היכולת החיונית ביותר בעידן הלמידה- למידה עצמאית

אחד הלקחים המרכזיים מהקורונה הוא שמערכת החינוך לא הייתה מוכנה ללמידה היברידית. למידה היברידית מערבת סוגים שונים של למידה: למידה במרחב הבית ספרי הפיזי אל מול למידה מהבית, מפגש סינכרוני כמו ב-ZOOM כשכולם נמצאים באותו הזמן ביחד אל מול למידה א-סינכרונית כשלומדים בזמן שמתאים לנו, למידה אישית אל מול למידה חברתית ועוד. המונח היברידי מייצג מעין "שטח הפקר", שעטנז שמשלב בתוכו אופני למידה מגוונים והחיבור ביניהם יוצר הזדמנויות חדשות ומרתקות עבור הלומדים והמלמדים. השאיפה היא שהכל יעבוד באופן טבעי וחלק וכדי שזה יקרה צריך לטפח מיומנויות ויכולות מתאימות הן אצל המורים והן אצל התלמידים. אחת היכולות הקריטיות שיש לטפח כדי לקדם למידה היברידית היא למידה עצמאית.

המטרה המרכזית של מערכת החינוך הפורמלית היא שהתלמידים יוכלו ליישם באופן עצמאי ידע, רעיונות, תכנים, מיומנויות ואסטרטגיות במצבים ייחודיים שיפגשו במהלך שנותיהם בבית הספר וגם לאחר מכן כבוגרים. אנחנו רוצים לטפח לומדים שאינם תלויים באחרים לצורך רכישת ידע וגיבוש רעיונות. על מנת להגיע למטרה הזו התלמידים צריכים לתרגל לאורך זמן אירועי למידה שמעודדים אותם ותומכים בהם בדרך לקבלת אחריות מלאה על תהליכי הלמידה שלהם כבוגרים. יעילות הלמידה העצמאית תלויה במוכנות התלמידים לעסוק בה, ולכן חשוב להתייחס ליכולת הזו באופן מקצועי ומקיף. לצערי אנחנו רואים תלמידים שמתבקשים לבצע משימות עצמאיות במהלך השיעור בכיתה או מהבית מבלי שקיבלו הדרכה קריטית שתסייע להם להצליח. למשל, מורה שמדגים במליאה כיצד לפתור בעיית אלגברה אחת ומייד מבקש מהתלמידים לפתור אינסוף בעיות נוספות בספר הלימוד באופן עצמאי (במקרה הטוב יש להם פתרונות בספר שהם יכולים להתחקות אחריהם). 

כולנו מדקלמים את הצורך בשינוי תפקיד המורה מ- ‘sage on the stage’ ל- ‘guide on the side’, אותו מעבר מיוחל מהמורה במרכז לתלמידים במרכז, או יותר נכון- הלמידה במרכז… המורה נדרש להתיישב ליד ההגה ואפילו במושב האחורי. אבל איך עושים את זה? אחד המושגים המרכזיים שיכולים לעזור לנו הוא מושג העצמאות או האוטונומיה, על אף שעדיין לא ברור מה פירוש המונח בדיוק. הוא כולל בתוכו תפיסות ויכולות כגון מוטיבציה, מודעות, אינטראקציה, רפלקציה, הערכה, מטה-קוגניציה ועוד ולכן קיימים מעט מודלים מעשיים או מסגרות מושגיות שיכולים להנחות באופן שיטתי את המורים ביישום אוטונומיה בכיתותיהם. גם למושג "למידה עצמאית" יש מגוון רחב של הגדרות וניסוחים שונים זה מזה. 
הנה כמה הגדרות מקובלות:
  • ההגדרה של Holec מ-1981 היא יכולת האדם לשלוט על הלמידה שלו.
  • לפי Wenden מ-1991 מדובר בתחושת הביטחון של האדם לנהל את הלמידה שלו.
  • ההגדרה של Usuki מ-2000 מדברת על כך שלומדים עצמאיים הם בעלי מודעות גבוהה לפוטנציאל שלהם למקסם את הלמידה עד תום.
  • ההגדרה של Littlewoods מ-1999 מתייחסת ללומדים עצמאיים ככאלה שלוקחים בעלות (חלקית או מלאה) על תהליכים רבים שהיו שייכים באופן מסורתי למורה, כגון: החלטה על יעדי הלמידה, בחירת שיטות למידה והערכת תהליך הלמידה.
  • ההגדרה של Thomson מ-1999 גורסת שלומדים עצמאיים מסוגלים לקבוע לעצמם אקלים למידה נוח שמכיל שיתוף פעולה עם עמיתים, מנחים/מורים ואנשי משאבים (למשל ספרנים או מומחים לתחום).
אם ננסה לסכם את ההגדרות השונות למסר מרכזי אחד אז לומדים עצמאיים הם מי שיודעים להגדיר מטרות למידה אישיות משלהם, לקבוע שיטות להשגתן, להעריך את התקדמות הלמידה שלהם, לזהות חוזקות וחולשות ולנקוט בפעולות יזומות לפיתוח וקידום הלמידה שלהם.

