טכנופוביה- האדם שולט בטכנולוגיה, או שמא הטכנולוגיה שולטת באדם?


בחרתי לשתף אתכם בתופעה ההולכת וצוברת תאוצה, ככל שהטכנולוגיה הולכת ומתקדמת: טכנופוביה. קיימים  בינינו לא מעט אנשים, המקבלים חלחלה למשמע המילים "מחשב" או "אינטרנט". טכנופוביה בהגדרתה היא חרדה מפני טכנולוגיה ורכישת מיומנויות טכניות. בפועל, מדובר באנשים החרדים ממכשירים לא מוכרים, ומהפונקציות שאותן הם מאפשרים.
אבל טכנולוגיה הייתה כאן מאז ומתמיד (לצורך העניין גם עט הוא פיתוח טכנולוגי), אם כן מדוע בשנות ה-90 הלכה וגברה התופעה של פחד מטכנולוגיה? ניתן לקשר את התפשטותה המהירה של התופעה לפיתוח הטכנולוגי המוגבר שהחל בשנים אלו. התפשטות המחשבים תפסה תאוצה עם כניסתו של האינטרנט לסקטור האזרחי (1993). החל משנים אלו ניתן היה להבחין בנוכחותו ההכרחית של המחשב כמעט בכל מקום, עד כי היום קשה מאוד לדמיין כיצד יכולים להתנהל חיינו ללא מחשב ואינטרנט. הפיתוחים הטכנולוגיה של המאה ה-21 מהירים מאוד (לעומת הטכנולוגיה של המאה ה-19 והמאה ה-20) וקשה יותר לעקוב אחרי מכשירים חדשים בשוק ואפליקציות שונות, המיוצרים בתדירות בלתי אפשרית. עניין זה, בצירוף ההסברים הפסיכולוגיים לטכנופוביה (חרדת הזר והבלתי  צפוי, חרדת אובדן השליטה, החרדה  מתלות, החרדה מפני היריבות, החרדה מהתנוונות והתיישנות והפחד לדעת יותר מדי וכו') מובילים למספר גבוה של אנשים המשתייכים לקבוצת הטכנופובים. 
ואולי קיימת גם הצדקה סוציולוגית לפחד המצוין לעיל? ספרו של גדעון קונדה: "מהנדסים תרבות" עוסק בתרבות ארגונית של חברות היי טק. קונדה ערך מחקר איכותני במשך שנה בחברת הייטק מצליחה בארה"ב, והגיע למספר מסקנות מעניינות באשר לאופן התנהלותו של הארגון. המסקנה הכללית שלו היא שעובדי חברת ההיי-טק מתוכנתים על ידי מנהלי החברה (בין אם באמצעות דמגוגיה, ובין אם באמצעות פיתויים שונים) לפעול למען האינטרס של החברה ולא למען האינטרס האישי שלהם. בד בבד מתרחש מיזוג בין החיים הפרטיים לעבודה, והעובדים הופכים למשועבדים גם בזמנם הפנוי. קונדה ערך את מחקרו בסוף שנות ה-90, בתחילת עידן ההיי טק, לכן סביר להניח שבימינו היה מגיע לממצאים קיצוניים אף יותר. הגורם העיקרי שתורם לשעבוד ולטשטוש הגבולות בין זמן העבודה לזמן הפנאי הוא המחשב. העובדים הפכו לנגישים גם מעבר לשעות הפורמליות של העבודה, אפילו בסופ"ש ובחגים. תופעה זו זכתה לכינוי "עבדות מודרנית". גם בסרטון הבא, המדבר על טכנופוביה, דנים במושג זה. 


 בהמשך התכנית מדבר יוסי בהר על טיפול בטכנופוביה (כן, כן...), ונותן טיפים להפחתת החשש מהמחשב. 
אז היכן עובר הגבול בין שליטה בטכנולוגיה לבין שליטה של הטכנולוגיה בנו? האם כולנו חייבים להיות חלק מהעולם הטכנולוגי? האם על כל הטכנופוביים "להחלים" ממחלתם הקשה? כיצד ניתן להימנע מהעבדות לטכנולוגיה?
קשה לענות על שאלות אלו באופן אובייקטיבי ומוחץ. כמישהי שנולדה אל תוך עולם המחשבים והסלולאר איני יכולה לדמיין את חיי באופן שונה, אך אני בהחלט יכולה לגלות אמפתיה לבני הדורות הקודמים, שהסתדרו מצוין גם ללא עכבר ומקלדת... יחד עם זאת, קשה לי להבין כיצד ניתן להסתדר בעולם בו אנו חיים ללא מיומנויות טכנולוגיות בסיסיות. הפסד העולם העשיר שטומנת בחובה הטכנולוגיה נראה לי גדול יותר ומתסכל יותר מכל הסבר טכנופובי.
עצתי היא להמשיך ולהתעקש על דריסת רגל בעולם הטכנולוגי, ולאחר מכן לערוך סלקציה בין המיומנויות והמכשירים ולבחור מה מתאים עבור כל אחד ובאיזו תדירות. בהצלחה... 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

סליחה, איך מגיעים לאזור הלמידה?

רעיונות לסיכום מפגש למידה

בואו נמריא מה- Onboarding