tag:blogger.com,1999:blog-22974540785801471562024-03-13T13:11:47.634-07:00עידן הלמידההבלוג של שיר בוים שוורץשיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.comBlogger68125tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-7400229654367658422021-07-04T23:56:00.010-07:002021-07-05T00:19:45.024-07:00"From remote classrooms to smart ones"<div class="separator"><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /><br /><div style="text-align: center;"><br /></div><b><div style="text-align: center;"><b> סיכום דוח OECD DIGITAL EDUCATION OUTLOOK 2021</b></div><div style="text-align: center;"><b><br /></b></div></b><div style="text-align: center;"><br /></div>כאשר מדינות סגרו את בתי הספר בתחילת 2020 כדי להתמודד עם מגיפת הקורונה הלמידה הפכה לדיגיטלית במחי יד. בשנה שחלפה מאז עברו מורים, תלמידים ומנהלים "קורס התרסקות קולקטיבי" בנושא חינוך ולמידה דיגיטלית. החל מעייפות המסך ולחץ ההסתגלות למצב החדש וכלה בפערים עצומים באוריינות הדיגיטלית של אנשי החינוך. </div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;">מצד אחד התקופה המורכבת הזו לא פעלה בשבחה של הלמידה הדיגיטלית, אך מהצד השני נוצרה הזדמנות להזניק את מערכות החינוך שנים קדימה לכיוון למידה חכמה. כיתות לימוד מרוחקות או למידה מרחוק אינן זהות לכיתות חכמות. ההיפך הוא הנכון- הן היוו מכשול שגרם למורים להמשיך לשמר את העשייה החינוכית הקיימת במקום לשנות אותה בהתאם ליכולות הטכנולוגיה. כיצד עשויה הטכנולוגיה ובמיוחד הטכנולוגיות החכמות המבוססות על בינה מלאכותית (AI), ניתוח למידה, רובוטיקה ואחרות לבצע מהפכה בחינוך? דו"ח ה-OECD שהושק בכנס שהתקיים ב- 8-10.6.21 בוחן שאלה זו ואחרות.</div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><b>סיכום הנקודות המרכזיות שעלו בדו"ח:</b></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><b><br /></b>לדיון "הדיגיטיזציה" בחינוך ישנם שני היבטים חשובים עם השפעה טרנספורמטיבית: הוראה ולמידה בכיתה וניהול מוסדות ומערכות חינוך. ההיבט הראשון מתייחס לשינויים שהטכנולוגיה יכולה לחולל בחינוך ולמידה מגיל גן ועד למידת מבוגרים ומעלה שאלות, כגון: כיצד ההתקדמות המהירה בתחום הבינה המלאכותית, ניתוח למידה, רובוטיקה וכו' יכולה לשנות את האופן שבו מורים ותלמידים מלמדים ולומדים? אילו משימות מורים מבצעים שמחשבים או רובוטים עשויים להחליף? האם ההתקדמות הטכנולוגית יכולה גם להיות מתורגמת לתהליכי עבודה וניהול חדשים? האם שימוש מוגבר במחשבים, בנתונים, במכשירים חכמים, ברובוטים (ובטכנולוגיה שמפעילה אותם) יתורגם לתוצאות למידה טובות יותר, יותר שוויון הזדמנויות ויעילות בחינוך? מהן האפשרויות החדשות, ההזדמנויות והאתגרים שניתן לצפות? ההיבט השני נוגע לאופן שבו החינוך מגיב לצרכים חברתיים ולשוק העבודה המתחדשים. זה מצביע על החשיבות הגוברת של מיומנויות שקשה לעשות להן אוטומציה ומטפחות חדשנות, כמו יצירתיות, חשיבה ביקורתית, תקשורת ושיתוף פעולה. הדיגיטיזציה של החברה והתמורות העתידיות בביקוש בשוק העבודה הופכות את שאלת תוכן ואופי החינוך למשמעותית יותר: מהם הידע, הכישורים, העמדות/גישות והערכים שאנשים יזדקקו להם בעולם שעבר דיגיטציה ומבוסס על AI?<br /><br />תחזית החינוך הדיגיטלית של ה- OECD מכוונת לשלושה תחומים טכנולוגיים שכבר נמצאים בשימוש כזה או אחר במערכות חינוך: בינה מלאכותית (במשמעות הכוללת שיש לה כיום) וניתוחי למידה, רובוטיקה (שמוסיפה התגלמות פיזית לבינה מלאכותית) ובלוקצ'יין. ניתן לומר שהטכנולוגיות האלו ישפיעו בעיקר על האופן שבו המורים יוכלו להבין לעומק את תהליכי הלמידה של התלמידים שלהם ולפעול על בסיס הנתונים והתובנות שיקבלו מהמערכות השונות ועל האופן שבו התלמידים ילמדו (למידה מותאמת ואפקטיבית יותר). <br />כדי שהטכנולוגיות האלו באמת יוכלו להמריא השימוש בהן חייב להיות ידידותי עבור לומדים ומלמדים. הנתונים צריכים להיות אינטואיטיביים ומונגשים למורים ותלמידים באופן בהיר ומקדם. מבין שלושת תחומי הטכנולוגיה שהדוח מכסה בלוקצ'יין הוא הבשל ביותר אם כי אינו מיושם עדיין בהוראה ולמידה. הוא מביא הבטחה למערכת קרדיטציות אמינה וידידותית שיכולה לסייע בפירוק המונופולים המוסדיים כי הוא יאפשר שילוב של תעודות מתוכניות הכשרה חיצוניות כמו מווקים או קורסים חיצוניים לבית הספר.<br /><br />המורים הם גורם מפתח מרכזי בהצלחה או בכישלון שילוב הטכנולוגיות בחינוך. טכנולוגיות חכמות הן שילוב של אדם-מכונה, ולכן חייבים לשתף את משתמשי הקצה (אנשי חינוך ותלמידים) בתכנון שלהם, לאפשר לבני האדם שליטה על החלטות חשובות ולא להשאיר אותן בידי הטכנולוגיה, ולשוחח על השימוש בהן (יתרונות וחסרונות) בצורה שקופה כדי שיתקבלו החלטות מושכלות ובהסכמה הדדית. חשוב גם ליצור שקיפות לגבי מידת הדיוק במדידה, אבחון או כל פעולה שהיא. מומלץ להשוות את גבולות הטכנולוגיה למגבלות של בני אדם המבצעים משימות דומות.<br /> מלבד האופן בו מורים מלמדים ותלמידים לומדים הדו"ח שם דגש גם על התכנים שישתנו בעקבות הטכנולוגיות החכמות. מסתמן שהטשטוש בין הפיזי לדיגיטלי יגדל, משחקים יתפסו יותר ויותר מקום כתוכן מרכזי בלמידה והתכנים יהיו נגישים יותר לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.</div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /><img height="477" src="https://lh3.googleusercontent.com/LpErDbBV3QCaZxgqVM7VVJtXgSmIQCkAP1VtZuGehlN6qx4bsWzXv6J1BfY85QhgBrcFhDe43-qcv7OhfhHvCWQ8MnQYWe9idj2-tYtXSK7k1vah3BJI-alzHDXYYJCuPskc3UWH=w640-h477" width="640" /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /><img height="299" src="https://lh6.googleusercontent.com/lPazxMhK4WnaCG84WurUjVp_4Bxt5nCA9Vffff-NY9jDmM_9eWd2xQPNiKWtkBUwoGrVznCo7lf37a80sqc0eDu6jH6p1SAp6-8LTKVekQm2supVsdsw5ARcWIU_iIbp_PDZHV09=w640-h299" width="640" /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /><img height="342" src="https://lh6.googleusercontent.com/Ns-eyz3vfPVHqA0mHt6c0XUciNBf0ACfcTKZuPZgFRs_IXdp4tce1fPXKeb76ucWmcAFleHGmi4r1QZ_p6fbELnKupMebpDRUEieIGA9-vZVBxND7EyNMfdLiCi5o-lDIDX7mTvu=w640-h342" width="640" /><br /><br /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><b>סיכום הפרקים בדו"ח:</b></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /><ol style="text-align: right;"><li>פרק 1 מתמקד בשימוש בטכנולוגיות חכמות בכיתה. הוא מכסה מגוון יישומים של טכנולוגיות חכמות, מהנפוצות ביותר (intelligent tutoring systems) ועד פיתוחים חדשים (class orchestration, social robots, learning engagement).</li><li>פרק 2 מספק סקירה כללית של בינה מלאכותית בחינוך- הטכנולוגיות הקיימות כיום, יישומי הליבה שלהן והפוטנציאל שלהן לקידום החינוך. הסקירה מציגה כמה מיישומי הליבה שנחקרו לעומק ואשר יכולים לשנות את ההוראה והלמידה (למשל אדפטיביות), ומדגישה את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות חכמות בתחומים כגון הערכה מעצבת, משחקים דיגיטליים וסימולציות. </li><li>פרק 3 דן באדפטיביות של הלמידה. טכנולוגיות הלמידה הקיימות כיום מתמקדות באבחון הידע של התלמידים ובהתאמת המשוב או הבעיות ברמת המשימה הלימודית (מה תהיה המשימה הבאה שניתן לתלמיד/ה?), ברמת הצעדים (מה השלב הבא במשימה נתונה?) או ברמת תוכנית הלימודים (איזה נושא או יחידת לימודים ניתן לתלמיד/ה בהמשך?). המגבלות של הטכנולוגיה בתחומים לא מאפשרות לקחת בחשבון מגוון רחב יותר של מאפייני לומדים כמו ויסות עצמי, מוטיבציה ורגש. מודל "6 רמות אוטומציה של למידה מותאמת אישית" מדגיש כיצד פתרונות היברידים (AI + אנשים) משלבים את החוזקות של הבינה האנושית והבינה מלאכותית לכדי פתרונות מיטביים.</li><li>פרק 4 נותן סקירה רחבה של דרכים מבטיחות למדידת רמת המעורבות של התלמידים במהלך הלמידה באופן אוטומטי עם טכנולוגיות דיגיטליות. כמו כן, הוא מדגים כיצד ניתן לתכנן טכנולוגיות אלה לשיפור המעורבות בתחילת הלמידה או כאשר מזהים שהתלמידים "מתנתקים". בפרק מוצגים סוגים שונים של גישות לשיפור מעורבות התלמידים באמצעות נתונים וטכנולוגיה, למשל- ניתוח תנועות פנים, מבט או מעקב עיניים (מקרוב או מרחוק).</li><li>פרק 5 מדבר על שימוש בבינה מלאכותית לתמיכה במורים ב"תזמור" הלמידה בכיתה. הכיתה כולה ומה שקורה בתוכה היא יחידת ניתוח. מעבדה. באמצעות חיישנים, מצלמות ומכשירים אחרים הכיתות הופכות למרחב פיזי-דיגיטלי היברידי שבו מנתחים את התנהגויות התלמידים והמורים כאחד, ומעניקים משוב למורים על פרמטרים שונים. באמצעות סוגים שונים של דשבורדים המורים מקבלים מידע בזמן אמת שמסייע להם בתכנון השיעורים הבאים.