דלג לתוכן הראשי

חינוך מסורתי או חינוך מתקדם?

במהלך הקורס 'סוגיות במדיניות החינוך' נתבקשנו לקרוא את מאמרה של סוזן סמל: 
"The city and country school: a progressive paradigm"
 (Schools of Tomorrow Schools of Today: What Happened to Progressive Education, Vol. 8 / Edition 1 )

המאמר מציג פרדיגמה של חינוך פרוגרסיבי-מתקדם, באמצעות הצגת בית ספר כפרי-עירוני בניו יורק. בית הספר המדובר נוסד ב: 1914, על ידי קרוליין פראט. הפדגוגיה הבית ספרית של קרוליין דגלה במושג"embryonic community" (קהילת עוברים), שמשמעותו התקדמות הלומדים באמצעות הרצונות והצרכים שלהם. הילדים מתנסים באמצעות הסביבה וכך הם לומדים על העולם. בהמשך תהליכי הלמידה וככל שהם גדלים- יש לאפשר לתלמידים אתגרים גדולים ומורכבים יותר.
פדגוגיה זו מזכירה את התיאוריה של לב ויגוצקי, שטען שהתפתחות המחשבה, השפה והחשיבה הרציונאלית נוצרת דרך אינטראקציה חברתית. באמצעות פתרון בעיות ובעזרתן של דמויות בוגרות (כגון: הורים או מורים), מתפתחת הקוגניציה. הילד מתנסה ובודק את סביבתו, צופה ומחקה את הסובבים לו ומאתגר את עצמו. כך נוצרת למידה על פי ויגוצקי.
בנוסף, גם התיאוריה של ג'ון דיואי תורמת לתפיסה הפדגוגית של בית הספר המוזכר במאמר. דיואי טען שצריך לתת דגש רב יותר על הרחבת האינטלקט ועל פיתוח של כישורי פתרון בעיות וחשיבה יצירתית, בניגוד לזכירה ושינון של תוכן השיעורים. לאורך ההיסטוריה נוסדו בתי ספר דמוקרטיים ועוד שיטות חינוך מתירניות, שהתבססו על רעיונותיו הפרוגרסיביים של דיואי.
בית הספר של פראט חרט על דגלו חדשנות פדגוגית ומיקם את צרכי הילד במרכז. ההורים שרשמו את ילדיהם לבית הספר חיפשו מוסד חינוכי שונה מן השיטה המסורתית. אני חושבת שחינוך כזה, המונע באמצעות אינסטינקטים ורצונות הטבועים בילדים, יכול להשיג למידה משמעותית, רלוונטית וקבועה לאורך זמן. הדוגמא הכי טובה לכך, בעיני, היא לומדים מבוגרים: כאשר אדם בוגר בוחר ללמוד במוסד אקדמי, הוא נהנה יותר מהלמידה ומתעניין בתחומים רבים הנושקים לנושאים שבחר ללמוד. יתרה מזאת, בעקבות הלימודים פונה הלומד לעסוק במקצוע בו בחר. ללא עניין ורלוונטיות קשה יותר ליהנות מהלמידה ולעסוק בה לאורך זמן.
יחד עם זאת, אני סבורה כי יש לשלב בין למידה מסורתית ללמידה פרוגרסיבית על מנת להגיע ללמידה אולטימטיבית. אני חושבת שצריך להציב סטנדרטים מסוימים שאליהם צריכים להגיע כלל הלומדים במערכת החינוך הלאומית (כגון: קריאה וכתיבה), אך לגוון בדרכי הלימוד ולתת ללומדים חופש מסוים לבחור את המקצועות שמעוררים בהם עניין. קיצוניות לכיוון מסורתי מדי או מתקדם מדי אינה הפתרון בעיני, ועל כן יש למצוא את העמק השווה שבין שני הקצוות הפדגוגיים הללו.

 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.