עידן הלמידה

עם התפתחות שוק הסמארטפונים והנגישות אליהם, היו שהבחינו בפוטנציאל הדידקטי הטמון בהם, והחלו לשלבם בתהליכים חינוכיים. המונח הספרותי לשילוב זה הוא: " "m-learning או mobile learning " " , ובעברית: "למידה מבוססת מקום" (התוכן התלוי במקום הלמידה). הרעיון הוא להימנע ממגבלות בלמידה הנובעות מההכרח לשהות במקום קבוע אחד (בכיתה, ליד מחשב נייח וכו'). כיום ישנן עדויות לשימושים שונים ומגוונים בחינוך באמצעות סמארטפונים, אך אני רוצה להתייחס לשימוש ספציפי של הסמארטפון בלמידה באמצעות קוד QR . QR code ( Quick Response code ) הוא קוד דו-ממדי, שתוכנן לראשונה עבור תעשיית הרכב. כיום נעשים בו שימושים רבים בתחומי השיווק והמכירות. יתרון הקוד טמון ביכולתו לאגד מידע רב (טקסט, תמונה, לינק לאתר, מספרי טלפון ועוד), ולהצפינו באופן אסטתי ונוח היכן שרק נרצה ( לקריאה נוספת ). כך נראה קוד QR : כיצד קוראים/מפענחים קוד QR ? קריאת הקוד מתבצעת באמצעות אפליקציות סורקים ,המותקנות על הסמארטפון, כדוגמת: i-nigma , QRR READER . כאשר מפעילים את האפליקציה ומקרבים את הסמארטפון אל הקוד...

את הפוסט הזה בחרתי להקדיש לשאלה שאני נשאלת שוב ושוב: "איך את מוצאת את כל היישומים/כלים הטכנולוגיים האלה.."? אז לא מדובר במעשי כשפים... הסוד הוא פשוט לחפש. לאורך השנים נתקלתי באתרים רבים וטובים כגון: freetech4teachers , קפטן אינטרנט , פורטל מס"ע , אתר מכון דוידסון , פרויקט מאו"ר , merlot , education world , c4lpt , classroom20 ויש עוד המון מקורות שמהם אני שואבת ידע. ניתן גם לחפש באופן חופשי בגוגל, אך צריך לדעת כיצד לחפש טוב על מנת להגיע לתוצאות הרצויות.. המידע הבא יכול לסייע לכם בכך. הרעיון הוא להתעדכן כל הזמן, באמצעות ניוזלטרים ו RSS ים בעיקר, וכמובן באמצעות רשתות חברתיות. אני משתדלת ללמוד בכל יום כלי טכנולוגי חדש, ולהתעדכן על חידושים ברשת. ישנם מדריכים רבים (טקסטואליים או קטעי וידאו) ואני ממליצה לבדוק, לנסות ולהתרשם בעצמכם מכל יישום שאתם מוצאים. אני ממליצה בחום לנבור ולנבור ברשת, ומבטיחה שתגיעו למקומות קסומים ומאתגרים. מאגר הכלים עצום, וכדאי לדעת אילו חידושים טכנולוגיים מזמנת לנו הרשת. בצד שמאל של דף הבלוג שלי תוכלו למצוא רשימה ארוכה של כלים חינמיים (הרשמה ...

במסגרת הקורס של פרופסור עמי וולנסקי נתבקשתי לקרוא את המאמר: " חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית " שכתב פרופסור יין צ'אנג צ'נג . צ'נג הוא מנהל המרכז למחקר ולשיתוף פעולה בין-לאומי של מכון הונג קונג לחינוך. הוא גם עומד בראש מרכז דרום מזרח אסיה למנהיגות חינוכית ולאיכות בחינוך, ומשמש סגן נשיא אגודת דרום מזרח אסיה לחקר החינוך. המאמר שלו מציג חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי. תלמידי בית הספר של המאה ה-21, או "הילידים הדיגיטליים" כפי שמכנים אותם בספרות המחקרית, זקוקים לאתגרים חדשים והכנה שונה לקראת תפקודם כבוגרים עצמאיים במאה זו, במיוחד כאשר מדברים על: long life learning" " (למידה לאורך כל שלבי החיים, בכל זמן ומכל מקום). צריך להכשיר את הלומדים לסוג זה של למידה, ולהקנות להם מיומנויות   מתאימות. לדברי צ'נג הפרדיגמה צריכה להשתנות מ- פרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום ל- פרדיגמה משולשת חדשה . הטבלה הבאה מסבירה את ההבדלים בין השתיים: הפרדיגמה החדשה תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר אצל התלמידים, ואת התהליך התלת ...