</li><li>פרק 6 מראה כיצד הטכנולוגיה מספקת שירותים ספציפיים ללמידה עבור תלמידים בעלי מוגבלות פיזית ובעיות נפשיות. הטכנולוגיות הללו עוזרות לעקוף חלק מהמכשולים בלמידה (למשל טקסט לדיבור/דיבור לטקסט עבור תלמידים עם לקות ראייה או יישומים שמסייעים לתלמידים בעלי תקשורת לקויה או על הרצף האוטיסטי). הפרק מדגיש את חשיבותן של מערכות ה- AI האנושיות, הן באבחון והן בתהליך הלמידה עצמו.</li><li>פרק 7 מציג תפקידים אפשריים עבור רובוטים כמחנכים. אמנם מדובר בסוג אחר של טכנולוגיה (רובוטיקה), אבל חלק מהטכנולוגיות החכמות שהוצגו בפרקים הקודמים יכולות להיות מוטמעות ברובוטים. בפרק מוצגים שני תפקידים עיקריים לרובוטים: רובוטים יכולים לתפקד כאנשי חינוך לסיטואציות של אחד על אחד או כלומדים עמיתים (כאשר התלמידים מלמדים רובוטים על משהו שהם לומדים או מסייעים להם בלמידה משותפת). בדרך כלל רובוטים חברתיים מיועדים לסביבת למידה בפיקוח מורים. בעוד שמחקרים מראים שרובוטים יעילים למדי במשימות הצרות שהם מבצעים, נראה שלא סביר שיחליפו את המורים בעתיד הנראה לעין. גם העלות הגבוהה והתחזוקה שלהם מהוות מכשול לשילובם המרכזי בחינוך.</li><li>פרק 8 מתחיל בסקירה כללית של השימושים האפשריים השונים בניתוחי למידה לניהול מוסדות להשכלה גבוהה. למרות מקרים מעניינים של ניהול שינויים באמצעות ניתוח למידה ברמה הארגונית מתועדים מקרים מעטים של גישה הוליסטית לניתוחי למידה. מרבית המחקרים על ניתוח למידה לניהול ארגונים נוגעים למוסדות להשכלה גבוהה ולא לבתי ספר.</li><li>פרק 9 מראה כיצד נתונים וטכנולוגיה חכמה עוזרים להבין ולהתמודד עם בעיה מרכזית ששותפות לה רוב מדינות ה- OECD: נשירה מהתיכון. זהו אחד השימושים המידיים והמשמעותיים ביותר בנתונים ניהוליים. צעד חשוב בכיוון הוא להשקיע במנבאים טובים ובמגוון מדדי אזהרה מוקדמים. מניתוח שנערך לאחרונה ראו שלסטודנטים הנושרים יש פרופילים שונים הדורשים מגוון גדול יותר של התערבויות מדיניות מאשר אלה הניתנים כיום לסטודנטים הנחשבים "בסיכון" לנשור.</li><li>פרק 10 בוחן כיצד ההתקדמות הטכנולוגית יכולה להוביל לדור חדש של הערכות מבוססות משחק ולספק למערכות החינוך משוב על כישורים מסדר גבוה או בהיבט החברתי-רגשי של התלמידים שקשה להעריך באמצעות מבחנים סטנדרטיים מסורתיים, בין אם הם ממוחשבים ובין אם לא. מעבר לכך מבחנים מבוססי משחק עשויים לנתח נתונים כמו מעקב עיניים בנוסף על ניתוח מידע כמו זמן משימה או התנהלות בסימולציות. לאור עלותם הגבוהה, מורכבות הפיתוח שלהם וגם כמה ממגבלות טכנולוגיות קיימות, הם ככל הנראה רק ישלימו ולא יחליפו מבחנים סטנדרטיים מסורתיים. בכל אופן נראה שיבוצע שימוש גובר במשחקים כתכני למידה מרכזיים. </li><li>פרק 11 מתמקד בשימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין כדי להפוך את תהליך הקרדיטציה ליעיל יותר ואולי גם תהליכים ניהוליים חינוכיים אחרים הדורשים אימות. Blockchain מאפשר שיתוף מאובטח ושקוף של קרדיטציות ברמה הלאומית והבינלאומית. זה יכול לסייע במיגור תארים מזויפים, להקל על העברת רשומות חינוכיות וכן לאפשר ביתר קלות הסמכות באמצעות מנגנוני למידה חיצוניים למוסד הלימודים כמו MOOC או קורסי פיתוח מקצועי שניתנים על ידי חברות חיצוניות. מה שצריך כעת לעשות זה לפתח את התשתית האנושית והמשפטית כולל סטנדרטים פתוחים ויכולת פעולה הדדית בין הגופים הרלוונטיים.</li></ol><div style="font-weight: bold; margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><b><br /></b></div><b>הזדמנויות המפתח שמאפשרות הטכנולוגיות המתקדמות:</b></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br />אפקטיביות<br />אחת ההבטחות העיקריות של טכנולוגיות חכמות היא לשפר את תוצאות ההוראה והלמידה. למידה מותאמת אישית מטרתה לספק לכל התלמידים את תכנית הלימודים או המשימה המתאימים, בהתבסס על אבחון פערי הידע שלהם. זה לא נעשה רק ברמה האקדמית, תוך התמקדות ב"מה", אלא יותר ויותר לוקח בחשבון כיצד התלמידים לומדים וגורמים כגון ויסות עצמי, מוטיבציה או מאמץ. ההבטחה השנייה לאפקטיביות למידה מתייחסת למגוון פתרונות שיכולים לתמוך במורים בקבלת החלטות, למשל לדעת מתי זה זמן טוב לעבור לפעילות הלמידה הבאה, מי מהתלמידים ידרוש מהם אקסטרה תשומת לב במשימות לימודיות מסוימות, כיצד לפעול בעת מתן משימות שיתופיות וכו'. לטכנולוגיה חכמה פוטנציאל ממשי לשפר את ההוראה של המורים וכתוצאה מכך את תוצאות הלמידה של תלמידיהם. השימוש בנתונים גם תומך בתכנון מדיניות בית ספרית או רשותית ואף בהתערבויות לאומיות.<br /> בית הספר המרכזי המרכזי של לוואן בשנגחאי הוא בית ספר ציבורי המשלב AI בניהול משאבי בית הספר כמו גם בהוראה ולמידה. באמצעות טכנולוגיית חישה של IOT "הקמפוס הדיגיטלי" שלהם מורכב מאיסוף וניתוח נתונים שמאפשרים לשלוט ולנהל באופן אוטומטי גורמים סביבתיים כגון אבטחה, תאורה, איכות מים ואיכות אוויר. בשילוב עם מכשירים לבישים, בית הספר אוסף גם נתונים פיזיולוגיים כמו טמפרטורת הגוף והדופק של התלמידים, ונתונים אקדמיים על תהליכי למידה על מנת לתמוך במורים ולומדים. ניתוח נתוני התלמידים מאפשר ליצור דיוקן מפורט והוליסטי של התלמידים. איסוף הנתונים מגביר את ההבנה של התפתחות התלמידים, ומספק למורים נתונים כדי להתאים את הוראתם לצרכיהם. הנתונים מתייחסים למשמעת, רמה אקדמית, בריאות גופנית ונפשית והתנהלות חברתית. מערכת החונכות החכמה תומכת ישירות בתלמידים בגישה למשאבים, כלים, מסלולים והדרכה אישית, ובנוסף המורים מקבלים תמיכה במגוון היבטים של הוראה. החל מיוני 2021 המודל אומץ על ידי יותר מ -250 בתי ספר בסין.</div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"> <img height="248" src="https://lh6.googleusercontent.com/TBgpizjp1ReoD6fS9VAGCCoLG7zmoHjKZkw8STPuNJrrP6LOO4CEEhi95AUUinKNPFxnL4Log2lRGIrGx4jT8Itow1tdAAMzI83gOsYFvjZmgydK3-VKZxhS-GHkxCPvDBj6tUms=w640-h248" width="640" /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /><img height="277" src="https://lh6.googleusercontent.com/5D8rDWA_p5sVw0CuLSM95_DkkZg8O819NuCmBmg1Bj_1l-bqEa69gND3A-2mmDf86tsB_K08SDcHhAx8oap1-nk8hGVkjY9ucEo4cd7DTgFNRJlFOIFz3xvfbSZhS8wLIG_i1ZlP=w640-h277" width="640" /><br /><br /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><b>שוויון הזדמנויות</b></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><b><br /></b>טכנולוגיות חכמות יכולות לעזור למערכות חינוך לספק הזדמנויות למידה שוות יותר לילדים באמצעות התאמת הלמידה לתלמידים שונים בהתאם לצרכיהם ויכולותיהם, תלמידים להתאמן ולהתקדם בבית בתמיכת מערכות חונכות חכמות, ועל ידי הנגשת התכנים עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים. מערכות התרעה מוקדמת יאפשרו תכנון התערבויות מתאימות על ידי זיהוי הגורמים או האינדיקטורים לנבא נשירה.<br /><br /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><b>יעילות</b></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"> בכל דיון בנושא יעילות בחינוך צריך לזכור שהטכנולוגיה כרוכה בעלויות השקעה ותחזוקה, שיש להשוות אותן לעלויות הסדירויות הנוכחיות. הטכנולוגיה הדיגיטלית לא תמיד קיימה את הבטחות העלות-תועלת שלה בעבר משום שלעתים שכחו שמעבר להשקעה הראשונית, יש לתחזק ולשדרג אותה באופן רציף. <br /><br /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><b><br /></b></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"> <b>לסיכום:</b><br />טכנולוגיות חכמות שעשויות לשנות את החינוך כבר זמינות ברמת בשלות כזו או אחרת. חלק מהכלים הללו עוסקים בהתאמה אישית של למידה, בשמירה על מוטיבציה ומעורבות של התלמידים, בהתאמה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים וכו'. הטכנולוגיה יכולה גם לתמוך במורים- טכנולוגיות חכמות המבוססות על ניתוח כיתתי מאפשרות להם לתזמן את ההוראה והלמידה בכיתה שלהם בזמן אמת, רובוטים חברתיים יכולים לתמוך בהם כעוזרי הוראה, תמיכה בניהול מערכות חינוך עם שלל פתרונות ברמה ארגונית וכו'. הבטחה נוספת טמונה ביכולת של הטכנולוגיה להפוך את החינוך לנגיש יותר לכלל האוכלוסיות ולספק הזדמנויות למידה לתלמידים מקבוצות מוחלשות יותר. הכנסת כלים דיגיטליים בבתי ספר ובאוניברסיטאות עשויה שלא להיות מטרה מצומצמת אלא להיות כלי להפעלת מאמצי שינוי ושיפור הארגון.