דלג לתוכן הראשי

מבט חינוכי ממשקפי תלת מימד

במסגרת הקורס של פרופסור עמי וולנסקי נתבקשתי לקרוא את המאמר: "חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית" שכתב פרופסור יין צ'אנג צ'נג. צ'נג הוא מנהל המרכז למחקר ולשיתוף פעולה בין-לאומי של מכון הונג קונג לחינוך. הוא גם עומד בראש מרכז דרום מזרח אסיה למנהיגות חינוכית ולאיכות בחינוך, ומשמש סגן נשיא אגודת דרום מזרח אסיה לחקר החינוך. המאמר שלו מציג חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי.
תלמידי בית הספר של המאה ה-21, או "הילידים הדיגיטליים" כפי שמכנים אותם בספרות המחקרית, זקוקים לאתגרים חדשים והכנה שונה לקראת תפקודם כבוגרים עצמאיים במאה זו, במיוחד כאשר מדברים על: long life learning"" (למידה לאורך כל שלבי החיים, בכל זמן ומכל מקום). צריך להכשיר את הלומדים לסוג זה של למידה, ולהקנות להם מיומנויות  מתאימות. לדברי צ'נג הפרדיגמה צריכה להשתנות מ-פרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום ל-פרדיגמה משולשת חדשה. הטבלה הבאה מסבירה את ההבדלים בין השתיים:

הפרדיגמה החדשה תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר אצל התלמידים, ואת התהליך התלת מימדי בחינוך, המורכב ממאפיינים אלו:
1.   גלובליזציה: חיבור של הקהילה לעולם. ביה"ס צריך לספק ללומדים שלו חיבור ל: "כפר הגלובלי", ולחנך את תלמידיו להעברה, סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות בין מדינות וחברות ברחבי העולם. כאן בולט בעיקר השימוש באינטרנט לתהליכי למידה ותקשורת עם מדינות אחרות.
2.   לוקליזציה: התחשבות בצרכי הקהילה המקומית. משמעות הלוקליזציה בחינוך היא לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליוזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה. שיתופי פעולה בית ספריים, מעורבות הורים וחשיבה על תכניות לימודים רלוונטיות לקהילה הבית ספרית- הם חלק מהדוגמאות לפיתוח הלוקליזציה בחינוך.
3.   התאמה אישית (אינדיבידואליזציה): התחשבות באינדיבידואליות של חברי הקהילה. הכוונה להעברה, סיגול ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות חיצוניים, כדי לענות על צרכיו של הפרט ותכונותיו. כאן המקום להתאים את הלמידה לאינטליגנציות והיכולות השונות של הלומדים. צ'נג כותב שהאינטליגנציה האנושית צריכה להיות תלוית הקשר, בהסתמך על תיאוריית טבע האדם בהקשרים חברתיים: בקונטקסט של הסביבה הטכנולוגית, הכלכלית חברתית, הפוליטית, התרבותית והלימודית של האלף החדש. בתור שכזו, אפשר לסווג את האינטליגנציה האנושית לשש אינטליגנציות מרובות תלויות ההקשר (CMIs), המפורטות בטבלה הבאה:
עפ"י צ'נג, החזון החדש של בית ספר בניהול עצמי צריך לתמוך בשינוי הפרדיגמה מחינוך מסורתי שקשור במקום לקראת חינוך משולש חדש, ולספק סביבת למידה משולשת בעלת תמיכה של טכנולוגיית מידע וסוגים שונים של יצירת קשרים מקומיים ועולמיים, במטרה לפתח את יכולת הלמידה העצמאית המשולשת של התלמידים ואת האינטליגנציות המרובות שלהם. צ'נג, לדעתי, הצליח לגעת בנקודות המרכזיות של הפדגוגיה החדשנית (על הגדרותיה המגוונות) ושל צרכי הלומדים במאה ה-21. התהליך המשולש שהוא מציע מאפשר יצירת קשרים ומיזוג עם העולם, בד בבד עם שמירת התרבות המקומית על ערכיה ומנהגיה. רק בצורה זו נוכל להפוך לכפר גלובלי, ועדיין לשמור על זהות הקהילות הקטנות והזהות האישית של כל לומד ולומד.


תגובות

  1. מאז שהטכנולוגיה השתלטה על העולם , גם החינוך השתנה מקצה לקצה. מורה שעומד בראש הכיתה ומעביר שיעור אוראלי זה כבר אאוט לגמרי. היום ילדים למדים בצורה איטנראקטיבית, עם סרטים, מחשבים, והמורה שם רק לשמור על הסדר.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.