פוסטים רבים בבלוג שלי התייחסו לעובדה שלאור החדשנות הפדגוגית המציפה את מערכות החינוך בעולם המערבי, נראה כי ביה"ס לא יכול להמשיך להעביר לתלמידיו רק תכנים (מידע) ולהכין אותם לבחינות. היכולת והכוונה למצוא מידע ברשת ולהפכו לידע הופכים   משמעותיים יותר מצבירת מידע בתחומי תוכן מגוונים. גבי סלומון כתב בספרו משנת 2000: "השאלה החשובה כבר איננה מהו הידע שאתה שולט בו ויכול לשלוף אותו מנבכי זכרונך, אלא לאיזה מידע אתה יודע להגיע ומה אתה יודע לעשות עם המידע הזה". התלמידים צריכים ללמוד כיצד ללמוד, ולפתח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. לאחרונה אוניברסיטת סטנפורד פתחה שעריה לכל המעוניין להירשם לקורסים בלמידה מרחוק ולקבל תעודה על כך. לחצו כאן  לפרטים נוספים. המהלך הזה גרם לי לתהות באשר לדרכים הרבות שבאמצעותן אנו שואבים מידע וידע מהרשת. בפוסט זה אני רוצה להציג בפניכם את התאוריה הקונקטיביסטית  שהמשיג ג'ורג' סימנס ( Siemens, 2006 ) , הידוע  כ כותב וחוקר   בנושא למידה , רשתות , טכנולוגיה ו אפקטיביות ארגונית בסביבות דיגיטליות. התיאוריה מתבססת על חשיבות רשת האינטר...

בשבוע שעבר נכחתי בכנס שארגן מכון מופ"ת בנושא פיסות מציאות בחינוך. דובר שם על הגלים השונים שהתרחשו בחינוך העולמי (החל מ החינוך הפרוגרסיבי ועד למדיניות הסטנדרטים) , ועל המצב בישראל כיום וניצני הגל השלישי והפדגוגיה החדשנית. בנוסף, הזכירו רבות את מערכת החינוך של פינלנד, שתפסה לאחרונה כותרות רבות בשל הצלחותיה בתחום. ניתן לעמוד על מספר גורמים עיקריים שהובילו להצלחותיה של פינלנד בתחום החינוך: התרבות בפינלנד מייחסת כבוד רב להשכלה. חינוך חינם ניתן החל מגיל 7, גם באוניברסיטאות. המערכת הבית ספרית מורכבת מבית ספר יסודי עד גיל 16, ואחר כך עוברים לתיכון. אותו מחנך מלווה את התלמידים לאורך שנים רבות. המורים לא מרכזים את כל האנרגיות בלמידה לקראת מבחן, אלא לומדים כיצד ללמוד. המורים מספקים למידה משמעותית ומהנה לתלמידים במהלך השנים, ומחנכים לחשיבה. כולם סומכים על כולם- המנהלים על המורים, המורים על התלמידים ועל המנהלים והקהילה על בית הספר. לומדים פחות שעות ממדינות אחרות, אך איכות המקצועות הנלמדים עולה ולמורים יש זמן רב יותר להשקיע בפיתוח השיעורים ובמעקב אחר הלומדים. נבחנים פחות ולא נותנים מש...