<br /> <br /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><b>הדוח מציג 3 תרחישים אפשריים בעתיד:</b><br /><ul style="text-align: right;"><li>עולם החינוך ישתנה באופן מינימלי וימשיך לאמץ מעט טכנולוגיה ומשאבים דיגיטליים בהוראה ולמידה. פירוש הדבר הוא שרוב הטכנולוגיות החכמות יהיו זמינות באופן פרטי ללמידה מחוץ לבית הספר למי שיכול להרשות לעצמו. שוק טכנולוגיית החינוך ימשיך לכוון את אספקתו בעיקר לשוק החינוך הבלתי פורמלי וללמידה ארגונית. שאלה ארוכת טווח בתרחיש זה היא האם מערכות החינוך יישארו רלוונטיות והאם למידה מחוץ לבית הספר יכולה להיות חשובה יותר מאשר למידה בתוך בית הספר.</li></ul><ul style="text-align: right;"><li>החינוך ייראה דומה על פני השטח, אך יהפוך להיות שונה למדי, בדיוק כמו שמכוניות או מטוסים נראים פחות או יותר כמו לפני 40 שנה, אך הם הפכו שונים למדי כעת כשהם מצוידים במלואם עם חיישנים ומחשוב. מוסדות חינוך עשויים להפוך גם לבניינים מחוברים עם מצלמות, חיישנים ומכשירים דיגיטליים התומכים בתלמידים, מורים ומנהלים יוכלו לקבל החלטות לשיפור שיטות הלימוד והניהול שלהם. הטכנולוגיה עשויה גם להיות נפוצה יותר ללמידה בבית, עם משאבי חונכות חכמים יותר וכו' הזמינים לכל אחד לשימוש.</li></ul><ul style="text-align: right;"><li>החינוך ייבנה מחדש על טכנולוגיות חכמות ומגמות חברתיות הקשורות לדיגיטציה ויעוצב מחדש כמוסד חברתי. אנשים עשויים לעבוד יותר ויותר בעבודה מרחוק ולכן יותר למידה יכולה להתבצע מהבית בהשגחת ההורים או מעורבות של הקהילה. הזמן החברתי בבית הספר עשוי לשמש בעיקר לחונכות פרטנית וללמידה קולקטיבית. לדוגמה, התלמידים יבחרו ללכת לבית הספר כדי לבצע משימות מסוימות באופן אינדיבידואלי או לבצע אותן בבית, בעוד שפעילויות אחרות חייבות להיעשות בבית הספר עם עמיתים ובהנחיית מורים.</li></ul> לשני התרחישים האחרונים תהיה השלכה על המורים ועל היבטים של הוראה, אך גם מה המשמעות של להיות תלמיד וכיצד הורים יכולים לפרנס את ילדיהם. ניתן לחזות תרחישים דומים בכל הנוגע לניהול מערכות חינוך וארגונים. לדוגמה, תהליכים אדמיניסטרטיביים רבים יכולים להיות אוטומטיים לחלוטין, החל מההערכות ועד להקצאת התלמידים למוסדות חינוך שונים. <b>העתיד עשוי להחזיק תרחישים שונים לחלוטין או כל שילוב ביניהם, אבל עכשיו זה הזמן לחשוב מה אפשרי וכיצד הטכנולוגיה הדיגיטלית יכולה לתמוך בצורה הטובה ביותר בשיפור החינוך.</b></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><br /></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><a href="https://read.oecd-ilibrary.org/education/oecd-digital-education-outlook-2021_589b283f-en" target="_blank">קישור לדוח </a></div></div> שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-8184971703083843372021-01-09T10:55:00.022-08:002021-01-09T12:01:18.025-08:00היכולת החיונית ביותר בעידן הלמידה- למידה עצמאיתאחד הלקחים המרכזיים מהקורונה הוא שמערכת החינוך לא הייתה מוכנה ללמידה היברידית. למידה היברידית מערבת סוגים שונים של למידה: למידה במרחב הבית ספרי הפיזי אל מול למידה מהבית, מפגש סינכרוני כמו ב-ZOOM כשכולם נמצאים באותו הזמן ביחד אל מול למידה א-סינכרונית כשלומדים בזמן שמתאים לנו, למידה אישית אל מול למידה חברתית ועוד. המונח היברידי מייצג מעין "שטח הפקר", שעטנז שמשלב בתוכו אופני למידה מגוונים והחיבור ביניהם יוצר הזדמנויות חדשות ומרתקות עבור הלומדים והמלמדים. השאיפה היא שהכל יעבוד באופן טבעי וחלק וכדי שזה יקרה צריך לטפח מיומנויות ויכולות מתאימות הן אצל המורים והן אצל התלמידים. אחת היכולות הקריטיות שיש לטפח כדי לקדם למידה היברידית היא למידה עצמאית.<div><span face="Segoe UI Historic, Segoe UI, Helvetica, Arial, sans-serif" style="color: #1c1e21;"><span style="font-size: 13px; white-space: pre-wrap;"><b><br /></b></span></span>המטרה המרכזית של מערכת החינוך הפורמלית היא שהתלמידים יוכלו ליישם באופן עצמאי ידע, רעיונות, תכנים, מיומנויות ואסטרטגיות במצבים ייחודיים שיפגשו במהלך שנותיהם בבית הספר וגם לאחר מכן כבוגרים. אנחנו רוצים לטפח לומדים שאינם תלויים באחרים לצורך רכישת ידע וגיבוש רעיונות. על מנת להגיע למטרה הזו התלמידים צריכים לתרגל לאורך זמן אירועי למידה שמעודדים אותם ותומכים בהם בדרך לקבלת אחריות מלאה על תהליכי הלמידה שלהם כבוגרים. יעילות הלמידה העצמאית תלויה במוכנות התלמידים לעסוק בה, ולכן חשוב להתייחס ליכולת הזו באופן מקצועי ומקיף. לצערי אנחנו רואים תלמידים שמתבקשים לבצע משימות עצמאיות במהלך השיעור בכיתה או מהבית מבלי שקיבלו הדרכה קריטית שתסייע להם להצליח. למשל, מורה שמדגים במליאה כיצד לפתור בעיית אלגברה אחת ומייד מבקש מהתלמידים לפתור אינסוף בעיות נוספות בספר הלימוד באופן עצמאי (במקרה הטוב יש להם פתרונות בספר שהם יכולים להתחקות אחריהם). <br /><br /></div><div>כולנו מדקלמים את הצורך בשינוי תפקיד המורה מ- ‘sage on the stage’ ל- ‘guide on the side’, אותו מעבר מיוחל מהמורה במרכז לתלמידים במרכז, או יותר נכון- הלמידה במרכז… המורה נדרש להתיישב ליד ההגה ואפילו במושב האחורי. אבל איך עושים את זה? אחד המושגים המרכזיים שיכולים לעזור לנו הוא מושג העצמאות או האוטונומיה, על אף שעדיין לא ברור מה פירוש המונח בדיוק. הוא כולל בתוכו תפיסות ויכולות כגון מוטיבציה, מודעות, אינטראקציה, רפלקציה, הערכה, מטה-קוגניציה ועוד ולכן קיימים מעט מודלים מעשיים או מסגרות מושגיות שיכולים להנחות באופן שיטתי את המורים ביישום אוטונומיה בכיתותיהם. גם למושג "למידה עצמאית" יש מגוון רחב של הגדרות וניסוחים שונים זה מזה. <div style="text-align: right;">הנה כמה הגדרות מקובלות: <br /><ul style="text-align: right;"><li>ההגדרה של Holec מ-1981 היא יכולת האדם לשלוט על הלמידה שלו.</li><li>לפי Wenden מ-1991 מדובר בתחושת הביטחון של האדם לנהל את הלמידה שלו.</li><li>ההגדרה של Usuki מ-2000 מדברת על כך שלומדים עצמאיים הם בעלי מודעות גבוהה לפוטנציאל שלהם למקסם את הלמידה עד תום.</li><li>ההגדרה של Littlewoods מ-1999 מתייחסת ללומדים עצמאיים ככאלה שלוקחים בעלות (חלקית או מלאה) על תהליכים רבים שהיו שייכים באופן מסורתי למורה, כגון: החלטה על יעדי הלמידה, בחירת שיטות למידה והערכת תהליך הלמידה.</li><li>ההגדרה של Thomson מ-1999 גורסת שלומדים עצמאיים מסוגלים לקבוע לעצמם אקלים למידה נוח שמכיל שיתוף פעולה עם עמיתים, מנחים/מורים ואנשי משאבים (למשל ספרנים או מומחים לתחום).</li></ul>אם ננסה לסכם את ההגדרות השונות למסר מרכזי אחד אז לומדים עצמאיים הם מי שיודעים להגדיר מטרות למידה אישיות משלהם, לקבוע שיטות להשגתן, להעריך את התקדמות הלמידה שלהם, לזהות חוזקות וחולשות ולנקוט בפעולות יזומות לפיתוח וקידום הלמידה שלהם. <br /><br /><b>היתרונות של טיפוח למידה עצמאית בקרב התלמידים:</b><br /><ul><li>הכרה מוגברת בעוצמות וחולשות אישיות</li><li>ביטחון גבוה יותר</li><li>מוטיבציה רבה יותר</li><li>ניהול טוב יותר של הלמידה</li><li>ניהול זמן טוב יותר</li><li>ביצועים משופרים</li><li>טיפוח עצמאות</li><li>טיפוח יוזמות</li><li>טיפוח יכולות ארגון ועבודה רב מימדית</li><li>טיפוח כישורי קריאה וכתיבה חזקים</li></ul>לא רק שהיתרונות הללו יעזרו לתלמידים בבית הספר, אלא שהם גם יועילו להם בפעולות שמחוץ לבית הספר ובחייהם הבוגרים. טיפוח לומדים עצמאיים הוא פרויקט ארוך טווח שעוסק בפיתוח הרגלים והתנהגויות לצד חיזוק הפן הרגשי.</div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">למידה עצמאית אמנם נחשבת לגביע הקדוש של החינוך, אבל תלמידים רבים עשויים למצוא את זה מרתיע מכיוון שהם רגילים להסתמך על עזרת המורים, והמעבר יכול להיות קשה עבורם. יחד עם זאת, עם ההדרכה הנכונה התלמידים ילמדו לקחת אחריות על הלמידה שלהם, ליזום ולקבל החלטות טובות מבלי להזדקק לעזרת המורים בכל שלב. לומדים עצמאים הם לומדים שמעורבים באופן פעיל בהחלטה מה ואיך הם לומדים.יכולות למידה עצמאית מגיעות לצד תחושת אחריות מוגברת הצלחה כמו על כישלון. זה יכול להניע במיוחד ולעורר מוטיבציה גבוהה מכיוון שתלמידים יחושו גאווה גדולה כשישייכו את ההתקדמות שלהם ליכולות האישיות שלהם ולא למורה כזה או אחר.