MOOC- התלהבות מול מציאות (סיכום כנס בנושא)

היום, 1/6/14, התקיים כנס שעסק בקורסי  MOOCבאוניברסיטה הפתוחה. מטרת הכנס הייתה להעניק למשתתפים תמונה רב־מימדית של נושא זה, ולבחון את השפעות הגומלין בין נושאים של הוראה, למידה ומודלים עסקיים הקשורים לקורסי MOOC. פתחה את הכנס פרופ' נירה חטיבה מבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל־אביב. חטיבה הציגה את ההיסטוריה של ה-MOOC, נתונים ודוגמאות מקורסים שונים. בהמשך דיברה על היבטים פדגוגיים של ה- MOOC's , והציעה מספר שילובים פדגוגיים של קורסים אלו:

1. מורה שמדבר על נושא מסוים בקורס שלו יכול לשלב MOOC קיים ורלוונטי במהלך הקורס (למשל באמצעות מודל הכיתה ההפוכה)
2. פיתוח קורס MOOC שמיועד לשימוש מקומי (למשל קורס מבוא בפקולטה מסוימת)

על מנת שתהיה פדגוגיה מהותית בקורס MOOC כל אחד מהשיעורים צריך  להכיל את ההיבטים הבאים:

חטיבה הציגה את הקריטריונים הבאים ליצירת עניין במהלך MOOC:

• התנהגות המורה
• התוכן המוצג
•  גיוון בהוראה
• הפעלת הלומדים

ד"ר רלי בריקנר, מהמחלקה להערכה באוניברסיטה הפתוחה, הציגה את נקודת המבט של המשתתפים בעקבות ההתנסות של הפתוחה בהפעלת שלושה קורסים בשנה האחרונה.
בריקנר הציגה נתונים על MOOC'S, שמראים כי מי שנרשם לקורסים הם בעיקר אנשים בעלי תארים, ורובם גברים צעירים. אחוזי הנשירה בקורסים האלו מאוד גבוהים (רק 5-7 אחוז מסיימים).

הם העבירו שאלון מקדים בתחילת הקורס ושאלון מסכם. נתונים על שלושת ה- MOOC'S שפיתחו:

מסקנות מהתהליך: פותחו 9 יחידות לימוד בקורס. רבים השיבו שסיימו לפחות 7 יחידות, שהקדישו שעות רבות במהלך השבוע ללמידה, הגישו את רוב המטלות ובאופן כללי אמרו שעומס הלמידה היה סביר. רוב המשיבים היו שבעי רצון והיו רוצים לקחת קורס נוסף. רוב המשיבים לשאלון הסיום היו בגילאים בוגרים יותר. העיסוק העיקרי שלהם היה פנסיונרים... בריקנר העלתה מספר שאלות מעניינות בסיום:

ד"ר יורם קלמן, מהמחלקה לניהול ולכלכלה באוניברסיטה הפתוחה, דיבר על מודלים עסקיים של השכלה גבוהה בחינם.

חינוך חינם קיים כבר שנים ברשת ברחבי העולם. לא התחדש יותר מדי בעניין, אבל החידוש המשמעותי ב-MOOC's  הוא המודל הכלכלי- השכלה גבוהה באיכות גבוהה ובחינם.

מבחינת עלויות של קורס כזה מדובר בהשקעה חד פעמית של מאות אלפי שקלים בפיתוח הקורס, ובעלויות נוספות משתנות: סגל הוראה ועלויות הפצה. כאן נכנסת תופעה מוכרת במוצרים דיגיטליים- צניחת עלויות ההפצה וצמיחת הרשת.

כלומר עולה לנו פחות ופחות כסף להגיע ליותר ויותר אנשים. זה קרה במוזיקה (הפצה זולה של מוזיקה ברשת) ובעיתונות שספגה זעזוע חזק מהירידה הדרסטית בהכנסות מעיתוני נייר.הטענה של אנשי הMOOC הם שאוטוטו ההשכלה הגבוהה גם היא שם.

