יום ראשון, 27 במרץ 2016

סיכום כנס השקת המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית

המיזם "ישראל דיגיטלית" הושק באופן רשמי ב-21-22/3/2016 על ידי המשרד לשוויון חברתי בשיתוף עם המועצה להשכלה גבוהה. המטרה העיקרית של המיזם היא לפתח מערך הכשרות וקורסים מקוונים שייפתחו לקהל הרחב כבר במהלך הקיץ הקרוב, במטרה להנגיש תוכן לימודי ואקדמי למגוון רב של אוכלוסיות. הקורסים יפותחו על פלטפורמת EDX, שעל שיתוף הפעולה איתם כבר הרחבתי בפוסט הקודם שעסק בנושא. הכנס נפרש על פני יומיים, וכאן ניתן לעיין בתכנית המלאה (כלל התכנים הוקלטו וככל הנראה יועלו בהמשך לאתר המל"ג).

אני נכחתי רק ביומו הראשון של הכנס, ואשמח לשתף אתכם במספר תובנות ונקודות מרכזיות שאספתי. אתם יותר ממוזמנים לשתף ברשמים מהיום השני או מהכנס כולו. 

הכנס נפתח בהתרגשות רבה וברכות, כולל דברים שנשאה
השרה לשיוויון חברתי, גילה גמליאל וד"ר יאיר שינדל הממונה על המיזם במשרד באש הממשלה. בהמשך Zachary Kramer מ-EDX העולמית הציג תמונה רחבה של הפלטפורמה שנבחרה, וכמה נתונים מעניינים:


פרופ' שיזף רפאלי דיבר על האתגרים שמולם אנו ניצבים כיום עם כניסת הטכנולוגיה לעולם החינוך. מה שלקחתי מהרצאתו זה בעיקר את האמירה החזקה שחייבים להבין שהטכנולוגיה הזו אכן מערערת, מהרהרת ומשבשת. אין כאן שאלה. עכשיו צריך להתמודד עם השיבושים ולהרהר/לערער... 
השאלות הגדולות שהוא מעלה בהקשר זה:


נקודה חשובה נוספת עליה דיבר שיזף היא תפקיד המורה שמשתנה לתפקיד המנחה/המנטור, ומדברים על כך רבות בשנים האחרונות. בשקף הבא אפשר לראות כיצד התפקיד מתרחב לכיוונים נוספים שמורים פחות עסקו בהם עד היום:


עוד לקחתי מדבריו את החשיבות של הפדגוגיה שעומדת מאחורי המשחק (פדגוגיה לודנית), שצריכה להילקח בחשבון כפדגוגיה בפני עצמה כאשר משלבים משחקים בתהליכי למידה (וכמובן את האיורים הנדירים של יוקו שימיזו שתמיד נותנים בעיטה קטנה בבטן...)


הפאנל שהתקיים בהמשך נקרא: "הוראה ולמידה דיגיטלית- אתגרים והזדמנויות". כל משתתף בפאנל נשאל שאלה ספציפית על ידי ס"יור המל"ג ד"ר רבקה ודמני, ונדרש להשיב עליה.

אז מה לקחתי מכל אחד מהדוברים?
  • פרופ' רענן ריין (סגן נשיא, אוניברסיטת תל אביב) התייחס לנושא האתגרים הקיימים באקדמיה שלמידה דיגיטלית עשויה לסייע להם. מדבריו לקחתי את "צפירת ההרגעה" שמודיעה כי האקדמיה או האוניברסיטה כפי שאנו מכירים הן כאן כדי להישאר, ושהטכנולוגיה או עולם ה-MOOCים לא מגיעים על מנת לחרב את מה שנעשה עד היום מהיסוד. יחד עם זאת הוא העלה מספר אתגרים שלדעתו האוניברסיטאות צריכות לתת עליהם את הדעת, לדוגמה: מענה לרב תרבותיות ולשונות הלומדים, רלוונטיות לצרכים של זמן ומקום, אבדן הדיאלוג המשמעותי בין המלמד ללומדים, המאמץ לראות את הלימודים האקדמיים כחלק ממהלך רחב יותר של LLL ועוד. נוסף על כל האתגרים הוא ציין שהאתגר המרכזי הוא יישום ההוראה היברידית ושצריך לחשוב כיצד מקדמים את אופן הלמידה הזה. בהקשר הזה נציגי EDX העולמי קידמו גם הם את הפוטנציאל של הלמידה המעורבת שמשלבת MOOCים עם מפגשי פנים אל פנים במוסדות האקדמיים.
  • ד"ר גילה קורץ, ראש התמחות תקשוב ולמידה, המרכז ללימודים אקדמיים (ומורתי האהובה), התייחסה לנושא צמצום הפערים, מתן מענה לשונות והגברת מעורבות הסגל והסטודנטים באמצעות הטכנולוגיה. מתוך דבריה, שמוצגים במלואם בסרטון מטה, לקחתי בעיקר את החשיבות של הכרה באתגר הממשי שהוא חוסר במיומנויות אוריינות דיגיטלית בקרב המרצים באקדמיה, שהם "האורחים הדיגיטליים". גילה מציעה כפתרון אפשרי להשאיר את העוגן של הלמידה בכיתה הפיזית במוסד האקדמי, וכל מרצה יכול כמובן להתאים את הטכנולוגיה והלמידה מרחוק על פי צרכיו ויכולותיו. אמירה חשובה נוספת שלקחתי מדבריה היא ההתייחסות לשאלות הגדולות שעולות (בין היתר בהרצאתו של שיזף רפאלי) וכמענה היא אומרת שלרובנו אין את התשובות אבל גם אין לנו זמן לחכות... אנחנו צריכים לצאת לדרך ותוך כדי תנועה למצוא את התשובות. גם אני מאוד מאמינה שבעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר אנחנו חייבים להדביק את הפער, גם אם נטעה קצת בדרך...  מקסימום נפעיל WAZE :) 
                                     