<br /></div><div style="text-align: right;"><br />אחד המודלים שמסייעים לטפח לומדים עצמאיים הוא למידה בהכוונה עצמית (Self Regulared Learning). מדובר בתיאוריה חדשה יחסית, שהבסיס שלה הוא תחום המטה-קוגניציה. עם השנים הבינו שהלומדים לא מנהלים את הלמידה שלהם רק ברמה הקוגניטיבית, אלא בהיבטים נוספים כמו היבטים רגשיים והתנהגותיים למשל. יש כמה מודלים של SRL היום. המודל של צימרמן (2002) מציג 3 אבנים מרכזיות בתהליך:<br /><ul><li>תכנון/PLANNING- לפני ביצוע המשימה הלימודית עוצרים לרגע של תכנון, של השהיה. התלמיד שואל את עצמו רגע לפני ביצוע מה בעצם המשימה? מה המטרה של המורה? מה המטרה שלי? איך אני אבצע אותה? מה יקרה אם אסתבך? וכו'. </li><li>ניטור/MONITORING- תוך כדי ביצוע המשימה הלימודית הלומד עובד בשתי פאזות כדי לא לעבוד על אוטומט: קוגניטיבי+מטא קוגניטיבי, רגשי+מטא רגשי. כלומר תוך כדי תהליך הלמידה הלומד מעריך את התהליך ונעזר בכלים שמאפשרים לו להיות בשתי הרמות בו זמנית. זה השלב המורכב מבין השלושה.</li><li>הערכה/EVALUATION- בסיום ביצוע המשימה הלימודית הלומד מעריך את המהלך שעבר. ממש OVERVIEW ולא רק הסתכלות נקודתית כמו בשלב הקודם. ההבדל המרכזי בשלב הזה הוא שלא רק מתארים מה עשינו, אלא גם שופטים את המהלך ומגבשים תובנות לקראת הפעם הבאה.</li></ul><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi9MR4ODJh_Rkus3FppcXiLIggq8aUZ_6g3lCGvwPHVz3Lf8YuoSjIV4hTj2XPKl9ypuwf1eXPnk7R4AxChhcO-54UxWYHCXkVnb6-wPYtgfutQACE77eUBS0-xxeha2Cxvu3QDvNsYm_X_/" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img alt="" data-original-height="421" data-original-width="572" height="295" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi9MR4ODJh_Rkus3FppcXiLIggq8aUZ_6g3lCGvwPHVz3Lf8YuoSjIV4hTj2XPKl9ypuwf1eXPnk7R4AxChhcO-54UxWYHCXkVnb6-wPYtgfutQACE77eUBS0-xxeha2Cxvu3QDvNsYm_X_/w400-h295/image.png" width="400" /></a></div><br /><br /></div>גם ויגוצקי הגה כבר בשנות ה-30 של המאה ה-20 תיאוריה חברתית-קונסטרוקטיביסטית שעוסקת בפיתוח ויסות עצמי פנימי. הוא טען שהלמידה מתרחשת באמצעות דיאלוגים של הלומד עם מבוגר מוכשר יותר ש'מתווך' עבורו את הלמידה. נקודה שחשוב להבהיר מתייחסת לכך שלמידה עצמאית איננה למידה עצמית או למידה שמייתרת את עבודת המורה. למידה עצמית או בשמה המוכר יותר "אוטודידקטיות" היא מצב שבו תלמיד או אדם בוגר רוכשים השכלה או לומדים באופן עצמאי ללא שיתוף של גורם נוסף. כלומר התהליך קורה באופן אינדיבידואלי ללא למידה חברתית ולמורה אין מקום בתהליך. זו שיטה שגם לא מתאימה למרבית הלומדים וגם יכולה לבלבל או להוביל ללמידה לא אפקטיבית וגם לעורר תסכולים. למידה עצמאית מחייבת שיתוף פעולה הדוק עם המורה ועם העמיתים. תפקיד המורה לסייע לתלמידים לזוז מהמקום הבטוח שבו הם כבר שולטים אל אזור ההתפתחות המקורבת (Zone of Proximal Development), ולהיזהר לא לצאת ממנו לאיזור שבו ירגישו אבודים או מתוסכלים מדי. המעגל הפנימי מתייחס למה שלומדים כבר יודעים ויכולים לעשות. המרחב שמעבר למעגל החיצוני מייצג טריטוריה לא מוכרת, ידע ומיומנויות שלומדים טרם רכשו. המעגל הבינוני מייצג גשר בין המוכר (המעגל הפנימי) ללא מוכר (מעבר למעגל החיצוני). למידה יכולה להתקיים רק בתוך המעגל הבינוני. למידה בתוך המעגל הפנימי כבר התרחשה, למידה במעגל החיצוני אינה יכוללה להתקיים. קידום אוטונומיה על פי המודל הזה יקרה באמצעות עבודת המורה במעגל הבינוני ולקראת גבולותיו. אם המורה עובד רק במעגל הפנימי הוא מטפח תלות אצל הלומדים. אם המורה עובד כלפי חוץ הוא מטפח אוטונומיה. </div><div style="text-align: right;"><br /><div style="text-align: center;"><img height="400" src="https://lh4.googleusercontent.com/o-dqS_H6jNMICEVzTdmWVSyKjukim3fgG5oSJSrDx1j1WDVFZtdJ3xa3zlnm59yQYeIsnwSYWw41Yw6qMGg8sH4r8i996Qv5NAR4QL03Mvb1f0GU56M1sG9Fj5LGlIZHfBycPLKd=w361-h400" width="361" /></div><br /><br />הספר Better Learning מציג מודל מרתק שעוסק בדיוק במנעד שבין תלות מוחלטת במורה לבין עצמאות מוחלטת של התלמיד. על מנת לאפשר תהליך למידה עמוק ואפקטיבי התלמידים צריכים לחוות את כל ארבעת שלבי הלמידה כאשר הם נתקלים בתכנים חדשים, אבל זה צריך להיעשות בהדרגה- לעבור משלב לשלב ולא לקפוץ מהשלב הראשון לשלב השלישי או הרביעי.<br /><br /><img src="https://lh6.googleusercontent.com/MHmHG8kg4RyQmxHSQniWjbllNy3o1G6ZpsC3L_opx30uG1ugpLXVLOUL3KQuMEQTFvdf9qbu9ww0tgCtQnrvotzLqijl_OwXtsXGO8dJ35dELGWN9tyIU9Zo7m93WgFoWRRs_o27" /><br /><br />מודל נוסף שמתייחס לתיווך הקריטי של המורה הוא של Mariani מ-1997. הוא מציג מטריצה של איזון עדין בין תמיכת המורה לבין אתגר לימודי או ידע חדש. <br /><br /><br /><img height="419" src="https://lh6.googleusercontent.com/p_uBv_PjwYJbE0_pzgzEq7OWjbQYMW0QtyEPzXsGSYYEc7LD2NVcKpwNdGYfOChEAdeketcIF2zhI7dP4KFW6HbUbtG6YtXYuC0OpxI_EAWdukdpj5k_bb9VrCJoy1dydGp_HqAJ=w640-h419" width="640" /><br /><br />Reinders מציע לנו כבר מסגרת מושגית פרקטית יותר, שכוללת 8 שלבים בתהליך הלמידה העצמאית. הוא טוען שלתלמידים לא ממש מתחשק או נוח לסגל לעצמם את הפעולות האלו, ולכן המורים צריכים "לשכנע" אותם בהדרגה להתנסות בכל השלבים. יש פה התקדמות למקום דידקטי יותר, שמאפשר להבין מה השלבים שנדרשים מהלומד על מנת לפתח יכולת של למידה עצמאית. <br /><br /><div style="text-align: center;"><img height="276" src="https://lh6.googleusercontent.com/sGXBfvgQRivYbUINH96ePaUe_x0-Kbn-yV6GkjExI2vq3RUDc3fy-M5dU0cGjduF8AZU6HdTXhOB5uDI6BrovBHz9v9fV5SXNjx1GVNUhQo_1VObyW18cPu8U2iPK5Q_WpKxxy8M=w400-h276" width="400" /></div><br /><b><br />אז תכלס, מה נדרש מהמורים כדי לטפח לומדים עצמאיים?</b><br /></div><div style="text-align: right;"><ol style="text-align: right;"><li><b>לשנות את המיינדסט שלהם. </b>מורים נוטים באופן אינסטינקטיבי לעזור לתלמידים ברגע שהם נתקלים בבעיה ועושים כל שביכולתם כדי לסייע להם. עזרה ותמיכה מוגזמים שוללים מהתלמידים את ההזדמנות לחשוב בעצמם ולפתור בעיות. לעתים קרובות עדיף לומר משהו בסגנון: 'נסה לפתור את זה בעצמך קודם', או 'בוא עם שלושה פתרונות אפשריים ונסה לפני שתשאל אותי', או אפילו אמירה כמו: 'אוקי נתקעת. אז מה לדעתך הדרך הטובה ביותר להמשיך מכאן ולמה?' חזרה עקבית על הגישה זו לאורך זמן תטפח הרגל של חשיבה עצמאית אצל התלמידים שלך.</li><li><b>לעודד תחושת מטרה.</b> שיתוף יעדי הלמידה עם הכיתה עוזר לתלמידים לראות למה המורים מכוונים והם גם יוכלו להעריך אם השיגו זאת לאחר מכן או לא. ניתן לעשות זאת בתחילת שיעור או סדרת שיעורים, או אפילו עם התקדמות השיעור. למרות שמורים רבים קובעים את המטרות בעצמם, אם הם רוצים ליצור חווית למידה עצמאית כדאי לערב את התלמידים ולשאול שאלות כמו: "במה לדעתכם הפעילות הזו עוזרת לכם להשתפר?" כאשר לתלמידים אכפת ממה שהם לומדים יש סיכוי גבוה יותר שהם ירצו ללמוד ויצליחו. מקום נהדר להתחיל בו הוא פשוט לעזור לתלמידים להבין מה הם ירוויחו. כאשר אומרים לתלמידים מדוע ואיך הלמידה תועיל להם בהשגת יעדיהם הם נוטים יותר להשקיע מאמצים במהלך הלמידה שלהם. כשמדובר במוטיבציה, יצירת תחושת מטרה עשויה להיות גישה טובה אף יותר מגישת המקל והגזר. </li><li><b>ללמד את התלמידים להגדיר יעדים אישיים.</b> הגדרת יעדים מאפשרת לתלמידים להחליט אלו יעדים הם רוצים להשיג באופן עצמאי בתוך מסגרת זמן נתונה. הגדרת יעדים יעילה כוללת התייחסות למטרות קצרות וארוכות טווח, ניסוח אתגר ריאלי כדי לשמור על המוטיבציה וגם מקום לגמישות ושינוי המטרות תוך כדי למידה. זה מקדם הצלחה מכיוון שהתלמידים ירגישו תחושת התלהבות חזקה יותר להגשמת המטרות האישיות שלהם. לפי מחקרים כשאנשים מציינים את יעדיהם הסיכוי שלהם להשיג אותם גבוה יותר. </li><li><b>לעודד למידה שיתופית. </b>התלמידים יכולים ללמוד אחד מהשני ולקבל משוב על רעיונותיהם מתלמידים אחרים, וזה גם ילמד אותם לא לחפש תשובות רק אצל המורה... כשתלמידים מתבקשים לעבוד יחד הם עוסקים בהתנהגות חקרנית יותר ומסוגלים לקבל משוב חיובי ושלילי בצורה קלה יותר מאשר מהמורה. האזהרה היחידה כאן היא שיהיה צורך בהדרכה טובה של המורה כדי להבטיח שהם לא מוסחים ו/או לומדים תפיסות מוטעות אחד מהשני.</li><li><b>לאפשר לתלמידים לקבל החלטות. </b>לא ייתכן שתלמידים יהפכו ללומדים עצמאיים אם המורים יקבלו את כל ההחלטות עבורם. מתן אפשרות לתלמידים לקבל החלטות לגבי הלמידה שלהם יעניק להם רמה גבוהה יותר של אוטונומיה. עם זאת, זה אמור להיות תהליך הדרגתי ולא כל התלמידים יהיו מוכנים לקחת שליטה של 100% מלכתחילה. אפשר להתחיל עם החלטות קטנות כמו: האם אתה רוצה לבצע את המשימה לבד או בזוגות? האם תעדיף לדון בשאלות בנושא זה או אחר? האם תרצו לקחת הפסקה קטנה בין הפעילויות או לא? מאוד חשוב לאפשר לתלמידים בחירה<b>. </b>כדאי לאפשר להם לבצע בחירות שונות- או בחירה בין תכנים שונים או בחירה בין פעילויות שונות בתוך מסגרת נתונה וברורה. כך נעודד אותם לקבל החלטות ולהיות עצמאים. </li><li><b>להשתמש בפדגוגיות שמפתחות מיומנויות למידה עצמאית.