דלג לתוכן הראשי

שחקן חדש בזירת בתיה"ס- הילקוט הדיגיטלי

בפוסט זה בחרתי לכתוב על התחלתו של תהליך מבורך, שחלמתי עליו עוד כילדה שסוחבת ילקוט השוקל לעתים פי 3 ו-4 ממשקלה: יצירתו של הילקוט הדיגיטלי. מדובר במערכת LCMS (מערכת תכנים וניהול למידה) שפיתחה מטח, הזמינה בשלב זה במקצועות: מתמטיקה, עברית ומדע וטכנולוגיה. באמצעות המערכת המורים יכולים להציג בכיתה הדמיות שונות, הממחישות תהליכים מופשטים, לתת משימות ושיעורי בית בקלות ובצורה הטרוגנית (ישנן משימות ברמות קושי שונות עבור תלמידים מתקשים/מתקדמים יותר), ולבדוק אותם בלחיצת כפתור ללא צורך בסחיבת ניירת הביתה. תכני השיעור זמינים עבור התלמידים גם אחרי השיעור, והם יכולים לצפות בהם מכל מחשב המחובר לאינטרנט.  

השינוי החשוב ביותר שיוצר הילקוט הדיגיטלי, לדעתי, הוא העברת גוף הידע מהמורה אל התלמידים: התלמידים אקטיביים, חוקרים תהליכים שונים, מתנסים בחיפוש מידע והצגתו באופן מיטבי ועל ידי כך רוכשים ידע באופן עצמאי. המורה מפקח על התהליך ויכול להתפנות להדגשים חשובים כאשר הוא מבחין בבעיה מסוימת (הוא יכול לקבל דוח מפורט על הפעילויות שנתן לתלמידים) ולסייע לתלמידים מתקשים.
בסרטון הבא תוכלו לצפות בהדמיה נחמדה, המציגה את המורה לפני הילקוט הדיגיטלי ולאחריו:


חשוב לזכור שגם אם קיימת מערכת עם תכנים ברורים ונגישים ומשימות מובנות ומקדמות- אין תחליף לדידקטיקה של המורה. המורה חייב "לנהל את ההצגה", להכיר את האופציות השונות הפרושות מולו ולבחור בשיטת הוראה המותאמת לתלמידיו. מורה מקוון טוב הוא קודם כל מורה טוב.

תגובות

  1. שלום שיר שמי קרן רווח ואני סטודנטית לתואר שני בניהול במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה. נכנסתי לבלוג שלך במסגרת לימודי תקשוב עם ד"ר גילה קורץ ונהינתי מכל רגע. אני מורה למתמטיקה ולמדעים והתחברתי לילקוט הדיגיטלי מבחינה מקצועית, את צודקת זהו כלי נפלא עבור המורה וגיוון עבור התלמידים נכנסתי למט"ח כדי להתרשם. אין ספק שבעידן הטכולוגיה גם למורים יש מה להגיד כי הידע אצלנו ועלינו להתאימו לתלמידנו שמאוד מתחברים לטכנולוגיה. יישר כוח . קרן.

    השבמחק
  2. תודה רבה קרן. שמחתי לקרוא את המשפט האחרון שלך...
    (: כל כך נכון

    השבמחק
  3. שלום קרן
    שמי שרון, סטוטנדית לתואר שני בניהול מערכות חינוך. במסגרת קורס תיקשוב, נתבקשתי לבקר בבלוג ולהגיב. ראשית, נהניתי מאד לבקר בבלוג שלך, מרבית הדברים שכתבת בבלוג אנו דנים בהם בקורסים השונים ולכן הם מאד רלוונטיים לתחום הלימודי שלי. הנני רוצה להגיב על ה''ילקוט הדיגיטלי'' גם בעקבות מה שכתבת בבלוג וגם בעקבות כתבה שפורסמה בטלוויזיה על ''כיתה ניסויית'' בבי''ס בראשון לציון , שם כל החומרים מועלים על ''טאבלט'' שמחליף את הספרים והמחברות. בכתבה, שאלו את התלמידים , מה השוני בצורת הלימוד הדיגיטלית? מרבית התלמידים, הגיבו בחיוב , לפורמאט החדש וכמו כן, רבים מהם ציינו שכייף ללמוד עם ה''טאבלט'' בעיקר בגלל אופציות המשחקים שהוא מאפשר. מסכימה איתך בנקודה נוספת שאותה ציינת והיא המורה כמפקח ,נדרש להיות עם האצבע על הדופק ולנווט בחומר הלימודי, להבדיל מההוראה הקונבנציונלית שבה המורה הוא זה ששלט בחומר הלימודי והיה עסוק בללמד ופחות בעזרה לחלשים יותר. בהצלחה בהמשך לימודייך, שרון אויפרט-רוקמן

    השבמחק
  4. שלום קרן
    שמי לורי,סטודנטית לתואר שני בניהול מערכות חינוך.
    במסגרת קורס בתקשוב במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה .נהניתי מאד לבקר בבלוג שלך, ילדי לומדים היום דרך ספרים דיגיטליים ולכן התחברתי לנושא.דרך הלימוד החדשה בעזרת לפטופ אישי שינתה לגמרי את דרכי הלימוד אצלנו במקצועות ההיסטוריה מתמטיקה ומדעים.
    הסרט על המורה בילקוט הדיגיטלי מצחיק אך עוסק רק במורה ולא בתלמיד .
    לסיכום אין לי ספק שאמשיך לבקר בבלוג שלך המקרב אותנו לעידן הטכנולוגי .

    השבמחק
  5. הי בנות. כתבתן ךקרן אבל אני מניחה שהתכוונתן להגיב לי (:
    תודה על התגובות. אני רואה שהצלחתי להבהיר את דעתי בנוגע לשימוש בספרים הדיגיטליים. אתן מוזמנות להמשיך ולקרוא בבלוג שלי. שבת שלום.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.