למידה רב ערוצית (טרנס-מדיה)

בעידן של התפתחות טכנולוגית מואצת ומגוון ערוצים דיגיטליים שבהם אנחנו מתנהלים גם התוכן שאנחנו פוגשים צריך להתקיים ברב ערוציות. מרשל מקלוהאן היה הראשון שדיבר על טרנס-מדיה (Transmedia) כשהוא התייחס לנרטיב המשתרע על פני מספר פלטפורמות מדיה, שמבליטות את העוצמה והייחודיות של כל אחת מהן ואת היכולת לאינטראקטיביות. אבל בימיו של מקלוהאן הטכנולוגיה והרשת עוד לא היו מספיק בשלות לכך. הנרי ג'נקינס, חוקר מ-MIT, הציג ב-2003 פרדיגמה שמחברת בין מגוון ערוצי המדיה לבין סיפור או סטוריטלינג, תהליך שבו אלמנטים של סיפור מתפרשים באופן שיטתי על פני מספר ערוצים לצורך יצירת חווית בידור מאוחדת ומתואמת. כל מדיום תורם תרומה ייחודית משלו להתפתחות הסיפור, כשהמטרה היא ליצור חיבור אישי ורגשי עם הצופים כך שבסופו של דבר הם אפילו ירצו ליצור בעצמם תוצר שמתקשר לחווייה, לשתף אותו, לדבר עליו ולהרגיש בעלות שמגבירה את המעורבות שלהם. חשוב לעשות הבחנה בין טרנס-מדיה לקרוס-מדיה, שם מדובר באותה התרומה לסיפור רק שהיא מוצגת במספר ערוצים שונים (למשל: פרסומת לנוזל כביסה שמשודרת בטלויזיה תהפוך לקריינות ברדיו בלי שינוי מהותי באופן ההצגה, במסר או בעלילה).

טרנס-מדיה מכוונת לכך שכל מדיום יספק תרומה ייחודית משלו תוך כדי ההתגלגלות של הסיפור והוספת רבדים נוספים של מסרים/ רעיונות/ התרחשויות. הצופים נדרשים לחקור את הסיפור כדי להבין את הפרטים השונים ואת השילוב בין העלילות, ותהליך החקר והגילוי הופכים להיות חלק מהחוויה השלמה שלהם. לדוגמה- אני יכולה לצפות בתכנית שמשודרת בטלויזיה, להכנס לעמוד האינסטגרם של התכנית וליהנות מתוכן נוסף על הדמויות ועל סט הצילומים ואם זה לא מספיק יש לי גם אפליקציה ייעודית של התכנית שבה אני יכולה ממש להשפיע על העלילה- למשל להשתתף בסקר שיש לו השפעה רבה על פרק סיום העונה. אפשר להבין שמדובר בתחום שדורש משאבים רבים בשל הפיתוח מרובה הערוצים, וכמובן שצריך "לחנך את השוק" לקבל את הדבר החדש הזה, אבל נראה שזה הכיוון שאליו הולכים ערוצי התקשורת הגדולים והפקות של סרטים ומשחקים דוגמת פוקימון, סופר מריו, מלחמת הכוכבים, סרטי דיסני ועוד רבים. כמעט כל שובר קופות הוליוודי כולל הרבה יותר מהסרט המוקרן באולם הקולנוע- משחקי וידאו, אפליקציות, מדיה חברתית עם תוכן בלעדי ומקורי, מוסיקה, בובות ועוד. גם בתחום הלמידה אנחנו רואים ניצנים של חלחול התפיסה הזו, ונדבר על כך ממש עוד רגע. 

רוברט פראטן שעוסק רבות בטרנס-מדיה מביא לנו את התרשים הבא שמסביר בצורה ויזואלית מהי טרנס-מדיה ומדגים איך השלם גדול מסך חלקיו:

המטרה של טרנס-מדיה היא לא להיות בכל ערוץ מדיה אפשרי אלא לספר סיפור נהדר עם המשאבים הקיימים לקהל הנכון ובזמן הנכון בהתאם למטרות הסיפור. בטרנס-מדיה הבסיס הוא תמיד הסיפור, אותו אלמנט מרתק שלא השתנה אלפי שנים ומושך את האנושות להקשיב ולהסתקרן, רק שכעת בעידן הדיגיטלי הסיפור מקבל משמעות רחבה הרבה יותר. כל קטע מדיה מתפקד כחווית סיפור עצמאית, שלמה ומספקת אבל כמו באיזו חידה ענקית כל אחד מהחלקים תורם לנרטיב גדול יותר. החוייה היא חוויה מתמשכת, וכל שכבה חדשה מוסיפה עושר ופרטים לסיפור (למשל סיפורי רקע נוספים או קווי עלילה משניים). מאפיין מרתק נוסף של טרנס-מדיה הוא שהקהל הופך להיות מעורב באופן פעיל, ובעצם מעודדים את הצופים ליצור שיתופי פעולה חברתיים ויצירתיים. הצופים ממש הופכים לבעלי עניין נוספים בחוויית הטרנס-מדיה לצד המותג/הגוף המקדם. עיצוב הסיפור הנפרש יוצר את המוטיבציה להתקשר עם משתתפים אחרים, לחפש חלקים אחרים בסיפור ולתרום לנרטיב על ידי הוספת תוכן. סיפורי טרנס-מדיה יכולים להיות פשוטים ולהתפרש על פני מספר פלטפורמות דיגיטליות, או שהם ממש מערבים בין העולם הדיגיטלי לעולם הפיזי בצורה של משחקי מציאות מורכבים (alternate reality game - ARG), שבהם השחקנים מתקשרים ישירות עם דמויות במשחק, פותרים אתגרים וחידות מבוססות עלילה ומשתפים פעולה כקהילה כדי לנתח את הסיפור ולתאם פעילויות שמתרחשות במיקומים אמיתיים במציאות. דוגמה יפה של טרנס מדיה מתחברת לסדרה הפופולרית "שרלוק". מלבד הסדרה המפיקים פיתחו אפליקציה שבה נשתלו סרטוני וידאו ותכנים שחלקם מתוך הסדרה וחלקם נוצרו במיוחד לאפליקציה. באפליקציה הצופים מקבלים תפקיד- להיות העוזרים של שרלוק ולעזור לו לפתור תעלומות ברחובות לונדון (הווירטואלית). המשתתפים במשחק צריכים לאסוף רמזים שמפזורים בעיר ויעזרו להם לפתור את התעלומה. כל מה שהם אוספים מתרכז ב"מוחו של שרלוק" עד לפתרון.

