סיכום הכנס "טכנולוגיה פדגוגיה ומדיניות- האם תיתכן חדשנות מערכתית"? 10/12/12

פוסט זה מסכם כנס שמטרתו המרכזית הייתה לבחון מה קרה עם התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מאז שיצאה לדרך, ולבדוק כיצד מתקדמת החדשנות המערכתית לקידום הנושא.
אציג סקירה של מספר הרצאות עיקריות שהתקיימו במהלך היום. להלן הסקירה:

פרופסור ענת זוהר בהרצאתה: "איך הטכנולוגיה יכולה לחולל שינוי פדגוגי מערכתי" הציגה הבחנה בין שני מושגים עיקריים: "פדגוגיה של מבנה ההוראה" מול "פדגוגיה של מהות ההוראה". הראשון עוסק בפעילויות המארגנות את מהלך תהליכי ההוראה למידה בכיתה. גם השימוש בטכנולוגיה בכיתה שייך לפדגוגיה של מבנה ההוראה. פדגוגיה של מהות ההוראה, מאידך, עוסקת בתבניות העומק של ההוראה והלמידה. הגדרה מדוייקת של המושגים ניתן לקרוא כאן. לדבריה, הניהול הפדגוגי והפדגוגיה של מבנה ההוראה באים לשרת את הפדגוגיה של מהות ההוראה.

זוהר מעלה בהמשך דבריה מספר שאלות: "האם תכנית התקשוב יכולה לשנות את מהות ההוראה"? "האם שינוי מהות ההוראה הוא חלק ממטרות התכנית"? נראה שהתשובה היא חיובית. "האם המטרות מיושמות באופן הולם ברמה המערכתית"? נראה שלא ממש. לטענתה קיים פער בין ההצהרות בתכנית לבין הביצוע בפועל. מהסקירה שערכו סלנט ומלמד עולה, כי רוב תכניות התקשוב בעולם מצהירות על מהות ההוראה כמטרה, אך גם מיישמות את ההצהרות בפועל. זוהר הציגה מחקר בנושא האפקט של שינוי מבנה ההוראה מול האפקט של שינוי מהות ההוראה. נמצא, כי העיסוק בשינוי מהות הוראה יכול להוביל לשינוי אמיתי ברמה המערכתית.

מסקנותיה הן שעל מנת לקדם שינוי פדגוגי מערכתי באמצעות הטכנולוגיה יש לגבש מסר מערכתי קוהרנטי, לשים דגש מיוחד על סוגיית הפיתוח המקצועי, ידע מורים ותשתית כוח האדם המקצועי לעבודה עם המורים (מדריכים, מורי מורים וכו'), לספק חומרי למידה והערכה מתאימים ולהתחייב לטווח ארוך.

פרופסור יורם עשת-אלקלעי בהרצאתו: "שיקולים מערכתיים בתקשוב הלמידה וההוראה"
הציג שלושה מרכיבים עיקריים בקבלת החלטה מערכתית לשינוי פדגוגי-טכנולוגי:

1. בחירה נכונה של טכנולוגיה
2. תהליך אימוץ מבוקר
3. שימוש מושכל

בחירה נכונה של טכנולוגיה: טכנולוגיות מופיעות לפתע ולעתים משנות משמעותית הרגלי צריכה, שימוש והתנהגות בחברה (PC, סלולרים וכו'). חלקן אופנתיות ונעלמות, וחלקן מתייצבות ונשארות לאורך זמן עד כי נדמה שאי אפשר בלעדיהן. איך מזהים טכנולוגיה שתישאר לזמן ארוך? מודל חמשת השלבים באימוץ טכנולוגיות של גרטנר  מנסה להסביר את תהליך נסיקת הטכנולוגיה החדשה בשוק, ולנבא מה יקרה איתה בהמשך. יחד עם זאת, היכולת לצפות מה יקרה בעוד שנים ספורות עם הטכנולוגיה מאוד מוגבלת.

תהליך אימוץ מבוקר: קיימות שתי גישות עיקריות בעניין זה- האחת מהן היא גישת "איי החדשנות", שמניחה שהטכנולוגיה יקרה וחדשנית ולכן כדאי לעשות פיילוט מצומצם ולהפיק לקחים לקראת השלב הבא, אם בכלל. התקווה היא שבמידה והפיילוט יצליח הוא יחלחל לארגון כולו. הגישה השנייה היא אמיצה יותר- "גישת החדשנות הכוללת", שהופכת את החדשנות לנחלת כלל הארגון.

שימוש מושכל: הכוונה היא גם מצד המורים וגם מצד התלמידים. האוריינות היא סוגיה קריטית בעניין זה. למיומנויות החשיבה יש תפקיד מרכזי כאן.  6 מיומנויות חשיבה עיקריות שיש להשקיע בהן:


עשת-אלקלעי מציג דוגמה של שינוי מערכתי אחד שנעשה בתחום- הספרים הדיגיטליים, שלהם יתרונות וחסרונות ולכן כדאי להפעיל שיקול דעת לגבי המחיר שנשלם בהחלטה הגורפת להכניסם למערכת החינוך. דוגמה נוספת של שינוי מערכתי היא הלוחות החכמים שלא בטוח כמה שינו את הפדגוגיה בשטח...

