דלג לתוכן הראשי

ישראל פינלנד: 1-0

בשבוע שעבר נכחתי בכנס שארגן מכון מופ"ת בנושא פיסות מציאות בחינוך. דובר שם על הגלים השונים שהתרחשו בחינוך העולמי (החל מהחינוך הפרוגרסיבי ועד למדיניות הסטנדרטים), ועל המצב בישראל כיום וניצני הגל השלישי והפדגוגיה החדשנית.
בנוסף, הזכירו רבות את מערכת החינוך של פינלנד, שתפסה לאחרונה כותרות רבות בשל הצלחותיה בתחום. ניתן לעמוד על מספר גורמים עיקריים שהובילו להצלחותיה של פינלנד בתחום החינוך:
  • התרבות בפינלנד מייחסת כבוד רב להשכלה.
  • חינוך חינם ניתן החל מגיל 7, גם באוניברסיטאות.
  • המערכת הבית ספרית מורכבת מבית ספר יסודי עד גיל 16, ואחר כך עוברים לתיכון.
  • אותו מחנך מלווה את התלמידים לאורך שנים רבות.
  • המורים לא מרכזים את כל האנרגיות בלמידה לקראת מבחן, אלא לומדים כיצד ללמוד.
  • המורים מספקים למידה משמעותית ומהנה לתלמידים במהלך השנים, ומחנכים לחשיבה.
  • כולם סומכים על כולם- המנהלים על המורים, המורים על התלמידים ועל המנהלים והקהילה על בית הספר.
  • לומדים פחות שעות ממדינות אחרות, אך איכות המקצועות הנלמדים עולה ולמורים יש זמן רב יותר להשקיע בפיתוח השיעורים ובמעקב אחר הלומדים.
  • נבחנים פחות ולא נותנים משקל כבד כל כך לסטנדרטים.
  • משרד החינוך מנחה את בתי הספר על נושאים שצריך ללמד, אך לא מנחה אותם כיצד. אין "הנחתות מלמעלה", אלא סומכים על המנהל והמורים שידעו כיצד לנהל את הלמידה.
  • מקצוע ההוראה מוערך מאוד בפינלנד, ורף הכניסה ללימודי הוראה באוניברסיטה גבוה.  
מצורפת כתבה מרתקת בנושא:
  



אני חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד מהם, ושאפשר לאמץ חלק גדול מהנתונים שהובילו להצלחתם.

תגובות

  1. שלום שיר, אני שרית, סטודנטית לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה. במסגרת קורס תקשוב ולמידה נכנסתי לבלוג שלך כדי לראות בלוג לדומא.
    אני מסכימה איתך בכך שיש לנו הרבה מה ללמוד ממערכת החינוך בפינלנד ושאפשר לאמץ חלק גדול מהנתונים שהובילו להצלחתם. אני בוגרת תואר ראשון בחינוך מיוחד בסמינר הקיבוצים, ולדעתי הבעיה אצלנו במערכת החינוך מתחילה בראש ובראשונה בהכשרת הסגל החינוכי, במכללות ובסמינרים להוראה. תנאי הקבלה נמוכים מאוד מה שמאפשר לפליטי תחומים אחרים להתקבל ללא בעיה למסלולי ההוראה השונים כברירת מחדל. אם יעלו את רף הקבלה ללימודים הדבר יפתח סגל הוראה איכותי יותר וכפועל יוצא יגרום להערכה וכבוד למורה ובנוסף המקצוע יהפוך להיות נדרש ואיכותי יותר.
    לדעתי, לא ניתן לאמץ את מערכת החינוך של פינלנד במלואה, אך תהיה התחלה טובה לקחת מספק נקודות ואיתן להתחיל את השינוי.

    השבמחק
  2. גברתי שירה אני מאוד שמחתי כשראיתי את הכתבה אצלך בבלוג , אני אישית מאז שראיתי את הפרשה בטלויזיה ואני מספרת עליה . את האמת אני איתך והשם שנתת מאוד מושך הלוואי נוכל להגיע למימוש את כל הנקדודות שהעלו בפרשה. כל הכבוד ובהצלחה

    השבמחק
  3. שלום שיר, שמי אביבה ברודסקי ואני סטודנטית לתואר שני בחינוך במכללה האקדמית אור יהודה. במסגרת הקורס נתבקשתי להגיב לבלוג ובחרתי את הנושא אליו הנני מתחברת ביותר . בנוסף לפוסט המעניין והמסקרן שלך ראיתי לפני כשבוע כתבה של תוכנית ששודרה בערוץ 10 ,"המקור" ,המדבר בידיוק על נושא זה. מטרת הכתבה היתה להבהיר לכל אנשי החינוך במדינת ישראל כיצד פינלנד נמצאת במקום הראשון בכל המבחנים הבינלאומיים, בכל מקצועות הלימוד , בהם הם נבחנים.
    אני חושבת שיש להקרין את הכתבה לכל אנשי החינוך , מנהלים, מפמר"ים, מפקחים ובכירים שונים במשרד החינוך הקובעים לנו מה ללמד, כיצד ללמד, כמה זמן צריך ללמד כל פרק ועוד הרבה "הנחתות מלמעלה".
    כולי תקווה כי האנשים הנכונים ראו את התוכנית ויוכלו לשבת בחודש מרץ הקרוב, שבו הם מתכננים את השנה הבאה, ויעשו חושבין כיצד המורה יכול לתרום לתמיד בצורה היעילה ביותר והאיכותית ביותר ולא להכנים רפורמות חדשות כגון אופק חדש, עוז לתמורה ועוד שבהם אנחנו קורסים.

