דלג לתוכן הראשי

שילוב היצגים חזותיים דינמיים כאמצעי הוראה דידקטי

בשיעור של ד"ר ליאת אייל עסקנו בהערכת סרטונים המוצגים במהלך שיעור, או פעילות חינוכית אחרת. בחנו את יכולת התפיסה של חומר לימודי חדש באמצעות מספר סרטונים ותרשימים. העלנו השערות וטענות, כגון: האם לשלב פריטי מדיה דיגיטלית בהוראה, באיזה שלב בשיעור רצוי לשלב את פריט המדיה, כיצד להפעיל את התלמידים בעקבותיו באופן היעיל ביותר וכו'.
השילוב של מדיה באופן דידקטי ומושכל יכול לתרום המון לתהליך הלמידה. אנחנו חיים בחברה דינמית מאוד שהמסרים בה מועברים אלינו באופן חזותי, יצירתי ומהיר: פרסומות מגיחות מכל עבר, כתוביות, צבעים, חנויות, תכניות טלויזיה, מוזיקה, קולנוע וכו'...  כשם שנרצה להתאים את הפדגוגיה למאה ה-21, כך נרצה גם לשלב את ההיצגים החזותיים והמדיה הדיגיטלית בתהליכי ההוראה בהתאם.

רחל שליטא פרסמה מאמר בשם: לראות, להבין ללמוד המדבר על "אוריינות חזותית". במאמרה היא טוענת שהמידע היום הוא רב ומורכב כל כך, עד כי המדיום המילולי לבדו איננו יכול להתמודד אתו, ולכן ישנו צורך הכרחי במדיומים נוספים.
שליטא מגדירה "אוריינות חזותית" באופן הבא: היכולת לדמות, להבין ולהשתמש בדימויים חזותיים, כולל היכולת לחשוב, ללמוד להתבטא, להתייחס באופן ביקורתי ולהעריך טקסטים חזותיים, וכן היכולת לעבור מטקסט חזותי למילולי ומטקסט מילולי להבעה חזותית.
עוד היא כותבת: "קריאה אוריינית של דימויים חזותיים מנסה להבין את הקונטקסט הכולל שבו "נכתב" הדימוי, את כוונות יוצרו, את הקהל שאליו הוא מכוון והדינמיקה הנוצרת בין הקהל לדימוי. האוריינות החזותית הביקורתית לא תסתפק, למשל, בזיהוי המצולמים בתמונה בעמוד הראשון של עיתון, אלא תשאל גם מדוע נבחר הדימוי הזה מכלל הדימויים האפשריים לאותו היום? איך מוקם הדימוי הזה בתוך הטקסט? וביחס לדימוי עצמו, מה היתה עמדת הצלם, מה היתה בחירתו של העורך ומה היו שיקוליו בהקשרים רחבים יותר"?

האוריינות החזותית הביקורתית מחזירה אותי לשאלות שהועלו בשיעור השבוע: באיזה שלב רצוי לשלב את פריטי המדיה וכיצד? ייצוג דינאמי של מידע (כגון: סרט) אינו עדיף תמיד על פני ייצוג חזותי סטאטי (כגון: תמונה). 
חשוב לדעת שייצוג חזותי הוא תמיד חשוב, ומומלץ להוסיפו לכל ייצוג טקסטואלי. מחקרים מצאו, כי
חשוב לזכור ששילוב סרט בהוראה לעולם לא מסתיים בהקרנתו. יש לתכנן כיצד ישתלב הסרט בשיעור- האם מטרתו לעורר רגש או שמא להעביר מידע? יש לעבד אותו עם הלומדים ולחשוב כיצד להגשים את היעד החינוכי שלשמו הוקרן הסרטון. חשוב לתת ללומדים מטלת טרום צפייה על מנת להנחות אותם במה להתמקד בסרט. מומלץ לתכנן שאלה מאתגרת וממקדת. 
לסיכום, ניתן להשתמש בייצוג דינאמי של מידע בתנאי ש:
  • ישנה התאמה בין רצף התכנים שבתרשים ובין רצף התכנים בסרט
  • ישנה הקפדה על הכנסת מידע חשוב בלבד לסרט
  • ישנה הקפדה של חלוקת המידע למנות קטנות
  • ניתן לשלוט ברצף התכנים
 כמו בשילוב של עזרי הוראה אחרים, גם בשילוב פרטי מדיה דיגיטלית בתהליכי ההוראה יש להפעיל שיקול דעת. דוגמא למקרה שבו לא הופעל שיקול דעת או שהופעל שיקול דעת שגוי בקישור הבא....

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.