רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוקטובר, 2020

סליחה, איך מגיעים לאזור הלמידה?

תמונה
" מודל אזור הלמידה" פרץ לעולמנו בשנת 2000 עלי ידי איש החינוך הגרמני Tom Senninger, אבל הוא מתבסס על עקרונות מהתיאורייה הוותיקה של לב ויגוצקי "אזור ההתפתחות הקרובה" (Zone of Proximal Development) שתיאר את סביבת הלמידה המושלמת שבה אנשים יכולים ללמוד דברים חדשים במהירות ובקלות. על פי התיאוריה של ויגוצקי אנשים יכולים לחקות רק התנהגויות המצויות בטווח מסוים שתואם את רמת ההתפתחות שלהם. הטווח הזה משתרע בין שתי רמות התפתחות: רמת התפתחות עכשווית/אקטואלית ורמת התפתחות עתידית/פוטנציאלית. עוד נקודה מרכזית בתיאוריה של ויגוצקי היא החשיבות של "אחרים משמעותיים" בתהליכי הלמידה וההתפתחות. אזור ההתפתחות הקרובה יכול להיווצר רק בנוכחותו של אדם אחר שמספק את ההכוונה והעזרה בביצוע המשימה החדשה או הלמידה החדשה.  מודל איזור הלמידה מציע להסתכל על 3 מעגלים:  איזור הנוחות, איזור הלמידה ואיזור הפאניקה. מעין לוח מטרה שדווקא לא כדאי לכוון למרכזו…  אזור הנוחות- כפי שהשם מרמז, זה האזור הבטוח שבו אנחנו מרגישים בנוח, הרעיונות מוכרים לנו, אנחנו עושים דברים שאנחנו רגילים לעשות כדרך קבע, ללא סי

תיבת בנדורה - על תיאוריית הלמידה החברתית וקהילות למידה ארגוניות

תמונה
הקורונה בהחלט דחפה את כולנו ללמידה חברתית או בשמה הטרנדי יותר- קהילות למידה. עם הופעת הנגיף בחיינו וההבנה שיש לו השלכות עצומות על האופן שבו אנחנו עובדים ומתקשרים- אנשים החלו לחפש מקורות איכותיים ללמידה מהירה ובעיקר לשמוע איך אחרים מתמודדים עם אתגרי השעה. קבוצות וקהילות רשת שעוסקות בפיתוח ארגוני ולמידה התפוצצו ממגוון של רעיונות, שיתופים ושיח אותנטי ודינמי על אתגרים ופתרונות והתגבשו שם תובנות נפלאות שיכולות להיות לעזר לארגונים רבים. אני עצמי הייתי שותפה לעשרות דיונים על ניהול מרחוק, טכנולוגיות מסייעות, דאגה לרווחת העובדים ועוד ועוד. שיתפתי מהידע והניסיון שלי ובמקביל למדתי המון מעמיתים. זכיתי לראות איך קשרים נרקמים ואיך אנשים מסייעים זה לזה לדעת מה הם לא יודעים וללמוד במהירות כישורים שלא חשבו בכלל שיזדקקו להם. אם כל הטוב הזה קורה ברשת- למה שלא יקרה בתוך הארגון בו אנחנו עובדים...? בואו לקרוא עוד. ננסה להבין את הבסיס התיאורטי של העניין, ולגבש המלצות לטיפוח למידה חברתית בארגונים. תיאוריית הלמידה החברתית מזוהה בעיקר עם אלברט בנדורה, שהציג את התאוריה שלו כבר בשנות השבעים של המאה ה-20. לפי בנדו