היתרונות של טיפוח למידה עצמאית בקרב התלמידים:
  • הכרה מוגברת בעוצמות וחולשות אישיות
  • ביטחון גבוה יותר
  • מוטיבציה רבה יותר
  • ניהול טוב יותר של הלמידה
  • ניהול זמן טוב יותר
  • ביצועים משופרים
  • טיפוח עצמאות
  • טיפוח יוזמות
  • טיפוח יכולות ארגון ועבודה רב מימדית
  • טיפוח כישורי קריאה וכתיבה חזקים
לא רק שהיתרונות הללו יעזרו לתלמידים בבית הספר, אלא שהם גם יועילו להם בפעולות שמחוץ לבית הספר ובחייהם הבוגרים. טיפוח לומדים עצמאיים הוא פרויקט ארוך טווח שעוסק בפיתוח הרגלים והתנהגויות לצד חיזוק הפן הרגשי.

למידה עצמאית אמנם נחשבת לגביע הקדוש של החינוך, אבל תלמידים רבים עשויים למצוא את זה מרתיע מכיוון שהם רגילים להסתמך על עזרת המורים, והמעבר יכול להיות קשה עבורם. יחד עם זאת, עם ההדרכה הנכונה התלמידים ילמדו לקחת אחריות על הלמידה שלהם, ליזום ולקבל החלטות טובות מבלי להזדקק לעזרת המורים בכל שלב. לומדים עצמאים הם לומדים שמעורבים באופן פעיל בהחלטה מה ואיך הם לומדים.יכולות למידה עצמאית מגיעות לצד תחושת אחריות מוגברת הצלחה כמו על כישלון. זה יכול להניע במיוחד ולעורר מוטיבציה גבוהה מכיוון שתלמידים יחושו גאווה גדולה כשישייכו את ההתקדמות שלהם ליכולות האישיות שלהם ולא למורה כזה או אחר.

אחד המודלים שמסייעים לטפח לומדים עצמאיים הוא למידה בהכוונה עצמית (Self Regulared Learning). מדובר בתיאוריה חדשה יחסית, שהבסיס שלה הוא תחום המטה-קוגניציה. עם השנים הבינו שהלומדים לא מנהלים את הלמידה שלהם רק ברמה הקוגניטיבית, אלא בהיבטים נוספים כמו היבטים רגשיים והתנהגותיים למשל. יש כמה מודלים של SRL היום. המודל של צימרמן (2002) מציג 3 אבנים מרכזיות בתהליך:
  • תכנון/PLANNING- לפני ביצוע המשימה הלימודית עוצרים לרגע של תכנון, של השהיה. התלמיד שואל את עצמו רגע לפני ביצוע מה בעצם המשימה? מה המטרה של המורה? מה המטרה שלי? איך אני אבצע אותה? מה יקרה אם אסתבך? וכו'.
  • ניטור/MONITORING- תוך כדי ביצוע המשימה הלימודית הלומד עובד בשתי פאזות כדי לא לעבוד על אוטומט: קוגניטיבי+מטא קוגניטיבי, רגשי+מטא רגשי. כלומר תוך כדי תהליך הלמידה הלומד מעריך את התהליך ונעזר בכלים שמאפשרים לו להיות בשתי הרמות בו זמנית. זה השלב המורכב מבין השלושה.
  • הערכה/EVALUATION- בסיום ביצוע המשימה הלימודית הלומד מעריך את המהלך שעבר. ממש OVERVIEW ולא רק הסתכלות נקודתית כמו בשלב הקודם. ההבדל המרכזי בשלב הזה הוא שלא רק מתארים מה עשינו, אלא גם שופטים את המהלך ומגבשים תובנות לקראת הפעם הבאה.