קלמן מערער על העניין ומציע הסתכלות דרך פריזמה של מודל עסקי, על מנת להבין מה קורה למעמדה של ההשכלה הגבוהה לעומת הmooc. קלמן מציג כלי שמאפשר להשוות בין מודלים עסקיים זהים במגזרים שונים ולהשוות בין ארגונים שונים באותו הסקטור:

יש תלות הדדית בין הרכיבים השונים. קלמן עושה השוואה בין אוניברסיטה מסורתית לאוניברסיטה ללמידה מרחוק (כמו הפתוחה למשל) באמצעות המודל הנ"ל:

מודלים עסקיים של גוף המעוניין לספק שירותים בחינם יכולים להיות:

1. פגיעה בגוף מתחרה (למשל כלי גוגל מול כלי מייקרוסופט)
2.  FREEMIUM- השירותים הבסיסיים אכן ניתנים בחינם, אך שירותים מתקדמים ונחשקים יותר ניתנים בתשלום.
3. איסוף מידע על המשתמשים שנמכר למפרסמים בכסף רב (כמו פייסבוק למשל)

מהו המודל של ה-MOOC?

• הצגת הערך- הפצת הידע לקהל הרחב
• הכנסות- גובים תשלום עבור שירותים משלימים, למשל עבור תעודת סיום, שימוש בתכנים על ידי אוניברסיטאות וכו'. המידע על התלמידים רב ערך, ומכירת המידע היא חלק מהמודל העסקי שמתחיל להתגבש.
•  תשתיות- טבלת השוואה בין קורס למידה מרחוק לMOOC  מראה שהMOOC'S   מספקים פחות תשתיות באופן משמעותי:

קלמן מסכם את היתרונות של הMOOC:

• אלפי תלמידים מרוצים מאוד
• ניתן להגיע לתלמידים רחוקים פיזית ומנטלית (פנסיונרים)
• התעודה היא נכס בעל ערך רב בקורות החיים
• ייצור והפצה של חומרי לימוד מרתקים ואיכותיים
• החסרונות:
• מתחיל טשטוש בין למידה מקוונת איכותית ללמידה מקוונת חינמית
• יש אשליה שלמידה מקוונת מנגישה את ההשכלה הגבוהה לשכבות נוספות בציבור אך הסטטיסטיקה לא מראה את זה בינתיים- העשירים הופכים עשירים יותר... בעלי היכולות הם שמסיימים את הקורסים
• נזק פוליטי בתפיסה של מה זה השכלה גבוהה מיטבית- בסוף זה מסתכם בהרצאה ובחינה...
• צריך להבין את המורכבות של זה (תשתיות פדגוגיות, טכנולוגיות וכו')
• רואים היקפים גדולים של כישלון, נשירה, החלשה של סטודנטים.

כדאי לעיין במאמר המלא שלו בגיליון זה של "הוראה באקדמיה" (ובפרסומים האחרים המעניינים בגיליון זה).



תמי נויטל, משה"ם – המרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק באוניברסיטה הפתוחה סיפרה כיצד יצרו את הMOOC'S שלהם (4 קורסים). הם עבדו בשיתוף פעולה עם EADTU  European Association of Distance Teaching) Universities) והשתמשו בחומרים הפתוחים שכבר קיימים (הקורסים שבנו התבססו על ספר דיגיטלי שנפתח לציבור הרחב).
מדוע בחרו להצטרף ולפתח MOOC?

• עניין בפורמט ואינטרס בהפצת הידע שנצבר והושקע בו כבר כסף רב
• חברות "במועדון", מוניטין ושיווק
• בדיקת היתכנות של שילוב MOOC במסלול הלימודים הרגיל
• התנסות והתפתחות מקצועית של צוותי ההוראה

פיתוח MOOC הוא תהליך מגוון מאוד ויש כל מיני מודלים. אין תורה אחת. כדאי להתייחס לדיאגרמה הבאה לקראת הפיתוח:

ברמה הלוגיסטית- הגורמים המעורבים:

הקורסים הופעלו באמצעות מערכת MOODLE פתוחה לעולם באמצעות קבלן חוץ- מופ"ת.
התחנות שעברו בתהליך הפקת הקורסים: 

לקח המון זמן לייצר את הקורסים. השתמשו במשאבים במגוון פורמטים- נגן וידאו עם אפשרות להפקת קובץ אודיו וקובץ טקסט. המודל של הקורסים דומה למודל של קורסרה, כאשר בכל שבוע נפתחת יחידה עם קטעי וידאו ובחנים (10 יחידות סה"כ)? הייתה חשובה להם האינטראקציה של הלומדים ולכן הם השתמשו גם בפורומים ובתגים דיגיטליים. בסופו של דבר  המסיימים היו נמוכים.

תובנות להמשך הדרך:

יובל שרייבמן מנכ"ל החברה הכלכלית של אונ' תל אביב שאחראית על ניהול אסטרטגי, הפקה העברה וניתוח של קורסי ה- MOOC  שלהם. הם עבדו עם קורסרה ולכן הסטנדרט היה גבוה מאוד. השתמשו בטכנולוגיה חדשנית- צילמו באולפן ובחוץ, לוח לבן עם איורים ובכלל השקעה מאוד גדולה בתכנון הקורסים.

