דלג לתוכן הראשי

הקשר שבין הוראה לסלולרי- פעילויות דידקטיות עם QR code


עם התפתחות שוק הסמארטפונים והנגישות אליהם, היו שהבחינו בפוטנציאל הדידקטי הטמון בהם, והחלו לשלבם בתהליכים חינוכיים. המונח הספרותי לשילוב זה הוא: ""m-learning או mobile learning"", ובעברית: "למידה מבוססת מקום" (התוכן התלוי במקום הלמידה). הרעיון הוא להימנע ממגבלות בלמידה הנובעות מההכרח לשהות במקום קבוע אחד (בכיתה, ליד מחשב נייח וכו').
כיום ישנן עדויות לשימושים שונים ומגוונים בחינוך באמצעות סמארטפונים, אך אני רוצה להתייחס לשימוש ספציפי של הסמארטפון בלמידה באמצעות קוד QR. QR code (Quick Response code) הוא קוד דו-ממדי, שתוכנן לראשונה עבור תעשיית הרכב. כיום נעשים בו שימושים רבים בתחומי השיווק והמכירות. יתרון הקוד טמון ביכולתו לאגד מידע רב (טקסט, תמונה, לינק לאתר, מספרי טלפון ועוד), ולהצפינו באופן אסטתי ונוח היכן שרק נרצה (לקריאה נוספת). כך נראה קוד QR:



כיצד קוראים/מפענחים קוד QR?
קריאת הקוד מתבצעת באמצעות אפליקציות סורקים ,המותקנות על הסמארטפון, כדוגמת: i-nigma,
QRR READER. כאשר מפעילים את האפליקציה ומקרבים את הסמארטפון אל הקוד- האפליקציה סורקת את הקוד וחושפת את התכנים המוצפנים בתוכו בפני המשתמש. אגב, ניתן גם לצלם את הקוד באמצעות סלולרי שאינו סמארטפון אבל מכיל בתוכו מצלמה, ולסרוק אותו online באמצעות אתרים ייעודיים.


כיצד יוצרים קוד QR?
כיום ישנם אתרים רבים ברשת (או אפליקציות בסמארטפון), שבאמצעותם ניתן ליצור קודים בקלות ובחינם. אתרים לדוגמא: http://www.snapmaze.com/, http://qrcode.kaywa.com/, http://goqr.me/, http://goo.gl/.
האתר המומלץ ביותר, בעיני, הוא זה: http://www.qrstuff.com/ . האתר מאורגן מאוד וידידותי לשימוש.

כיצד מסייע לנו ה-QR CODE בהוראה?
ניתן ליצור אינספור פעילויות דידקטיות באמצעות ה-QR. לשכת עורכי הדין בישראל שתלה לאחרונה קודי QR בספרים המכינים את בוגרי התארים לקראת מבחני הלשכה. הקודים הובילו את הלומדים לסרטונים שונים, ולמידע נוסף שחידדו את התכנים התאורטיים בספר והעשירו את הלומדים במידע. הלומדים דיווחו על עניין והנאה מהחידוש הטכנולוגי/דידקטי, ואמרו שזו הייתה אתנחתא נחמדה להסיט את העיניים מהספר, ולצפות בוידאו באמצעות הסמארטפון.
המורה והבלוגרית Vicki Davis מציעה בבלוג שלה כמה פעילויות דידקטיות, המשלבות בתוכן קודי QR. בין הפעילויות היא מספרת על כך שהיא שותלת קודים לאתרים ספציפיים בתוך מצגות שהיא מראה בכיתה והלומדים יכולים לגשת לאתרים תוך כדי הקרנת המצגת.


אני רוצה להציע עוד כמה רעיונות לשימוש עם קודי QR בהוראה:
  • יצירת מבחנים/שאלונים באמצעות Google forms  והפיכתם לקוד QR- כל תלמיד יסרוק את הקוד ויענה על המבחן/שאלון.
  • עבודת חקר בקבוצות- כל קבוצת תלמידים תסרוק קוד, שהמורה הכין/ה עבורם, המכיל בתוכו שאלת חקר. משם הלומדים יצאו לחקר סביבתי (ניתן לעשות זאת מחוץ לבית הספר בטבע, אולי במהלך טיול בית ספרי או אפילו בספריה).
  • משחק "חפש את המטמון" ברחבי בית הספר/שכונה/טיול- המורה תתלה/יתלה קודי QR ובהם שאלות מנחות שיובילו את הלומדים ממקום למקום עד שיגיעו ליעד המיוחל.
  • המורה תשתול/ישתול בדפי עבודה או חוברות לימוד (מנייר או מתוקשבות) קודים שיכולים לסייע בלמידה. למשל: בשיעורי שפה זרה ניתן להכניס תרגומים למלים/טקסטים, בשיעורי ספרות קישורים לקטעי מידע על הסופר, בשיעורי היסטוריה קישורים לקטעי וידאו על המאורע, בשיעורי גיאוגרפיה או תנ"ך קישורים ל-Google maps, בשיעורי חשבון קישור למשחק שמסביר את נושא השברים ועוד ועוד...
הרעיונות הם באמת אינסופיים, וניתן לחשוב על שימושים רבים ומעניינים עם קוד הQRאני רוצה להתייחס לנקודות ביקורת, שעשויות לעלות בקרב מתנגדים לפעילות מסוג זה:

  • בבתי ספר שונים קיים איסור על הכנסת טלפונים סלולריים לכיתות, ולכן קשה לבצע פעילות מסוג זה.
  • עד כמה המורה שולט/ת בפעילות הלומדים כאשר הם מתבקשים לגלוש בסלולרי?
  • הנזקים הבריאותיים הנובעים משימוש בסלולרי, כגון קרינה ונזקים נוספים- מעלים את השאלה האם פעילות חינוכית צריכה לתמוך בסוג כזה של למידה?
  • הסמארטפונים הם מכשירים יקרים, ולא נרצה שהורים יחשבו שבית הספר מכריח את התלמידים לרכוש אותם.
  • בשל המחיר היקר של המכשירים קיים חשש לגנבות, שעשוי להעמיד את המורה/בית הספר שעודדו את הפעילות תחת זרקור מאשים.
  • כמובן שלא לכל הלומדים יש סמארטפונים, מה שמגביל את יכולת השימוש בכלי זה בכיתות. בנקודה זו הייתי רוצה להשוות את הביקורת לביקורת שקמה לפני מספר שנים על כך שלא לכל תלמיד יש מחשב, ולכן חבל ללמד אותם מיומנויות שהם לא יכולים לתרגל בכיתה או בבית. אני חושבת שחייבים להכין את הלומדים למאה ה-21 והסמארטפונים הם חלק בלתי נפרד מהטכנולוגיה של מאה זו. גם אם אין לכולם את הטכנולוגיה הנחוצה- אפשר "לדבר על" או לחשוב על דרכים יצירתיות (למשל עבודה בקבוצות: אם רק ל-5 תלמידים בכיתה יש סמארטפון ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות סביב אותם הילדים).
לסיכום אני חושבת שכדאי לחשוב על היתרונות והשימושים הרבים שניתן לבצע באמצעות הסמארטפונים בתהליכי הלמידה, וכמובן להפעיל שיקול דעת פדגוגי באשר לאופן השילוב, אם בכלל.

תגובות

  1. שיר שלום,
    הרשומה שלך מעניינת ומקיפה אולם מעלה בי מספר תהיות:
    1. כיצד מתיישבות הפעילויות המוצעות עם מרכיב ה זמן-תועלת? האם התועלת משילוב הקוד בדפי העבודה לדוגמה מצדיקה את ההשקעה מבחינת הזמן?
    2. האם הוספת המידע "ההיפר טקסטי" אכן תורמת להטמעה והתאמה של החומר הלימודי או שמא היא פוגעת. חלק מן המחקרים היום מצביעים כי העבודה מול המסך וההיפר טקסט פוגעות בהבנה (Nicholas Carr - The Shallows).

    השבמחק
  2. הי נדב. קודם כל תודה (:
    כמו בשימוש בכל כלי אני חושבת שהמורה צריך להפעיל מערכת שיקולים בנוגע ליעילות הכלי בקרב תלמידיו- הן מבחינת כמות ההשקעה והן מבחינת התועלת הדידקטית שהוא משיג באמצעותו.
    לגבי הערך הפדגוגי של היפרטקסט- השימוש בו מוגבל לנסיבות הוראה ספציפיות וסובייקטיביות. Dillon and Gabbard טענו זאת כבר ב-1998. הייתי משתמשת בהיפרטקסט במשימות המצריכות איתור מידע במשימה מורכבת, הן ברמת ההבנה של הטקסט והן מבחינת אורך הטקסט. בנסיבות האלה יש יתרון להיפרטקסטואליות, בייחוד בעבור לומדים אוטודידקטים ואקטיביים.

    אני חושבת שאנחנו צריכים ללמד את הלומדים לפתח מיומנויות ואסטרטגיות של קריאה רוחבית והיפרטקסטואלית, וכמובן להתאים את השימוש בQR למשימות הדידקטיות ולתלמידים השונים. אגב- אני פחות רואה את ה-QR כחלק מלמידה היפרטקסטואלית ויותר כייצוג חזותי דינמי, שיתרונותיו בהוראה ברורים.

    השבמחק
  3. היי שיר,

    ביקורת מעניינת.

    מזמין אותך לקרוא פוסט שכתבתי שעוסק ב- QR שנקרא:

    QR Code בבית ספר - שימושים מקוריים

    השבמחק
  4. האם ניתן להוסיף בטקסט רגיל קישור?

    השבמחק
  5. היי שיר,
    אני מכינה לכבוד טו בשבט פעילות משולבת ברקודים. האם אוכל להתייעץ עימך?
    mesima12@walla.com

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.