עידן הלמידה

קיבלתם עובד חדש לעבודה? מזל טוב!! (במיוחד בתקופה הזו). עכשיו מגיע שלב הכניסה לעבודה או בשמו המקצועי ה-Onboarding. מרבית הארגונים בשלב הזה יפציצו את העובד במסמכים ומידע כדי ללמוד על הארגון ועל התפקיד ואחרי יומיים-שלושה יתנו לו צ'אפחה עם חיוך ויאללה- צא לדרך. May the force be with you  שרשרת החיול העתיקה הזו כבר פחות מתאימה לעידן שלנו...  הסיפור הזה של תקנונים ממסדיים שמחולקים לעובדים החדשים כדי לשמור על צייתנות ומסדר משובטים זה פשוט המשך ישיר של מערכות מהמאה ה-19, ודור העבודה החדש כבר לא רוצה לקחת חלק בעולם ההוא. אין מצב שמשפריצים את כל התורה לתוך איזה קיט/ספרון/PDF או במקרה היותר משוכלל לומדה ומשחררים את העובד להתמודד עם הדבר הארכאי והסטטי הזה. זה יכול ליצור תחושת בדידות, בלבול, ניכור ואפילו להשפיע לרעה על המחשבות של העובד על הארגון ולפקפק בהחלטה שלו לגבי המקום החדש. בעולם של  Reskilling  ו- Upskilling  ו-"חוויית עובד" יש פחות מקום לקיטים/לומדות/תבניות שיישארו קבועים יותר מדי זמן ולא יתאימו לצרכי הארגון החדשים שמשתנים כל הזמן ובמהירות, וזאת הסיבה שלא שווה להשקיע...

הקורונה נתנה לנו הרבה סטירות לחי. אחת מהן כואבת במיוחד והיא ההבנה שמומחים לא מסייעים לנו להבין את הסיטואציה שנקלענו אליה, אלא להיפך- המומחים השונים רק סותרים זה את זה ומבלבלים אותנו יותר ויותר.ההבנה הזו מעלה שאלות רבות וגם דילמה קריטית לגבי הרלוונטיות של מומחים בעידן של ידע שמתפרץ בצורה אקספוננציאלית ומשתנה במהירות האור. האם נכון להתמקד רק בתחום אחד בעולם רשתי שבו הכל מדבר עם הכל?  בואו נחזור רגע למאה ה-7 לפנה"ס שם נולד הפתגם המיוחס למשורר היווני ארכילוכוס: "השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר גדול אחד". הוגים רבים השתמשו בפתגם הזה מאז על מנת להסביר את דרכי החשיבה והפעולה שלנו בעולם. ישעיהו ברלין כתב כבר בשנות ה-50 על הגישות המנוגדות, זו הקיפודית שמרוכזת בתחום אחד גדול ולעומתה הגישה השועלית שנעה בין מגוון גדול של תחומים ואסוציאציות כאשר לא תמיד ברור הקשר הלוגי ביניהם. הקיפודים תמיד יחפשו להתאים את המציאות לתובנות שהם מכירים בתחומם, ואילו השועלים יבחנו את המשמעויות על ידי תנועה מתמדת בין התחומים השונים שהם מכירים. השועלים מבינים שהמציאות היא דינמית ומשתנה באופן יומי...