  • גלעד ארדיטי (יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית) התייחס לנושא תפקיד האקדמיה ומקומה בחברת הידע החדשה מנקודת מבטם של הסטודנטים. מגלעד לקחתי את התעוזה לקום ולומר- צריך לצאת מאזור הנוחות! גלעד מציין שהגענו למצב בו נוח לכולם- לאקדמיה, למרצים, לסטודנטים, אבל המצב הזה מסרס את הלמידה הגבוהה, את הסקרנות, החשיבה, את קידום יכולות הלמידה והמחקר. הוא טוען שכ-300,000 סטודנטים ב-65 מוסדות אקדמיים בארץ יכולים להביא את עתיד המחקר למקום טוב יותר מהמקום בו הוא נמצא היום. לדבריו תפקיד האקדמיה הוא לאתגר את דור הסטודנטים, לגרום להם הסתקרן ולחשוב, ולא להביט עליהם כעל "לקוחות מרוצים". כלומר, להפוך את ההשכלה הגבוהה למרחב של חשיבה ואתגר בעולם של פירמידות משתנות ויחסי כוחות משתנים.
  • מדבריו של פרופ' רפי נחמיאס (ראש המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי למידה אקדמית ברשת וראש TAU VIRTUALאוניברסיטת תל אביב) לקחתי את ההבנה שמלבד החשיבה על המטרה והיעדים בתכנון למידה והוראה דיגיטלית, חשוב לקיים במקביל מחקר בסיסי של תהליכי ההוראה והלמידה, ולבחון האם הגענו לאן שרצינו וכיוונו בראשית התהליך. הוא טוען שצריך לבחון את הדברים בפריזמה של 4 מישורים:
השאלות שעולות ברמת הפרט הלומד: 


השאלות שעולות ברמת תהליך הלמידה ומרחב הלמידה: 

    השאלות שעולות מבחינת הטמעת הטכנולוגיה בהוראה אקדמית: 

      ברמת התאמת הטכנולוגיות החדשות- יש לקחת בחשבון את פרדיגמת ubiquitous learning) u-learning), שמדברת על כך שהאמצעים הטכנולוגיים מאפשרים היום למידה מכל מקום ובכל זמן ולחשוב כיצד הפלטפורמה תתאים למטרות הלמידה וההוראה שלנו.
      בנוסף, נחמיאס דיבר על כך שבדומה למחקר רפואי המחקר שלנו צריך לעקוב אחר נתוני הלומד בדקדקנות, ומתוך כך להיענות לצרכים המיוחדים שלו. צריך גם לקחת בחשבון את כל הסיפור של Web Mining...


      • ד"ר עידן אלמוג (ראש היחידה לחדשנות בהוראה, המרכז הבינתחומי בהרצליה) התייחס לנושא הכשרת הסגל האקדמי, והגברת המוטיבציה של הסגל לשילוב טכנולוגיה בהוראה ובלמידה. מעידן לקחתי את האבחנה בין המרצים השונים ואת ההתייחסות הספציפית לכל קבוצת מרצים שזוהתה והגמישות של היחידה אל מול המרצים. בנוסף, תיק הכלים למרצה שאיגדה היחידה מסייע מאוד לכל מרצה שמעוניין להפוך את ההוראה שלו ל"רב כיוונית", ולערב את הסטודנטים כמה שיותר בתהליך הלמידה. 



      במושב ההרצאות הבא עלו מספר דוברים, שנשאו דברים מרתקים מתוך ניסיונם האישי בעולם ה-MOOCים. אחד הדוברים הוא יובל שרייבמן (מנכ"ל TAU ONLINE אוניברסיטת תל אביב), שהציג התפתחויות מרכזיות בעולם ה-MOOCים. יובל דיבר על כך שצריך לבדוק מה ה-MOOCים השונים מזמנים ללומד, והאם מדובר בחוויית למידה חדשה. הוא דיבר על האתגר של יצירת קורס שמספק חוויית למידה עשירה, רלוונטית ומעניינת והציג מספר דוגמאות מהניסיון של אונ' ת"א בתחום (לדוגמה: ניסויים מוקלטים במעבדות, פאנל מומחים מדברים, מרצה בכיר שמבצע בעצמו ניסויים בשטח ועוד).יובל הציג מספר מגמות עולמיות בנושא ה- MOOCים שלהערכתו ייכנסו בשנים הקרובות לזירה:

