סליחה, איך מגיעים לאזור הלמידה?
"מודל אזור הלמידה" פרץ לעולמנו בשנת 2000 עלי ידי איש החינוך הגרמני Tom Senninger, אבל הוא מתבסס על עקרונות מהתיאורייה הוותיקה של לב ויגוצקי "אזור ההתפתחות הקרובה" (Zone of Proximal Development) שתיאר את סביבת הלמידה המושלמת שבה אנשים יכולים ללמוד דברים חדשים במהירות ובקלות. על פי התיאוריה של ויגוצקי אנשים יכולים לחקות רק התנהגויות המצויות בטווח מסוים שתואם את רמת ההתפתחות שלהם. הטווח הזה משתרע בין שתי רמות התפתחות: רמת התפתחות עכשווית/אקטואלית ורמת התפתחות עתידית/פוטנציאלית. עוד נקודה מרכזית בתיאוריה של ויגוצקי היא החשיבות של "אחרים משמעותיים" בתהליכי הלמידה וההתפתחות. אזור ההתפתחות הקרובה יכול להיווצר רק בנוכחותו של אדם אחר שמספק את ההכוונה והעזרה בביצוע המשימה החדשה או הלמידה החדשה.
מודל איזור הלמידה מציע להסתכל על 3 מעגלים:
איזור הנוחות, איזור הלמידה ואיזור הפאניקה. מעין לוח מטרה שדווקא לא כדאי לכוון למרכזו…
אזור הלמידה- באזור זה אנחנו יוצאים מחוץ לאזור הנוחות שלנו ומגלים ביטחון להתמודד עם בעיות ואתגרים חדשים. באזור הלמידה אנחנו יכולים לצבור מיומנויות שיאפשרו לנו להרחיב את אזור הנוחות ולהתחיל להשיג דברים שלא חשבנו שאפשריים. זה מקום שבו מה שנרצה להשיג לא נמצא בידינו אבל הוא בהחלט נמצא בהישג יד, ובעזרת מתיחה קלה נוכל להגיע לשם. רק באזור הלמידה נוכל לגלות תגליות חדשות ולהרחיב לאט לאט את האזור הבטוח שלנו. הכניסה לאזור הלמידה היא חוויה, אבל חוויה גבולית. אנחנו בוחנים את קצה היכולות והגבולות שלנו, אבל לא יותר מדי. המטרה של מנהלי למידה או המנחים לשאול את הלומדים שנמצאים באיזור הלמידה את השאלות הנכונות, לעזור להם להגדיר יעדים חדשים, לאמץ הרגלים של מתיחת גבולות אבל גם לעזור להם לזהות מתי לא כדאי להמשיך עוד לשלב שבו הלמידה הופכת לקשה ונחסמת על ידי תחושת פחד ותסכול.
אזור הפאניקה- זה האזור שממנו תרצו להימנע. באיזור הזה אנחנו עלולים להרגיש חסרי אונים, תקועים או חרדים מאוד. תחושת פאניקה מעכבת אותנו מלפתח מיומנויות ויכולות חדשות, מכיוון שהאנרגיה שלנו מנוצלת לניהול החרדה ולשליטה בתחושות חוסר האונים עד שלא נותר מקום ללמידה.
חשוב לציין כי שלושת האזורים הללו נבדלים בין אנשים ובין מצבים- לכולנו יש אזור נוחות ייחודי, אזור למידה ואזור פאניקה ייחודיים משלנו. אצל חלקנו המעגל של אזור הנוחות רחב יותר ואצל חלק ההיפך. אצל חלק מעגל הפאניקה רחב יותר ומעגל אחר צר יותר. זה גם משתנה בכל סיטואציה ותחום בחיים אליו אנחנו מתייחסים בהקשר זה. פירוש הדבר שלעולם אסור לנו לדחוף מישהו בכח לאזור הלמידה. כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להזמין אותם לעזוב את אזור הנוחות שלהם, לחזק את החלטתם ולתמוך בהם באזור הלמידה כדי שלא ייכנסו לאזור הפניקה שלהם.
אם ניקח לדוגמה את האוריינות הדיגיטלית שחלק מהאנשים נאלצו לפתח בן לילה עם הגעת הקורונה אפשר להתייחס לשלושת האזורים כך:
אזור הנוחות - פרקטיקות וכלים דיגיטליים שאנחנו מכירים ונוח לנו להמשיך להפעיל
אזור הלמידה - פרקטיקות וכלים דיגיטליים שיש לנו איזשהו ניסיון או היכרות איתם, אבל אנחנו צריכים לרכוש בטחון ומיומנויות כדי להפעיל אותם.
אזור הפאניקה - פרקטיקות וכלים דיגיטליים שאנחנו לא מכירים או לא נוח לנו להפעיל.
