למידה שיתופית- כן? לא? אולי?

היום אתייחס למושג שאליו נחשפתי במהלך חיי בעיקר בלימודיי ה-MA. עד אז שיטת ההוראה היחידה בה למדתי הייתה השיטה היחידנית הקלאסית, עם הבלחות קצרות של שיעורים שנערכו בקבוצות.
לרוב, התקיימו שיעורים כאלה במתכונת שבה תלמיד אחד עבד בשביל כלל הקבוצה, ואילו השאר השלימו פערים מאז ההפסקה הקודמת... 

כאמור, במהלך לימודיי הMA אני נחשפת ללמידה שיתופית בשני אופנים עיקריים: 
  • למידה שיתופית בכיתה, כאשר המרצה נותנת משימה מסויימת ואנו מתחלקים לקבוצות עבודה קטנות ומבצעים את המשימה באמצעות טכנולוגיה.
  • למידה שיתופית מחוץ לכתלי הכיתה. הלמידה מתבצעת ללא הוראה של המרצה, אלא מתוך בחירה של חברי הקבוצה, באמצעות טכנולוגיה.   

אתם מוזמנים לצפות בסרטון של עמותת YRF המדגיש את יתרונות הלמידה השיתופית:
בחירת המרצים/המורים בהוראה השיתופית מגיעה מתוך התאוריה הקונסטרוקטיביסטית, המושתתת בחלקה על התאוריות של דיואי וויגוצקי, אשר דוגלות בשיטת אינטראקציה בינאישית כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. ויגוצקי טען, שכתוצאה מהאינטראקציה בין התלמידים בקבוצות הקטנות, הילדים רוכשים מיומנויות ומגיעים להבנה עמוקה שלא יכלו להשיג בעצמם. האינטראקציה החברתית שנוצרת בקבוצות הקטנות מביאה לצמיחה קוגניטיבית בקרב התלמידים ומובילה לשיפור בהישגים הלימודיים.
נערכו מחקרים רבים שבדקו את השפעותיה של הלמידה השיתופית. אציג מספר ממצאים עיקריים (מתוך ויקיפדיה):
  1. ללמידה השיתופית יתרון בולט על פני הלמידה היחידנית, ועל פני שיטות ההוראה המדגישות תחרות בין התלמידים, לשם הגברת המוטיבציה שלהם.
  2. ללמידה השיתופית ישנה השפעה חיובית על היחסים החברתיים והבינן-עדתיים, בעקבות תלות הדדית הנוצרת בין חברי הקבוצה.
  3. ישנה עלייה בדימוי העצמי של התלמידים אשר למדו בכיתות השיתופיות.
  4. האקלים החברתי משתפר וישנה ירידה במידת המתח והתחרות בין התלמידים, וההתנהגות השיתופית נפוצה בכל הבחינות.
  5. קיים פוטנציאל רב ללמידה שיתופית על העלאת המקובלות החברתית של ילדי חינוך מיוחד, המשולבים בכיתות הרגילות.
אוקי,
אז אם ישנם כל כך הרבה יתרונות ללמידה השיתופית ושלל מחקרים המאוששים את היתרונות הללו, למה לא לעבור ללמידה שיתופית בכלל מסגרות החינוך בארץ?
אמנם ללמידה שיתופית כתהליך למידה ישנם יתרונות בולטים, אך קיימים גם מספר חסרונות (מבוסס על מאמר של ד"ר ליאת אייל):
  1.  שינוי סגנון ההוראה הקלאסי- מעבר לסגנון השיתופי החדשני יכול לגרום ללומד להרגיש מאוים הן מסיבות חברתיות והן מחוסר הבנת עקרונותיה של שיטה זו. על מנת להתגבר על קשיים אלו רצוי להקים קהילת לומדים אוהדת ולהסביר ללומדים את המאפיינים, העקרונות והפוטנציאל הטמונים בה.
  2. בעיות באינטגרציה- עבודה קבוצתית מטבעה דורשת הסכמה של המשתתפים לגבי אופן פעילות הקבוצה. לא לכולם מתאים סגנון העבודה השיתופי, נוצרים מנהיגים טבעיים שלא תמיד מקובלים על שאר חברי הקבוצה. מן העבר השני יכולים להיווצר גם "טרמפיסטים", משתתפים "שתופסים טרמפ" על העבודה והמאמץ של האחרים.
  3. בעיות מול המחשב- חוסר במגע פנים מול פנים יכול לעורר תסכול וחוסר הבנה של המטלה, דרכי הביצוע, מציאת הביבליוגרפיה ועוד. חוסר הזמינות של מורה עלול ליצור תסכול ורתיעה מן החומר הנלמד ומדרכי השגתו.
  4. הצורך במשוב והערכה מצד התלמידים האחרים יכול להיתקל בקשיים של חוסר רצון לפגוע או להביע עמדה ביקורתית מפחד שאולי הביקורת תחזור אליי אחר כך ממניעים אישיים. מעבר לכך- ייתכן מצב שבו חברויות ייפגעו עקב ביקורת עמיתים כזו.
  5. אופן הערכה- שיטות הערכה המקובלות לא תמיד יכולות להעריך תוצרים של חשיבה משותפת. התוצר של קורס בלמידה שיתופית ממחושבת יהיה שונה ממבחן ידע "סגור" וחד משמעי. יש ליצור כלים ודרכים להערכה של תוצרים אלו. בלמידה מתוקשבת שיתופית, הציון מתחלק בין חברי הקבוצה הקטנה ובין חברי הכתה על סמך תגובותיהם, משוביהם והשתתפות פעילה בפורומים השונים. מכאן שקשה מאוד למורה לאמוד את הציון בצורה המקובלת .
  6. סוגי למידה שונים- כמובן שיש אנשים שאופן הלמידה היעיל והטוב מבחינת הוא בצורה אינדיבידואלית. ישנם תלמידי מופנמים שהסיטואציה החברתית עלולה לא להתאים להם. ההטרוגניות בקבוצה מקשה על אופן הפעולה. כמו כן השימוש במחשב וחוסר המגע הישיר עם המורה לא מתאים לכל התלמידים ויש כאלו הרואים צורך קריטי ביצירת קשר והחלפת מידע ישיר עם המורה.
הייתי רוצה לעמוד על הדגש האחרון ברשימה- סוג למידה זה אינו מתאים לכלל התלמידים (בניגוד לאמירה המובהקת בסרטון למעלה). על המורה להפעיל שיקול דעת באשר למשימות הניתנות בשיטה השיתופית ולבדוק כיצד מתנהלת הלמידה בכל קבוצה וקבוצה. המורה צריך להכיר את חברי הקבוצה ולדעת מהם יחסי הכוחות, כך שלא יווצר מצב של "טרמפיסטים" שיוביל לתסכול אצל הלומדים החזקים יותר, ולחוסר למידה בקרב התלמידים החלשים. בנוסף עליו לדעת כיצד להעריך כל תלמיד בקבוצה על סמך מעורבותו ותרומתו לתוצרים.

