דלג לתוכן הראשי

האם המחשב יתפוס את תפקיד המורה? ואולי רובוט....?

המסלול בו בחרתי ללימודי תואר שני (תקשוב ולמידה) מתמקד בעיקר בקשר שבין מחשבים/טכנולוגיה לחינוך. במהלך הקורסים השונים אנחנו מדברים הרבה על הצורך בתיווך מושכל בין שני העולמות, ועל הדרכים היעילות ביותר לבצע את הקישור ביניהם. מאמרים רבים נכתבו על אופי השילוב, ומה יקרה לדמות המורה ולתפקידו, כאשר הטכנולוגיה תהפוך לחלק בלתי נפרד מבית הספר. מאמרו של ד"ר עוזי מלמד, שהתפרסם ב:"הד החינוך", מגדיר בצורה ברורה וממצה מה מקומה של הטכנולוגיה בביה"ס, והיכן טמונות הבעיות העיקריות בשילובה.
הוא מרחיב על החסמים השונים שעומדים בפני המורים: המורים זקוקים לזמן כדי להמשיך ללמוד, להתפתח ולהתחדש. מורים הרוצים להתמודד עם האתגר ולאמץ את אמצעי התקשוב נדרשים למאמץ לא מבוטל- עליהם להשקיע זמן רב בלימוד בלתי פוסק של טכנולוגיות תקשוב המתחדשות תדיר. הם צריכים לדעת, להבין ולהפנים את היעדים החדשים של החינוך במאה העשרים ואחת. הם צריכים להכיר, ולפעמים לפתח בעצמם, אסטרטגיות הוראה חדשות. הם צריכים להשקיע לא מעט זמן ומחשבה כדי להכין את החומרים הדידקטיים הנחוצים. המורים המשתדלים להתחדש ולחדש אינם מתוגמלים בעבור הזמן, השקעת המחשבה והמאמץ היתרים. בנוסף, המורים זקוקים לתמיכה טכנית ופדגוגית גם בתהליכי היישום בכיתה, שתנחה אותם לניצול ראוי של כלי התקשוב למטרות פדגוגיות של המאה העשרים ואחת.

מעבר לקשיים הטכניים שמציין ד"ר מלמד, קיים קושי תרבותי מהותי והוא הרתיעה של המורים, הרגילים לתבנית ההוראה הישנה, מפני הזר והלא מוכר. מורים רבים אינם מצליחים להבין כיצד יחלקו את מקומם בכיתה עם המחשב. מעבר לכך, מורים רבים לא מכירים את הטכנולוגיה והפוטנציאל החינוכי האדיר שטמון בתוכה, ולכן ניתן להבין את סירובם או חששותיהם לשלב את הטכנולוגיה שאינם מכירים לעומק. עניין זה מערער את מעמדם בכיתה, מאחר וקרוב לוודאי שתלמידיהם מכירים את המחשב והאינטרנט הרבה יותר טוב מהם. חשוב להבין כי אין הרעיון ללמד את התלמידים מיומנויות מחשב- ההפך הוא הנכון: מיומנויותיהם הקיימות של התלמידים הן נקודת הפתיחה לשילוב ההוראה באמצעות הטכנולוגיה. המורים צריכים לדעת כיצד הטכנולוגיה תשרת אותם ואת תלמידיהם, וכיצד יוכלו להפיק ממנה תועלת. התלמידים לא יודעים כיצד ללמוד באמצעות הטכנולוגיה, אלא רק מכירים את יסודותיה. עניין זה מקביל להיכרות של תלמיד כיתה א' עם דף ועיפרון, אך עד אשר המורה ילמדו לכתוב- לא ידע כיצד האמצעים שמולו ישרתו אותו ללמידה. 

בעת שיטוטיי ברשת נתקלתי בכתבה של דובי וייס, המציגה דוגמה לשיעור מקוון (שנתמך בטכנולוגיה של חברת "עת הדעת") ומסבירה כמה אפקטיבי ומרתק יכול להיות שיעור כזה, הן מנקודת מבטם של התלמידים והן מנקודת מבטם של המורים. מומלץ לקרוא את התיאור המוחשי שלו, אך ברצוני לצטט משפט מסוף הכתבה, המסכם את הרשומה הנוכחית:
"האמצעים המתוחכמים שאנו מפתחים אינם באים להחליף את המורה. אין תחליף למורה! הם באים לצייד אותו כך שיהפוך למנצח על כלים פדגוגיים לטובת כיתה לומדת".


ולסיום צפירת הרגעה טכנולוגית- בתחום הרובוטיקה חושבים על תחליפים למקצועות רבים, אך טרם המציאו רובוט שיחליף את המורה. אספתי כמה דוגמאות מרתקות לתחליפים רובוטיים של אנשי מקצוע. צפיה מהנה...






תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.