SUPER TEACHER

קישור לתמונה

בעבודה עם גורמים במערכת החינוך עולה, לעתים קרובות, השאלה: מהו פרופיל המורה המיטבי של מורה המשלב טכנולוגיה בהוראה? לפני שמגדירים את טיב המורה המתוקשב יש לקחת צעד אחד אחורה ולקבוע מהם הפרמטרים למדידת טיב המורה ללא קשר לתקשוב. 

כבר כתבתי מספר פעמים בעבר על כך שמורה מתוקשב טוב הוא קודם כל מורה טוב, אך מיהו אותו מורה טוב? איך מודדים את טיב המורה?

חוקרים רבים עסקו ועוסקים בשאלה זו לאורך השנים. במחקר, שנערך בבתי ספר על יסודיים בארה"ב, נמצא שהמורה המצטיין הוא לאו דווקא מורה בעל השכלה מיוחדת, בגיל מסוים או במצב סוציו-אקונומי זה או אחר, אלא מורה הניחן בחמימות, בפתיחות לזולת ובנכונות להקשיב לאנשים. המורה הטוב מספק לתלמידיו אווירה חמה ובטוחה ללמידה, אך גם מסגרת עקבית של כללים וגבולות. עוד נמצא שהמורה המצטיין הוא גם בעל מלאכה טוב השולט היטב בחומר, יודע לארגן את הסביבה הלימודית בהתאם לצורכי כל התלמידים, יודע לספק תמיכה ומשוב, מעודד השתתפות בפעילויות השונות, עוקב בהתמדה אחר ההתקדמות ומנצל היטב את זמן ההוראה. ככלל, סגנונו ממוקד בתלמיד.

גם במחקרים, שנערכו לאחרונה במכללת לווינסקי לחינוך, נמצא שהרוב המכריע של הנשאלים דרג את הרגישות לתלמיד והאמפתיה כלפיו כתכונות חשובות יותר של מורה טוב מאשר מכישורי הוראה ובקיאות בחומר הלימוד.

גם ירדן בן חורין כותב שמורה טוב צריך שיהיה בו מן ההורה הטוב: רגיש, מקשיב, מתעניין. מבין, תומך, מייעץ, מעניק בטחון. מזהה ומחזק נקודות חוזק, תומך בנקודות חולשה והחשוב ביותר- משפיע בדרך שעדין אין לה תחליף: מתן דוגמה אישית. בנוסף, בעידן המידע והמדע צריך המורה להיות מסוגל לסקרן את תלמידיו כלפי העולם בכלל, וכלפי תחומי הידע בהם הוא עוסק בפרט.

בד בבד עם "התכונות ההוריות" שאנו מצפים מאנשי החינוך לאמץ, על המורים להיות פרופסיונאליים ובקיאים בתחום ההוראה על מנת שיוכלו לקדם את התלמידים באופן מיטבי לרכישת ידע. כיצד ניתן לקבוע את מידת הפרופסיונאליות בהוראה?

להלן ארבעה מודלים מקובלים בפיתוח מקצועי של עובדי הוראה, שעל פיהם ניתן להעריך את טיב ההוראה:

מודל  FFT- שארלוט דניאלסון מגדירה את ארבעת התחומים העיקריים של ההוראה (תכנון והכנה, סביבת הכיתה, הוראה ואחריות מקצועית) ומציבה סטנדרטים שיאפשרו למדוד את המורים בתחומים אלו.  

מודל  CLASS- פיאנטה מציע כלי להערכת איכות האינטראקציה בין המורה לתלמיד בכיתה. הכלי מתבסס על שלושה תחומים בהוראה-למידה שנמצאו קשורים לשיפור הישגי התלמידים: תמיכה רגשית , ארגון הכיתה, תמיכה בלמידה.  

הכלי להערכת מורים שלראמ"ה מתמקד בארבעה מדדי על של הצלחה בהוראה. הכלי כולל תיאורים התנהגותיים המוערכים בכל אחד מהמרכיבים בארבעת מדדי-העל, ברמות ביצוע שונות, המבטאות סולם של התפתחות מקצועית. הערכת המורה נקבעת על פי רמת הביצוע שלו בכל אחד מהמרכיבים המפורטים בכלי, תחת כל אחד ממדדי העל.  במקביל, מבצע כל מוערך הערכה עצמית על בסיס אותם מדדי הצלחה.  

מודל הבצל (Bateson's model)- המודל מראה שבאנשים מתקיימות רמות שונות (חיצוניות ופנימיות) הניתנות להשפעה והתנהגות. לאור רמות אלה ניתן לבחון את תפקוד המורים. "שכבות הבצל" השונות הן: סביבה, התנהגות, כשירויות, אמונות, זהות ושליחות. הנחה חשובה העומדת בבסיס המודל היא שהרמות החיצוניות עשויות להשפיע על הרמות הפנימיות ולהפך.

כלל המודלים שהוצגו עוסקים בפרמטרים של ניהול הכיתה, אופן ההוראה ונקודות השקה בין גורמים חיצוניים לגורמים פנימיים. אני מציעה לאנשי חינוך לאמץ את אחד המודלים המוצעים, ולבחון את עבודתם/עבודת עמיתיהם על פי המחוון המצוין במודל. בנוסף, אני מציעה לבצע א-ד-פ-ט-צ-י-ו-ת במודל שנבחר בהתאמה למסגרת החינוכית אותה בודקים, מאחר ואחרי הכל מדובר בסטנדרטים שאינם מתאימים תמיד לכלל מסגרות החינוך. יש לזכור שהמטרה אינה תחרות לבחירת המורה המצטיין, אלא שיפור ההוראה לצורך קידום התלמידים. 

עד כאן פדגוגיה. ומה עם הטכנולוגיה...? אל תוך כלי ההערכה הנ"ל ניתן ליצוק את מיומנויות התקשוב הנדרשות מהמורה, בהתאם לתכנית הבית ספרית/מחוזית/מדינית שהתגבשה, המשתלבות במעשה החינוכי שלו.