רוברט פראטן מביא גם את התרשים הבא שמציג את המאפיינים של טרנס-מדיה שיוצרים מעורבות אצל הצופים. חדי העין מביניכם ודאי יבחינו שמדובר במאפיינים דומים למאפיינים של למידה בעידן הדיגיטלי, ולכן החיבור ביניהם מתבקש למדי...

  

גם הנרי ג'נקינס שהזכרתי קודם הבין את החיבור בין טרנס-מדיה לחינוך ולמידה ואפילו פעל לשלב את הרעיון במערכת החינוך. הוא גם היה שותף במספר מיזמים חינוכיים כמו למשל המיזם של "רחוב סומסום" ששילב מגוון שכבות של מדיומים נוסף על התכנית הוותיקה כמו ספרים, מערכי שיעור, פעילויות אינטראקטיביות, משחקים ועוד במטרה לחבר את הילדים לדמויות, למסרים ולסיפורים המרכזיים.

בטרנס-מדיה בלמידה החוויה של הלומדים מתרחשת בפלטפורמות שונות, כשהמטרה של השיטה היא לפתח מעורבות גבוהה של הלומדים ולגרום להם להבין לעומק את מה שהם לומדים ואפילו לשתף את החוויה עם אחרים. בעולם שבו אנחנו נמצאים באינטראקציה עם מספר מסכים במקביל ושבו תוכן דיגיטלי הפך לתוכן המרכזי שאנחנו צורכים השימוש בטרנס-מדיה מאפשר ללומדים להתנסות בחקר ויצירה בפלטפורמות שונות ולפתח כישורים של אוריינות דיגיטלית. בשונה מהעולם הישן בו ציפו מהלומדים ללמוד תכניות ותכנים סטנדרטיים- לומדים בעולם החדש זקוקים לחוויית למידה שתאפשר להרחיב את הידע שלהם כל הזמן ובמגוון ערוצים, כמו גם לקחת אחריות על הלמידה שלהם ולעשות זאת בקצב שלהם ובאופן שמתאים למטרות וליכולות שלהם. הסיפור האמיתי של טרנס-מדיה הוא החיבור של הלומדים לחווית הלמידה 24/7 ובמגוון אופנים, כי כך אנחנו מתנהלים גם בעולם האמיתי שמחוץ לבית הספר, וגם החיבור הרגשי לסיפור גורם להם להיות מעורבים ועם מוטיבציה גבוהה. זו אחת הדרכים להבטיח שהם יוכלו להתמודד עם עולם המחר ולרכוש את הכישורים הדרושים כדי להצליח לשרוד בו. למורים, כמו תמיד בלמידה רשתית, יש תפקיד קריטי והוא להדריך אותם בתהליך ולוודא שהם מצליחים להגיע ליעדין שלהם ולא מוצפים או מוסחים מכמות המידע העצומה שיכולה להוביל לבלבול ולתסכול גדול. המורים צריכים לחתור לכך שהלומדים ירגישו מעורבים, סקרנים ומתוגמלים במהלך חויית הלמידה.

אז איפה מתחילים? למי שמעוניין להתעמק בנושא אני ממליצה לקרוא את המדריך למתחילים של רוברט פראטן שיצא ב-2015 ומכיל כלים ומודלים נהדרים שיסייעו לכם לפתח טרנס-מדיה בלמידה.

התרשים הבא שגם הוא לקוח מהמדריך של פאטרן מציג 5 שאלות בסיסיות שכדאי להתחיל מהן:

אני אוהבת גם את השאלות המכוונות האלו של איליין רייבארן שעושות סדר לפני שמתחילים:

1. What core experience do you want to support?
2. What 3 technologies will you use?
3. How do these technologies connect and extend the core experience?
4. What effect do you intend to have? What’s your goal?
5. What action do you want the learner to take?
6. How will the learner co-create content in?
7. How will you assess effectiveness?

אני ממליצה גם לצפות בסרטון הטד הזה שמדבר על חיבור של טרנס-מדיה ללמידה וגם להירשם לקורס של קורסרה שעוסק בטרנס-מדיה.