נקודות התייחסות לבחירת קורס לפיתוח בmooc (חלקי):

• נושא הקורס
• הייחודיות
• היתרון היחסי לאונ' תל אביב על פני אחרות
• אנגלית המרצים
• ציון המרצים בסקר הערכת הוראה

 הקורסים שלהם נמצאים באתר הדוגמאות של קורסרה כדוגמה לקורס מיטבי מבחינה פדגוגית.

האתגרים שעמדו בפניהם:

הפתעות לאורך הדרך:

• רמת ההשקעה הנדרשת- גבוהה מאוד
• הקורס יצא יותר קצר מהמתוכנן. 7 שבועות במקום 13. האם עדין "שווה" אקדמית...?
• התגובות של המרצים- בהתחלה לא הבינו את הקונספט ולאחר כמן נכנסו לזה והגיבו באופן חיובי מאוד
• שימוש פנים קמפוסי- הם השתמשו בקורסים גם כMOOC  עולמי וגם עבור סטודנטים בקמפוס אונ' תל אביב. הסטודנטים היו מרוצים מאוד. 

הזדמנויות לעתיד שכדאי לחשוב עליהן-

• כיתה הפוכה
•  BLENDED CLASSROOM
• ניתוח נתונים ומידע
• מודלים עסקיים

הדובר האחרון היה יואב שוהם מאונ' סטנפורד, פרופ' למדעי המחשב, שעובד באותה קומה עם מייסדי קורסרה, EDX ועוד... על אף שכל פעם ניבאו שהטכנולוגיה תשנה את פני החינוך ולא כך היה הדבר, הפעם הוא סבור שהשינוי יהיה אמיתי בגלל הסיבות הבאות:

1. העולם השטוח כמחולל שינוי גדול. יש דרישה ורצון באוכלוסיות מוחלשות והיום יותר מתמיד קיימת בתרבויות אלו גם פתיחות לטכנולוגיה.
2. הצד הכלכלי- אוניברסיטאות שגובות אלפי דולרים לשנה כבר לא יוכלו להתקיים. 

שוהם טוען שלחשוב על הMOOC בתור כיתה זו דרך נכונה ברמה הפדגוגית, אבל הוא מציעה הסתכלות אחרת על ה- MOOC ברמה האסטרטגית: אבולוציה של ספר הלימוד. ברגע שיוצרים קורס כזה יוצרים בעצם ספר עשיר (עם וידאו וכו') וניתן להעביר את זה הלאה
כמו כל ספר לימוד שכותבים. אין סיבה שרק מחבר הספר ילמד מתוכו,  כלומר מרצים אחרים יכולים ללמד קורס שנוצר על ידי מרצה אחר. שוהם מסביר את הנקודה הזו בכך  שבפעם הראשונה בהעברת קורס כזה המנחה מאוד מעורב בקורס. בפעם הרביעית או החמישית הוא כבר לא ממש מעורב. קל מאוד להיות לא מעורב כי זה בעצם ספר עם חיים משלו....כשחושבים על המשמעויות לsystem  eco האקדמי מתחילות להתווסף ישויות נוספות, כמו למשל פרוייקט מינרווה וכמובן המו״לים החדשים. שוהם טוען שקורסרה הוא בעצם מו"ל, אבל  למו"לים האלה יש כח אדיר עכשיו- קשר עם התלמידים, נתוני לימוד וכו'...
 מה כל זה אומר על האוניברסיטאות הקיימות? שוהם אומר שעדיין לא אבד עליהן הכלח אבל הצעת הערך (מהמודל הכלכלי שהוצג על ידי יורם קודם לכן) חייבת להשתנות. 

יורם קלמן סיים באמירה ש"צונאמי ה-MOOC" שמתרחש לאחרונה מחזק את אנשי הלמידה מרחוק שמאז ומתמיד האמינו במתודולוגיה הזו ועכשיו נהנים מכך שהעולם כולו נסחף אחרי הגל המרשים. עוד הוא אמר שבסופו של דבר מדובר בגורם האנושי שסוחף אחריו את קהל הלומדים- המרצים הטובים והקהילה הלומדת.
אני מסכימה עם האמירה, וחושבת שעתיד החינוך ו MOOC יהלכו יחדיו ללא ספק, אבל חשוב שזה ייעשה בתבונה ומחשבה מעמיקה על ההשלכות, על מנת שלא נטבע בגל הגדול...