    השבמחק
  4. שלום שמי הוא אסתי,אני גרה בגוש עציון ולומדת השנה לתואר שני בחינוך במכללה באור יהודה,ניהול ואגון מערכות חינוכיות .שמחתי להכנס לבלוג שלך שיר,מסכימה איתך עם כל סעיף,הדגשת את הנקודות הנכונות מהתוכנית על החינוך בפינלנד,התוכנית עוררה גם בי מחשבות רבות.הזכרת באופנים שונים את מתן ההתייחסות המכובדת על עובדי ההוראה כמוכן גם את העובדה שסומכים על המורים ותוכניות העבודה שלהם ועל שיקול דעתם.אכן ראיתי שהדגשת את הנקודה הזו ובכך הזדהתי איתך.
    הבלוג שלך מעניין ואת מעלה שם מחשבות והגיגים מתוך השדה שאנו עובדים בו-ישר כחך בהצלחה בהמשך

    השבמחק
  5. שלום שיר
    שמי אירנה ואני סטודנטית לתואר שני בניהול מערכות חינוך במכללה האקדמית באור יהודה.
    במסגרת הקורס "תקשוב ולמידה" נכנסתי לבלוג שלך והתחברתי לנושא.
    מערכת החינוך בפינלנד מבוססת על כבוד הדדי בין מורה לתלמיד.
    כמו כן, היעדר הלחץ על התלמיד (לחץ של זמן ובחינות) תורם ללמידה איכותית יותר.
    תהליך הלמידה והאחריות כלפי הלמידה חשוב להם יותר מהציון.
    יחד עם זאת, אני לא מאמינה שניתן להעתיק את מערכת החינוך הפינית אלינו בשל פערי מנטאליות ורבגוניות בתרבות בארץ.
    ניתן ליישם חלקים רבים משיטותיהם במערכת החינוך שלנו.
    נהניתי מאוד מהביקור בבלוג שלך,
    בהצלחה בהמשך,
    אירנה

    השבמחק
  6. תודה לכל המגיבים. כל כך נעים לשמוע כמה הדים מעוררת הרשומה הזו, ושנושאי הקידמה והשינוי הפדגוגי המיוחל בוערים בשטח. אני בהחלט מאמינה שניתן לאמץ כמה נהלים וחידושים מפינלנד, ובד בבד לטפח תרבות למידה ישראלית עם מאפיינים ייחודיים לנו. אני חושבת שכל אחד מכם, כמנהל בית ספר, יכול להתחיל בשינויים בסביבה הקטנה שלו וגם ולהשמיע את דעתו בישיבות הנהלה ומול גורמים במשרד החינוך. רק עם רצון חזק ובעבודה משותפת נוכל להבטיח עתיד חינוכי טוב יותר לילדי ישראל.תודה לכולכם, ואתם כמובן מוזמנים להמשיך ולקרוא את הבלוג שלי.

    השבמחק
  7. שיר שלום,
    שמי הדס ואני סטודנטית לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך . במסגרת קורס תקשוב ולמידה התבקשתי לבקר בבלוג מסויים ובחרתי בבלוג שלך, היות והנושא עניין אותי מאוד.
    אני מסכימה איתך שישנו חלק גדול מהתרבות החינוכית בפינלנד שעלינו לשקול ולקחת כדוגמא .
    לצערי, בגלל עומס בתכנים שאנו אמורים ללמד, אנו המחנכים נאלצים להתרכז בלמידה לקראת מבחן ולא לתת את הדעת על למידה משמעותית, חוויתית, מעמיקה ומפתחת תובנות אצל הלומד.
    בנוסף ברצוני להתייחס לאותן "הנחתות מלמעלה" שציינת. אכן, הנחתות רבות מורעפות עלינו לאורך השנה ומוסיפות לחץ ודחיפות בלמידה.
    צר לי, שחורצי ההחלטות אינם מתנסים בהוראה בפועל ובנוסף לא סומכים על מנהלי ביה"ס וסגל המורים העושים עבודתם נאמנה.
    נהנתי לבקר בבלוג שלך, מאחלת לך המון הצלחה בהמשך.

    השבמחק
  8. היי שיר
    גם אני מבקרת אצלך במסגרת קורס תקשוב. שמחתי מאוד על ההזדמנות לקרוא את תגובתך ולראות את הכתבה המשודרת והמדוברת שלא ראיתי- וחשבתי לעצמי שאצפה בה כשיזדמן לי... יצאתי נשכרת פעמיים גם נהניתי מהבלוג והכתבה המצורפת וגם מלאתי את חובתי לקורס...תודה ובהצלחה בהמשךךך ענת לוי.

    השבמחק
  9. שיר שלום. שמי אמה זארקה ואני לומדת לתואר שני במכללת אור יהודה. במסגרת הקורס תקשוב ולמידה נתבקשנו להכנס לבלוג ולהגיב עליו.
    שנחתי מאוד להכנס לבלוג שלך כי אינני מתי הייתי מצליחה להגיב לבלוג שלא במסגרת הקורס.
    אהבתי את הסרטונים המלווים לפוסטים השונים ואת הנושאים שבהם הבלוג עוסק.
    יישר כח והצלחה בהמשך.
    אמה זארקה

    השבמחק
  10. הכתבה אכן מרתקת ועושה רושם שהחבר'ה על המפה של פינלנד עושים קסמים והבינו את הנוסחה המנצחת. הלוואי עלינו.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.