דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך פברואר, 2012

I did it my way

כאשר אני מסכמת תקופות או תהליכים אני נוטה לחזור למקורות ולסקור את הדרך מתחילתה ועד סופה.
לכן, לסיכום תקופת לימודי התואר השני שלי, שלוותה בכתיבת בלוג זה, בחרתי להתייחס לפסוק מהמקורות: כאשר בצלאל בן אורי בן חור נבחר לבנות את המשכן נכתב, כי ה' נתן לו חכמה, בינה ודעת: "ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת..." (שמות ל"א/ג').

על פי רש"י, "חכמה"= מה שאדם שומע דברים מאחרים ולמד. "תבונה"= מבין דבר מלבו, מתוך דברים שלמד. "דעת"= רוח הקודש.
משמעות הדברים: החכמה היא חיצונית לאדם- כל  מה שהוא סופג מהסביבה שלו ולומד מזולתו. התבונה היא התהליכים הפנימיים שהאדם מבצע על מנת לעבד את התכנים החיצוניים, לנתח אותם, להסיק מסקנות ולבצע קישורים. הדעת היא המודעות, המקום שבו האדם באמת יודע, באמת קרוב למה שלמד ומרגיש את המידע באופן אינטואיטיבי. בשלב זה האדם בעצם מנכס את המידע לעצמו.
ניתן לראות בשלושת המושגים הללו תהליך למידה, שמתחיל בגירוי חיצוני (החכמה), עיבודים פנימיים (התבונה) והפיכת המידע לידע (דעת). אני חושבת שתהליך זה מאפיין בדיוק רב את תהליכי הלמיד…