גם ויגוצקי הגה כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20 תיאוריה חברתית-קונסטרוקטיביסטית שעוסקת בפיתוח ויסות עצמי פנימי. הוא טען שהלמידה מתרחשת באמצעות דיאלוגים של הלומד עם מבוגר מוכשר יותר ש'מתווך' עבורו את הלמידה. נקודה שחשוב להבהיר מתייחסת לכך שלמידה עצמאית איננה למידה עצמית או למידה שמייתרת את עבודת המורה. למידה עצמית או בשמה המוכר יותר "אוטודידקטיות" היא מצב שבו תלמיד או אדם בוגר רוכשים השכלה או לומדים באופן עצמאי ללא שיתוף של גורם נוסף. כלומר התהליך קורה באופן אינדיבידואלי ללא למידה חברתית ולמורה אין מקום בתהליך. זו שיטה שגם לא מתאימה למרבית הלומדים וגם יכולה לבלבל או להוביל ללמידה לא אפקטיבית וגם לעורר תסכולים. למידה עצמאית מחייבת שיתוף פעולה הדוק עם המורה ועם העמיתים. תפקיד המורה לסייע לתלמידים לזוז מהמקום הבטוח שבו הם כבר שולטים אל אזור ההתפתחות המקורבת (Zone of Proximal Development), ולהיזהר לא לצאת ממנו לאיזור שבו ירגישו אבודים או מתוסכלים מדי. המעגל הפנימי מתייחס למה שלומדים כבר יודעים ויכולים לעשות. המרחב שמעבר למעגל החיצוני מייצג טריטוריה לא מוכרת, ידע ומיומנויות שלומדים טרם רכשו. המעגל הבינוני מייצג גשר בין המוכר (המעגל הפנימי) ללא מוכר (מעבר למעגל החיצוני). למידה יכולה להתקיים רק בתוך המעגל הבינוני. למידה בתוך המעגל הפנימי כבר התרחשה, למידה במעגל החיצוני אינה יכוללה להתקיים. קידום אוטונומיה על פי המודל הזה יקרה באמצעות עבודת המורה במעגל הבינוני ולקראת גבולותיו. אם המורה עובד רק במעגל הפנימי הוא מטפח תלות אצל הלומדים. אם המורה עובד כלפי חוץ הוא מטפח אוטונומיה. 



הספר Better Learning מציג מודל מרתק שעוסק בדיוק במנעד שבין תלות מוחלטת במורה לבין עצמאות מוחלטת של התלמיד. על מנת לאפשר תהליך למידה עמוק ואפקטיבי התלמידים צריכים לחוות את כל ארבעת שלבי הלמידה כאשר הם נתקלים בתכנים חדשים, אבל זה צריך להיעשות בהדרגה- לעבור משלב לשלב ולא לקפוץ מהשלב הראשון לשלב השלישי או הרביעי.



מודל נוסף שמתייחס לתיווך הקריטי של המורה הוא של Mariani מ-1997. הוא מציג מטריצה של איזון עדין בין תמיכת המורה לבין אתגר לימודי או ידע חדש.




Reinders מציע לנו כבר מסגרת מושגית פרקטית יותר, שכוללת 8 שלבים בתהליך הלמידה העצמאית. הוא טוען שלתלמידים לא ממש מתחשק או נוח לסגל לעצמם את הפעולות האלו, ולכן המורים צריכים "לשכנע" אותם בהדרגה להתנסות בכל השלבים. יש פה התקדמות למקום דידקטי יותר, שמאפשר להבין מה השלבים שנדרשים מהלומד על מנת לפתח יכולת של למידה עצמאית.



אז תכלס, מה נדרש מהמורים כדי לטפח לומדים עצמאיים?