</b> לאפשר ללומדים לבצע פרוייקטים קצרי טווח וארוכי טווח, להשתמש במודל "כיתה הפוכה", הוראת עמיתים, ג'יגסו, דיבייט, תלמידים מפתחים שאלות מבחן או חידונים עבור העמיתים שלהם וכו'. </li><li><b>לתת משוב מקדם. </b>מומלץ לתת ללומדים משוב שמציג בבירור ובצורה מאוד קונקרטית מה הם עשו טוב ומה עליהם לשפר. משוב יעיל מעודד את התלמידים להיות עצמאיים מכיוון שהוא מאפשר להם להשתלט על הלמידה שלהם. אם הם יודעים מה עליהם לשפר ומה הם צריכים לעשות כדי לשפר הם יכולים לבצע את השיפורים האלה באופן עצמאי. </li><li><b>לעודד חשיבה רפלקטיבית. </b>כשעובדים על משימה, חשוב שהתלמידים יעקבו אחר הלמידה שלהם באופן רציף. זה יאפשר להם לאתר אזורי כוח או חולשה, והם יכולים להשתמש בזה כדי לעקוב אחר ההתקדמות שלהם מבלי להזדקק למשוב תמידי מהמורה שלהם. שאלות חוזרות כמו: "מה קשה לי"? "איך אני יכול להשתפר?" "מתי אני עובד הכי טוב"? וכו' מחזקות את "השריר הרפלקטיבי" של התלמידים. חשוב לספק הזדמנויות להרהר בלמידה ולעודד את התלמידים כל הזמן לשקף את הביצועים שלהם והאם הם עמדו ביעדי הלמידה שלהם. זה יעזור להם להיות מודעים יותר לנקודות החוזק, החולשה וההתקדמות שהם עושים. הכרה בהתקדמות תעזור לבנות ביטחון ומוטיבציה. הזדמנויות להערכה והרהור אינן צריכות לקחת זמן רב. בילוי של שתי דקות בסוף השיעור על שאלת התלמידים שאלות כמו 'מה אתה יכול לעשות טוב יותר מאשר בתחילת השיעור?' יעזור ללומדים לפתח מיומנויות מטא-קוגניטיביות חשובות.</li></ol><a href="http://beechwoodteachingschool.co.uk/wp-content/uploads/2018/11/Tes_strategies_to_develop_independent_learners.pdf">ל-TES </a>יש יופי של רעיונות פרקטיים לטיפוח למידה עצמאית וגם <a href="https://www.nace.co.uk/blogpost/1761881/325257/8-ways-to-develop-independent-learning-skills">ל-NACE</a>. שווה לבחון ולאמץ. </div><div style="text-align: right;"><br /><b>ולסיום כמה טיפים ללומדים עצמם </b><b>(בכל גיל)</b><b>: כיצד תהפכו ללומדים עצמאיים ?</b></div><div style="text-align: right;"><ul style="text-align: right;"><li>הגדירו מטרות לקראת כל משימה לימודית שאתם עומדים לבצע. נסו לחשוב איך תוודאו שהמטרה הושגה.</li><li>הקפידו על המלים שאתם קוראים בהנחיות ובתוכן ועמדו על משמעותן.</li><li>התאמנו בעבודה לבד לפרקי זמן ארוכים מבלי להיעזר במבוגר.</li><li>כשאתם חוקרים נושא או רעיון חדש חפשו מידע במגוון מקורות שונים.</li><li>המשימה מאתגרת? אל תוותרו. המשיכו עד שתבינו מה עליכם לעשות כי לפתור את האתגר גם אם נדרש סיוע מאדם אחר (חבר/הורה/מורה). בקשת תמיכה וייעוץ היא חלק חשוב בלמידה עצמאית. אם אתם זקוקים לעזרה, בקשו אותה!</li><li>אם דרך המחשבה נתקעה או שהרעיון שחשבתם עליו לא מתפתח מספיק דונו על כך עם חברים או עמיתים לכיתה. זה יעזור לכם לחשוב על כיוונים שלא שקלתם לבד.</li><li>נהלו את הזמן שלכם ביעילות. העריכו כמה זמן תצטרכו להשקיע בכל חלק של המשימה ועמדו בזמן שהקצבתם. לא הצלחתם לעמוד בזמן שהוקצב? יש טכניקות נהדרות לשיפור יכולת ניהול הזמן. כדאי להיעזר בהן.</li></ul></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEheSD5m-md9rOQWQTvPd3F3tNR9RAyERwItvWFU0EozpSxAveOhLVZW_MnBEyMnV6EIR2m3yWNdurX85vqy2PweRdrpKyZqJ35lRorDMHA7xfhDeV2iFgR1VoR04ZOz0CTN23lG6EEYvuG0/s1920/freedom-1886402_1920.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1090" data-original-width="1920" height="364" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEheSD5m-md9rOQWQTvPd3F3tNR9RAyERwItvWFU0EozpSxAveOhLVZW_MnBEyMnV6EIR2m3yWNdurX85vqy2PweRdrpKyZqJ35lRorDMHA7xfhDeV2iFgR1VoR04ZOz0CTN23lG6EEYvuG0/w640-h364/freedom-1886402_1920.jpg" width="640" /></a></div><br /><div style="text-align: right;"><br /></div></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-34327117271092464022020-12-24T23:53:00.008-08:002020-12-25T00:04:05.976-08:00EdTech בימי קורונה- מה נשתנה?<span style="font-family: inherit;">פוסט קצר ומרתק שפורסם ב-<a href="https://techcrunch.com/2020/12/22/to-win-post-pandemic-edtech-needs-to-start-thinking-big/?guccounter=1" target="_blank">Techcrunch </a>השבוע מעלה 3 תובנות קריטיות לעולם ה- EdTech. </span><span style="font-family: inherit;">יש כאן מומנטום שהשוק הזה חייב למנף, ושלושת הכיוונים הבאים בהחלט יכולים לסייע:</span><div><span style="font-family: inherit;"><br /></span><ul style="text-align: right;"><li><span style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">תעשיית האדטק צריכה להיפרד ממנטליות ה"Short-term-fix" שלה כדי <b>להתפתח מראייה צרה לראייה שאפתנית ורחבה</b>. האדטק צריך להתרחב מהנישה בה הוא נמצא (בדר"כ סטארטאפים רזים שנותנים פתרון נקודתי) ולעבור לזירה מרכזית שמכוונת להסתכלות הוליסטית על תהליכי למידה, כשהטכנולוגיה היא חלק אינהרנטי ובלתי נפרד.</span></span></li></ul><ul style="text-align: right;"><li><span style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">פתרונות אדטק חייבים <b>להתחבר לתורת הלמידה </b>ולהשתמש בטכניקות ממדעי הלמידה כדי ליצור פיתוחים משמעותיים שיתרמו ללומדים. בהקשר הזה כותבת הפוסט מביאה את הדוגמה של <a href="https://www.youtube.com/watch?v=e0-VbzYCshY&feature=emb_title" target="_blank">SKETCHY</a>, סביבת למידה פופולרית עבור סטודנטים לרפואה, המציעה ללומדים לצפות בסרטוני אנימציה ולבצע מבדקי הבנה עצמיים לאחר הצפייה. לכאורה אין כאן כל חדשה מרעישה, אבל הסיפור הגדול של ההצלחה שלהם טמון בכך שהם נשענים על <a href="https://attenmind.co.il/%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/" target="_blank">טכניקת ארמון הזיכרון</a> הידועה, שמבוססת על עקרונות נוירופדגוגיים ועל ההבנה של איך המוח האנושי לומד.</span></span></li></ul><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: inherit;">פתרונות אדטק צריכים להתרכז ביצירת <b>חוויה חינוכית שפשוט אי אפשר לקבל בכיתה.</b> ממש להחליף מערכות ושיטות מיושנות בפתרונות חדשים המונעים על ידי טכנולוגיה. ככל שאנחנו מתפתחים לעולם של למידה לאורך החיים ופלטפורמות למידה רשתיות- לספק תוכן מרתק ואינטראקטיבי על המסך פשוט לא יספיק. להשקיע רק בנראות ובאינטראקטיביות של המוצר זו "אותה גברת בשינוי אדרת". האנרגיה צריכה להיות מושקעת בעקרונות למידה רלוונטיים שמתאימים לתהליכי הלמידה שמתפתחים בעת הזו.</span></li></ul><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhne1dSg_fOLo1BJIl1WIrG2fqUF51YZWwaSoOo76tUMunHFrzaEz4UCH2AL2eZMHfxZ_hWoYRu84Ro1LG7B4x_tiIkbjG3qg_7sgcRGl1rOUx3QY8jxLHxne0mqJrLQGrv0klRVWMYv5Uq/s2048/bud-helisson-kqguzgvYrtM-unsplash.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1632" data-original-width="2048" height="319" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhne1dSg_fOLo1BJIl1WIrG2fqUF51YZWwaSoOo76tUMunHFrzaEz4UCH2AL2eZMHfxZ_hWoYRu84Ro1LG7B4x_tiIkbjG3qg_7sgcRGl1rOUx3QY8jxLHxne0mqJrLQGrv0klRVWMYv5Uq/w400-h319/bud-helisson-kqguzgvYrtM-unsplash.jpg" width="400" /></a></div><br /><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div><br /></div></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-45599436941622209442020-12-09T11:59:00.004-08:002020-12-09T12:04:13.011-08:00שיחה עם מר פיז"ה - מה קרה לעולם החינוך והלמידה בעקבות הקורונה?<p style="clear: both; text-align: center;"></p><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">מרכז טאוב ארגן מפגש מרתק עם אנדראס שלייכר, שר החינוך העולמי אם תרצו, שעסק בתובנות מתקופת הקורונה במערכות החינוך בעולם. המפגש התקיים במודל שאלות-תשובות וללא מצגת (השאלות נאספו מראש). קונספט מרענן ונחמד שאפשר לשמור על תחושה של שיחה.</span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">מעלה מספר תובנות מרכזיות מהמפגש:</span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><span style="font-family: inherit;"><div style="text-align: right;"><ol style="text-align: right;"><li><b><span lang="HE">המגפה גרמה למיומנויות המאה
21 להפוך ממותרות לחיוניות.</span></b><span lang="HE"> אם אתה לא שם אתה באמת לא קיים. בנוסף, <b>המודעות לחינוך והסטטוס
של החינוך עלו</b> עם התפיסה שחינוך הוא הגורם להתפתחות אישית, חברתית ואנושית.
