דלג לתוכן הראשי

טכנולוגיה = בייביסיטר?

הכתבה המצורפת התפרסמה במדור טכנולוגיה של אתר nrg מעריב, ומדברת על מקצה שיפורים בתחבורה הציבורית בישראל. חלק משמעותי ממקצה השיפורים הוא כוונת החברות להעמיד לרשות נוסעיהן אמצעים טכנולוגיים, החל מאינטרנט זמין לכל משך הנסיעה ועד לאמצעי בידור צמודים שינעימו את זמנם (בדומה למסכים אישיים הנמצאים במטוסים). טכנולוגיה דומה ניתן למצוא ברשתות אוכל, בהן ממקמים מסכים אישיים לצד כל שולחן, על מנת לאפשר לסועדים להנעים את זמנם עד לקבלת המנות. הטכנולוגיה הזו קיימת כבר מספר שנים במדינות אחרות, אך בישראל זוהי דריסת רגל  ראשונה.

השאלה העיקרית שעולה היא מה קורה לזמן הפרטי שלנו? האם קשה לנו יותר להישאר ללא מעש גם לזמן קצר כמו נסיעה באוטובוס או המתנה לאוכל? האם אין ביכולתנו למצוא אלטרנטיבות אחרות ולא טכנולוגייות כגון: לשקוע במחשבות, להתבונן על הסביבה שלנו, להתרועע עם אנשים אחרים בעת המתנה במסעדה או בנסיעה?
מצד אחד הטכנולוגיה מאפשרת לנו להעסיק את עצמנו בכל זמן ומקום, בין אם בענייני עבודה או פנאי, גם במקומות שכוחי אל או בדרך אל העבודה וממנה. מאידך, החיים שלנו הופכים לתלויי טכנולוגיה כמעט לגמרי: הן בשעות העבודה והן בשעות הפנאי ואפילו בזמני המתנה.
זה מחזיר אותנו לוויכוח החי ובועט בנושא ניצול שעות הפנאי של בני דור ה-y, המעלה שאלות כגון האם העיסוק הגובר במחשבים מתבצע על חשבון אינטראקציה בינאישית? האם שעות פנאי מול המחשב באות במקום שעות של פעילות גופנית? מה קורה למבנה המוח של ילדים היושבים שעות רבות מול המחשב? מה קורה לתהליכי הלמידה שלהם? למצב הרוח? לבריאותם הפיזית?

שאלות רבות בנושא זה מטרידות אותנו כבר מזה מספר שנים, אך עדיין מדובר בבחירה אינדיבידואלית של הילד/הבוגר בנוגע לניצול שעות הפנאי שלו. מה קורה כאשר התחבורה הציבורית מאמצת את רעיון ניצול הזמן הפנוי לעיסוק בטכנולוגיה? האם מתפתחת פה מנטליות חברתית חדשה? האם החברה מתקדמת למקום בו כופים על היחיד את "הגזרות הטכנולוגיות" ומשאירים אותו נטול בחירה אישית? האם ייתכן שהכנסת צג המחשב לתחבורה הציבורית תהפוך למטרד בדומה לשימוש בטלפונים סלולריים? קשה לענות על השאלות הללו ללא אפשרות לפרספקטיבה רחבה יותר ולהשוואה. אולי רק לאחר התנסות ארוכה והסתכלות רטרוספקטיבית נוכל להגיע לדעה גורפת.

כל עוד הרשות נתונה- אני מציעה שכל אדם יבחר לעצמו מהי הדרך הכי מתאימה עבורו לניצול שעות הפנאי. להורים אני ממליצה להעלות את הנושא לדיון עם ילדיהם, כי אחרי הכל- הם שייכים לדור שהטכנולוגיה כבר נכפתה עליו... אולי שיקוף של המציאות העכשווית מול המציאות הישנה, שאינם מכירים, יכול להוביל אותם להתנסויות חדשות ולבחירות שונות באשר לשעות הפנאי שלהם.

תגובות

  1. שלום
    שמי דינה קרמונה ואני עוזרת הוראה של ד"ר גילה קורץ.
    זהו ניסיון לבדוק האם ניתן להגיב לרשומות שלך.
    בברכה
    דינה

    השבמחק
  2. הבלוג של גברת שיר בוים G oogle Docs
    נכנסתי לבלוג של גברת שיר בוים במסגרת מטלה בקורס תקשוב ולמידה של ד"ר קרביץ גילה.
    נתבקשנו לקרוא את הבלוג ולהגיב עליו בפוסט.

    אני עולא סלמאן סטודנטית לתואר שני במכללת מרכז הלימודים האקדמי אור יהודה. במסגרת לימודי האקדמיים ובהשתלמויות מורים שעשיתי נתקלתי בבעיה דומה של המחברת.
    במסגרות הנ"ל היינו צריכים לכתוב עבודות משותפות עם מספר עמיתים.
    לאורח המציאות של היותי מורה ואם ואשה כמעט ולא היה אפשר להיפגש ביחד כקבוצה ולעשות את העבודות.
    אני חושבת לאמץ את האופציה הזאת בעבודות הבאות שלי. אני אמליץ גם בפני חברותיי.
    מעניין אותי אם יש פגים בערבית (הרבה עבודות אני עורכת בערבית) אשמח לקבל מידע ממי שנתקל בבעיות ואיך התגברו עליהם שאוכל ליישם בעתיד.

    אני התרשמתי יותר מהאופי השיתופי בעריכת העבודה. אני לא כל כך מסכימה עם בעיית הנפח של ההארד דיסק. כיום לדעתי קיים נפח זול ובשפע. במחיר של מאות שקלים ניתן לקנות הארד דיסק חיצוני של שני טרה.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.