  1. לשנות את המיינדסט שלהם. מורים נוטים באופן אינסטינקטיבי לעזור לתלמידים ברגע שהם נתקלים בבעיה ועושים כל שביכולתם כדי לסייע להם. עזרה ותמיכה מוגזמים שוללים מהתלמידים את ההזדמנות לחשוב בעצמם ולפתור בעיות. לעתים קרובות עדיף לומר משהו בסגנון: 'נסה לפתור את זה בעצמך קודם', או 'בוא עם שלושה פתרונות אפשריים ונסה לפני שתשאל אותי', או אפילו אמירה כמו: 'אוקי נתקעת. אז מה לדעתך הדרך הטובה ביותר להמשיך מכאן ולמה?' חזרה עקבית על הגישה זו לאורך זמן תטפח הרגל של חשיבה עצמאית אצל התלמידים שלך.
  2. לעודד תחושת מטרה. שיתוף יעדי הלמידה עם הכיתה עוזר לתלמידים לראות למה המורים מכוונים והם גם יוכלו להעריך אם השיגו זאת לאחר מכן או לא. ניתן לעשות זאת בתחילת שיעור או סדרת שיעורים, או אפילו עם התקדמות השיעור. למרות שמורים רבים קובעים את המטרות בעצמם, אם הם רוצים ליצור חווית למידה עצמאית כדאי לערב את התלמידים ולשאול שאלות כמו: "במה לדעתכם הפעילות הזו עוזרת לכם להשתפר?" כאשר לתלמידים אכפת ממה שהם לומדים יש סיכוי גבוה יותר שהם ירצו ללמוד ויצליחו. מקום נהדר להתחיל בו הוא פשוט לעזור לתלמידים להבין מה הם ירוויחו. כאשר אומרים לתלמידים מדוע ואיך הלמידה תועיל להם בהשגת יעדיהם הם נוטים יותר להשקיע מאמצים במהלך הלמידה שלהם. כשמדובר במוטיבציה, יצירת תחושת מטרה עשויה להיות גישה טובה אף יותר מגישת המקל והגזר. 
  3. ללמד את התלמידים להגדיר יעדים אישיים. הגדרת יעדים מאפשרת לתלמידים להחליט אלו יעדים הם רוצים להשיג באופן עצמאי בתוך מסגרת זמן נתונה. הגדרת יעדים יעילה כוללת התייחסות למטרות קצרות וארוכות טווח, ניסוח אתגר ריאלי כדי לשמור על המוטיבציה וגם מקום לגמישות ושינוי המטרות תוך כדי למידה. זה מקדם הצלחה מכיוון שהתלמידים ירגישו תחושת התלהבות חזקה יותר להגשמת המטרות האישיות שלהם. לפי מחקרים כשאנשים מציינים את יעדיהם הסיכוי שלהם להשיג אותם גבוה יותר. 
  4. לעודד למידה שיתופית. התלמידים יכולים ללמוד אחד מהשני ולקבל משוב על רעיונותיהם מתלמידים אחרים, וזה גם ילמד אותם לא לחפש תשובות רק אצל המורה... כשתלמידים מתבקשים לעבוד יחד הם עוסקים בהתנהגות חקרנית יותר ומסוגלים לקבל משוב חיובי ושלילי בצורה קלה יותר מאשר מהמורה. האזהרה היחידה כאן היא שיהיה צורך בהדרכה טובה של המורה כדי להבטיח שהם לא מוסחים ו/או לומדים תפיסות מוטעות אחד מהשני.
  5. לאפשר לתלמידים לקבל החלטות. לא ייתכן שתלמידים יהפכו ללומדים עצמאיים אם המורים יקבלו את כל ההחלטות עבורם. מתן אפשרות לתלמידים לקבל החלטות לגבי הלמידה שלהם יעניק להם רמה גבוהה יותר של אוטונומיה. עם זאת, זה אמור להיות תהליך הדרגתי ולא כל התלמידים יהיו מוכנים לקחת שליטה של ​​100% מלכתחילה. אפשר להתחיל עם החלטות קטנות כמו: האם אתה רוצה לבצע את המשימה לבד או בזוגות? האם תעדיף לדון בשאלות בנושא זה או אחר? האם תרצו לקחת הפסקה קטנה בין הפעילויות או לא? מאוד חשוב לאפשר לתלמידים בחירהכדאי לאפשר להם לבצע בחירות שונות- או בחירה בין תכנים שונים או בחירה בין פעילויות שונות בתוך מסגרת נתונה וברורה. כך נעודד אותם לקבל החלטות ולהיות עצמאים. 
  6. להשתמש בפדגוגיות שמפתחות מיומנויות למידה עצמאית. לאפשר ללומדים לבצע פרוייקטים קצרי טווח וארוכי טווח, להשתמש במודל "כיתה הפוכה", הוראת עמיתים, ג'יגסו, דיבייט, תלמידים מפתחים שאלות מבחן או חידונים עבור העמיתים שלהם וכו'. 
  7. לתת משוב מקדם. מומלץ לתת ללומדים משוב שמציג בבירור ובצורה מאוד קונקרטית מה הם עשו טוב ומה עליהם לשפר. משוב יעיל מעודד את התלמידים להיות עצמאיים מכיוון שהוא מאפשר להם להשתלט על הלמידה שלהם. אם הם יודעים מה עליהם לשפר ומה הם צריכים לעשות כדי לשפר הם יכולים לבצע את השיפורים האלה באופן עצמאי. 
  8. לעודד חשיבה רפלקטיבית. כשעובדים על משימה, חשוב שהתלמידים יעקבו אחר הלמידה שלהם באופן רציף. זה יאפשר להם לאתר אזורי כוח או חולשה, והם יכולים להשתמש בזה כדי לעקוב אחר ההתקדמות שלהם מבלי להזדקק למשוב תמידי מהמורה שלהם. שאלות חוזרות כמו: "מה קשה לי"? "איך אני יכול להשתפר?" "מתי אני עובד הכי טוב"? וכו' מחזקות את "השריר הרפלקטיבי" של התלמידים. חשוב לספק הזדמנויות להרהר בלמידה ולעודד את התלמידים כל הזמן לשקף את הביצועים שלהם והאם הם עמדו ביעדי הלמידה שלהם. זה יעזור להם להיות מודעים יותר לנקודות החוזק, החולשה וההתקדמות שהם עושים. הכרה בהתקדמות תעזור לבנות ביטחון ומוטיבציה. הזדמנויות להערכה והרהור אינן צריכות לקחת זמן רב. בילוי של שתי דקות בסוף השיעור על שאלת התלמידים שאלות כמו 'מה אתה יכול לעשות טוב יותר מאשר בתחילת השיעור?' יעזור ללומדים לפתח מיומנויות מטא-קוגניטיביות חשובות.
ל-TES יש יופי של רעיונות פרקטיים לטיפוח למידה עצמאית וגם ל-NACE. שווה לבחון ולאמץ. 