לסיכום:
- בחירת חדשנות טכנולוגית מכילה רכיב בולט של אי-ודאות, המחייב תהליך מושכל ומבוקר
- נדרש תהליך אימוץ  מערכתי יעיל של החדשנות 
- נדרשת הבנה מעמיקה של הטכנולוגיה לשם שימוש יעיל ומניעת אפקט "הסוס הטרויאני"
- תכנית תקשוב מערכתית חייבת להתייחס באופן מלא לשלל היבטים אלו

ד"ר עוזי מלמד דיבר על הערכת תכניות תקשוב בעולם על פי מודל הערכה ספציפי. לפינלנד היתה תכנית מסורתית בעבר, בעיקר אינסטרומנטלית ובלי הרבה היבטים פדגוגיים. אחר כך כתבו תכנית פדגוגית חדשה בניגוד לתכנית תקשוב שנחלה הצלחה רבה. אוסטרליה, למשל, ביקשה תכנית קוהרנטית והומוגנית מבתיה"ס על פי השקפתם הסובייקטיבית. בתיה"ס קיבלו תקציב בהתאם לבחירה שלהם. התכנית הצליחה מאוד. תכנית התקשוב בישראל, על פי הבדיקה שלו, היא בעייתית כי יש עדיין דרישה מהמערכת לעמוד בבחינות המיצ"ב ובהישגי בחינות הבגרות ומצד שני דרישה להנחיל פדגוגיה חדשנית ומימדי הערכה לא השתנו.



מר רוני דיין דיבר על ההיקף הרחב ועל פרק הזמן הארוך שמקשים על השינוי המערכתי. מלבד זאת צריך להבין איך מבצעים סינרגיה בין כל השותפים לעניין. 

דיין הציג את המושג  CIL= Computer and Information Literacy, שמשמעו היכולת האישית להשתמש במחשב לצורך חקר, יצירה ותקשורת כדי לפעול ולשתף בבית הספר, בבית, במקום העבודה ובקהילה.
הוא שיתף ששוחח עם חלק מהמפמ"רים במטרה להבין מהן המיומנויות הנדרשות בכל אחת משכבות הגיל במקצוע הספציפי עליו הם אמונים, וליצור מסמך מיומנויות נדרשות ספציפי עבור כל אחת מהדיסציפלינות. 


לסיום הציג את הדילמות הבאות ביישום התכנית:


פרופסור יהודית בר אילן דיברה על הערכת מידע ברשת. האינטרנט גדוש במידע, ומשום כך הערכת המידע עוברת לאחריות המשתמש. כאן עולות מספר שאלות, כגון: מהי איכות מידע? האם המשתמשים אכן מעריכים מידע? האם יש למשתמשים את הכלים להעריך מידע? האם אפשר להקנות להם כלים? ואם יש להם את הכלים- האם יפעילו אותם? 

על פי המחקר שערכה יחד עם נועה פינק-שמיט ב-2008 על 77 סטודנטים נמצאו 4 מרכיבים בהערכת איכות מידע שהסטודנטים הפעילו במהלך הערכת מידע ברשת (אפילו באופן לא מודע):

1) אמינות התוכן (מחבר, היכרות קודמת עם האתר, סגנון כתיבה מדעי/פופולרי, סוגי הפניות, שלמות והיקף)
2) רלוונטיות נצפית (תקציר ודירוג)
3) הערכת אמיתות המידע (ידע מוקדם, הצלבה- בעיקר מפורומים ברשת)
4) אמינות האתר (קישורים, טבלאות ומספרים, מבנה)

הקריטריון שנמצא משמעותי במיוחד עבור הנחקרים הוא מי מחבר המידע (אמינות התוכן). הבעייתיות בנושא זה עולה עם מאגרי מידע כגון וויקיפדיה, שאין בה מחבר אחד וגם זהותו לא תמיד ידועה, ורוב הנחקרים העידו על הצלבת המידע עם מקורות אחרים ברשת ועם ידע אישי קודם על מנת לאמת את המידע. נערך מחקר גם בנושא זה בקרב סטודנטים, מורים ותלמידי תיכון. התוצאות הראו שגם כאן השתמשו בהצלבה עם מקורות אחרים ועם ידע אישי קודם. בנוסף נמצא כי הם קבעו את אמינות החומר על פי כמות המלים של הערך. המורים היו יותר מסויגים בעניין בדיקת איכות החומר המוצג בויקיפדיה... עלו מספר קריטריונים לבדיקת איכות המידע בוויקיפדיה מתוך רשימת קריטריונים שהנחקרים התבקשו לבחור, ובעקבות המחקר יצרו אתר המשלב מדדים לבדיקת איכות המידע בוויקיפדיה.