כל מי שמכיר אותי יודע כמה אני נוטה לשווק כלים יישומיים ברשת, כאמצעי הוראה לטובת למידה משמעותית ומהנה יותר עבור התלמידים הצעירים. הפעם אני רוצה להתבונן ביישומים אלו דווקא מכובע הלומד המבוגר. אז כבר כתבתי כאן פעם איך ה Google docs -   שינה את אופן לימודיי האקדמיים: כתיבת מסמכים שבהם אני יכולה לצפות ולערוך אותם מכל מחשב המחובר לרשת, ואף לשתף ולעבוד יחד על אותו מסמך בו זמנית עם לומדים אחרים. גם שאר יישומי Google המהוללים הצליחו לשנות עבורי את תהליכי הלמידה, שאליהם הורגלתי במהלך השנים כתלמידה במערכת החינוך הציבורית. כעת אני רוצה להציג בפניכם יישום נוסף, שגם אותו אני משווקת למורים- mindomo . מדובר בכלי מיפוי, ארגון והצגת רעיונות/חשיבה/מושגים, או מה שהמורים שלי כינו: "שמש אסוציאציות", וכאן בגרסה המשודרגת... היישום הזה יכול לסייע בארגון חשיבה ומושגים באופן חזותי ואינטראקטיבי. ניתן להוסיף כמה אלמנטים שרק תרצו, ולשלב בתוכם סרטונים, תמונות, קישורים וטקסטים שונים. ניתן לעצב את המפה בצורה הנוחה לכם, לשמור אותה על המחשב או ברשת ואף לשתף אותה עם משתמשים אחרים. המפה הזו יכולה לסייע בחשיבה ר...

בפוסט זה בחרתי לכתוב על התחלתו של תהליך מבורך, שחלמתי עליו עוד כילדה שסוחבת ילקוט השוקל לעתים פי 3 ו-4 ממשקלה: יצירתו של  הילקוט הדיגיטלי . מדובר במערכת LCMS (מערכת תכנים וניהול למידה) שפיתחה מטח, הזמינה בשלב זה במקצועות: מתמטיקה, עברית ומדע וטכנולוגיה. באמצעות המערכת המורים יכולים להציג בכיתה הדמיות שונות, הממחישות תהליכים מופשטים, לתת משימות ושיעורי בית בקלות ובצורה הטרוגנית (ישנן משימות ברמות קושי שונות עבור תלמידים מתקשים/מתקדמים יותר), ולבדוק אותם בלחיצת כפתור ללא צורך בסחיבת ניירת הביתה. תכני השיעור זמינים עבור התלמידים גם אחרי השיעור, והם יכולים לצפות בהם מכל מחשב המחובר לאינטרנט.    השינוי החשוב ביותר שיוצר הילקוט הדיגיטלי, לדעתי, הוא העברת גוף הידע מהמורה אל התלמידים: התלמידים אקטיביים, חוקרים תהליכים שונים, מתנסים בחיפוש מידע והצגתו באופן מיטבי ועל ידי כך רוכשים ידע באופן עצמאי. המורה מפקח על התהליך ויכול להתפנות להדגשים חשובים כאשר הוא מבחין בבעיה מסוימת (הוא יכול לקבל דוח מפורט על הפעילויות שנתן לתלמידים) ולסייע לתלמידים מתקשים. בסרטון הבא תוכלו לצפות בהדמ...

ב: 1/12/2011   נכנס לתוקפו חוזר מנכ"ל משרד החינוך , שעוסק בנוהלי התקשורת הראויים בקרב מורים, תלמידים והורים במרחבי רשת האינטרנט בדגש על תקשורת באתרים בית-ספריים, ברשתות חינוכיות וברשתות חברתיות.   בעניין השימוש ברשתות חברתיות נכתב בחוזר: "רשתות חברתיות משמשות מרחב לעיסוק בנושאים חברתיים ואישיים. בשל אופיין הפתוח וטשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי-מקצועי והיעדר מנגנוני בקרה, השימוש בהן למטרות חינוך-הוראה-למידה מעלה סוגיות ודילמות מקצועיות ואתיות". אז מה לא? חוזר המנכ"ל מדגיש כי ראוי שהתקשרויות בין מורים לתלמידים תיעשינה באתר בית-ספרי או ברשת חינוכית מתאימה ומבוקרת, ולכן השימוש ברשתות חברתיות לאינטראקציות בין-אישיות בין מורים לתלמידים אסור. איש צוות חינוכי לא ייזום תקשורת עם תלמידים ברשת חברתית, לא יציע להם חברות ולא יאשר הצעות חברות שיתקבלו מהם. אז מה כן? המוסד החינוכי יכול להשתמש ברשת חברתית לשם הצגת מידע על פעילותו החינוכית לקהילות רלוונטיות. הדבר יכול להתבצע באמצעות "דף קהילה" (שכן אין בו אינטראקציה אלא הצגת מידע). אני שואלת- מה ההבדל בין זה לבין לוח מודע...

