שילוב היצגים חזותיים דינמיים כאמצעי הוראה דידקטי

בשיעור של ד"ר ליאת אייל עסקנו בהערכת סרטונים המוצגים במהלך שיעור, או פעילות חינוכית אחרת. בחנו את יכולת התפיסה של חומר לימודי חדש באמצעות מספר סרטונים ותרשימים. העלנו השערות וטענות, כגון: האם לשלב פריטי מדיה דיגיטלית בהוראה, באיזה שלב בשיעור רצוי לשלב את פריט המדיה, כיצד להפעיל את התלמידים בעקבותיו באופן היעיל ביותר וכו'.

השילוב של מדיה באופן דידקטי ומושכל יכול לתרום המון לתהליך הלמידה. אנחנו חיים בחברה דינמית מאוד שהמסרים בה מועברים אלינו באופן חזותי, יצירתי ומהיר: פרסומות מגיחות מכל עבר, כתוביות, צבעים, חנויות, תכניות טלויזיה, מוזיקה, קולנוע וכו'...  כשם שנרצה להתאים את הפדגוגיה למאה ה-21, כך נרצה גם לשלב את ההיצגים החזותיים והמדיה הדיגיטלית בתהליכי ההוראה בהתאם.

רחל שליטא פרסמה מאמר בשם: לראות, להבין ללמוד המדבר על "אוריינות חזותית". במאמרה היא טוענת שהמידע היום הוא רב ומורכב כל כך, עד כי המדיום המילולי לבדו איננו יכול להתמודד אתו, ולכן ישנו צורך הכרחי במדיומים נוספים.
שליטא מגדירה "אוריינות חזותית" באופן הבא: היכולת לדמות, להבין ולהשתמש בדימויים חזותיים, כולל היכולת לחשוב, ללמוד להתבטא, להתייחס באופן ביקורתי ולהעריך טקסטים חזותיים, וכן היכולת לעבור מטקסט חזותי למילולי ומטקסט מילולי להבעה חזותית.
עוד היא כותבת: "קריאה אוריינית של דימויים חזותיים מנסה להבין את הקונטקסט הכולל שבו "נכתב" הדימוי, את כוונות יוצרו, את הקהל שאליו הוא מכוון והדינמיקה הנוצרת בין הקהל לדימוי. האוריינות החזותית הביקורתית לא תסתפק, למשל, בזיהוי המצולמים בתמונה בעמוד הראשון של עיתון, אלא תשאל גם מדוע נבחר הדימוי הזה מכלל הדימויים האפשריים לאותו היום? איך מוקם הדימוי הזה בתוך הטקסט? וביחס לדימוי עצמו, מה היתה עמדת הצלם, מה היתה בחירתו של העורך ומה היו שיקוליו בהקשרים רחבים יותר"?

האוריינות החזותית הביקורתית מחזירה אותי לשאלות שהועלו בשיעור השבוע: באיזה שלב רצוי לשלב את פריטי המדיה וכיצד? ייצוג דינאמי של מידע (כגון: סרט) אינו עדיף תמיד על פני ייצוג חזותי סטאטי (כגון: תמונה). 

חשוב לדעת שייצוג חזותי הוא תמיד חשוב, ומומלץ להוסיפו לכל ייצוג טקסטואלי. מחקרים מצאו, כי

חשוב לזכור ששילוב סרט בהוראה לעולם לא מסתיים בהקרנתו. יש לתכנן כיצד ישתלב הסרט בשיעור- האם מטרתו לעורר רגש או שמא להעביר מידע? יש לעבד אותו עם הלומדים ולחשוב כיצד להגשים את היעד החינוכי שלשמו הוקרן הסרטון. חשוב לתת ללומדים מטלת טרום צפייה על מנת להנחות אותם במה להתמקד בסרט. מומלץ לתכנן שאלה מאתגרת וממקדת. 

לסיכום, ניתן להשתמש בייצוג דינאמי של מידע בתנאי ש:

• ישנה התאמה בין רצף התכנים שבתרשים ובין רצף התכנים בסרט
• ישנה הקפדה על הכנסת מידע חשוב בלבד לסרט
• ישנה הקפדה של חלוקת המידע למנות קטנות
• ניתן לשלוט ברצף התכנים

 כמו בשילוב של עזרי הוראה אחרים, גם בשילוב פרטי מדיה דיגיטלית בתהליכי ההוראה יש להפעיל שיקול דעת. דוגמא למקרה שבו לא הופעל שיקול דעת או שהופעל שיקול דעת שגוי בקישור הבא....