עידן הלמידה

השילוב הזה בין משחק לבין חינוך נראה לי תמיד מאולץ ולא הגיוני... יש פנאי למשחקים וזמן ללימודים לא? ברבות השנים התבהר לי שמשחק יכול בהחלט להוות אמצעי מעולה לרכישת ידע או מיומנויות שונות. בסמסטר זה אנו עוסקים בשילוב המשחקים בחינוך בקורס של פרופסור מיקי רונן. בשיעור הראשון נגענו בתיאוריית הזרימה המפורסמת של  Mihaly Csikszentmihalyi , שפותחה בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה. הוא מתאר את מצב הזרימה כתחושה של ריכוז והתמקדות בעשייה מסוימת שמסבה הנאה מרובה לאדם החש אותה. מרכיבי תחושת הזרימה (מתוך: האתר של עמיטל כהן ): ·       המשימה מאתגרת ודורשת מיומנות ·       המשימה דורשת ריכוז ·       ישנם יעדים ברורים ·       ישנו משוב מיידי לפעולה ·       ישנה מעורבות עמוקה ללא מאמץ ·       קיימת תחושת שליטה ·       תחושת העצמי שלנו נעלמת, תחושה ממש של העדר רגש כי כול כולנו עסוקים במשימה ·       תחושה שה...

כך פותח פרופסור דוד חן את מאמרו שהתפרסם ב- themarker . הוא כותב: "נראה שהקריטריון העיקרי להיות ראש ועדה לאומית בתחום החינוך הוא שאינך מבין דבר בחינוך. מי שעוקב אחר התנהלותו של השיח הציבורי בנושא, לא יכול להתעלם מתופעה החוזרת על עצמה. למרבית מובילי השיח אין הבנה מקצועית בבעיות המערכת, אך לכולם יש פתרונות ... מובילי השיח הציבורי הם תעשיינים וכלכלנים, אנשי תקשורת, פוליטיקאים, מנהלי קרנות הון סיכון ועסקני חינוך. מי שכמעט ואינם משתתפים בדיון הם אנשי מקצוע במערכת החינוך, כמו מנהלים ומורים"... המאמר הנוקב העלה בי שאלות שמלוות אותי מזה זמן מה- מי הם אותם אנשים האחראים על הרפורמות בחינוך? הרי ברור שלכל הוועדות שקמו עד היום הייתה מטרה חיובית עיקרית משותפת, והיא שיפור תהליכי החינוך בישראל. כאן נכנסת השאלה- באלו דרכים, ואז כל וועדה שקמה מציגה את דרכיה להשגת השינוי המיוחל. בקורס של פרופסור עמי וולנסקי, העוסק בסוגיות במדיניות החינוך, נחשפתי למאמר של לארי קיובן: "שוב ושוב חוזרת הרפורמה". המאמר מדבר על המחזוריות הבלתי נגמרת של הרפורמות בחינוך ועל השינוי המיוחל המתבושש לבוא. ק...

במהלך הקורס 'סוגיות במדיניות החינוך' נתבקשנו לקרוא את מאמרה של סוזן סמל:  "The city and country school: a progressive paradigm"  (Schools of Tomorrow Schools of Today: What Happened to Progressive Education, Vol. 8 / Edition 1 ) המאמר מציג פרדיגמה של חינוך פרוגרסיבי-מתקדם, באמצעות הצגת בית ספר כפרי-עירוני בניו יורק. בית הספר המדובר נוסד ב: 1914, על ידי קרוליין פראט. הפדגוגיה הבית ספרית של קרוליין דגלה במושג "embryonic community" (קהילת עוברים), שמשמעותו התקדמות הלומדים באמצעות הרצונות והצרכים שלהם. הילדים מתנסים באמצעות הסביבה וכך הם לומדים על העולם. בהמשך תהליכי הלמידה וככל שהם גדלים- יש לאפשר לתלמידים אתגרים גדולים ומורכבים יותר. פדגוגיה זו מזכירה את התיאוריה של לב ויגוצקי, שטען שהתפתחות המחשבה, השפה והחשיבה הרציונאלית נוצרת דרך אינטראקציה חברתית. באמצעות פתרון בעיות ובעזרתן של דמויות בוגרות (כגון: הורים או מורים), מתפתחת הקוגניציה. הילד מתנסה ובודק את סביבתו, צופה ומחקה את הסובבים לו ומאתגר את עצמו. כך נוצרת למידה על פי ויגוצקי. בנוסף, גם התיאוריה של...

