דלג לתוכן הראשי

פייסבוק ומערכת החינוך

ב:1/12/2011  נכנס לתוקפו חוזר מנכ"ל משרד החינוך, שעוסק בנוהלי התקשורת הראויים בקרב מורים, תלמידים והורים במרחבי רשת האינטרנט בדגש על תקשורת באתרים בית-ספריים, ברשתות חינוכיות וברשתות חברתיות.  
בעניין השימוש ברשתות חברתיות נכתב בחוזר: "רשתות חברתיות משמשות מרחב לעיסוק בנושאים חברתיים ואישיים. בשל אופיין הפתוח וטשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי-מקצועי והיעדר מנגנוני בקרה, השימוש בהן למטרות חינוך-הוראה-למידה מעלה סוגיות ודילמות מקצועיות ואתיות".
אז מה לא?
חוזר המנכ"ל מדגיש כי ראוי שהתקשרויות בין מורים לתלמידים תיעשינה באתר בית-ספרי או ברשת חינוכית מתאימה ומבוקרת, ולכן השימוש ברשתות חברתיות לאינטראקציות בין-אישיות בין מורים לתלמידים אסור. איש צוות חינוכי לא ייזום תקשורת עם תלמידים ברשת חברתית, לא יציע להם חברות ולא יאשר הצעות חברות שיתקבלו מהם.
אז מה כן?
המוסד החינוכי יכול להשתמש ברשת חברתית לשם הצגת מידע על פעילותו החינוכית לקהילות רלוונטיות. הדבר יכול להתבצע באמצעות "דף קהילה" (שכן אין בו אינטראקציה אלא הצגת מידע). אני שואלת- מה ההבדל בין זה לבין לוח מודעות בית ספרי..?
באתר nrg של מעריב התפרסמה כתבה ובה ביקורת של אנשי חינוך על החוזר הקיצוני. מהכתבה עולה הצורך של המורים להיות נוכחים באפיק המשמעותי כל כך עבור תלמידיהם ולהכיר את היישום הטכנולוגי שבאמצעותו הם מנהלים חלק נכבד מחייהם. נוסף על כך, המורים מדגישים את הנוחות והקלות שבה מועבר מידע חיוני לתלמידיהם, וגם את הצורך באינטראקציה בלתי אמצעית עמם.
אני חושבת שיש מקום להתערבות של אנשי חינוך בפלטפורמת הרשתות החברתיות, ולו בשל הצורך להימנע מניכור וחוסר אונים של מורים שאינם מכירים את האופציה הזו. משרד החינוך יוצר כאן, בעיניי, פער תרבותי  נוסף על הפערים הקיימים, בכך שהוא לא מאפשר למורים להתוודע לרשתות החברתיות.
אפשר להיות עובד הוראה למופת ויחד עם זאת לנהל אינטראקציה שקולה עם תלמידים בפייסבוק. ניתן לעשות זאת באמצעות קבוצות למידה, דף מותג כיתתי, או באמצעות פתיחת שני פרופילים של משתמש: האחד של מורה שאיתו מתנהלים מול התלמידים, והשני אישי שלא יתנהל באמצעותו כל קשר עם התלמידים. אינטראקציה שלילית של מורים עם תלמידים, שממנה דואג המשרד, יכולה להתרחש גם בחצר בית הספר, גם בשכונה וגם באמצעים טכנולוגיים אחרים (על טלפון שמעתם..?) יש מקום לחדד את אופי האינטראקציה ולעמוד על האיכויות הספציפיות של האינטראקציה בפייסבוק, לעומת דרכים אלטרנטיביות ליצירת קשרים עם תלמידים.
חבל..

תגובות

  1. מורה לגיאוגרפיה11 בדצמבר 2011 בשעה 9:56

    מסכימה מאוד עם דבריך, לי יש פרופיל אחד פרטי ופרופיל נוסף על שם המגמה.
    ללא הפייסבוק לא הייתי יכולה למסור הודעות לתלמידי שלא נכנסים לאתר הבית ספרי אך, נמצאים לפייסבוק כל הזמן.

    השבמחק
  2. תוד ה על הדברים. אשמח אם תוכלי לכתוב את תגובתך גם בדף הפייסבוק של מטח. תודה

    השבמחק
  3. שלום שלך שיר, אני שאדי אבו עראר לומד גם במרכז האקדאמי, ובמסגרת לימודיי אני לומד קורס תשוב בקבוצת ד"ר גילה, ושם עשיית המטלה שלה נכנסתי לפורום המעניין שלך, נהניתי מאוד לקרוא את הכתבה על הפייסבוק ובנוסף לחומר מעניין אחר.

    השבמחק
  4. הכבוד הוא לי להיכנס לפורום כה לימודי, אם יזדמן אתאר מה שקראתי בבלוג שלך בכיתה.
    שאדי

    השבמחק
  5. שלום שלך שיר, אני שאדי אבו עראר לומד גם במרכז האקדאמי, ובמסגרת לימודיי אני לומד קורס תשוב בקבוצת ד"ר גילה, ושם עשיית המטלה שלה נכנסתי לפורום המעניין שלך, נהניתי מאוד לקרוא את הכתבה על הפייסבוק ובנוסף לחומר מעניין אחר.

    השבמחק
  6. אני דואבשה דלאל לומדת במרכז ללימודים אקדמיים , במסגרת הלימודים אני לומדת קורס תקשוב עם דר גלה התבקש לבצע מטלת ביקור בבלוג בחרתי את הבלוג שלך , היה לי מאוד מעניין לקרוא את מה שכתבת על הפייסבוק , נהניתי מלקרוא את מה שכתבת מאחלת לך המון הצלחות . ותרשי לי מידי פעם להכנס לבלוג שלך ולעקוב אחרי החדש . תודה

    השבמחק
  7. שיר שלום
    שמי מיטל סויסה סטודנטית לתואר שני במנהל מערכות חינוך. באחד הקורסים שלי קיבלתי רשימת בלוגים שעוסקים בשילוב מערכות תיקשוב והתבקשתי לרשום את התרשמותי מהבלוג. נכנסתי לכמה בלוגים ומה שרשמת על הפייסבוק ממש עניין אותי, נושא מאוד רלוונטי "בחברת הפייסבוק" שאנו חיים בה היום. רציתי לשתף אותך שמאוד נהנתי לקרוא את מה שרשמת במיוחד שזהו נושא ששנוי במחלוקות בקרב מורים. אני לחלוטין מסכימה שכדאי ואפילו רצוי שחלק מדרכי ההתקשורת שלנו עם התלמידים שאותם אני מלמדים לא יהיו רק דרך אתרי בית הספר אלא גם דרך הפייסבוק כמובן שיש צורך בבקרה.

    השבמחק
  8. תודה על כל התגובות. נושא הפייסבוק בחינוך בוער לאחרונה, ואני חושבת שיש מקום לזמן ישיבות מורים ולהחליט כיצד ניתן לשלב את הפייסבוק בצורה המיטבית בבית הספר, כאשר כל מקרה לגופו. כמובן שיש להתחשב בהנחיות משרד החינוך.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.