דלג לתוכן הראשי

משחקים חינוכיים- יש חיה כזו?

השילוב הזה בין משחק לבין חינוך נראה לי תמיד מאולץ ולא הגיוני... יש פנאי למשחקים וזמן ללימודים לא? ברבות השנים התבהר לי שמשחק יכול בהחלט להוות אמצעי מעולה לרכישת ידע או מיומנויות שונות.
בסמסטר זה אנו עוסקים בשילוב המשחקים בחינוך בקורס של פרופסור מיקי רונן. בשיעור הראשון נגענו בתיאוריית הזרימה המפורסמת של  Mihaly Csikszentmihalyi, שפותחה בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה. הוא מתאר את מצב הזרימה כתחושה של ריכוז והתמקדות בעשייה מסוימת שמסבה הנאה מרובה לאדם החש אותה.

מרכיבי תחושת הזרימה (מתוך: האתר של עמיטל כהן):

·      המשימה מאתגרת ודורשת מיומנות
·      המשימה דורשת ריכוז
·      ישנם יעדים ברורים
·      ישנו משוב מיידי לפעולה
·      ישנה מעורבות עמוקה ללא מאמץ
·      קיימת תחושת שליטה
·      תחושת העצמי שלנו נעלמת, תחושה ממש של העדר רגש כי כול כולנו עסוקים במשימה
·      תחושה שהזמן עוצר מלכת


כאשר הפעולה נעשית מתוך עניין, מעורבות ומוטיבציה פנימית הלומד מתפקד בצורה המיטבית שלו. יתרה מזאת- לומד שחווה את חוויית הזרימה ירצה לחזור על חוויה זו ולאתגר את עצמו שוב ושוב. באופן זה הוא מרחיב יכולותיו הקוגניטיביות. לכן, כדאי לשלב חוויות לימודיות שמעניקות ללומד תחושת זרימה. ניתן לשות זה באמצעות שיטות הוראה מגוונות, שימוש בעזרי הוראה מאתגרים, עיסוק בנושאים שונים מכיוונים חדשים וכמובן באמצעות משחקים. כאן תוכלו למצוא דוגמא לתבניות משחקים, שמצאתי כשימושיות לשילוב בהוראה.
בסרטון הבא מתאר ההוגה כיצד הגיע לתיאוריה שלו, ומסביר את מצב הזרימה:

תגובות

  1. היי שיר !

    פוסט מעולה !

    זו בדיוק התחושה שאני מנסה להגיע אליה בפרויקט

    "משחק - ידע - חוויה".

    השבמחק
  2. תודה רבה אודי. נעים להכיר (:

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.