לאחרונה נתקלתי במאמר מדהים שהתפרסם ב כלכליסט ומדבר על רשת של קורי פטריות שמתנהלת בדמיון לרשת האינטרנט. מדהים לקרוא כיצד האורגניזם המורכב הזה (שאנחנו רגילים לראות בסלט) מצליח לשלוט בעולם שמתחת לאדמה. כותב המאמר מצליח להכניס את הקוראים לנבכי המיסתורין של הפטריות עם דוגמאות רבות. דוגמא אחת נראתה לי רלוונטית ביותר לנושאי הבלוג: "לבני אדם יש נטייה לחפש את מערכת ההפעלה, איזשהו צומת מרכזי שהכל זורם אליו וממנו", הוא אומר. "זה כנראה משהו שמגיע מהגנטיקה שלנו, לחפש את המנהיג שמקבל את ההחלטות. אבל בעולם הביולוגיה והפיזיקה, ואני חושב שגם בתחומים רבים אחרים, דברים לא עובדים ככה. האם לטוקיו יש מוח מרכזי? לאינטרנט? ... בעשורים האחרונים נחקרות התנהגויותיהם המתואמות של עדרים, נחילי חרקים, להקות דגים והולכי רגל במדרכות עמוסות. כל הקבוצות הללו מפגינות התנהגות מתואמת, כמעט כשל אורגניזם חי אחד, אך בלא תיאום, כוונה או כללים. לפי התיאוריה הזאת, ומקבילותיה בטבע, אותה "חוכמת המונים" או "אינטליגנציה עדרית" היא בינה שאפשר לייחסה רק למבנה הרשת עצמה, לא לאף אחד מהמוחות והתודעות ...

במסגרת הקורס של ד"ר ליאת אייל נחשפנו לדרכי הערכה שונות ולחשיבה שונה על הערכת התלמידים, המתקיימת במערכת החינוך בישראל. בין השאר דיברנו גם על סוגי מחקר שונים. סוג אחד הוא מחקר פעולה, שמגיע מעולם ההדרכה והארגונים. מחקר זה נחשב, בעיניי, לאחת השיטות היותר טובות שמאפשרות מחקר מעמיק ורלוונטי, ומספקות תוצאות מרחיקות לכת. מהו מחקר פעולה? מחקר פעולה הוא סוג של מחקר רפלקטיבי בתחום החברה או החינוך, המבוצע ע"י המשתתפים-המפעילים בעצמם, על מנת לשפר את פעילותם בתהליך רציונאלי ועל מנת להבין את המצבים האישיים והחברתיים בהם מתקיימת ההתנסות. אתם מוזמנים לצפות בסרטון אנימציה קצר, המפרט את שלבי מחקר הפעולה: אז מדובר בעצם בשאלות מחקר שעולות מתוך השטח/ההתנסות. הגורמים המעורבים מתכננים פעולה שתשפר מצב מסוים, ומפעילים אותה על הסביבה. מאחר והמחקר הזה די אישי ומערב המון אלמנטים- הוא גם נוטה להשתנות ולשנות פנים וכיוונים במהלכו. בתרשים הבא ניתן לראות את מחזוריות מחקר הפעולה: מחקר פעולה בחינוך: מחקר פעולה מציע מהלך שבו מורים חוקרים (במשותף או באופן אינדבידואלי) את עבודתם. זהו איפוא מחקר יישומי ש...

במסגרת קידום והערכת התכנית הלאומית לתקשוב הוחלט על ביצוע מחקר מבוקר החל משנת הלימודים תשע"ב ולמשך כ–3 שנים. את המחקר תבצע הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה), ומטרתו לבחון את המידה שבה השילוב של התקשוב המתקדם תורם לבתי הספר במישורים של שימוש בתקשוב ואוריינות מידע, המוטיבציה הלימודית של התלמידים, איכות הפדגוגיה בכיתות, האקלים הבית-ספרי, הישגי התלמידים ועוד. ב-15.8.2011 נערך כנס, ובו הוצגו עיקרי המחקר ואופן התנהלותו. אציג בפניכם מספר הדגשים חשובים בנושא המחקר, שהועלו בכנס: מתוך דבריה של פרופ' מיכל בלר, מנכלית ראמ"ה: שאלת העל של המחקר היא- האם בתי ספר, המקבלים מהמשרד משאבי תקשוב מתקדמים ומשאבים נלווים, משתפרים במשך הזמן במישורים של: שימוש בתקשוב ואוריינות תקשוב תהליכי הוראה ולמידה אקלים בית ספרי והישגים לימודיים מהלך הניסוי יכלול 2 קבוצות מחקר: "קבוצת ניסוי": 60 בתי ספר אשר ישלבו תקשוב מתקדם בהוראה בארבעת תחומי הדעת בכיתות ד'-ה' במשך שנתיים לפחות (תשע"ב-תשע"ג) "קבוצת ביקורת": 60 בתי ספר, דומים במאפיינים לקבוצת הניסוי...