      1. ASU+EDX פותחים את Global Freshman Academy) GFA)- שילוב של MOOCים בשנה הראשונה בקולג'. התכנית מסייעת בצמצום הפערים החברתיים בכך שהיא מאפשרת לכל תלמיד מכל רקע להירשם לקורסים, ומזמנת לסטודנטים התנסות ו"טעימה" ממגוון תחומים במטרה שיוכלו לבחור את ההתמחות המתאימה להם בהמשך. 
      2. Invisible LMS- הסיפור הוא כבר לא הפלטפורמה, אלא יצירת הלימודים חוויית הלמידה. כשחוויית הלמידה טובה והלומד עסוק בה ה-LMS נעשה "שקוף" עבורו.
      3. בריתות- אוניברסיטאות ומכללות בעולם משתפות פעולה למען יצירת קורסים ואיחוד משאבים וכוחות.
      4. Micro Credentials) Nano Degree)- חשיבה חדשה על תכנון הקורסים המוצעים כף שיאפשרו איסוף קרדיטציות נרחב ומותאם על ידי הלומדים. 
      5. פרסונליזציה ו-Big Data- לשקף ללומד כל הזמן היכן הוא נמצא בתהליך, ולספק לו אמצעים לשיפור בהתאם לקשיים בהם הוא נתקל על מנת שיגיע למטרה ויסיים את הקורס בהצלחה (Knewton הם דוגמה לפלטפורמה שמייצרת פרסונליזציה ושיקוף הלמידה בצורה טובה).
      6. רגולציה בחינוך- אם ה-MOOCים הולכים להשתלב במוסדות האקדמיים ואפילו בבתי הספר אז צריך לבחון מחדש את כל עולם ההגדרות המוכרות כמו השתלמויות, בחינות בגרות מסורתיות וכו'. אי אפשר לבקש מתלמידים/אקדמאים/מורים ללמוד באופן מקוון, ולבסוף לגשת לבחינה מסורתית או לקבל קרדיטציה נוקשה ולא רלוונטית שנשענת על החלטות עבר שלא עודכנו.
      7. הנגשה לקהילה הגלובלית- "דמוקרטיזציה של החינוך"

      בנוסף, יובל הצביע על 3 מגמות שנכנסות כבר השנה לעולם ה-MOOCים ושיש לתת עליהן את הדעת:
      • Self-paced instruction/On-demand - הלומד מתחיל את הקורס במועד שמתאים לו. הלמידה בקורס מתבססת על תגובות הלומד, וההתקדמות שלו מנושא לנושא מתבצעת בהתאם לקצב הלמידה האישי שלו (חשוב להגיד בהקשר הזה שלמידת עמיתים הופכת ליותר מורכבת בקורסים מן הסוג הזה).
      • חיבור התיכון לאקדמיה
      • מודל עסקי מתפתח- קרדיטציות אקדמיות הולכות וצוברות תאוצה, והופכות למבוקשות יותר ויותר בשוק העבודה.
      בחלק האחרון של היום לקחו נציגי EDX העולמית את השרביט, ושיתפו בדוגמאות ורעיונות מתוך הקורסים השונים שהועלו לפלטפורמה. הם עברו בין המשתתפים וענו על שאלות קונקרטיות. 

      למרות שהבעתי את הערכתי באופן אישי, אני רוצה להגיד תודה גם מעל במה זו למארגני הכנס ולמציגים. זו יוזמה מדהימה בעיניי, וכולי תקווה שבקרוב כל אזרח בישראל ירוויח ממנה באופן זה או אחר. 


      כמה שאלות שמתגלגלות לי בראש:
      1. EDX או כלום? בסופו של יום מדובר בכלי שרת, פלטפורמה, עבור החינוך בדיוק כמו כל הכלים האחרים בשוק. האם נכונה הבחירה בפלטפורמה מייצגת אחת?
      2. ד"ר מירי ברק צדקה כשאמרה בכנס- קורס בעברית לא יכול להיות MOOC... אי אפשר לצפות שיהיו מאות אלפי משתתפים בקורס בשפה העברית. אז לאן מכוונים? אני מציעה לקרוא בהקשר הזה את הפוסט שלי על האבולוציה של ה-MOOC שנכתב לפני כשנה.
      3. צמצום או הרחבת הפער? גם בכנס הנוכחי וגם בכנס של מכון מופ"ת בנושא הוצגו הנתונים המערערים על כך שבסופו של דבר הלומדים ב-MOOCים הם בוגרי MIT והרווארד, בורגנים ומצליחים ולא הילד דל האמצעים מאזור מלחמה באפריקה... מה יקרה אצלנו? האם קורסים פתוחים יצמצמו את הפער או שמא ישמרו/ירחיבו אותו? גם בהקשר הזה כדאי לחשוב על קהלי היעד של הקורסים ומנגנוני הרישום אליהם.
      ומה אתם שואלים?

      אין תגובות:

      הוסף רשומת תגובה