המידה שבה השילוב של התקשוב המתקדם תורם לבתי הספר במישורים של שימוש בתקשוב ואוריינות מידע, המוטיבציה הלימודית של התלמידים, איכות הפדגוגיה בכיתות, האקלים הבית-ספרי, הישגי התלמידים ועוד. ב-15.8.2011 נערך כנס, ובו הוצגו עיקרי המחקר ואופן התנהלותו. אציג בפניכם מספר הדגשים חשובים בנושא המחקר, שהועלו בכנס:

מתוך דבריה של פרופ' מיכל בלר, מנכלית ראמ"ה:
שאלת העל של המחקר היא- האם בתי ספר, המקבלים מהמשרד משאבי תקשוב מתקדמים ומשאבים נלווים, משתפרים במשך הזמן במישורים של:
  • שימוש בתקשוב ואוריינות תקשוב
  • תהליכי הוראה ולמידה
  • אקלים בית ספרי והישגים לימודיים
מהלך הניסוי יכלול 2 קבוצות מחקר:
  1. "קבוצת ניסוי": 60 בתי ספר אשר ישלבו תקשוב מתקדם בהוראה בארבעת תחומי הדעת בכיתות ד'-ה' במשך שנתיים לפחות (תשע"ב-תשע"ג)
  2. "קבוצת ביקורת": 60 בתי ספר, דומים במאפיינים לקבוצת הניסוי, אשר לא יקבלו בשלב זה (ולמשך שנתיים) את המשאבים הנ"ל
תוכניות הלימודים יותאמו כך שחלק משמעותי מהלמידה, ההוראה וההערכה יעשה בצורה מתוקשבת, ויושם דגש על:
  • למידה ותרגול בסביבה מתוקשבת
  • פיתוח לומד עצמאי בסביבה מתוקשבת
  • תקשורת ולמידה שיתופית
  • איתור ועיבוד מידע דיגיטאלי
  • יכולת הצגה של מידע לאחרים
  • שימוש בתקשוב בצורה בטוחה ואחראית
כלי המחקר:
  1. שאלונים למורים, מנהלים ולתלמידים הבוחנים עמדות, דיווחים על מיומנות תקשוב ואוריינות תקשוב, על פרקטיקות ניהול ופרקטיקות הוראה.
  2. תצפיות בכיתות וראיונות משלימים עם מורים: הכלי לתצפית נועד לבחון את תהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים בזמן השיעורים בכיתות. התצפיות יתמקדו בנושאים הבאים: ניצול זמן השיעור, דרכי ההוראה במסגרת השיעור, עידוד לחשיבה מסדר גבוה, מידת ההשתתפות של התלמידים ועוד .
  3. שאלוני אקלים וסביבה פדגוגית במסגרת המיצ"ב: במסגרת השאלונים המועברים אחת לשנתיים בכל בי"ס נבדקים נושאים כגון המוטיבציה הלימודית של התלמידים, תחושת המסוגלות, איכות המשוב הלימודי, האקלים הבית ספרי ועוד.
  4. מבחני הישגים בארבעה תחומי דעת: מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה, אנגלית ועברית.
  5. בדיקת מיומנות תקשוב (ישירות או בעקיפין).
כולי תקווה שניסוי זה יגלה הבדלים משמעותיים לטובת בתי הספר המתוקשבים, ויזרוק נקודת אור חזקה לכל המלעיזים והחוששים שמסרבים לאמץ את המובן מאליו- הטכנולוגיה כאן כדי להישאר והלומדים זקוקים לה בתהליך הלמידה שלהם. על מערכת החינוך לבצע את התיווך הפדגוגי שבין הטכנולוגיה המוצעת לבין התלמידים הדיגיטליים.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.