מהיום שבו התחלתי את לימודיי התואר השני, מעסיק אותי פער מאוד גדול שקיים בקרב המורים: הפער בין הרצון החזק והמוטיבציה של המורים לעבור להוראה בפדגוגיה חדשנית- לבין הכלים והיכולות שיש ברשותם. במהלך עבודתי ולימודיי אני נתקלת במורים רבים חסרי מיומנויות מחשב בסיסיות, ובמורים שטוענים שהם לא מצליחים לבצע שום פעולה טכנולוגית. שמתי לב שההתמקדות העיקרית של אותם מורים היא במיומנויות הטכנולוגיות ולא במיומנויות ההוראה החדשניות. אני חושבת שהמיומנות הטכנית תגיע בקלות יותר רק לאחר שהמורים יבינו שהם לא צריכים להיות מתכנתים... המורים במאה ה-21 צריכים להשקיע קודם כל בפיתוח המקצועי שלהם ובכל סוגי הידע שמורה צריך לרכוש. פרופסור לי שולמן (Shulman, 1987) מנה שבע קטגוריות של ידע, שבהן מורים חייבים לשלוט: ידע תחום התוכן הדיסציפלינרי; ידע פדגוגי כללי; ידע קוריקולרי; ידע תוכן פדגוגי (שילוב הידע הדיסציפלינרי עם הידע הפדגוגי, דהיינו, כיצד להפוך את ידע תחום הדעת למובן לתלמידים) ;ידע על תלמידים ומאפייניהם; ידע על הקשרים חינוכיים (כיתה, בית הספר, מערכות חינוך, קהילות ותרבויות) וכן ידע על השקפות חינוכיות, מטרות וערכים...

במושג "פדגוגיה חדשנית" נתקלתי לראשונה בסמסטר הראשון ללימודי התואר השני שלי. הראשונה שחשפה בפניי את המושג היא ד"ר שרה שדה , שדיברה מתוך תשוקה ובשליחות עצומה על המושג. כאן אני חייבת לספר שאת התואר הראשון שלי בחינוך מיוחד וסוציולוגיה-אנתרופולוגיה סיימתי לפני כשנתיים, טווח זמן קצר מבחינת חידושים אקדמיים לכל הדעות, ובמהלך כל התואר לא נתקלתי ולו פעם אחת במושג קונסטרוקטיביזם או פדגוגיה חדשנית. אז מהי אותה חדשנות? קיימות בספרות הגדרות שונות למושג הזה, אך בחרתי להציג את ההגדרה שאליה אני מתחברת במיוחד: "חדשנות" מוגדרת כפרקטיקות פדגוגיות אשר מקדמות תהליכי למידה פעילים ועצמאיים, מספקות לסטודנטים כישוריות ומיומנות בארגון מידע, מעודדות למידה שיתופית ומבוססת פרויקטים, מתייחסות לסוגיות הקשורות לשיוויון, ומגדירות מחדש את תצורת הזמן והמקום של הלמידה המסורתית (נחמיאס, 2004). גבי סלומון במאמר: "מיחשוב החינוך: השאלות שעל הפרק"  כתב על קונסטרוקטיביזם כשיטת ההוראה המרכזית בפדגוגיה החדשנית: "המושג קונסטרוקטיביזם בא כאנטי-תזה להוראה פרונטאלית המבוססת על התפיסה של הו...