כסטודנטית אני יכולה להעיד שאני מוצאת לנכון לעבוד באופן שיתופי מחוץ לכתלי הכיתה באמצעות עזרים טכנולוגיים (שיחות ועידה במצלמה, עבודה סינכרונית על מסמכים דיגיטליים וכו'), אך בתוך הכיתה אני מעדיפה ללמוד באופן אינדיבידואלי מול המנחה. בסופו של דבר אני מעדיפה להיות מוערכת על סמך יכולותיי האישיות ולא על סמך עבודתי בקבוצה.

כאשר תיווצר הערכה שיכולה לראות את תרומת האינדיבידואל בקבוצת העבודה- זאת תהיה ההערכה האולטימטיבית בעיניי.

תגובות

  1. שלום שיר,
    שמי חגית פרץ ואני הגעתי לבלוג שלך בעקבות מטלה שקיבלתי בקורס של ד"ר גילה קורץ.
    צפיתי בסרטון שלך בנושא למידה שיתופית והיה מענין לראות אפשרות שונה ללמידה שמתאימה לרוח התקופה.
    כמו כן ברשימת היישומים הטכנולוגיים , שמחתי להכיר יישומים שלא הכרתי קודם.
    תודה, בהצלחה עם הבלוג
    חגית

    השבמחק
  2. הי חגית. תודה על התגובה. נושא הלמידה השיתופית מעניין ומגוון מאוד ונחקר רבות בספרות בשנים האחרונות. אני מציעה לאנשי חינוך לקרוא מחקרים בנושא ולבדוק כיצד הם יכולים לשלב את שיטת ההוראה הזו במסגרותיהם.