השילוב הזה בין משחק לבין חינוך נראה לי תמיד מאולץ ולא הגיוני... יש פנאי למשחקים וזמן ללימודים לא? ברבות השנים התבהר לי שמשחק יכול בהחלט להוות אמצעי מעולה לרכישת ידע או מיומנויות שונות. בסמסטר זה אנו עוסקים בשילוב המשחקים בחינוך בקורס של פרופסור מיקי רונן. בשיעור הראשון נגענו בתיאוריית הזרימה המפורסמת של  Mihaly Csikszentmihalyi , שפותחה בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה. הוא מתאר את מצב הזרימה כתחושה של ריכוז והתמקדות בעשייה מסוימת שמסבה הנאה מרובה לאדם החש אותה. מרכיבי תחושת הזרימה (מתוך: האתר של עמיטל כהן ): ·       המשימה מאתגרת ודורשת מיומנות ·       המשימה דורשת ריכוז ·       ישנם יעדים ברורים ·       ישנו משוב מיידי לפעולה ·       ישנה מעורבות עמוקה ללא מאמץ ·       קיימת תחושת שליטה ·       תחושת העצמי שלנו נעלמת, תחושה ממש של העדר רגש כי כול כולנו עסוקים במשימה ·       תחושה שה...

כך פותח פרופסור דוד חן את מאמרו שהתפרסם ב- themarker . הוא כותב: "נראה שהקריטריון העיקרי להיות ראש ועדה לאומית בתחום החינוך הוא שאינך מבין דבר בחינוך. מי שעוקב אחר התנהלותו של השיח הציבורי בנושא, לא יכול להתעלם מתופעה החוזרת על עצמה. למרבית מובילי השיח אין הבנה מקצועית בבעיות המערכת, אך לכולם יש פתרונות ... מובילי השיח הציבורי הם תעשיינים וכלכלנים, אנשי תקשורת, פוליטיקאים, מנהלי קרנות הון סיכון ועסקני חינוך. מי שכמעט ואינם משתתפים בדיון הם אנשי מקצוע במערכת החינוך, כמו מנהלים ומורים"... המאמר הנוקב העלה בי שאלות שמלוות אותי מזה זמן מה- מי הם אותם אנשים האחראים על הרפורמות בחינוך? הרי ברור שלכל הוועדות שקמו עד היום הייתה מטרה חיובית עיקרית משותפת, והיא שיפור תהליכי החינוך בישראל. כאן נכנסת השאלה- באלו דרכים, ואז כל וועדה שקמה מציגה את דרכיה להשגת השינוי המיוחל. בקורס של פרופסור עמי וולנסקי, העוסק בסוגיות במדיניות החינוך, נחשפתי למאמר של לארי קיובן: "שוב ושוב חוזרת הרפורמה". המאמר מדבר על המחזוריות הבלתי נגמרת של הרפורמות בחינוך ועל השינוי המיוחל המתבושש לבוא. ק...

במהלך הקורס 'סוגיות במדיניות החינוך' נתבקשנו לקרוא את מאמרה של סוזן סמל:  "The city and country school: a progressive paradigm"  (Schools of Tomorrow Schools of Today: What Happened to Progressive Education, Vol. 8 / Edition 1 ) המאמר מציג פרדיגמה של חינוך פרוגרסיבי-מתקדם, באמצעות הצגת בית ספר כפרי-עירוני בניו יורק. בית הספר המדובר נוסד ב: 1914, על ידי קרוליין פראט. הפדגוגיה הבית ספרית של קרוליין דגלה במושג "embryonic community" (קהילת עוברים), שמשמעותו התקדמות הלומדים באמצעות הרצונות והצרכים שלהם. הילדים מתנסים באמצעות הסביבה וכך הם לומדים על העולם. בהמשך תהליכי הלמידה וככל שהם גדלים- יש לאפשר לתלמידים אתגרים גדולים ומורכבים יותר. פדגוגיה זו מזכירה את התיאוריה של לב ויגוצקי, שטען שהתפתחות המחשבה, השפה והחשיבה הרציונאלית נוצרת דרך אינטראקציה חברתית. באמצעות פתרון בעיות ובעזרתן של דמויות בוגרות (כגון: הורים או מורים), מתפתחת הקוגניציה. הילד מתנסה ובודק את סביבתו, צופה ומחקה את הסובבים לו ומאתגר את עצמו. כך נוצרת למידה על פי ויגוצקי. בנוסף, גם התיאוריה של...