את הפוסט הזה בחרתי להקדיש ליישום טכנולוגי ששינה את חיי האקדמיים... מדובר ביישום של חברת Google, שמופעל באמצעות  טכנולוגיית ענן . בקצרה, טכנולוגיה זו מאפשרת לנו לשמור מסמכים במעין ענן וירטואלי, ולא ישירות על ההארד דיסק של המחשב שלנו. בצורה זו ניתן לחסוך זיכרון, ולגשת אל הקבצים מכל מחשב המחובר לאינטרנט.  יישום ה-DOCS מאפשר לנו ליצור או להעלות מסמכים מסוגים שונים (מצגות, גליונות אלקטרונים, ציור ועוד אפשרויות רבות ומגוונות), לערוך אותם ולייצאם. ישנה אפשרות לשמור את הקבצים באופן פרטי, כך שרק ליוצר המסמך יש גישה אליהם, ניתן לאפשר למשתמשים ספציפיים לגשת אל המסמך (אפשר לבחור אם באפשרותם לערוך את המסמך או לא) או לפתוח את המסמך לשימוש ציבורי נרחב ברשת. האלמנט שאני מוצאת כיעיל ביותר עבור צרכיי כסטודנטית הוא אלמנט השיתוף. ישנה אפשרות להעלות או ליצור מסמך ב-DOCS, ולעבד אותו יחד עם מספר אנשים בלתי מוגבל (עד כמה שידוע לי) באותו זמן. כיצד זה מתבצע? המשתמשים שרוצים לעבוד על המסמך פותחים אותו יחד ומתחילים לכתוב/לערוך אותו. ברגע שאני מוחקת או מוסיפה משהו- המשתמש השני רואה את ה...

היום אתייחס למושג שאליו נחשפתי במהלך חיי בעיקר בלימודיי ה-MA. עד אז שיטת ההוראה היחידה בה למדתי הייתה השיטה היחידנית הקלאסית, עם הבלחות קצרות של שיעורים שנערכו בקבוצות. לרוב, התקיימו שיעורים כאלה במתכונת שבה תלמיד אחד עבד בשביל כלל הקבוצה, ואילו השאר השלימו פערים מאז ההפסקה הקודמת...  כאמור, במהלך לימודיי הMA אני נחשפת ללמידה שיתופית בשני אופנים עיקריים:  למידה שיתופית בכיתה, כאשר המרצה נותנת משימה מסויימת ואנו מתחלקים לקבוצות עבודה קטנות ומבצעים את המשימה באמצעות טכנולוגיה. למידה שיתופית מחוץ לכתלי הכיתה. הלמידה מתבצעת ללא הוראה של המרצה, אלא מתוך בחירה של חברי הקבוצה, באמצעות טכנולוגיה.    אתם מוזמנים לצפות בסרטון של עמותת YRF המדגיש את יתרונות הלמידה השיתופית: בחירת המרצים/המורים בהוראה השיתופית מגיעה מתוך התאוריה הקונסטרוקטיביסטית , המושתתת בחלקה על התאוריות של דיואי וויגוצקי, אשר דוגלות בשיטת אינטראקציה בינאישית כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. ויגוצקי טען, שכתוצאה מהאינטראקציה בין התלמידים בקבוצות הקטנות, ...

הפעם בחרתי להתייחס לתכניות תקשוב לאומיות שיושמו בישראל בעבר, לעומת תכנית התקשוב החדשה. הרומן של מערכת החינוך הישראלית עם נושא התקשוב החל כבר בשנות ה-60, עם נסיונות ראשוניים לשילוב הטכנולוגיה בחינוך. החל בשנת 1982 פורסמו מספר תכניות תקשוב, על שלל צורותיהן ומטרותיהן. תפקיד הטכנולוגיה במערכת החינוך הישראלית שינה פניו כמה וכמה פעמים. כמו כן, תכניות תקשוב רבות הוצאו לפועל במהלך השנים, בהתאם לתפיסת שילוב הטכנולוגיה ששלטה באותם זמנים. מצורף מאמר, שסוקר את תכניות התקשוב בישראל בשלושת העשורים האחרונים (צביה אלגלי ויורם קלמן): שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית View more documents from Zvia Elgali   סקירת התכניות שפורסמו והדגשים: התכנית הראשונה שפורסמה בשנת 1982 הדגישה את תחומי ההכשרה וההצטיידות . בנוסף המליצה על תכנים שיילמדו בתחום הכרת המחשב, עם דגש על פעילויות הערכה ותרגול בעזרת המחשב. ב-1984 פורסמה תוכנית חדשה, ששמה דגש על החשיבות שב היערכות מערכת החינוך להוראה בעזרת מחשבים , דבר שיעניק לישראל ייתרון במרוץ טכנולוגיות המידע במדינות המערב....

