דלג לתוכן הראשי

מחקר פעולה

במסגרת הקורס של ד"ר ליאת אייל נחשפנו לדרכי הערכה שונות ולחשיבה שונה על הערכת התלמידים, המתקיימת במערכת החינוך בישראל. בין השאר דיברנו גם על סוגי מחקר שונים. סוג אחד הוא מחקר פעולה, שמגיע מעולם ההדרכה והארגונים. מחקר זה נחשב, בעיניי, לאחת השיטות היותר טובות שמאפשרות מחקר מעמיק ורלוונטי, ומספקות תוצאות מרחיקות לכת.

מהו מחקר פעולה?
מחקר פעולה הוא סוג של מחקר רפלקטיבי בתחום החברה או החינוך, המבוצע ע"י המשתתפים-המפעילים בעצמם, על מנת לשפר את פעילותם בתהליך רציונאלי ועל מנת להבין את המצבים האישיים והחברתיים בהם מתקיימת ההתנסות.

אתם מוזמנים לצפות בסרטון אנימציה קצר, המפרט את שלבי מחקר הפעולה:


אז מדובר בעצם בשאלות מחקר שעולות מתוך השטח/ההתנסות. הגורמים המעורבים מתכננים פעולה שתשפר מצב מסוים, ומפעילים אותה על הסביבה. מאחר והמחקר הזה די אישי ומערב המון אלמנטים- הוא גם נוטה להשתנות ולשנות פנים וכיוונים במהלכו. בתרשים הבא ניתן לראות את מחזוריות מחקר הפעולה:


מחקר פעולה בחינוך:
מחקר פעולה מציע מהלך שבו מורים חוקרים (במשותף או באופן אינדבידואלי) את עבודתם. זהו איפוא מחקר יישומי שמטרתו לחולל שינוי ושיפור בעשייה החינוכית . במהלך זה המורים מגבירים את שיתוף הפעולה ביניהם, מפתחים ומחזקים את הדיאלוג בין התאוריה והפרקטיקה (הכהן וזימרן, 1999).

אני קוראת לכל איש חינוך בישראל לנסות ולשפר את סביבתו המקצועית באמצעות שימוש בתהליכי מחקר פעולה. בהצלחה!

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.