דלג לתוכן הראשי

I did it my way

כאשר אני מסכמת תקופות או תהליכים אני נוטה לחזור למקורות ולסקור את הדרך מתחילתה ועד סופה.
לכן, לסיכום תקופת לימודי התואר השני שלי, שלוותה בכתיבת בלוג זה, בחרתי להתייחס לפסוק מהמקורות: כאשר בצלאל בן אורי בן חור נבחר לבנות את המשכן נכתב, כי ה' נתן לו חכמה, בינה ודעת: "ואמלא אותו רוח אלוקים בחכמה ובתבונה ובדעת..." (שמות ל"א/ג').

על פי רש"י, "חכמה"= מה שאדם שומע דברים מאחרים ולמד. "תבונה"= מבין דבר מלבו, מתוך דברים שלמד. "דעת"= רוח הקודש.

משמעות הדברים:
החכמה היא חיצונית לאדם- כל  מה שהוא סופג מהסביבה שלו ולומד מזולתו.
התבונה היא התהליכים הפנימיים שהאדם מבצע על מנת לעבד את התכנים החיצוניים, לנתח אותם, להסיק מסקנות ולבצע קישורים.
הדעת היא המודעות, המקום שבו האדם באמת יודע, באמת קרוב למה שלמד ומרגיש את המידע באופן אינטואיטיבי. בשלב זה האדם בעצם מנכס את המידע לעצמו.

ניתן לראות בשלושת המושגים הללו תהליך למידה, שמתחיל בגירוי חיצוני (החכמה), עיבודים פנימיים (התבונה) והפיכת המידע לידע (דעת). אני חושבת שתהליך זה מאפיין בדיוק רב את תהליכי הלמידה המיטביים, שהיינו רוצים כאנשי חינוך להטמיע בקרב התלמידים.

היום אני יכולה לראות כיצד כתיבת הבלוג סייעה לי להפוך את החכמה לדעת. עצם הכתיבה על המושגים, התיאוריות, התהליכים ושאר הנושאים, שעליהם כתבתי בפוסטים השונים, סייעה לי לדעת ולהבין את התכנים באופן אינטואיטיבי. הכתיבה עוזרת בתהליכי עיבוד מידע ורפלקציה, ואני מרגישה שכל פוסט גרם לי להבין את הנושא שעליו כתבתי טוב הרבה יותר מתהליכי למידה אחרים. אני מאמינה שהבלוג יכול לשמש כלי פנטסטי עבור תלמידים ולסייע בפיתוח מגוון מיומנויות למידה. אני מאחלת לעצמי להמשיך ולכתוב בתדירות גבוהה בבלוג, ותוך כדי כך לרכוש חכמה, תבונה ודעת.

וקצת דברי פרידה לסיום, על אף שאני מתקשה בפרידות:
במהלך התואר צברתי ידע רב בתחום טכנולוגיות הלמידה, ועל שילובן בתהליכי הוראה-למידה. אני רוצה להודות לעמיתיי לכיתה, שעברו יחד איתי תהליכים משמעותיים ושינויים רבים, למרצים המצוינים ששיתפו אותי בידע שלהם, לפרופסור דוד חן, דיקן המכללה, ש"מנצח על תזמורת המרצים" במכללה באמצעות פדגוגיה נפלאה וחן אמיתי,  ולהוקיר תודה גדולה ומיוחדת לראש מגמת תקשוב ולמידה, ד"ר גילה קורץ, שלימדה אותי שוב ושוב- מורה אמיתית מהי.

סיכמתי את כל רשומות הבלוג על ציר זמן, על מנת להדגיש את תהליך יצירת הבלוג. אתם מוזמנים להתרשם בלחיצה כאן (רצוי לפתוח עם דפדפן גוגל כרום).

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.