בשיעור של ד"ר ליאת אייל עסקנו בהערכת סרטונים המוצגים במהלך שיעור, או פעילות חינוכית אחרת. בחנו את יכולת התפיסה של חומר לימודי חדש באמצעות מספר סרטונים ותרשימים. העלנו השערות וטענות, כגון: האם לשלב פריטי מדיה דיגיטלית בהוראה, באיזה שלב בשיעור רצוי לשלב את פריט המדיה, כיצד להפעיל את התלמידים בעקבותיו באופן היעיל ביותר וכו'. השילוב של מדיה באופן דידקטי ומושכל יכול לתרום המון לתהליך הלמידה. אנחנו חיים בחברה דינמית מאוד שהמסרים בה מועברים אלינו באופן חזותי, יצירתי ומהיר: פרסומות מגיחות מכל עבר, כתוביות, צבעים, חנויות, תכניות טלויזיה, מוזיקה, קולנוע וכו'...  כשם שנרצה להתאים את הפדגוגיה למאה ה-21, כך נרצה גם לשלב את ההיצגים החזותיים והמדיה הדיגיטלית בתהליכי ההוראה בהתאם. רחל שליטא פרסמה מאמר בשם: לראות, להבין ללמוד המדבר על "אוריינות חזותית". במאמרה היא טוענת שהמידע היום הוא רב ומורכב כל כך, עד כי המדיום המילולי לבדו איננו יכול להתמודד אתו, ולכן ישנו צורך הכרחי במדיומים נוספים. שליטא מגדירה "אוריינות חזותית" באופן הבא: היכולת לדמות, להבין ולהשתמש בדימויים...

ברשומה זאת ארצה להציע את רשת הפייסבוק כפלטפורמה לתהליכי למידה שונים. נתחיל עם הגדרה למי שעדיין לא נחשף לעולם הפייסבוק- מתוך ויקיפדיה: "פייסבוק הוא אתר אינטרנט, המהווה את ה רשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם. האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג , סטודנט מאוניברסיטת הרווארד ב-2004. השימוש באתר הינו חופשי וללא תשלום, ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר אליה הוא משתייך (עיר, מדינה, מקום עבודה, מוסד לימודים וכו') ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם פרופיל אישי, וכן "רשימת חברים" אליהם ניתן לשלוח הודעות ולשתף עימם מידע, תמונות וסרטונים". כמובן שמשתמשי הפייסבוק מגלים מדי יום אפליקציות חדשות ושימושים רבים נוספים, אך הגדרה זו כוללת את בסיסה של הרשת החברתית המדוברת. ד"ר אברום רותם פרסם בבלוג שלו רשומה מעניינת , הנוגעת בנושא שילוב הפייסבוק בחינוך. רותם כותב: "אם כולם בפייסבוק, מציאות טבעית ורוחשת, למה שלא נלמד (גם) באמצעותו? האם זה אפשרי? האם זה כדאי? האם באמת נוכל למצות ערך מוסף משמעותי מסביבה כה נפוצה, ולפגוש את התלמידים בזירה הטב...

גם בעולם התקשוב, כמו בעולם החינוך המסורתי, קיימות מספר גישות פדגוגיות המתייחסות לאופן ההוראה. יורם עשת ורונן המר בספרם: "עקרונות בעצוב ובניתוח סביבות למידה ממוחשבות" מציגים שלוש תיאוריות למידה עיקריות: הגישה הביהביוריסטית: על פי הגישה הביהביוריסטית למידה כרוכה בעיקר בחיזוק או בהחלשה של קשרים ותגובות. גישה זו מבוססת על חיזוקים (גירוי--> תגובה --> משוב-->) ולכן בסביבות למידה המבוססות על פי גישה זו נמצא הרבה תרגילי שינון וחזרה, גיוון בהצגת הגירויים, רצף הוראה ליניארי והדרגתי, הוראה במנות קטנות מהחלקים אל השלם, משוב מיידי לתלמידים וחוויות הצלחה מרובות בעקבות מענה נכון. ניתן לומר שהדגש בגישה זו הוא למידה לקראת שליטה בתוכן/במיומנויות. הגישה הקוגניטיביסטית: על פי הגישה הקוגניטיביסטית ידע הוא יישות שאפשר להעביר ישירות מהמורה (או מספר הלימוד) אל התלמיד. תומכי גישה זו גורסים, כי אין אנו יודעים מה מתרחש במוחו של הלומד. המוח כמעין קופסא שחורה, ולכן המורה יעשה את מירב המאמצים על מנת להעביר את הידע בצורת הקנייה מסודרת לתלמיד. בסביבות למידה המבוססות על גישה זו נמצא הק...

במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיית ידע" אנחנו לומדים על הערכת סביבות למידה מתוקשבות. בשיעור שהתקיים השבוע, הציגה המרצה (ד"ר ליאת אייל) שבעה קריטריונים להערכת סביבה לימודית מתוקשבת:   תוכן נכון ומובן (כולל אמינות, בהירות, תמציתיות) שלמות התוכן (דיוק וכיסוי) פרסונליזציה (התאמת תכני האתר לצרכים ספיציים של המשתמש) אבטחה (דיסקרטיות בנתונים) ניווט (ארגון התוכן) אינטראקטיביות (אפשרויות תקשורת, שאלות, עזרה, מערכות פידבק) עיצוב הממשק (עקביות, מבנה המידע, עיצוב, ארגון) הקריטריונים הנ"ל נלקחו מתוך מחקר  שנערך בשנת 2007 וחקר מספר סביבות למידה ברחבי הרשת. כבר בהסתכלות כללית על הקריטריונים ניתן לראות, כי הקריטריונים מעריכים את סביבות הלמידה מתוך היבט טכנולוגי בעיקר, ואינם מתייחסים כלל לתוכן הפדגוגי של הסביבות. מתוך כך, צירפה המרצה מחוון לאפיון פעילות מתוקשבת בהתאם לגישה קונסטרוקטיביסטית חברתית (קלי ושמיר, 2007). מחוון זה מוסיף עוד שישה קריטריונים להערכת סביבה לימודית מתוקשבת, אך הפעם עם אוריינטציה חינוכית: ניצול הערך הטכנולוגי רמת החשיבה הנדרשת מידת השיתופיות קירוב התכנ...

הכתבה המצורפת התפרסמה במדור טכנולוגיה של אתר nrg מעריב , ומדברת על מקצה שיפורים בתחבורה הציבורית בישראל. חלק משמעותי ממקצה השיפורים הוא כוונת החברות להעמיד לרשות נוסעיהן אמצעים טכנולוגיים, החל מאינטרנט זמין לכל משך הנסיעה ועד לאמצעי בידור צמודים שינעימו את זמנם (בדומה למסכים אישיים הנמצאים במטוסים). טכנולוגיה דומה ניתן למצוא ברשתות אוכל, בהן ממקמים מסכים אישיים לצד כל שולחן, על מנת לאפשר לסועדים להנעים את זמנם עד לקבלת המנות. הטכנולוגיה הזו קיימת כבר מספר שנים במדינות אחרות, אך בישראל זוהי דריסת רגל  ראשונה. השאלה העיקרית שעולה היא מה קורה לזמן הפרטי שלנו? האם קשה לנו יותר להישאר ללא מעש גם לזמן קצר כמו נסיעה באוטובוס או המתנה לאוכל? האם אין ביכולתנו למצוא אלטרנטיבות אחרות ולא טכנולוגייות כגון: לשקוע במחשבות, להתבונן על הסביבה שלנו, להתרועע עם אנשים אחרים בעת המתנה במסעדה או בנסיעה? מצד אחד הטכנולוגיה מאפשרת לנו להעסיק את עצמנו בכל זמן ומקום, בין אם בענייני עבודה או פנאי, גם במקומות שכוחי אל או בדרך אל העבודה וממנה. מאידך, החיים שלנו הופכים לתל...

