דלג לתוכן הראשי

Google זה לא רק חיפוש

את ראשית השבוע שלי ביליתי במשרדי Google בתל אביב. היה נפלא לפתוח את היום בצפייה מגובה 26 קומות על חוף ימה של תל אביב... המגדל הגבוה, שבו שהיתי במשך יומיים, טומן בחובו אוצר המתפרש על פני מספר קומות. כן- אוצר! כך אני מכנה את התרומה הנפלאה של Google לקידום תהליכים חינוכיים.  

אחת הפעילויות המשמעותיות שמפעילה Google היא האקדמיה למורים: מדובר בתכנית בינלאומית חדשנית וייחודית, המכשירה (משנת 2006) אנשי הוראה לשימוש מתקדם בכלי Google. התכנית הותאמה במיוחד לצרכי ההתפתחות המקצועית של אנשי ההוראה בישראל, והועברה לראשונה בדצמבר 2011 במשרדי Google בתל אביב. המשתתפים בתכנית זוכים לחוויה מקצועית, שמטרתה העצמה ויצירת קהילה מקצועית לומדת, מלמדת ויוצרת פרויקטים טכנולוגיים חדשניים.  

המחזור השני בישראל התקיים בתאריכים: 1-2/4/2012הוזמנתי, כנציגת מטח, לצפות ולהתרשם מהעשייה. הגעתי ביום הראשון היישר לארוחת בוקר עשירה ומפנקת... בהמשך הוצגה התכנית, נאמרו דברי ברכה והתחיל מרתון סשנים של הצגת כלים ודוגמאות פדגוגיות לצד התנסות ותרגול. הסשן הפותח עסק בחיפוש מתקדם באמצעות מנוע החיפוש של Google. לאחר מכן עלה ג'ים סיל, מורה להפקת וידאו (באנגלית זה נשמע יותר טוב...) מקליפורניה, שדיבר על שימושי Youtube בחינוך. ג'ים הציג רעיונות פדגוגיים שניתן ליישם באמצעות הכלי, ולא רק בתחום התוכן שהוא מלמד אלא בתחומים רבים אחרים. את הסשן הבא העביר שרון גרינברג מרשת אורט. שרון הציג את ה- Google Apps. מדובר בשירות המאפשר ארגון וניהול מידע בשילוב כלים שונים של Google. גרסת ה-Education מכילה יתרונות ורכיבים יחודיים המתאימים לניהול ארגוני חינוך. שרון דיבר על היתרונות בשילוב ה-Apps בבתי הספר, ועל האפשרויות השונות הכלולות ביישום זה. המרצה הבא היה עופר פריאל ממטח, שהציג שימושים ופעילויות פדגוגיות ב- Google Maps. לאחר מכן עצרנו לארוחת צהריים, למרות שההרגשה הייתה כמו ארוחה אחת מתמשכת של יומיים- בכל פינה היה מה לאכול... 

במחצית השנייה של היום הוצגו הכלים הבאים: Google docs, Google earth, Blogger ו-Google sites. בתום הצגת הכלים והדוגמאות הפדגוגיות התבקשו המשתתפים לבצע מיני עבודת חקר קבוצתית, וליישם את הכלים שלמדו במהלך היום. הקבוצות עבדו בחדוות יצירה מעוררת קנאה, והרכיבו תוצרים מדהימים. את הערב חתמנו בבר תל אביבי נחמד וכמובן עם ארוחת ערב...

בבוקר היום השני הגיעו המשתתפים עם כוחות מחודשים למרתון נוסף של רכישת כלים ורעיונות פדגוגיים. במהלך היום הוצגו הכלים: Google Lit-Trips, יישומי Google Chrome, הרשת +Google ו-Google Sketchup. בנוסף, התקיימו סדנאות מתקדמות על כלים, שהוצגו ביום הראשון של האקדמיה, ונחשפו פרוייקטים שהם תוצרים של שיתופי פעולה בין Google לבין גורמי חינוך ותרבות אחרים, כגון "יד ושם".

מאחר ואני מכירה את כל הכלים שנלמדו באקדמיה ואת מרבית הפונקציות החבויות בהם- הזדמן לי להשען אחורה, ולצפות מהצד במתרחש- חבורה נפלאה של פדגוגים, שגילו את הפוטנציאל בתקשוב החינוך, מקשיבים, מתנסים ונהנים מכל רגע. עם כל חשיפה של כלי או רעיון אפשר היה לחזות בזיק נוסף הנדלק בעיניהם. שמחתי לשמוע כל כך הרבה רעיונות יישומיים מתחומי תוכן שונים, ולחוש באינטראקציה המדהימה בין משתתפי האקדמיה. מורים מכל קצוות הארץ וממגזרים חברתיים שונים חברו יחד והיוו השראה זה לזה. 

אני חושבת שהכוח הגדול של האקדמיה של Google הוא ביצירת הקהילה הבינלאומית, המתוקשבת והאקטיבית הזו ובחיבור לשטח ולזירת ההוראה. מרבית המרצים שהדגימו את הכלים והפעילויות הפדגוגיות היו בוגרי המחזור הקודם, שהגיעו עם תובנות מהתנסותם וסיפרו על החוויות האישיות והמקצועיות שלהם. על אף העוצמה הטכנולוגית והמסחרית של Google אני חושבת שפרוייקט האקדמיה הצליח לחרוט על דגלו את המסר החינוכי החשוב של הטכנולוגיה בשירות הפדגוגיה. החשיבה על כל פרט בתכנית, ההקפדה על המקצועיות ועל החיבורים החינוכיים הן שיוצרות, לדעתי, את הרצון של המשתתפים להמשיך לעשייה ענפה בשטח.

לסיכום- רעיון מבורך! כן יירבו.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.