אם נבקש מ-10 אנשים לציין מספר פרקטיקות וכלים בכל אחד משלושת האזורים נקבל מנעד רחב ונבין שמה שעבור אחד ממוקם באזור הבטוח אצל אחר יכול להיות ממוקם באזור הפאניקה. אם ניקח מישהו שציין באזור הנוחות שלו שהוא לא נוהג להשתמש בכלים דיגיטליים ונדחף אותו ללמוד תוכנה מסויימת שאולי נראית לנו פשוטה אבל עבורו היא סופר מורכבת- הוא ייכנס לאזור הפאניקה. ולהיפך, אם מישהו ציין באזור הנוחות כלים דיגיטליים מתקדמים ונדחף אותו ללמוד כלי או פרקטיקה שלא מספיק יאתגרו אותו נגרום לו לתסכול.
איך לקדם תהליך שמניע לאזור הלמידה?
לא משנה אם מדובר בתלמידים בבית הספר בו אתם מלמדים, סטודנטים שלכם, עובדים בארגון בו אתם אחראים על תהליכי הלמידה, לקוחות שלכם או אפילו הילדים הפרטיים שלכם- הרעיונות הבאים יכולים לסייע לכם להיות אותו "אחר משמעותי" של ויגוצקי עבור הלומדים שלכם, ובעיקר לאפשר להם לרצות לזוז מאזור הנוחות.
הכירו את הלומדים שלכם- עודדו אותם לבחון את עצמם אל מול העשייה הנוכחית שלהם, להבין את רמת ההתפתחות העכשיות/האקטואלית שלהם. אתגרו אותם לחשוב אלו פרקטיקות/מיומנויות/תחומי ידע נמצאים באזור הנוחות שלהם, ובמה מהדברים ירצו להתמקד כדי ללמוד ולהתפתח יותר. הכינו עבורם או איתם רשימה של מיומנויות או מושגים בתחום או בתפקיד בו הם עוסקים ובקשו מהם למיין את הרשימה לאזור הנוחות, אזור הלמידה ואזור הפאניקה. כך הם יוכחו לראות באפן מוחשי היכן הם ממוקמים. השקיעו זמן בהיכרות עם תחומי ההתפתחות שלהם, המטרות והרצונות שלהם לטווח הקצר והארוך, הכירו את החוזקות שלהם ונסו להבין מה מניע אותם. זה דורש סט של שאלות טובות ובעיקר יכולת הקשבה והכלה. ככל שתדעו יותר כך תוכל להוביל אותם ולסייע להם בצורה יעילה יותר.
אפשרו מרחב מתיחה- זמנו עבור הלומדים משימות מאתגרות, בעיות שדורשות פתרון, דיונים נוקבים, שיח ביקורתי, הרצאות השראה , קורסים חדשניים ועוד. התפקיד שלכם הוא לסייע להם לבנות את היכולות שיובילו אותם להתפתחות מקצועית ולמידה. זה תהליך שדורש אסטרטגייה שלוקחת בחשבון את ההתפתחות האישית ואת ההתפתחות הקבוצתית או הארגונית שלהם.
עודדו אותם לשתף ולתמוך בתהליך עבור אחרים- עודדו את הלומדים לפזר הלאה את המתודות שרכשו וליצור רשתות של למידה ותמיכה בעמיתים שלהם. אפשרו לאנשים לזוז בתוך הארגון ולהתקדם או להשתנות בעקבות ההתפתחות המקצועית שלהם. אתרו צרכים במחלקות אחרות בהן אותו אדם יוכל לתרום ולסייע לאחרים לצאת מאזור הנוחות. התחדשות היא חלק מהסדר הטבעי, אל תחששו ממנה. עדיף שהסופר סטארים שלכם יזוזו בתוך הארגון ולא מחוצה לו…
יש המוסיפים למודל מעגל של צמיחה או שגשוג. באזור הצמיחה אנחנו קובעים לעצמנו כל הזמן יעדים חדשים שאנחנו בטוחים שנשיג גם אם מדובר במתיחה רצינית של היכולות הקיימות שלנו, עוסקים במציאת ייעוד, הגשמת חלומות ויצירת אזור נוחות חדש. ההגעה למעגל הזה דורשת חוסן נפשי, כי מדובר במעגל שמותח את הגבולות, מתעלם מהפאניקה וממש משנה תודעה. קרול דווק מדברת על כך הרבה בהקשר של Growth Mindset. כדאי לכוון גם לשם, אבל כמובן לעשות רק מה שמתאים ונוח לאותו לומד.
מודל אזור הלמידה מאפשר לנו להסתכל על תהליכי למידה בשני מימדים- מימד ספציפי שמתייחס לתפקיד או תחום מסויים ומימד כללי שמתייחס לאופן בו אנשים תופסים תהליכי למידה. בעידן הידע שלנו, שאני קוראת לו עידן הלמידה, אנחנו מוכרחים להתפתח כל הזמן על מנת להיות רלוונטיים. חשוב להיות כל הזמן במעגל הלמידה ולשמור על מתח מאוזן בין האזור הבטוח לאזור הלמידה. והכי חשוב- Don't panic...
מקורות
http://www.thempra.org.uk/social-pedagogy/key-concepts-in-social-pedagogy/the-learning-zone-model/
https://www.linkedin.com/pulse/know-grow-flow-leadership-richard-kuepper
תודה שיר, על למידה מחוץ לאיזור הנוחות. יוסי
השבמחקאת מקסימה!
השבמחקוהנתינה שלך מאד מועילה לצוותים. תודה