עידן הלמידה

השילוב הזה בין משחק לבין חינוך נראה לי תמיד מאולץ ולא הגיוני... יש פנאי למשחקים וזמן ללימודים לא? ברבות השנים התבהר לי שמשחק יכול בהחלט להוות אמצעי מעולה לרכישת ידע או מיומנויות שונות. בסמסטר זה אנו עוסקים בשילוב המשחקים בחינוך בקורס של פרופסור מיקי רונן. בשיעור הראשון נגענו בתיאוריית הזרימה המפורסמת של  Mihaly Csikszentmihalyi , שפותחה בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה. הוא מתאר את מצב הזרימה כתחושה של ריכוז והתמקדות בעשייה מסוימת שמסבה הנאה מרובה לאדם החש אותה. מרכיבי תחושת הזרימה (מתוך: האתר של עמיטל כהן ): ·       המשימה מאתגרת ודורשת מיומנות ·       המשימה דורשת ריכוז ·       ישנם יעדים ברורים ·       ישנו משוב מיידי לפעולה ·       ישנה מעורבות עמוקה ללא מאמץ ·       קיימת תחושת שליטה ·       תחושת העצמי שלנו נעלמת, תחושה ממש של העדר רגש כי כול כולנו עסוקים במשימה ·       תחושה שה...

כך פותח פרופסור דוד חן את מאמרו שהתפרסם ב- themarker . הוא כותב: "נראה שהקריטריון העיקרי להיות ראש ועדה לאומית בתחום החינוך הוא שאינך מבין דבר בחינוך. מי שעוקב אחר התנהלותו של השיח הציבורי בנושא, לא יכול להתעלם מתופעה החוזרת על עצמה. למרבית מובילי השיח אין הבנה מקצועית בבעיות המערכת, אך לכולם יש פתרונות ... מובילי השיח הציבורי הם תעשיינים וכלכלנים, אנשי תקשורת, פוליטיקאים, מנהלי קרנות הון סיכון ועסקני חינוך. מי שכמעט ואינם משתתפים בדיון הם אנשי מקצוע במערכת החינוך, כמו מנהלים ומורים"... המאמר הנוקב העלה בי שאלות שמלוות אותי מזה זמן מה- מי הם אותם אנשים האחראים על הרפורמות בחינוך? הרי ברור שלכל הוועדות שקמו עד היום הייתה מטרה חיובית עיקרית משותפת, והיא שיפור תהליכי החינוך בישראל. כאן נכנסת השאלה- באלו דרכים, ואז כל וועדה שקמה מציגה את דרכיה להשגת השינוי המיוחל. בקורס של פרופסור עמי וולנסקי, העוסק בסוגיות במדיניות החינוך, נחשפתי למאמר של לארי קיובן: "שוב ושוב חוזרת הרפורמה". המאמר מדבר על המחזוריות הבלתי נגמרת של הרפורמות בחינוך ועל השינוי המיוחל המתבושש לבוא. ק...

במהלך הקורס 'סוגיות במדיניות החינוך' נתבקשנו לקרוא את מאמרה של סוזן סמל:  "The city and country school: a progressive paradigm"  (Schools of Tomorrow Schools of Today: What Happened to Progressive Education, Vol. 8 / Edition 1 ) המאמר מציג פרדיגמה של חינוך פרוגרסיבי-מתקדם, באמצעות הצגת בית ספר כפרי-עירוני בניו יורק. בית הספר המדובר נוסד ב: 1914, על ידי קרוליין פראט. הפדגוגיה הבית ספרית של קרוליין דגלה במושג "embryonic community" (קהילת עוברים), שמשמעותו התקדמות הלומדים באמצעות הרצונות והצרכים שלהם. הילדים מתנסים באמצעות הסביבה וכך הם לומדים על העולם. בהמשך תהליכי הלמידה וככל שהם גדלים- יש לאפשר לתלמידים אתגרים גדולים ומורכבים יותר. פדגוגיה זו מזכירה את התיאוריה של לב ויגוצקי, שטען שהתפתחות המחשבה, השפה והחשיבה הרציונאלית נוצרת דרך אינטראקציה חברתית. באמצעות פתרון בעיות ובעזרתן של דמויות בוגרות (כגון: הורים או מורים), מתפתחת הקוגניציה. הילד מתנסה ובודק את סביבתו, צופה ומחקה את הסובבים לו ומאתגר את עצמו. כך נוצרת למידה על פי ויגוצקי. בנוסף, גם התיאוריה של...