התחדדה ההבנה שבית ספר הוא לא רק מקום שמאפשר ללמוד או מוסד ששומר על הילדים שלנו.</span></li><li><span style="font-family: inherit;">בהקשר של אוטונומיה </span><b style="font-family: inherit;">המגפה
הוכיחה שאנשים מוכנים ורוצים לקחת אחריות. המדינה לא יכולה להוביל את כל ההחלטות.</b><span style="font-family: inherit;">
זה צריך לעבור לרמה מקומית, רשותית. הרשות המרכזית צריכה לשדר בהירות וכיוון כללי
ולתמוך בשטח כדי שיהיה מסוגל לממש את המדיניות הזו.</span></li><li><span style="font-family: inherit;">בעניין השפעת הקורונה על
הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים- המגפה הוכיחה </span><b style="font-family: inherit;">שהעתיד תמיד מפתיע וההכשרה אף פעם
לא מספיקה.</b><span style="font-family: inherit;"> אפשר ליצור בסיס טוב ויסודות, אבל המפתח הוא ללמוד באופן מתמיד.
מורים חייבים להיות גם תלמידים באופן תמידי, בדיוק כפי שמצפים מהתלמידים ללמוד כל
הזמן. הוא קרא ל</span><b style="font-family: inherit;">בית הספר סביבת למידה לא רק לתלמידים אלא גם סביבת למידה למורים</b><span style="font-family: inherit;">
(הסתכלות מהממת בעיניי). עוד בעניין המורים הוא טוען שמלבד ההשקעה בלמידה צריך
להשקיע גם בהוראה ולהתחבר למדעי הלמידה- כנראה שבעתיד נראה הרבה יותר חיבור למדעי
הלמידה ונוירופדגוגיה שישפיעו על תהליכי ההוראה וכמובן על תהליכי הלמידה כפועל
יוצא.</span></li><li>המגפה והקשר עם ההורים- <b style="font-family: inherit;">חשוב
לטפח את הקשר המיוחד שנוצר עם ההורים,</b><span style="font-family: inherit;"> לטשטש את ההפרדה התפקידית ואת ההתייחסות
להורים כלקוחות ולשלב אותם בשיח על למידה והתפתחות של ילדיהם כשותפים לתהליכים
האלו.</span></li><li>מה ישתנה בפיזה הבא? <b>הם
מפתחים מודול שיבדוק מחוברות ותחושת שייכות לבית הספר ומה שבית ספר מספק מעבר
ללמידה וידע</b> כמו <span dir="LTR" style="font-family: inherit;">WELL BEING</span><span dir="RTL" style="font-family: inherit;"></span><span dir="RTL" style="font-family: inherit;"></span><span lang="HE" style="font-family: inherit;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>, </span><span dir="LTR" style="font-family: inherit;">SEL</span><span dir="RTL" style="font-family: inherit;"></span><span dir="RTL" style="font-family: inherit;"></span><span lang="HE" style="font-family: inherit;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>... הוא טוען ש-</span><span dir="LTR" style="font-family: inherit;">SEL</span><span dir="RTL" style="font-family: inherit;"></span><span dir="RTL" style="font-family: inherit;"></span><span lang="HE" style="font-family: inherit;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> זה הליבה של למידה במאה ה-21 ושבתי ספר צריכים להיות </span><span dir="LTR" style="font-family: inherit;">Community Centers</span><span dir="RTL" style="font-family: inherit;"></span><span dir="RTL" style="font-family: inherit;"></span><span lang="HE" style="font-family: inherit;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> כמו במדינות
סקנדינביה ולא רק מוקד של למידה פדגוגית/דידקטית. לגבי החלק בבחינה שמתייחס ללמידה
וידע הם עוד לא החליטו מה ישתנה במבחן אבל הם בהחלט מכוונים <b>לבחון מה צריך
ללמוד בעולם דיגיטלי-</b> לנווט בין רעיונות שמתנגשים זה עם זה ולגבש דעה, להיות
ביקורתיים כלפי מידע, לתקשר עם אנשים שונים מאיתנו וכו'. לגבי הערכה באופן כללי
ובחינות שלייכר אומר <b>שהתעשייתיות של הלמידה הפרידה את הלמידה מההערכה. בעתיד
נראה שילוב טבעי יותר של למידה והערכה.</b></span></li><li><span lang="HE">מגמות של </span><span dir="LTR">BIG DATA LEARNING
ANALYTICS </span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>, </span><span dir="LTR">AI</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> <span lang="HE">וטכנולוגיות מתקדמות אחרות שייכנסו למערכת החינוך
יגרמו לנו <b>להפעיל מעבדות למידה משלנו וללמוד ממה שקורה אצלנו בלייב</b> ולא רק
להסתמך על מה שקורה אצל אחרים. כנראה שנשתמש הרבה יותר בטכנולוגיה אבל הכי חשוב זה
<b>לשמר את החווייה החברתית של בית הספר</b>- היחסים בין מורים לתלמידים, תלמידים
ותלמידים, מורים ומורים. למידה היא לא עסקה של סחר בידע. היא חוויה של יחסים
וחוויה חברתית.</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" lang="HE"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE">מורים שרק מעבירים ידע יעלמו כמו נהג משאית
שיוחלף על ידי משאית אוטומטית...</span></li><li><span lang="HE">לגבי גודל הכיתות שלייכר
אומר שצריך לחשוב מחדש על מרחב הלמידה בהתאם למטרות הפדגוגיות- מרצה מצוין אחד
יכול להרצות ל-100 תלמידים בבת אחת אבל לחלופין מטרות אחרות ידרשו מפגש מצומצם
ואינטימי עם התלמידים. <b>גודל הכיתה ושעות ההוראה המוקצות לא ישנו שום דבר אם לא
ישנו את הפדגוגיה.</b></span></li><li><span style="font-size: 7pt; font-stretch: normal; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; line-height: normal;"> </span><span dir="RTL"></span><span lang="HE">שלייכר הזכיר מספר פעמים את
סיפור <b>אי השוויון והקיטוב החברתי</b> שמשפיעים על החינוך, וקרא להכפיל את
המאמצים שלנו לקדם את הנושא.</span></li></ol></div><span lang="HE"><o:p><div style="text-align: right;"><span lang="HE" style="font-family: inherit;">מדהים לראות את השינוי התודעתי שה-</span><span dir="LTR" style="font-family: inherit;">OECD</span><span dir="RTL" style="font-family: inherit;"></span><span dir="RTL" style="font-family: inherit;"></span><span lang="HE" style="font-family: inherit;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> ושלייכר בראשו מובילים... מגוף שעסק במדידה וסטנדרטים לגוף שעוסק
במהות החינוך והלמידה במאה הזו. כיף גדול.</span></div></o:p></span></span><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">לצפייה במפגש לחצו על התמונה:</span></div><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: right;"><a href="https://www.facebook.com/TaubCenter/videos/2898159220494731/" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;" target="_blank"><span style="color: black; font-family: inherit;"><img border="0" data-original-height="988" data-original-width="1578" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjEQ5kLd69gmkvSNWehMp2HyOq-TK03ZA3jMnAezF0c1ZbreeufKPJnxZBaPKxlE27kTSzLO_eG2VOmBskcuL8ZYhMJSNGxJ5OndS0JJnm47Ao4gJkixqF0g9gZHMyxd9ZmcbZ86KH-13ej/w640-h400/WhatsApp+Image+2020-12-09+at+17.06.50.jpeg" width="640" /></span></a></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><p></p><div style="text-align: right;">
<br /> </div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-58489865430678843452020-12-05T10:55:00.011-08:002020-12-05T22:52:37.527-08:00ננו למידה - נקודות קוונטיות של למידה<div style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="color: #202122; font-family: inherit;"><span style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">אתם יודעים איך נראה כבל VGA? USB? יציאה של HDMI? כרטיס SD? גם אם כן וגם אם לא אני ממליצה לכם להכנס </span><span style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; text-decoration-line: underline; text-decoration-skip-ink: none; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><a href="https://www.smartbuilder.com/examples/computerportsSB4/index.php" style="text-decoration-line: none;">לקישור הזה</a></span><span style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"> ולהתנסות ביחידת ננו-למידה שפותחה על ידי Smartbuilder הנפלאים. מבטיחה שבתוך מספר דקות, בין אם אתם עומדים בתור בסופר או מחכים לילד בחוג, תדעו לזהות את החיבורים והכבלים השונים במחשב הנייד שלכם וגם להתנסות בפועל. </span></span></div><div style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="color: #202122; font-family: inherit;"><span><span style="white-space: pre-wrap;"><br /></span></span><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">ננו-למידה היא אחד הטרנדים הבולטים בשנים האחרונות בעולם הלמידה. מדובר ביחידות קטנות של תוכן משולב פעילויות קצרות וממוקדות. ננו למידה מתייחסת ללמידה במנות קטנות או "Bite-sized chunks" מכיוון שהיא מבוססת על "ביסים קטנים" של תוכן ופעילויות בניגוד למנה דשנה (Hug, 200). אגב אתם בטח תוהים מה בין ננו למידה למיקרו למידה, אז בגדול מדובר באותו הרעיון בדיוק רק שננו מתייחס לאטומים קטנים יותר של המיקרו. כלומר מדובר על חתיכות קטנות יותר של למידה. </span></span><span style="background-color: transparent; color: #202122; font-family: inherit; white-space: pre-wrap;">את "המנה הקטנה" הלומדים יכולים לצרוך בבת אחת וליישם את הידע באופן מיידי. ננו למידה מתחברת גם לנוירופדגוגיה ולאופני הלמידה של המוח האנושי- היא מתחשבת בטווח הקשב המוגבל שלנו לעתים ובעומס הקוגניטיבי בו הלומדים נמצאים רוב הזמן. </span></div><div style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="color: #202122; font-family: inherit;"> <br /><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">שלושה מאפיינים מרכזיים של ננו למידה:<br /></span> <br /><ol style="text-align: right;"><li><span style="font-family: inherit;"><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">ממוקדת וקצרה- </span><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">כל יחידת ננו למידה מציגה רעיון/מושג/שינוי התנהגות אחד בלבד. היחידות הן קצרות, מהירות ומותאמות ללמידה במכשירים ניידים. חשוב להבין שאין אורך נכון לננו למידה- יחידה יכולה להיות בת מספר דקות או מספר שעות. כלל האצבע הוא שהיחידות צריכות להיות קצרות במידת האפשר ומקיפות במידת הצורך. התוכן עצמו מזוקק מאוד ומתמקד בעיקר, ומכיוון שהתוכן קצר וממוקד הוא גם מעורר ורלוונטי. <br /></span></span></li><li><span style="font-family: inherit;"><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">יישומית- </span><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">הלומדים יוצרים אינטראקציה עם התוכן שמונגש ביחידה, ומוודאים שהם מצליחים ליישם באופן עצמאי את הידע החדש ו/או המיומנות שרכשו . מומלץ להציע ללומדים מסר פעילויות קטנות או פעילות מקיפה אחת שתאפשר להם ליישם את הרעיון המרכזי של היחידה. כשלומדים יחידות קטנות ומרוכזות ניתן לאחזר בקלות את התכנים בעת הצורך, ולכן ננו קורס יעיל גם בשגרת העבודה היומיומית. כלומר יחידת הלמידה יכולה לשמש גם לצרכי למידה וגם לצרכי תמיכת ביצועים בזמן אמת. זה גם מתחבר למודל הלמידה הוותיק 70:20:10 שמדבר על כך ש-70% מהלמידה שלנו מתרחשת תוך כדי התנסות בפתרון בעיות שהתעוררו במהלך ביצוע משימות שיגרתיות והתמודדות עם אתגרים בתפקיד. <br /></span></span></li><li><span style="font-family: inherit;"><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">היחידה היא חלק משלם-</span><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"> יחידות ננו הן יחידות למידה שעומדות בפני עצמן ואינן חתיכות קטנות של דבר גדול יותר (כמו למשל יחידות בקורס ארוך טווח שמבוססות זו על זו). יחד עם זאת, יחידות הלמידה צריכות להיגזר מאסטרטגיית למידה רחבה, ולכן נדרשת חשיבה מערכתית על נושאי הננו קורסים המפותחים ובתוכם יחידות הננו למידה. <br /></span></span></li></ol> <br /><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEivHis9s6bJ45DiiIikYQYNIP7EdSXFRiNWHIW3dCcJIXJI9EBmXaX7lyl6P82uvz0LzrsTb0M7f3bHQHkF_XbB1KKb2hDUdQm1N0JY4D1NTh9i6VFy6V6a5bwycnQZlRCnrWw3RYbAelcl/s1280/dwarf-pomegranate-2134591_1280.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="850" data-original-width="1280" height="265" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEivHis9s6bJ45DiiIikYQYNIP7EdSXFRiNWHIW3dCcJIXJI9EBmXaX7lyl6P82uvz0LzrsTb0M7f3bHQHkF_XbB1KKb2hDUdQm1N0JY4D1NTh9i6VFy6V6a5bwycnQZlRCnrWw3RYbAelcl/w400-h265/dwarf-pomegranate-2134591_1280.jpg" width="400" /></a></div><div style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><br /></span></span></div>המחקר סביב ננו למידה הולך ומתפתח בשנים האחרונות על ידי בחינת ההשפעות של תצורת הלמידה הזו על קהלי יעד שונים. בהשכלה הגבוהה אנחנו רואים מספר דוגמאות מעניינות ממקרי בוחן. ממצאים מרכזיים מצביעים על כך שננו למידה משפרת את רכישת הידע, מעורבות הלומדים גבוהה יותר לעומת המעורבות קורסים אחרים והלמידה במשך דקות ספורות בכל פעם תואמת את יכולות זיכרון העבודה והלמידה המרווחת (Spaced Learning) המומלצת על ידי חוקרי מוח ונוירו-פדגוגיה. נתון נוסף מדבר על כך שהלמידה במנות קטנות וממוקדות מניעה יישום מיידי בשגרת העבודה, שמשפיע באופן ישיר על התוצאות המצופות. יש כאן שילוב מעניין של התאמת היחידות באופן מדוייק לצרכי הלומדים, שילוב הלמידה בשגרת העבודה היומיומית של הלומדים והתבססות על תובנות ממדעי המוח. והדבר החשוב ביותר בעיניי הוא שהנוו למידה תומאת את האופן שבו כולנו לומדים בעידן הזה. הרשת היא שלימדה אותנו לצרוך מידע וללמוד באופן ממוקד ומהיר. חיפוש קצר במנוע החיפוש של גוגל או של יוטיוב יוביל אותנו תוך רגעים ספורים למגוון תשובות עבור השאלה ששאלנו. פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, טיקטוק ואחרות מספקות לנו פרצי מידע קצרים - כותרות, ציוצים, פוסטים, תמונות, קטעי וידאו שאמנם רבים מהם מיועדים לצרכי בידור אך חלקם הגדול בהחלט יכול לשמש אותנו ללמידה ופיתוח מקצועי. העולם הרשתי מאפשר לנו ללמוד הכל באופן שמתאים עבורנו ובמהירות הנדרשת, ולכן נראה שהמגמה לתהליכי למידה זריזים יותר רק תלך ותתפוס תאוצה.<br /></span> <br /><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">בהקשר זה חשוב גם להתייחס לביקורות שנשמעות על ננו למידה, כגון הסכנה להשטחת הלמידה, ואני יכולה להבין את החשש מהשינוי הגדול מהאופן בו הורגלנו ללמוד בוודאי כשמדובר בלמידה פורמלית או אקדמית. התשובה טמונה בעיניי כמו בכל דבר- בשילוב בין האופנים. <br /></span> <br /><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><b>מספר יתרונות מרכזיים לננו למידה:</b></span><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: inherit;"><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">התאמה לצרכים המשתנים של הלומדים ושל הארגון- </span><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">בשל טווח הפיתוח קצר פיתוח ננו מאפשר אג'יליות ותגובה מהירה להתפתחויות חדשות ומגמות משתנות. זהו אמצעי יעיל לספק ללומדים תוכן או מיומנויות חדשות בזריזות ההולמת את קצב ההתרחשויות. על ידי ניתוח דאטה תכוף של צרכי הלומדים ניתן לתת מענה בדמות יחידת ננו או ננו קורס חדשים בתוך שעות או ימים, כלומר תוך זמן קצר הארגון עובר ממצב ראקטיבי למצב פרואקטיבי ומספק לעובדים תהליכי למידה סופר רלוונטיים. </span></span></li></ul><ul style="text-align: right;"><li><b>פרסונליזציה</b>- <span style="background-color: transparent; font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">מכיוון שהלמידה מורכבת מיחידות קטנות ואדפטיביות ניתן ליצור בקלות "חליפה מותאמת" לכל אחד מהלומדים. לעומת ההכשרות הכלליות, בננו למידה מתמקדים בבעיות/מיומנויות/רעיונות ספציפיים שמותאמים לכל לומד על פי יכולותיו והידע הקודם שצבר. לומדים שאינם מתמצאים דיו בתחום או בנושא הלמידה יכולים להרגיש נוח יותר בסביבה שמנגישה עבורם את התוכן והפרקטיקה באופן ממוקד וקצר ומפשטת את תהליך הלמידה. ובכיוון ההפוך- לומדים מנוסים שמגיעים עם ידע או מומחיות גדולה יותר בתחום יכולים לנווט בקלות בתוך מגוון אפשרויות הלמידה ולזהות את התכנים המדוייקים לצרכיהם המיידים. בנוסף, הלומדים יכולים ללמוד בכל רגע פנוי ומכל מכשיר קצה ולהתקדם בפיתוח המקצועי שלהם. באופן זה ניתן בקלות לסגור פערי ידע ויישום ולהצמיח מומחיות. </span></li></ul><ul style="text-align: right;"><li><b>מעורבות לומדים גבוהה</b>-<span style="background-color: transparent; font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"> </span><span style="background-color: transparent; font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">מכיוון שננו למידה משתלבת בשגרת העבודה ודורשת מהלומדים לפנות מעט זמן הלומדים נהנים מהתהליך ומתחייבים אליו ביתר קלות. גם ההכוונה ליישום והמיקוד בשיפור או רכישת מיומנויות שניתן ליישם "מחר בבוקר" מגבירים את המוטיבציה של הלומדים. </span></li></ul><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">חברות שעוסקות בפיתוח למידה אונליין או בלמידה ארגונית זיהו את הפוטנציאל העצום של ננו למידה ומובילות בשנים האחרונות את המגמה. הן מפתחות תכנים ופלטפורמות טכנולוגיות שתומכות בכך (ראו מספר דוגמאות של חברות ומיזמים בתמונה המצורפת). בנוסף, קיים מגוון גדול של ננו יחידות וקורסים שפותחו על ידי מוסדות אקדמיים מובילים.</span><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"> </span></span></div><div style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><span style="background-color: transparent; color: #202122; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">הצעד המתבקש הבא הוא </span><span style="background-color: transparent; color: #202122; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">הכניסה לעידן הננו-למידה גם בחינוך (K-12) ובפיתוח מקצועי של מורים.</span></span></div><div style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="color: #202122;"><br /></span></div><div style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="color: #202122; font-family: inherit;"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiFvXZezE-Xptd_xq45b3XRcPlx0cKQnaSd8jyEc3yeztVCmFeGrAzClAKDeJ9Sl-f9QCV8pGpL_EIvwfLWrj1rEpg85Od6Ovcbm0t67Lyrhtx8XwtrxC-ZPHA7qFdavMMtGLeJDc1ReUL4/s1500/nano.