    השבמחק
  3. שלום שיר
    שמי רג'אא ואני סטודנטית לת.שני ביהול וארגון מערכות חינוך הגעתי לבלוג שלך בעקבות מטלה שניתנה לנו במסגרת הקורס תקשוב ולמידה שותן מר מתי אלפרון
    לגבי הכתבה שלך על הלמידה השיתופית מאוד מצאה חן בעיניי ואני רואה שאת יסודית ורצינית ואקדמאית כלומר כל מה שאת כותבת את חוקרת את הנושא גם בתיאוריה ומקשרת למציאות ובסוף גם נותנת את הדיעה שלך.
    בתור אשת ח"מ אני בעד הלמידה השיתופית וזה כן אפשרי והרבה מורי ח"מ מיישמים זאת בקבוצות תלמידי השילוב או בכיתות המקדמות, דבר חשוב הוא להרגיל את התלמידים לחלוקת תפקידים לבל יווצרו הטרמפסטים כי טרמפסט לדעתי משמעו אי למידה לגבי התלמיד.
    לגבי הערכת התוצר: תמיד אפשר לשפר תוצרים מה שחשוב הוא התלהליך שעובר התלמיד אך החשוב מכל איזה מיומנויות הוא רוכש כתוצאה מלמידה זו? מה המסר המועבר אליו? האם זו תהיה חווית הצלחה בשבילו דבר המעורר בו מוטבציה ומעלה את הדימוי העצמי או עוד חוויה קשה שנותנת לו להרגיש שהוא לו יכול.
    צפיתי בסרטון ואני מצדדת שהמטרה היום שלי בח"מ היא לתת הזדמנות שווה לכל תלמיד ואני מאמינה שכל אחד יכול אך לכל תלמיד יש את הקצב שלו וזה תואם מה שאומר פרופסור פויירשטיין הדגול שגם אתו וגם עם ויגוצקי אין לי מה להתווכח כי שניהם בעיני דגולים ואני הולכת בעקבותיהם.
    תודה לך על החוויה המעניינת בעקבות הסיור בבלוג שלך וברשותך סיירתי בו ושלחתי לך אימיל בקשה ורציתי להגיד לך שהבלוג הוא מין אנצקלופדיה חינוכית, מגוון, עשיר, מסודר, מעניין וחוויתי
    ואני מודה בפנייך שקודם לא ידעתי מה זה בלוג וזו הפעם הראשונה שלי שאני נחשפת אליו וזה היה שווה המון. תודה רבה

    השבמחק
  4. שלום שיר
    שמי אסכנדר ויולה סטודינתית שנה ראשונה בניהול וארגון מערכות חינוך נכנסתי לבלוג שלך עקב מטלה שנתנה לנו ד"ר גילה קורץ בקורס תקשוב ולמידה זאת פעם ראשונה שאני נכנסת לבלוג של מישהו על מנת להגיב אני תמיד נכנסת לכתבות קוראת ולא מגיבה הפעם זה שונה מכיבן שזאת מטלה שדרכה גם לומדים איך להגיב זה מעניין חדש בשבילי מלמד וגם מכירים אנשים
    הכתבה שלך מעניינת ומצאה חן בעיניי למידה שיתופית תמיד מובילה להצלחת חברי הקבוצה עוזרת תומכת משוב חשוב מאוד לחברי הקבוצה .
    בהתחלה קראתי מה כתבת על למיד שיתופית אחר כך התנשיאתי בה מכיבן שבכורס של ד"ר שרה הייתה לנו גם מטלה שהבסיס שלה בלמידה שיתופית בקבוצות אחר כך חזרתי לבלוג שלך והגבתי זה הייה יפה מאוד כמו שתיארת במאמרך
    19-8-2011

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סליחה, איך מגיעים לאזור הלמידה?

רעיונות לסיכום מפגש למידה

בואו נמריא מה- Onboarding