רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2012

סיכום כינוס מו"ח 13/12/12

תמונה
השם שניתן לכנס הוא: "מדברים מהשטח", והוא מרמז על מטרתו העיקרית של הכנס- להציג דוגמאות של חינוך במאה ה-21 המתרחשות במספר מוקדים במערכת החינוך. טובה שמר פרי, שפתחה את הכנס, תיארה את אותם איי החדשנות המדוברים דווקא כדיפוזיה של איים ההולכים ומתמזגים לכדי שטח משמעותי.  יעקב הכט,  מנכ"ל ומייסד ערי חינוך , דיבר על  חדשנות חינוכית בעולם משתנה.  בראשית דבריו הוא הציג את חזונו של  נשיא אוניברסיטת סטנדפורד, ג'ון הנסי, שהכריז:  "יש צונאמי באופק" בהתייחסו לשינוי הצפוי בעולם ההשכלה הגבוהה. לצונאמי קוראים: MOOC ופירושו: Massive Open Online Courses.  הכט מסכים שמדובר במהפכה של ממש, שתוביל בסופו של דבר ל תיאוריית "העולם השטוח" של תומאס פרידמן, שטוען כי העולם בנוי כרגע כפירמידה- העשירים בקצה והעניים למטה והוא חושק בעולם השטוח במובן של שיוויון חינוכי לכל. בהמשך הכט מציג מספר דוגמאות של קורסים פתוחים לכל ופרוייקטים מוצלחים במדינות עולם שלישי. בעקבות הדוגמאות  הכט מעלה את השאלה: לאן מערכת החינוך בישראל צריכה לכוון את עצמה? כיצד בעצם רצוי להתמודד עם אות

סיכום הכנס "טכנולוגיה פדגוגיה ומדיניות- האם תיתכן חדשנות מערכתית"? 10/12/12

תמונה
פוסט זה מסכם כנס שמטרתו המרכזית הייתה לבחון מה קרה עם התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מאז שיצאה לדרך, ולבדוק כיצד מתקדמת החדשנות המערכתית לקידום הנושא. אציג סקירה של מספר הרצאות עיקריות שהתקיימו במהלך היום. להלן הסקירה: פרופסור ענת זוהר בהרצאתה: "איך הטכנולוגיה יכולה לחולל שינוי פדגוגי מערכתי" ה ציגה הבחנה בין שני מושגים עיקריים: "פדגוגיה של מבנה ההוראה" מול "פדגוגיה של מהות ההוראה". הראשון עוסק בפעילויות המארגנות את מהלך תהליכי ההוראה למידה בכיתה. גם השימוש בטכנולוגיה בכיתה שייך לפדגוגיה של מבנה ההוראה. פדגוגיה של מהות ההוראה, מאידך, עוסקת בתבניות העומק של ההוראה והלמידה. הגדרה מדוייקת של המושגים ניתן לקרוא  כאן . לדבריה, הניהול הפדגוגי והפדגוגיה של מבנה ההוראה באים לשרת את הפדגוגיה של מהות ההוראה. זוהר מעלה בהמשך דבריה מספר שאלות: "האם תכנית התקשוב יכולה לשנות את מהות ההוראה"? "האם שינוי מהות ההוראה הוא חלק ממטרות התכנית"? נראה שהתשובה היא חיובית. "האם המטרות מיושמות באופן הולם ברמה המערכתית"? נראה

SUPER TEACHER

תמונה
קישור לתמונה בעבודה עם גורמים במערכת החינוך עולה, לעתים קרובות, השאלה: מהו פרופיל המורה המיטבי של מורה המשלב טכנולוגיה בהוראה? לפני שמגדירים את טיב המורה המתוקשב יש לקחת צעד אחד אחורה ולקבוע מהם הפרמטרים למדידת טיב המורה ללא קשר לתקשוב.  כבר כתבתי מספר פעמים בעבר על כך ש מורה מתוקשב טוב הוא קודם כל מורה טוב , אך מיהו אותו מורה טוב? איך מודדים את טיב המורה? חוקרים רבים עסקו ועוסקים בשאלה זו לאורך השנים. במחקר , שנערך בבתי ספר על יסודיים בארה"ב, נמצא   שהמורה המצטיין הוא לאו דווקא מורה בעל השכלה מיוחדת, בגיל מסוים או במצב סוציו-אקונומי זה או אחר, אלא מורה הניחן בחמימות, בפתיחות לזולת ובנכונות להקשיב לאנשים. המורה הטוב מספק לתלמידיו אווירה חמה ובטוחה ללמידה, אך גם מסגרת עקבית של כללים וגבולות. עוד נמצא שהמורה המצטיין הוא גם בעל מלאכה טוב השולט היטב בחומר, יודע לארגן את הסביבה הלימודית בהתאם לצורכי כל התלמידים, יודע לספק תמיכה ומשוב, מעודד השתתפות בפעילויות השונות, עוקב בהתמדה אחר ההתקדמות ומנצל היטב את זמן ההוראה. ככלל, סגנונו ממוקד בתלמיד . גם במחקרים ,   שנערכ