בחרתי לשתף אתכם בתופעה ההולכת וצוברת תאוצה, ככל שהטכנולוגיה הולכת ומתקדמת: טכנופוביה. קיימים  בינינו לא מעט אנשים, המקבלים חלחלה למשמע המילים "מחשב" או "אינטרנט". טכנופוביה בהגדרתה היא חרדה מפני טכנולוגיה ורכישת מיומנויות טכניות. בפועל, מדובר באנשים החרדים ממכשירים לא מוכרים, ומהפונקציות שאותן הם מאפשרים. אבל טכנולוגיה הייתה כאן מאז ומתמיד (לצורך העניין גם עט הוא פיתוח טכנולוגי), אם כן מדוע בשנות ה-90 הלכה וגברה התופעה של פחד מטכנולוגיה? ניתן לקשר את התפשטותה המהירה של התופעה לפיתוח הטכנולוגי המוגבר שהחל בשנים אלו. התפשטות המחשבים תפסה תאוצה עם כניסתו של האינטרנט לסקטור האזרחי (1993). החל משנים אלו ניתן היה להבחין בנוכחותו ההכרחית של המחשב כמעט בכל מקום, עד כי היום קשה מאוד לדמיין כיצד יכולים להתנהל חיינו ללא מחשב ואינטרנט. הפיתוחים הטכנולוגיה של המאה ה-21 מהירים מאוד (לעומת הטכנולוגיה של המאה ה-19 והמאה ה-20) וקשה יותר לעקוב אחרי מכשירים חדשים בשוק ואפליקציות שונות, המיוצרים בתדירות בלתי אפשרית. עניין זה, בצירוף ההסברים הפסיכולוגיים לטכנופוביה ( חרדת הזר והבלתי  ...

המסלול בו בחרתי ללימודי תואר שני (תקשוב ולמידה) מתמקד בעיקר בקשר שבין מחשבים/טכנולוגיה לחינוך. במהלך הקורסים השונים אנחנו מדברים הרבה על הצורך בתיווך מושכל בין שני העולמות, ועל הדרכים היעילות ביותר לבצע את הקישור ביניהם. מאמרים רבים נכתבו על אופי השילוב, ומה יקרה לדמות המורה ולתפקידו, כאשר הטכנולוגיה תהפוך לחלק בלתי נפרד מבית הספר. מאמרו של ד"ר עוזי מלמד , שהתפרסם ב:"הד החינוך", מגדיר בצורה ברורה וממצה מה מקומה של הטכנולוגיה בביה"ס, והיכן טמונות הבעיות העיקריות בשילובה. הוא מרחיב על החסמים השונים שעומדים בפני המורים: המורים זקוקים לזמן כדי להמשיך ללמוד, להתפתח ולהתחדש. מורים הרוצים להתמודד עם האתגר ולאמץ את אמצעי התקשוב נדרשים למאמץ לא מבוטל- עליהם להשקיע זמן רב בלימוד בלתי פוסק של טכנולוגיות תקשוב המתחדשות תדיר. הם צריכים לדעת, להבין ולהפנים את היעדים החדשים של החינוך במאה העשרים ואחת. הם צריכים להכיר, ולפעמים לפתח בעצמם, אסטרטגיות הוראה חדשות. הם צריכים להשקיע לא מעט זמן ומחשבה כדי להכין את החומרים הדידקטיים הנחוצים. המורים המשתדלים להתחדש ולחדש אינם מתוגמלים בעב...

הבלוג הנוכחי מהווה חלק מתעודת הזהות המקצועית שלי כסטודנטית לתואר שני במגמת תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים . ביומן הרשת הזה אתעד את תהליך הלמידה שלי החל מהסמסטר השני לתואר, ואכתוב רשמים ותובנות מהקורסים השונים העוסקים ב תקשוב . כמובילת תקשוב אשמח לשתף קולגות בידע אותו אני רוכשת, כמו גם אחרים המתעניינים בתחום. אשמח לקבל תגובות על הפוסטים שלי ולהתעדכן בתכנים רלוונטים לתחום התקשוב. בחרתי לפתוח את הבלוג בנסיון להבין מדוע כל כך חשוב לשלב תקשוב במערכת החינוך. כמורה במשרד החינוך, וכ: "ילידה דיגיטלית" שלמדה באמצעות חינוך קונבנציונלי, אני מוצאת את הטכנולוגיה כצורך אינטגרלי ממערכת החינוך. בעידן הפוסט-מודרני דמות הבוגר העתידי של מערכת החינוך היא נושא מרכזי. בעוד שבעבר דמות הבוגר הייתה די צפויה וביטאה קונצנזוס חברתי מוגדר, בעידן הפוסט-מודרני המצב שונה. דמות הבוגר של מערכת החינוך היא תסריט על חיי העתיד, שיתבטא בתכנים הלימודיים שבית הספר מקנה, בשיטות ההוראה, בטכנולוגיות ההוראה, במיומנויות ובערכים שהחינוך מכוון אליהם. אם כך, יישום רעיונות הפדגוגיה החדשנית במערכת החינוך, לצד רעיונות הש...