דלג לתוכן הראשי

טכנופוביה- האדם שולט בטכנולוגיה, או שמא הטכנולוגיה שולטת באדם?


בחרתי לשתף אתכם בתופעה ההולכת וצוברת תאוצה, ככל שהטכנולוגיה הולכת ומתקדמת: טכנופוביה. קיימים  בינינו לא מעט אנשים, המקבלים חלחלה למשמע המילים "מחשב" או "אינטרנט". טכנופוביה בהגדרתה היא חרדה מפני טכנולוגיה ורכישת מיומנויות טכניות. בפועל, מדובר באנשים החרדים ממכשירים לא מוכרים, ומהפונקציות שאותן הם מאפשרים.
אבל טכנולוגיה הייתה כאן מאז ומתמיד (לצורך העניין גם עט הוא פיתוח טכנולוגי), אם כן מדוע בשנות ה-90 הלכה וגברה התופעה של פחד מטכנולוגיה? ניתן לקשר את התפשטותה המהירה של התופעה לפיתוח הטכנולוגי המוגבר שהחל בשנים אלו. התפשטות המחשבים תפסה תאוצה עם כניסתו של האינטרנט לסקטור האזרחי (1993). החל משנים אלו ניתן היה להבחין בנוכחותו ההכרחית של המחשב כמעט בכל מקום, עד כי היום קשה מאוד לדמיין כיצד יכולים להתנהל חיינו ללא מחשב ואינטרנט. הפיתוחים הטכנולוגיה של המאה ה-21 מהירים מאוד (לעומת הטכנולוגיה של המאה ה-19 והמאה ה-20) וקשה יותר לעקוב אחרי מכשירים חדשים בשוק ואפליקציות שונות, המיוצרים בתדירות בלתי אפשרית. עניין זה, בצירוף ההסברים הפסיכולוגיים לטכנופוביה (חרדת הזר והבלתי  צפוי, חרדת אובדן השליטה, החרדה  מתלות, החרדה מפני היריבות, החרדה מהתנוונות והתיישנות והפחד לדעת יותר מדי וכו') מובילים למספר גבוה של אנשים המשתייכים לקבוצת הטכנופובים. 
ואולי קיימת גם הצדקה סוציולוגית לפחד המצוין לעיל? ספרו של גדעון קונדה: "מהנדסים תרבות" עוסק בתרבות ארגונית של חברות היי טק. קונדה ערך מחקר איכותני במשך שנה בחברת הייטק מצליחה בארה"ב, והגיע למספר מסקנות מעניינות באשר לאופן התנהלותו של הארגון. המסקנה הכללית שלו היא שעובדי חברת ההיי-טק מתוכנתים על ידי מנהלי החברה (בין אם באמצעות דמגוגיה, ובין אם באמצעות פיתויים שונים) לפעול למען האינטרס של החברה ולא למען האינטרס האישי שלהם. בד בבד מתרחש מיזוג בין החיים הפרטיים לעבודה, והעובדים הופכים למשועבדים גם בזמנם הפנוי. קונדה ערך את מחקרו בסוף שנות ה-90, בתחילת עידן ההיי טק, לכן סביר להניח שבימינו היה מגיע לממצאים קיצוניים אף יותר. הגורם העיקרי שתורם לשעבוד ולטשטוש הגבולות בין זמן העבודה לזמן הפנאי הוא המחשב. העובדים הפכו לנגישים גם מעבר לשעות הפורמליות של העבודה, אפילו בסופ"ש ובחגים. תופעה זו זכתה לכינוי "עבדות מודרנית". גם בסרטון הבא, המדבר על טכנופוביה, דנים במושג זה. 