פרופסור שרה גורי רוזנבליט הציגה מספר הנחות יסוד בעייתיות, לדעתה:


היא טוענת שרוב הסטודנטים לא מעדיפים לנווט את העבודה שלהם בעצמם, ומבקשים סיוע בהגדרה ותיחום; המורה ממש לא צריך להיות guide on the side אלא להיות במרכז; הרצאה פרונטלית אינה הופכת את הלומדים לפסיביים אלא יש לנקוט בגישה האקלקטית ולשלב שיעורים פרונטליים עם שיעורים משולבי טכנולוגיה ועוד. 


לסיכום,  גורי-רוזנבליט דוגלת במרכזיות המורים בתהליכי התקשוב, ומנפצת מספר מיתוסים בנושא.

הגב' תג׳ריד ח׳טיב, מנהלת בית ספר בנצרת הרצתה בנושא: "בין לויאליות לאחריות" ודיברה על תפקיד המנהלת. היא הציגה את התרשים הבא:


 בנוסף היא הציגה את האתגרים העומדים בפניה כמנהלת:



מר גיא לוי ממטח דיבר על תכנית התקשוב מנקודת מבטם של מפתחי תכנים דיגיטליים. 
המסמך digital textbook playbook מדבר על 4 תחומים שספר דיגיטלי צריך להתכוונן אליהם:   



לכתיבת המסמך הזה שותפות עשרות חברות.. משרד החינוך בארה"ב וה-fcc הוציאו את המסמך בשיתוף התעשייה. 
לא מוזכרים במסמך תקנים של ספרים דיגיטליים, אלא יש רק כיוון דרך לתעשיה. 

המסר של גיא בעניין:

- תנו מקום ליזמות וחדשנות. אל תגדירו תקנים.
- הגדירו מטרות ויעדים. לא תקנים. 
- הגדירו תו תקן למפתחי תוכן דיגיטלי. לא אישורים ארכאיים.

הגב' צביה אלגלי הציגה מה השתנה בתכנית התקשוב הנוכחית לעומת קודמותיה. משנת 82 נכתבו מספר תכניות, שהן ציוני דרך של תכניות תקשוב לאומיות. שמות התכניות מרמזים על התהליך שהתרחש עד שהגיעה ההתייחסות להתאמה למאה ה- 21. יש ספירליות וחזרה על התכנים והאמירות של התכניות השונות לאורך השנים. אחד ההבדלים המשמעותיים בין התכנית הנוכחית לתוכניות הקודמות נוגע להתייחסות להכשרת מורים. בעבר הכשרת המורים הוצבה במקום פחות משמעותי ובתכנית החדשה זה נמצא במקום מרכזי מאוד. גם תפקיד המנהל.

לסיכום,
הכנס העלה את המורכבות בסוגיית השינוי המערכתי המיוחל, והמרצים השונים ניסו לענות על שאלות שצפות מהשטח. אני מאמינה שהליכה בצעדים קטנים ובכיוון הנכון תוביל אותנו בסופו של דבר בבטחה אל היעד, לא דרך מהפכות רועמות וסיכונים גדולים אלא במתינות ועם חשיבה לעומק על כל שלב ושלב.





תגובות

  1. קורא מעל במה זאת למנות את שיר כְּוָזִיר הסיכומים של כנסים! כל הכבוד על הסיכום המתומצת, שמשתמש כיאות בסביבה הדיגיטאלית, כרובד נוסף על הטקסט הכתוב. שאפו, כן ירבו. סטנדרט חיוני לכל כנס באשר הוא... ודי לחכימא...

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה!
      עם פרגון כזה אני מתנדבת להיות הוזיר בלי מינוי...
      (:

      מחק
  2. שיר, אני לא מכירה אותך אישית, אך הסיכום שלך תמצת את כל השעות המעניינות שבילינו שם (וין ציניות בדבריי- באמת היה מעניין). הועלו המון שאלות ותהיות שאני חושבת עליהן עד היום ואף מבלה מהבוקר בחיפוש אחר מחקרים שאולי יכולים לענות לי על השאלות. תודה עלסיכום מעול

    השבמחק
  3. רוב תודות!
    אשמח לסכם לך, בתמורה, את המפגש של "מורים פורצי דרך טכנולוגית" שקיימנו באותו הזמן במטח :)

    השבמחק
    תשובות
    1. סיכום תמורת סיכום נשמע כמו עסקה מצוינת (:

      מחק
  4. סיכום נפלא! ממש תענוג :-)
    מצטרף לתגובה של אברום.

    השבמחק
  5. שיר יקרה
    תודה רבה! עשית עבודה מצויינת. הפצתי גם בפייסבוק שלי
    צביה

    השבמחק
  6. לא הפסדתי ...מרגישה שהייתי ועוד איך ;) תודה

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סליחה, איך מגיעים לאזור הלמידה?

רעיונות לסיכום מפגש למידה

בואו נמריא מה- Onboarding