יש לנו טווח קשב של דג זהב? כדאי שתשטפו את המיתוס הזה באסלה

בשנים האחרונות מרצים ומפתחי תוכן רבים מתבססים על הטענה שטווח הקשב שלנו הולך ומתכווץ עד שכעת הוא הגיע למקסימום של 8/9 שניות (תלוי איזו כתבה קראתם) בדיוק כמו טווח הקשב של דג זהב. אם זה אכן הסיפור- כנראה שבכלל לא הצלחתם לקרוא את המשפט האחרון… טענה זו, שניתן למצוא בפרסומים מכובדים בכל רחבי האינטרנט החל מפרסומים של גופים מוכרים ומכובדים (כמו הניו יורק טיימס, גרדיאן, טיים) ועד בלוגים אישיים, מבוססת על ראיות מתעתעות שבחלקן גם מפוברקות לחלוטין. 


"אל תאמת. תפריך". (קרל פופר)

גם אם נבצע תצפית בסיסית ביותר נוכל לראות שהטענה הזו בעייתית. למשל, בעוד שרבים מאיתנו נאבקים להקשיב במהלך פגישה עסקית בת שעה- אין לנו שום בעיה לעשות בינג' בנטפליקס במשך שש שעות ברציפות. אנשים קוראים ספר (מדע או פרוזה) מתחילתו ועד סופו ביום אחד, עושים שופינג באמאזון/בקניון ימים שלמים, מבלים שעות במגרשי ספורט וכולי. אם כל תיאוריית דג הזהב הזו נכונה אף אחד מהדברים האלה לא היה אפשרי. כנראה שבכל זאת מדובר בדימוי די אטרקטיבי שנתפס בקלות, אבל בואו נפרק אותו רגע- מה המשמעות של "טווח קשב"? האם אנו מדברים על תשומת לב לפעולה ספציפית כמו צפייה בסרטון? אולי מדובר בתהליך מתמשך כמו גלילה בלתי נגמרת ברשת החברתית האהובה עלינו? ואולי בכלל כדאי להפריד בין סוגים של משימות- משימות עם מטרות עבודה/למידה לעומת משימות פנאי?


עבודת שורשים

מרבית הפרסומים שעוסקים בנושא זה מצטטים מחקר של מיקרוסופט מאביב 2015. המחקר סקר 2,000 קנדים ובחן את פעילותם המוחית של 112 אנשים בזמן שהם ביצעו משימות שונות. המחקר הזה יצר המון רעש ברשת מאז. אם נעיין בדו"ח המקורי נגלה שהוא הופק על ידי משרד הפרסום הקנדי של מיקרוסופט, וזה איך להגיד בעדינות לא ממש מחקר מדעי (המקורות לא ברורים, התוצאות לא נבדקו על ידי עמיתים/מומחים, הפרטים אודות ההליך עמומים, הערכים שנבדקו אינם מוגדרים בבירור וכו') שלא לדבר על כך שכל העסק ממומן ומיוצר על ידי חברה שיש לה אינטרס מכירה ברור. הבעיה הגדולה ביותר בדוח הזה היא שאין בו באמת הצגה של למידה על טווח הקשב שלנו או טווח הקשב של דג הזהב, ובכל זאת נטען בדוח כי טווחי תשומת הלב האנושיים מצטמצמים וכעת הם קצרים יותר מדגי זהב! (דיסקליימר- זה לא אומר שאין תובנות יפות בדו"ח של מייקרוסופט, רק שצריך לבחון את הנתונים והמסקנות דרך פילטר מסוים).
אז מאיפה בכל זאת הגיעה הסברה הזו? כדאי לקרוא את תהליך החקרשת שבוצע במאמר הזה, ובו רואים את התגלגלות המיתוס לאורך השנים. המסקנה המרכזית של הבדיקה היא שאף על פי שהטענה לפיה תשומת הלב שלנו שווה לזו של דג זהב הוזכרה ברשת במשך כמעט שני עשורים אין לה בעצם כל בסיס. 
מסתבר שמומחים שמקדישים את חייהם לחקר תשומת הלב האנושית טוענים שאין להם מושג מאיפה הגיע המידע השגוי הזה. הם מדברים על כך שטווח הקשב שלנו הוא תלוי משימה ועל כך שהרעיון של "טווח קשב ממוצע" הוא חסר משמעות כי זה אינדבידואלי מאוד. ועוד מתברר שאין שום הוכחה לכך שלדגי זהב (או לדגים בכלל) יש טווח קשב או זכרון קצרים במיוחד, ואף תפיסות שוטענות את ההיפך הגמור…

אספרסו קצר או ארוך?

על פניו מיתוס דג הזהב נראה לא מזיק. בהחלט נראה הגיוני שפרקי תשומת הלב שלנו נמצאים בירידה- עם תוכן שמגיע אלינו ללא הרף במגוון ערוצים ומכשירים קשה להתמקד בדבר אחד למשך זמן רב. אבל העניין הוא שאנחנו לא יודעים, וקביעת מידע כעובדה ללא ביסוס יכולה להיות מסוכנת (מי אמר פייק ניוז?). זה מוביל אותנו לדרך עקלקלה מאוד שמאפשרת לנו בעצם לומר כל מה שאנחנו רוצים מבלי לגבות את האמירות. שרשרת הציטוטים הבלתי נגמרת של הטענה הזו הובילה לכך שמומחים ביססו את האסטרטגיה והפעולות שלהם על מידע חסר שחר. יחד עם זאת אנשים רבים מאמינים שטווח הקשב שלהם אכן מצטמצם, אבל זה לא נכון- הוא מתפתח. המפגש היומיומי עם פרץ המידע הבלתי פוסק מכריח אותנו להיות יותר בררניים לגבי מה שאנחנו מקדישים לו את תשומת ליבנו. מחקרים חדשים מראים שהיכולת שלנו לשמור על קשב משתפרת עם הזמן ככל שאנו הופכים להיות יותר בררניים לגבי התוכן שאליו אנו בוחרים להקדיש את תשומת ליבנו. זו מיומנות שאנו לומדים ומשכללים.


Takeaways


אנחנו לומדים מהסיפור הזה שניתן לתפוס את תשומת לבנו לפרקי זמן קצרים וגם לפרקי זמן ארוכים ובתנאי שהתוכן רלוונטי, מרתק, כולל סטוריטלינג וויזואליה מושכת. הקהל שלכם מורכב, אינטליגנטי ורגיש. תנו להם משהו ששווה לשים לב אליו. ואם תפגשו פעם דג זהב אל תבקשו ממנו טווח קשב גבוה יותר כי זה יהיה בזבוז של משאלה...

תגובות

  1. איזה כיף לקרוא את הכתבה הזאת, לראות שמישהו התאמץ לעשות מעט סדר בבאלגן.

    כשמישהו מדבר איתי על קשב של דג זהב, אני אומר לו "נסה להיות רלוונטי או מעניין ותראה איך הקשב של המאזין/ צופה מתארך ומעמיק".

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סליחה, איך מגיעים לאזור הלמידה?

רעיונות לסיכום מפגש למידה

בואו נמריא מה- Onboarding