כנס למופת במופ"ת

היום התקיים כנס ​השקת קהילת למידה בנושא edX במכון מופ"ת. מטרת הכנס הייתה לפתוח כיווני חשיבה ולמידה בנושא MOOC's, ולחשוף את הפלטפורמה הטכנולוגית שנבחרה על ידי "ישראל דיגיטלית" כפלטפורמה הלאומית לקורסים מקוונים - edX או בשמה המגוייר: Israelx. "ישראל דיגיטלית" הוא מיזם ממשלתי שפועל למימוש ההזדמנות הטמונה בטכנולוגיות מידע ותקשורת לטובת קידמה, חדשנות, צמיחת המשק ושיפור איכות החיים של כלל תושבי המדינה. מטה המיזם פועל במשרד לשוויון חברתי, ומפעיל פרויקטים שונים בשיתוף עם משרדי ממשלה שונים. חזון ומטרות המיזם מתוך המצגת של שי-לי שפיגלמן, סמנכ"ל ישראל דיגיטלית:

 

לאחר בדיקה של מספר אמצעים נבחרה OPEN EDX (הפלטפורמה שעל גביה נבנתה EDX שהוקמה על ידי הרווארד ו-MIT ב-2012) על ידי "ישראל דיגיטלית" כפלטפורמה שעליה יפותחו כלל הקורסים המתוכננים. במטה עובדים כיום על תרגום הממשק לעברית וערבית. שפיגלמן הציגה חלק מהקורסים המקוונים שכבר נמצאים בשלבי פיתוח:

רותי סלומון (ראש צוות פדגוגיה, ערוץ המו"פ לטכנולוגיה ולחדשנות בחינוך, מכון מופ"ת) סיפרה על הצונמי של ה-Mooc's שסחף את העולם בסוף 2012 ואיים לכלות את ההשכלה הגבוהה בהינף יד. המציאות והמחקרים כמובן הראו אחרת- אחוזי מסיימים נמוכים מאוד, וקהל הלומדים היה שונה מאוד מהכיוון הראשוני של ה-Mooc's (אנשים מעוטי יכולות ממדינות עולם שלישי) והורכב מצעירים עמידים עם תארים שמבקשים להעשיר את השכלתם. נראה היה שאבד הכלח על ה-Mooc's, אבל אם מסתכלים לעומק רואים שבסה"כ מדובר בהייפ טיפוסי של גרטנר כפי שמציג ג'ונתן טפסון-

הציפיות המוגזמות מה-Mooc's הובילו לנפילה דרמטית לאחר זמן קצר, אבל לאחריה מגיעה עליה מתונה. זה אומר שה-Mooc's כנראה כאן כדי להישאר. דוגמה בולטת לכך היא ארגונים עסקיים שמתחילים להבין את המשמעות של הוספת הקורסים לרזומה של העובדים אותם הם מגייסים. הגרפים של Google Trends מחזקים את העניין הזה:

סלומון טוענת שעכשיו זה הזמן הנכון- נגמרה ההיסטריה ועכשיו צריך לחשוב איך מפתחים Mooc's טוב, כזה שיהיה משמעותי ובעל ערך ושיצליח... לשם כך הם החליטו לייסד את הקהילה, שמטרתה: פיתוח ידע, יכולת ומומחיות ביצירה ופיתוח של Mooc's בחינוך על כל רבדיו. הכלים שמעמיד מכון מופ"ת לרשות הקהילה הם: מפגשי למידה במכון, קבוצת פייסבוק, אתר שיוקם בקרוב ופלטפורמת אדקס להתנסות. את הקהילה ינהלו רותי סלומון ואסף עמית בניצוחו של שרון גרינברג, ראש ערוץ המו"פ לטכנולוגיה וחדשנות בחינוך ממכון מופ"ת.
לאחר החלק הראשון במליאה התפצלנו לקבוצות למידה שעסקו ב- Mooc's מזוויות שונות:
חשיבה על יצירת קורס מקוון איכותי: למה לייצר Mooc, ומהן מטרותיו של תהליך כזה? ג׳יי הורוויץ, מכון מופ"ת
Mooc פוגש אוניברסיטה: קורסי Mooc כזרז לחדשנות בהוראה ובטכנולוגיות למידה במוסדות להשכלה גבוהה תמי נויטל ואמיר וינר, שה"ם, האוניברסיטה הפתוחה
הפקת קורס Mooc: לקחים ותובנות על תהליך עבודה בהפקת Mooc ועל הרכיבים שיוצרים Mooc מוצלח עמרי רוט, חברת סילואטה
עשה ואל תעשה ביצירת קורסי Mooc: שיטות עבודה מוצלחות להתנעת התהליך נדב סטארק, יועץ לניהול וליצירה של Mooc
בין Moodle ל-Open edX: חזון, מטרות ופרקטיקה רותי סלומון, מכון מופ"ת

אני נכחתי בסדנה של רותי סלומון ושל נדב סטארק. כמה נקודות שלקחתי איתי מהסדנה של רותי "בין Moodle ל-Open edX":

