דלג לתוכן הראשי

"אינכם מבינים בחינוך? אתם יכולים להיות ראשי ועדה"


כך פותח פרופסור דוד חן את מאמרו שהתפרסם ב-themarker . הוא כותב:
"נראה שהקריטריון העיקרי להיות ראש ועדה לאומית בתחום החינוך הוא שאינך מבין דבר בחינוך. מי שעוקב אחר התנהלותו של השיח הציבורי בנושא, לא יכול להתעלם מתופעה החוזרת על עצמה. למרבית מובילי השיח אין הבנה מקצועית בבעיות המערכת, אך לכולם יש פתרונות ... מובילי השיח הציבורי הם תעשיינים וכלכלנים, אנשי תקשורת, פוליטיקאים, מנהלי קרנות הון סיכון ועסקני חינוך. מי שכמעט ואינם משתתפים בדיון הם אנשי מקצוע במערכת החינוך, כמו מנהלים ומורים"...


המאמר הנוקב העלה בי שאלות שמלוות אותי מזה זמן מה- מי הם אותם אנשים האחראים על הרפורמות בחינוך? הרי ברור שלכל הוועדות שקמו עד היום הייתה מטרה חיובית עיקרית משותפת, והיא שיפור תהליכי החינוך בישראל. כאן נכנסת השאלה- באלו דרכים, ואז כל וועדה שקמה מציגה את דרכיה להשגת השינוי המיוחל.

בקורס של פרופסור עמי וולנסקי, העוסק בסוגיות במדיניות החינוך, נחשפתי למאמר של לארי קיובן: "שוב ושוב חוזרת הרפורמה". המאמר מדבר על המחזוריות הבלתי נגמרת של הרפורמות בחינוך ועל השינוי המיוחל המתבושש לבוא. קיובן מעלה מספר הסברים אפשריים לכישלון הרפורמות. בין היתר טוען קיובן, כי מנגנון הבדיקה הבירוקראטי הבודק את עבודת המורים והמנהלים אינו אלא כלי פורמאלי וטקסי שאינו מצליח לבדוק ביעילות את המתרחש בבתי הספר. קיובן אומר שניתוקה של ההוראה מן הניהול ומקביעת המדיניות מייצר אוטונומיה ובידוד שמתאימים מאוד למורים. המצב הזה יוצר חופש מסוים, שמאפשר למורים להתעלם מהנחיות מוכתבות מהמערכת ואף לשנותן.
קיובן, בניגוד לחן, לא מדבר על מי שעומד בראש הוועדות אלא על מה שמתרחש בפועל בבתי הספר.
אני חושבת שהמצב שמתאר קיובן אכן מתרחש בפועל, ושצריך לתת את הדעת על הסיבה להתרחשות הזו. הרי שאם המורים היו סוברים שמדובר בשינוי מועיל למערכת ובשיפור הלמידה וההוראה הם היו מתגייסים למשימה ומבצעים את ההנחיות כהלכתן. ייתכן והמורים, שבעי הרפורמות, אינם מאמינים עוד בשינויים מערכתיים, אלא מאמינים בשינויים אינדיבידואליים שכל אחד מהם יכול לבצע בכיתתו. מורה טוב מכיר את תלמידיו ויודע מהם הצרכים והיכולות שלהם, ולכן ניתן להבין מדוע המורים בוחרים להתנתק מן ההנחיות שקיבלו "מלמעלה". יחד עם זאת, יכול להיות שזו גם הסיבה לכך שרפורמות רבות נכשלו- היישום שלהן לא צלח בגלל התנהלות המורים. הפתרון האפשרי לכך הוא יצירת תהליכי פיקוח יעילים יותר בד בבד עם הקשבה לדעותיהם של המורים הנמצאים בשטח.

גם אני סבורה, כפי שכתב חן, שמקומם של מנהלים ומורים בוועדות החינוך הוא חיוני ושלא ניתן לקיים כלל ועדות כאלה ללא אנשי חינוך המכירים וחווים את השטח.
אני מניחה שרפורמה, טובה ככל שתהיה, לא יכולה לחול על כלל סוגי בתי הספר והאוכלוסיות ושיש מקום לאינדיבידואליות ויציאה מהכלל. לצורך כך אנשי החינוך צריכים להוות חלון למתרחש בשטח עבור אותם ראשי וועדות חינוך שאינם מהתחום.  

רפרנט למאמר המוזכר: "שוב ושוב חוזרת הרפורמה"/לארי קיובן בתוך: פישר גל וניר אריאלי (עורכים) שינוי ושיפור במערכות חינוך. מכון ברנקו וייס, מכון אבני ראשה. עמ' 24- 51.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.