לאחרונה נתקלתי במאמר מדהים שהתפרסם ב כלכליסט ומדבר על רשת של קורי פטריות שמתנהלת בדמיון לרשת האינטרנט. מדהים לקרוא כיצד האורגניזם המורכב הזה (שאנחנו רגילים לראות בסלט) מצליח לשלוט בעולם שמתחת לאדמה. כותב המאמר מצליח להכניס את הקוראים לנבכי המיסתורין של הפטריות עם דוגמאות רבות. דוגמא אחת נראתה לי רלוונטית ביותר לנושאי הבלוג: "לבני אדם יש נטייה לחפש את מערכת ההפעלה, איזשהו צומת מרכזי שהכל זורם אליו וממנו", הוא אומר. "זה כנראה משהו שמגיע מהגנטיקה שלנו, לחפש את המנהיג שמקבל את ההחלטות. אבל בעולם הביולוגיה והפיזיקה, ואני חושב שגם בתחומים רבים אחרים, דברים לא עובדים ככה. האם לטוקיו יש מוח מרכזי? לאינטרנט? ... בעשורים האחרונים נחקרות התנהגויותיהם המתואמות של עדרים, נחילי חרקים, להקות דגים והולכי רגל במדרכות עמוסות. כל הקבוצות הללו מפגינות התנהגות מתואמת, כמעט כשל אורגניזם חי אחד, אך בלא תיאום, כוונה או כללים. לפי התיאוריה הזאת, ומקבילותיה בטבע, אותה "חוכמת המונים" או "אינטליגנציה עדרית" היא בינה שאפשר לייחסה רק למבנה הרשת עצמה, לא לאף אחד מהמוחות והתודעות ...

במסגרת הקורס של ד"ר ליאת אייל נחשפנו לדרכי הערכה שונות ולחשיבה שונה על הערכת התלמידים, המתקיימת במערכת החינוך בישראל. בין השאר דיברנו גם על סוגי מחקר שונים. סוג אחד הוא מחקר פעולה, שמגיע מעולם ההדרכה והארגונים. מחקר זה נחשב, בעיניי, לאחת השיטות היותר טובות שמאפשרות מחקר מעמיק ורלוונטי, ומספקות תוצאות מרחיקות לכת. מהו מחקר פעולה? מחקר פעולה הוא סוג של מחקר רפלקטיבי בתחום החברה או החינוך, המבוצע ע"י המשתתפים-המפעילים בעצמם, על מנת לשפר את פעילותם בתהליך רציונאלי ועל מנת להבין את המצבים האישיים והחברתיים בהם מתקיימת ההתנסות. אתם מוזמנים לצפות בסרטון אנימציה קצר, המפרט את שלבי מחקר הפעולה: אז מדובר בעצם בשאלות מחקר שעולות מתוך השטח/ההתנסות. הגורמים המעורבים מתכננים פעולה שתשפר מצב מסוים, ומפעילים אותה על הסביבה. מאחר והמחקר הזה די אישי ומערב המון אלמנטים- הוא גם נוטה להשתנות ולשנות פנים וכיוונים במהלכו. בתרשים הבא ניתן לראות את מחזוריות מחקר הפעולה: מחקר פעולה בחינוך: מחקר פעולה מציע מהלך שבו מורים חוקרים (במשותף או באופן אינדבידואלי) את עבודתם. זהו איפוא מחקר יישומי ש...