דלג לתוכן הראשי

פייסבוק כפלטפורמה חינוכית

ברשומה זאת ארצה להציע את רשת הפייסבוק כפלטפורמה לתהליכי למידה שונים. נתחיל עם הגדרה למי שעדיין לא נחשף לעולם הפייסבוק- מתוך ויקיפדיה: "פייסבוק הוא אתר אינטרנט, המהווה את הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם. האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, סטודנט מאוניברסיטת הרווארד ב-2004. השימוש באתר הינו חופשי וללא תשלום, ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר אליה הוא משתייך (עיר, מדינה, מקום עבודה, מוסד לימודים וכו') ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם פרופיל אישי, וכן "רשימת חברים" אליהם ניתן לשלוח הודעות ולשתף עימם מידע, תמונות וסרטונים".

כמובן שמשתמשי הפייסבוק מגלים מדי יום אפליקציות חדשות ושימושים רבים נוספים, אך הגדרה זו כוללת את בסיסה של הרשת החברתית המדוברת.

ד"ר אברום רותם פרסם בבלוג שלו
רשומה מעניינת, הנוגעת בנושא שילוב הפייסבוק בחינוך. רותם כותב: "אם כולם בפייסבוק, מציאות טבעית ורוחשת, למה שלא נלמד (גם) באמצעותו? האם זה אפשרי? האם זה כדאי? האם באמת נוכל למצות ערך מוסף משמעותי מסביבה כה נפוצה, ולפגוש את התלמידים בזירה הטבעית שלהם באמת, שהיא ממש לא בית הספר ואף לא הבית, אלא ב... פייסבוק"?

כשחשבתי על הנושא הזה בתחילת התואר, לא הצלחתי להבין כיצד בדיוק יכול הפייסבוק לעבור מטמורפוזה לכיוון החינוך (מלבד היותו לוח מודעות מעולה שבו יכולים התלמידים להתעדכן online בהתרחשויות מבית הספר). מעבר לכך, לא הצלחתי לראות כיצד המורים יכולים לשמור על פרופיל אישי קיים ולשלבו עם פרופיל מקצועי שמשרת את תלמידיהם.

באחד הקורסים בתואר הוצג רעיון שפתר מבחינתי את הדילמה הזו, שלפיו בית הספר פותח דף פייסבוק (מעין דף מותג) שאותו מפעיל מורה או צוות בית ספרי שנבחר למשימה. בצורה זו ניתן לשמור על אנונימיות מנהל הדף, ואין כל צורך בחשיפת הפרופילים האישיים של חברי צוות בית הספר.
עדיין לא הצלחתי להבין כיצד משלבים פדגוגיה בתוך רשת שנועדה כל כולה (לפחות בתחילת הדרך) למלא את שעות הפנאי ולשרת צרכים חברתיים.

בסמסטר השלישי לתואר השני, נפתחו עבור חברי המגמה 2 קבוצות למידה בפייסבוק המשרתות שני קורסים שונים. לא מדובר בדף מותג, אלא בקבוצות שפתחו המרצות עבור משתתפי הקורס. מתוך תהליך זה התחלתי להפנים כיצד ניתן לשלב את הפייסבוק במרחב החינוכי-לימודי. ארחיב מעט על אחת מהקבוצות, בקורס: "היבטים גלובלים של התקשוב". הקבוצה הינה קבוצה סגורה, המיועדת למשתתפי הקורס בלבד, שאותה מנהלת המרצה בקורס- ד"ר חגית מישר טל. כל הסטודנטים בקורס חברים בקבוצה זו, אך אין הכרח של "חברות" בין משתתפי הקבוצה, ובפרט בין המרצה לסטודנטים.

המסמך הראשון שהופיע בקבוצה היה מעין רציונל לקורס, בציון דרישות המרצה. לאחר מכן הוכנסו הנחיות למטלות שונות ונוצר מאגר קבצים שמשרת את חברי הקבוצה וממנו שואבים מידע. את המטלות שפורסמו צריכים הסטודנטים לבצע, ולשתף את חבריהם לקבוצה. בצורה זו יכול כל חבר להגיב על פוסטים שפורסמו, וכן נוצרת למידת עמיתים שקופה- ניתן לראות היכן אחרים טעו או הצליחו, ולהסיק מסקנות. בנוסף, על אף שהקורס מתקיים במתכונת חד שבועית, נוצר רצף למידה וניתן להמשיך וללמוד במהלך השבוע ובשעות הנוחות לסטודנטים. ישנם עוד יתרונות רבים וטובים, שקצרה היריעה מלהכיל.
במהלך הקורס התברר שעל אף שקיימת עבור קורס זה פלטפורמה מתוקשבת במערכת המכללה- אין כל צורך בה, מאחר וכל המידע ואפשרויות האינטראקציה (פנייה למרצה, פורומים וכו') מוצעים בקבוצת הפייסבוק בפני כלל הסטודנטים.

אז איך אפשר לתרגם זאת לבתי הספר? האם ישנו צורך בזה?
רותם מציין מספר טענות התומכות ברעיון, ומוסיף וכותב: "מורים שלקחו על עצמם, או הטילו עליהם את האתגר להיות מורה מקוון, יכניסו אתגר זה לאג'נדה המקצועית שלהם, שהוא הכרת הפייסבוק והתאמת הערך החברתי שבו לכלים חינוכיים מקוונים ההולמים". במידה ומורים אכן מחליטים להשתמש בפייסבוק כפלטפורמיה חינוכית, עליהם לקחת אחריות במלוא המובן במרחב הדיגיטלי כמו במרחב הכיתתי. גם בקבוצת הפייסבוק יש לשים לב לבעיות משמעת (תכנים לא הולמים, תכנים לא רלוונטים לנושא הקורס וכו'). נוכחות המרצה בקבוצה צריכה להיות מורגשת, ועליו ולכוון את התהליך באמצעות המושכות הפדגוגיות והדידקטיות שלו. לא לאפשר "פיזור" מוחלט, אך לתת לסטודנטים מידת מה של ביטוי עצמי. אחרי הכל- זה מה שעושים בפייסבוק...

מצורף קישור לדף מותג של בית ספר מקיף ה' בראשון לציון. זוהי דוגמא לדף מותג שממנו אפשר לבנות קבוצות למידה מותאמות. יש לזכור שרצוי לסגור את הקבוצות ואת דפי המותג, על מנת לשמור על פרטיותם של התלמידים ואנשי החינוך. בנוסף, יש לדעת שחוקי פייסבוק מרשים פתיחת פרופיל החל מגיל 13.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.