דלג לתוכן הראשי

הערכה בתקשוב

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיית ידע" אנחנו לומדים על הערכת סביבות למידה מתוקשבות. בשיעור שהתקיים השבוע, הציגה המרצה (ד"ר ליאת אייל) שבעה קריטריונים להערכת סביבה לימודית מתוקשבת:
 
  1. תוכן נכון ומובן (כולל אמינות, בהירות, תמציתיות)
  2. שלמות התוכן (דיוק וכיסוי)
  3. פרסונליזציה (התאמת תכני האתר לצרכים ספיציים של המשתמש)
  4. אבטחה (דיסקרטיות בנתונים)
  5. ניווט (ארגון התוכן)
  6. אינטראקטיביות (אפשרויות תקשורת, שאלות, עזרה, מערכות פידבק)
  7. עיצוב הממשק (עקביות, מבנה המידע, עיצוב, ארגון)
הקריטריונים הנ"ל נלקחו מתוך מחקר שנערך בשנת 2007 וחקר מספר סביבות למידה ברחבי הרשת.
כבר בהסתכלות כללית על הקריטריונים ניתן לראות, כי הקריטריונים מעריכים את סביבות הלמידה מתוך היבט טכנולוגי בעיקר, ואינם מתייחסים כלל לתוכן הפדגוגי של הסביבות.
מתוך כך, צירפה המרצה מחוון לאפיון פעילות מתוקשבת בהתאם לגישה קונסטרוקטיביסטית חברתית (קלי ושמיר, 2007). מחוון זה מוסיף עוד שישה קריטריונים להערכת סביבה לימודית מתוקשבת, אך הפעם עם אוריינטציה חינוכית:
  1. ניצול הערך הטכנולוגי
  2. רמת החשיבה הנדרשת
  3. מידת השיתופיות
  4. קירוב התכנים לעולמו של הלומד
  5. הכוונה לתוצרים עשירים
  6. הערכה שזורה
קיים מגוון של קריטריונים להערכה שבהם ניתן להיעזר, רק חשוב לזכור שכאשר מעריכים סביבת למידה מתוקשבת- אין להתייחס רק להיבט הטכנולוגי שלה (על אף שלהיבט זה השפעה רבה על אופי תפקודו של התלמיד בסביבה).

נרצה לראות בסביבה כזו התייחסות לרציונל הסביבה ויישום הרציונל. נרצה לבדוק כיצד למדו התלמידים לאורך כל תהליך הלמידה בסביבה ולהבין את התוצאות שהניב התהליך בתום הלימוד. 
סביבת למידה מתוקשבת מאפשרת לפעול בדרך של הערכה מעצבת ולא מסכמת: מתמשכת, מכוונת תהליך, רפלקטיבית-פנימית, מאבחנת נקודות לשיפור, גמישה באופן המדידה, אבסולוטית, קואופרטיבית.

הלמידה המתוקשבת מורכבת להערכה, ויש לחשוב כיצד לבנות את הסביבה כך שתוכל להעריך את הלומדים בצורה הטובה והמהימנה ביותר. בעת ההערכה יש להתייחס למספר היבטים, לדוגמא: ההערכה צריכה להיות חלק בלתי נפרד וגלוי בתהליך הלמידה, להתייחס לתהליך הלמידה ולתוצרים הסופיים של התלמידים. ההערכה יכולה להתבצע על ידי המורה, הלומד, עמיתים או מחוללי הערכה מתוקשבים (כמו מבחנים של google docs).
באחריות המורה לרכז את המרכיבים הנ"ל, כך שתתקבל תמונה מהימנה המשקפת את תהליך הלמידה כולו.  


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.