 בהמשך התכנית מדבר יוסי בהר על טיפול בטכנופוביה (כן, כן...), ונותן טיפים להפחתת החשש מהמחשב. 
אז היכן עובר הגבול בין שליטה בטכנולוגיה לבין שליטה של הטכנולוגיה בנו? האם כולנו חייבים להיות חלק מהעולם הטכנולוגי? האם על כל הטכנופוביים "להחלים" ממחלתם הקשה? כיצד ניתן להימנע מהעבדות לטכנולוגיה?
קשה לענות על שאלות אלו באופן אובייקטיבי ומוחץ. כמישהי שנולדה אל תוך עולם המחשבים והסלולאר איני יכולה לדמיין את חיי באופן שונה, אך אני בהחלט יכולה לגלות אמפתיה לבני הדורות הקודמים, שהסתדרו מצוין גם ללא עכבר ומקלדת... יחד עם זאת, קשה לי להבין כיצד ניתן להסתדר בעולם בו אנו חיים ללא מיומנויות טכנולוגיות בסיסיות. הפסד העולם העשיר שטומנת בחובה הטכנולוגיה נראה לי גדול יותר ומתסכל יותר מכל הסבר טכנופובי.
עצתי היא להמשיך ולהתעקש על דריסת רגל בעולם הטכנולוגי, ולאחר מכן לערוך סלקציה בין המיומנויות והמכשירים ולבחור מה מתאים עבור כל אחד ובאיזו תדירות. בהצלחה... 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

איך מרגישה למידה בקבוצות?

היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות.

סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד.

Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להש…

איך בודקים למידה?

מדובר בשאלה שצפה ועולה באופן מתמיד. תיאוריות למידה ואמצעים דידקטיים רבים עומדים לרשותנו על מנת לוודא שהלומדים אכן הצליחו ללמוד, אך לעתים נדרש קצת סדר בבלגן. Mia MacMeekin "הרימה את הכפפה" ויצרה אינפוגרפיקה מעניינת, המכילה 27 דרכים לבדיקת למידה בקרב הלומדים. כל האפשרויות המוצעות מובילות לפעילות אקטיבית של הלומדים, וניתנות לבדיקה אופרטיבית על ידי המורה. כל הפעלים נמצאים גם בגלגל הטקסונומיה של בלום, אך במסמך שיצרה MacMeekinהם מעט יותר מכווני תוצר.

תרגמתי את המסמך ועיבדתי אותו מעט במצגת. את כל ההצעות לבדיקת למידה ניתן להכיל גם במפגשי למידה מסורתיים וגם כמובן באופן מתוקשב. אני מקווה שתמצאו אותו שימושי עבורכם... קישור למצגת.


רעיונות לסיכום מפגש למידה

סיכום מפגש למידה יכול לתרום לתהליך הלמידה במגוון אופנים, כגון: לסייע בהבחנה בין עיקר לטפל, לחזור על הפרטים החשובים שנלמדו, לסייע לזכור טוב יותר ועוד.
הסיכום מסייע למנהל המפגש לוודא אם יש צורך בחזרה נוספת והעמקה, ולתכנן את מהלך המפגש הבא. רצוי לעצור מספר פעמים במהלך מפגש הלמידה ולסכם בקצרה, ובסיום המפגש להקדיש זמן לפעילות סיכום  אקטיבית. כדאי לזכור, כי סיכום טוב הוא סיכום שמתבצע על ידי הלומדים בעצמם ולא על ידי מנהל המפגש/המורה... רצוי לסכם כל מפגש למידה, בין אם מדובר בשיעור בבית הספר או בהרצאה.




אנשים רבים נוטים לוותר על החלק המסכם, בעיקר בשל ניהול זמן לקוי, אך מומלץ להשאיר מספיק זמן לסיכום התכנים ורצוי לעשות זאת באופן מעניין ויצירתי (ובעיקר אקטיבי) במטרה לסכם באופן מיטבי.
לפניכם מספר רעיונות מעניינים שליקטתי לסיכום מפגש למידה. את רוב הרעיונות ניתן ליישם גם באופן מתוקשב באמצעות כלים שונים. אתם מוזמנים לספר לי האם אתם נוהגים להשתמש בחלק מהרעיונות, ולשתף אותי ברעיונות נוספים שאשמח להכניס לרשימה.