1. הפדגוגיה שמאחורי MOODLE מעודדת למידה שיתופית, קונסטרוקטיביסטית וקונטרוקציוניסטית לעומת הפדגוגיה המובילה את EDX שמעודדת הנגשת השכלה ברמה הגבוהה ביותר לכל אחד ובכל מקום ללמידה עצמית קלה לתפעול.
2. הנקודה הקודמת כנראה מסבירה את הנתון הזה: לעומת העושר הרב ברכיבי האינטראקציה עם הלומדים שמציעה MOODLE ואפשרויות העבודה בקבוצות, בפלטפורמה של EDX ניתן למצוא מספר מצומצם מאוד של רכיבים- פורום, רכיב HTML, הערכת עמיתים, ווידאו ו"בעיה" (מגוון של שאלות סגורות שניתן להפנות ללומדים). ממחקרים עולה ש- 90% מהמרצים משתמשים ב-10% מיכולות המוודל, אז אולי זה מספיק... :)
3. אלמנטים נוספים ב-EDX: מתן סרטיפיקציה, שליחת הודעות אוטומטיות ללומדים, אפשרות למבחני A/B על רכיבי הקורס, עזרים לבניית קורס, ניהול למידה פשוט (ה-V הירוק ואחוזי הביצוע שמתעדכנים אחרי על משימה שהלומדים מבצעים), ממשק פשוט וקל לתפעול בעיקר עבור הלומדים, ממשק ווידאו עשיר (שינוי מהירות הסרט, הוספת תמלול).

כמה נקודות שלקחתי איתי מהסדנה של נדב "עשה ואל תעשה ביצירת קורסי Mooc":

1. כדאי להסתכל על הקורס שנפתח כעל תוכנה ולעבוד על פי מודל AGILE- גישה זריזה וגמישה לפיתוח תוכנה לעומת מודל WATERFALL. לפי הגישה הזו יוצאים מתוך נקודת הנחה שלא ניתן להגדיר תוכנה מסוימת במלואה קודם לפיתוחה בפועל, ומתמקדים במקום זאת בשיפור יכולתו של הצוות לספק תוצרים במהירות ולהגיב לדרישות העולות תוך כדי הפיתוח.
2. לפני שמקבלים החלטה על פיתוח Mooc צריך להבין לעומק מדוע אנחנו רוצים ליצור Mooc, כלומר כיצד זה משרת את האינטרסים שלנו ולתחום את היקף הפיתוח בזמן וכסף. הפקת קורס Mooc איכותי עולה מאות אלפי שקלים והעלאת קורס ל- EDX עולה כ-20,000 דולר (לפלטפורמה של Israelx זה כנראה יעלה פחות...) חשוב לבנות מודל עסקי ברור לפני היציאה לדרך.
3. צריך לארגן "צוות הוראה" שלם ממוקד מטרה- מרצים, במאי, צלמים, מפתחי תוכן וכו'. מומלץ להקצות אדם אחד שינהל את התהליך שאינו נע"ת (נוסף על תפקידו בז'רגון צה"לי), ולהיעזר בגרפים של תכנון וניהול פרויקטים (קיימות היום גם תוכנות ייעודיות שמסייעות בכך).
4. כדאי לבנות את הקורס בצורה מודולרית- הן במבנה והן בתוכן, על מנת לפתח קורס אפקטיבי (למשל להקליט הרצאות מחולקות למנות קטנות כדי שיהיה קל יותר להפיק אותן או להחליף חלקים במידת הצורך). חשוב גם ליצור שפה עיצובית קוהרנטית שתלווה את תכני הקורס (אופן צילום הווידאו, מצגות, תמונות, טקסטים וכו'). כדאי לתכנן ניסויי A/B ולבחון תכנים מסוימים לעומת תכנים אחרים על מנת להבין את יעילותם. לגבי סוגיית זיהוי הלומדים בקורס סיפר נדב על מנגנון זיהוי ההקלדה של קורסרה (המדידה כוללת את מקצבי ההקשה של משתמש, הזמן ה"מושהה" על כל מקש, הרווח בין ההקלדות, מהירות ההקלדה וכו'), ועל צפיית משגיחים על הנבחנים באמצעות מצלמת רשת (ניתן לעיין כאן בתהליך שמתבצע).
5. חשוב למצות את הפלטפורמה על כל המנגנונים שבה ואת הנתונים שהיא מספקת לנו. חשוב לאסוף את הנתונים על הקורסים, לנתח אותם וללמוד מהם להמשך שיפור ושדרוג. מומלץ לחשוב על פיתוח שייתן ללומדים חוויה של "שיעור פרטי" ושל תשומת לב מהמרצה.

לסיכום, היה מפגש מרתק, מלמד ופותח דלתות לשיתופי פעולה בין הגופים השונים. כל הכבוד לשותפים על היוזמה המבורכת! עכשיו רק צריך להתחיל לעבוד... שרון גרינברג סיכם את המפגש כך:

ו-2 הסנט שלי: חשוב לנסח במדויק את המטרות שלנו בטרם פיתוח Mooc, ולהתאים את הקורס למטרה, לקהל היעד ולפדגוגיה/האנדרגוגיה. השאלה שאיתה נשארתי: מה כדאי ללמד ב- Mooc ומה כדאי ללמד ב-Sooc? עם אלו שאלות אתם נשארתם?