ולסיום כמה טיפים ללומדים עצמם (בכל גיל): כיצד תהפכו ללומדים עצמאיים ?
  • הגדירו מטרות לקראת כל משימה לימודית שאתם עומדים לבצע. נסו לחשוב איך תוודאו שהמטרה הושגה.
  • הקפידו על המלים שאתם קוראים בהנחיות ובתוכן ועמדו על משמעותן.
  • התאמנו בעבודה לבד לפרקי זמן ארוכים מבלי להיעזר במבוגר.
  • כשאתם חוקרים נושא או רעיון חדש חפשו מידע במגוון מקורות שונים.
  • המשימה מאתגרת? אל תוותרו. המשיכו עד שתבינו מה עליכם לעשות כי לפתור את האתגר גם אם נדרש סיוע מאדם אחר (חבר/הורה/מורה). בקשת תמיכה וייעוץ היא חלק חשוב בלמידה עצמאית. אם אתם זקוקים לעזרה, בקשו אותה!
  • אם דרך המחשבה נתקעה או שהרעיון שחשבתם עליו לא מתפתח מספיק דונו על כך עם חברים או עמיתים לכיתה. זה יעזור לכם לחשוב על כיוונים שלא שקלתם לבד.
  • נהלו את הזמן שלכם ביעילות. העריכו כמה זמן תצטרכו להשקיע בכל חלק של המשימה ועמדו בזמן שהקצבתם. לא הצלחתם לעמוד בזמן שהוקצב? יש טכניקות נהדרות לשיפור יכולת ניהול הזמן. כדאי להיעזר בהן.


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

בואו נמריא מה- Onboarding

יש לנו טווח קשב של דג זהב? כדאי שתשטפו את המיתוס הזה באסלה

על נפלאות המיקרו קרדיטציה ועל הדרך שבה הפכה ישראל הקטנה למובילה בזירה הבינלאומית