עידן הלמידה

השם שניתן לכנס הוא: "מדברים מהשטח", והוא מרמז על מטרתו העיקרית של הכנס- להציג דוגמאות של חינוך במאה ה-21 המתרחשות במספר מוקדים במערכת החינוך. טובה שמר פרי, שפתחה את הכנס, תיארה את אותם איי החדשנות המדוברים דווקא כדיפוזיה של איים ההולכים ומתמזגים לכדי שטח משמעותי.  יעקב הכט,  מנכ"ל ומייסד ערי חינוך , דיבר על  חדשנות חינוכית בעולם משתנה.  בראשית דבריו הוא הציג את חזונו של  נשיא אוניברסיטת סטנדפורד, ג'ון הנסי, שהכריז:  "יש צונאמי באופק" בהתייחסו לשינוי הצפוי בעולם ההשכלה הגבוהה. לצונאמי קוראים: MOOC ופירושו: Massive Open Online Courses.  הכט מסכים שמדובר במהפכה של ממש, שתוביל בסופו של דבר ל תיאוריית "העולם השטוח" של תומאס פרידמן, שטוען כי העולם בנוי כרגע כפירמידה- העשירים בקצה והעניים למטה והוא חושק בעולם השטוח במובן של שיוויון חינוכי לכל. בהמשך הכט מציג מספר דוגמאות של קורסים פתוחים לכל ופרוייקטים מוצלחים במדינות עולם שלישי. בעקבות הדוגמאות  הכט מעלה את השאלה: לאן מערכת החינוך בישראל צריכה לכוון את עצמה? כיצד בעצם רצוי להתמודד עם אות...

פוסט זה מסכם כנס שמטרתו המרכזית הייתה לבחון מה קרה עם התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מאז שיצאה לדרך, ולבדוק כיצד מתקדמת החדשנות המערכתית לקידום הנושא. אציג סקירה של מספר הרצאות עיקריות שהתקיימו במהלך היום. להלן הסקירה: פרופסור ענת זוהר בהרצאתה: "איך הטכנולוגיה יכולה לחולל שינוי פדגוגי מערכתי" ה ציגה הבחנה בין שני מושגים עיקריים: "פדגוגיה של מבנה ההוראה" מול "פדגוגיה של מהות ההוראה". הראשון עוסק בפעילויות המארגנות את מהלך תהליכי ההוראה למידה בכיתה. גם השימוש בטכנולוגיה בכיתה שייך לפדגוגיה של מבנה ההוראה. פדגוגיה של מהות ההוראה, מאידך, עוסקת בתבניות העומק של ההוראה והלמידה. הגדרה מדוייקת של המושגים ניתן לקרוא  כאן . לדבריה, הניהול הפדגוגי והפדגוגיה של מבנה ההוראה באים לשרת את הפדגוגיה של מהות ההוראה. זוהר מעלה בהמשך דבריה מספר שאלות: "האם תכנית התקשוב יכולה לשנות את מהות ההוראה"? "האם שינוי מהות ההוראה הוא חלק ממטרות התכנית"? נראה שהתשובה היא חיובית. "האם המטרות מיושמות באופן הולם ברמה המערכתית"? נראה ...