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="843" data-original-width="1500" height="360" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiFvXZezE-Xptd_xq45b3XRcPlx0cKQnaSd8jyEc3yeztVCmFeGrAzClAKDeJ9Sl-f9QCV8pGpL_EIvwfLWrj1rEpg85Od6Ovcbm0t67Lyrhtx8XwtrxC-ZPHA7qFdavMMtGLeJDc1ReUL4/w640-h360/nano.png" width="640" /></a></div><br /></span></div><div style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="color: #202122; font-family: inherit;"><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">מוזמנים לעיין במגוון דוגמאות של יחידות ננו למידה:<b><br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: inherit;"><a href="https://www.smartbuilder.com/examples/computerportsSB4/index.php" style="text-decoration-line: none;"><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; text-decoration-line: underline; text-decoration-skip-ink: none; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">https://www.smartbuilder.com/examples/computerportsSB4/index.php</span></a></span></li><li><span style="font-family: inherit;"><a href="https://www.smartbuilder.com/examples/Customer-Service-Video/index.php" style="text-decoration-line: none;"><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; text-decoration-line: underline; text-decoration-skip-ink: none; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">https://www.smartbuilder.com/examples/Customer-Service-Video/index.php</span></a></span></li><li><span style="font-family: inherit;"><a href="https://cdn4.ispringsolutions.com/demos/ispring-suite/the-basic-rules-of-merchandising-3/index.html?embed=1" style="text-decoration-line: none;"><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; text-decoration-line: underline; text-decoration-skip-ink: none; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">https://cdn4.ispringsolutions.com/demos/ispring-suite/the-basic-rules-of-merchandising-3/index.html?embed=1</span></a></span></li><li><span style="font-family: inherit;"><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"> </span><span style="background-color: transparent; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; text-decoration-line: underline; text-decoration-skip-ink: none; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><a href="https://www.elucidat.com/showcase/" style="text-decoration-line: none;">https://www.elucidat.com/showcase/</a></span></span></li></ul></b></span> </span></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-85752741913836024152020-11-20T03:05:00.014-08:002020-11-21T11:41:41.443-08:00הסוד להישרדות בעידן הידע - Metaliteracy!<span style="font-family: inherit;">המילה "<b>אוריינות</b>" מתארת בדרך כלל את יכולת הקריאה והכתיבה שלנו, אבל האופן שבו אנחנו צורכים ויוצרים תוכן היום הוא הרבה יותר מורכב מקריאה וכתיבה. הכניסה של הטכנולוגיה והרשת לחיינו השפיעה בצורה דרמטית על הדרך שבה כולנו מתקשרים, יוצרים, משתפים ומשתמשים במידע, והובילה לשיח על אוריינויות נוספות מלבד קריאה וכתיבה, כגון: </span>אוריינות מידע, אוריינות דיגיטלית, אוריינות חזותית, אוריינות מדיה, אוריינות סייבר, אוריינות נתונים ועוד. <div><br /></div><div>עד הופעת המושג <b>מטא-אוריינות/Metaliteracy </b>הגישה הרווחת הייתה להסתכל על מגוון האוריינויות כנפרדות זו מזו. ככל שהדרך שבה ידע נוצר משתנה ומתפתחת כך גם מתחדדת ההבנה שהאוריינויות השונות מתפתחות גם הן ואף מתחברות זו לזו. <span style="font-family: inherit;"><b>מטא-אוריינות </b></span><span style="font-family: inherit;"><b>כוללת בתוכה את כל האוריינויות ההכרחיות על מנת להתנהל בעידן הזה מתוך ההבנה שבעולם שמתאפיין בפיצוץ של ידע, שיתופיות וטכנולוגיות מתקדמות כל אוריינות בפני עצמה כבר אינה מספיקה. </b>מטא-אוריינות היא גישה מטא-קוגניטיבית מאוחדת ומקיפה, שתומכת ברפלקציה כפרקטיקה חיונית כדי להתפתח. במלים פשוטות, מטא-אוריינות זו היכולת לצרוך, ליצור ולשתף ידע במגוון ערוצים ולבחון באופן ביקורתי ומתמשך את המיומנויות האישיות שלנו שמתקשרות ליכולת הזו.</span><span style="font-family: inherit;"> </span><div><br /></div><div>ריבוי הסביבות הדיגיטליות והדינמיות שלהן מחייבת הבנה עמוקה של האופן בו פועלת הרשת לצד רכישת יכולות קריטיות של חשיבה ביקורתית על המידע שאנחנו צורכים, יוצרים ומשתפים בכל המדיומים (תוכן מילולי, מודפס או דיגיטלי). רק מי שמבין את שפת הרשת, את המהלכים והכוחות המצויים בה- יהיה מסוגל לנטר מידע, להעריך אותו ולעבד אותו. <div><div><div><span style="font-family: inherit;"><br />מטא-אוריינות נשענת על אוריינות מרכזית- אוריינות מידע, שנמצאת איתנו כבר משנות ה-80. <b>אוריינות מידע היא האופן שבו הלומדים מאתרים מידע, מעריכים אותו, מארגנים אותו ומעבדים אותו. </b>העניין הוא שהמיומנויות האלו לא מתייחסות לסביבה הדיגיטלית בה אנו מתנהלים ולמגוון המדיומים שמציפים אותנו. בנוסף, אין כאן התייחסות לנזילות המידע ולמימד השיתופי שמאפשר לכל מחפש מידע להפוך לתורם מידע בכל עת. </span></div><div><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div><span style="font-family: inherit;">לוואקום הזה נכנסת אוריינות ניו מדיה, שמדברת על התפיסה של צריכת ויצירת מידע באופן שיתופי בסביבות דיגיטליות. <b>אוריינות ניו-מדיה היא היכולת לזהות סוגים שונים של מדיה ולהבין את המסרים שמועברים באמצעותם, ובמקביל גם לדעת ליצור תוכן במדיומים השונים ולשתף אותו.</b> </span><span style="font-family: inherit;">התפתחות המדיה מטשטשת את ההבדל בין תקשורת אישית לתקשורת המונית, ובין תקשורת ציבורית לפרטית. </span>חינוך לאוריינות ניו מדיה מקדם את המודעות לנקיטת עמדה פעילה כלפי צריכת מדיה ולאופן שבו הפרט יכול להשפיע על המידע הציבורי. <span style="font-family: inherit;">ככל שאנו נחשפים יותר ויותר לצורות תקשורת חדשות שיש בהן חוקים חדשים ופרדיגמה חדשה בנוגע לאופן שבו המידע זורם- כך גוברת החשיבות והאחריות לספק לתלמידים מיומנויות שיסייעו להם לנווט בהצלחה בין כל אלו.</span></div><div><span style="font-family: inherit;"><br />לרשת ולמדיה החדשה יש יכולות בלתי נתפסות של חיבור בין אנשים ויצירת ידע קולקטיבי. אנשים יכולים לתקשר עם המעגל הקרוב ביותר של חברים, קולגות וקרובי משפחה ובמקביל לבנות קהילות עם זרים ולטשטש גבולות. אבל לכל זה מתווסף גם צד אפל שיש לקחת בחשבון. מלבד הסכנות המסורתיות כמו בריונות, הונאה, פדופיליה וכו' המדיה החדשה מאפשרת התפשטות קלה של מידע מוטה או מזויף.<b> </b></span><span style="font-family: inherit;"><b>לעידן שבו אנו חיים קוראים גם "פוסט אמת", כלומר המושג "אמת" משתנה ומקבל צורה חדשה לחלוטין, ומתחדדת ההבנה שה"אמת" היא בעצם נרטיבים שונים ובחירה סלקטיבית במה מהם להאמין. </b>זה עידן שבו פייק ניוז, דיפ פייק ועובדות אלטרנטיביות משבשים את היכולת שלנו להבין את המציאות ולקבל החלטות מבוססות מידע. ככל שהטכנולוגיה תתקדם ומהפכת ה-AI תגיע כך האתגר יילך ויגדל, והתתמודדות תהיה קשה יותר. </span><span style="font-family: inherit;">אנחנו פוגשים יותר ויותר חשבונות פיקטיביים, בוטים ואלגוריתמים מתוחכמים שהמטרה שלהם היא ליצור תפיסות כוזבות לגבי דעת הקהל ולהשפיע על הציבור. כל אלו יחד עם הטכנולוגיה המתקדמת והאפשרות לעשות אינספור מניפולציות על טקסטים, תמונות אודיו וווידאו בקלות דורשים מהמשתמשים להיות מודעים וערניים כדי לא ליפול בפח. </span></div><div><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div><span style="font-family: inherit;"><b>הרשתות החברתיות יחד עם מנועי החיפוש הופכים למקור המידע המרכזי ביותר שלנו, ולכן כל כך חשוב ללמד את הציבור איך מומלץ להתנהל בעולם של מידע מתפרץ וכאוטי. </b>בהקשר זה מערכות החינוך בעולם מתחילות לנקוט צעדים ולפתח תוכניות שיסייעו לתלמידים לרכוש את הכלים הדרושים כדי להפוך למשתמשי מדיה חברתית נבונים ולהימנע מהטעיות. היום זה חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים בארצות הברית ובחלק ממדינות האיחוד האירופי. מספר גדל והולך של מורים מעוניינים ללמד את תלמידים לשרוד בעולם הזה, ומלמדים את התלמידים להיות מודעים לבעיות הקיימות ולפתח מיומנויות שיאפשרו להם להימנע מהן. התלמידים צריכים לדעת מי מפרסם את המידע, כיצד לשפוט אם המידע אמין או לא, את סוגי המדיומים הקיימים והמבנה והחוקיות שלהם ובמקביל גם לקחת אחריות על התוכן שהם עצמם מפרסמים. </span></div><div><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjOlORbZWxdmyyKlDkijk9VQWjjJHNzwXQ9F1yq12nCyEtzxOSkBPMuDbcdTb0pDOS6g3wEfM7Xwc9yfk27hYb6cUPfKB4vaVxoxzRt7b2nfMwgYR7nAn8b5KY3GYaBKoLMDIopHnjXjya7/s1096/Screenshot_20201121-214032_WhatsApp.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1096" data-original-width="1078" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjOlORbZWxdmyyKlDkijk9VQWjjJHNzwXQ9F1yq12nCyEtzxOSkBPMuDbcdTb0pDOS6g3wEfM7Xwc9yfk27hYb6cUPfKB4vaVxoxzRt7b2nfMwgYR7nAn8b5KY3GYaBKoLMDIopHnjXjya7/w394-h400/Screenshot_20201121-214032_WhatsApp.jpg" width="394" /></a></div></div><div><span style="font-family: inherit;"><br /><b>מטא-אוריינות מרחיבה את הטווח של אוריינות המידע והניו-מדיה ומאתגרת אותנו לחשוב על האופן שבו אנחנו צורכים ויוצרים מידע. </b>המושג לא מתייחס למידע כאל מצרך אלא מתמקד באופן שבו הידע נוצר, ובמגוון האוריינויות הנדרשות לנו כדי לצרוך וליצור ידע. יש כאן גישה מטה-קוגניטיבית שמאפשרת להתבונן מעבר לשכבת המיומנויות הראשוניות שנדרשות כדי להתמודד עם מידע ומעודדת את הלומדים להעמיק בחקר ובהערכה מתמשכת של הלמידה שלהם (זה גם מתחבר מאוד לגישה שנקראת "self-regulation learning"). </span></div><div><span style="font-family: inherit;"><b><br /></b></span></div><div><span style="font-family: inherit;"><b>מטא-אוריינות זו ההכרה בכך שאנחנו צריכים לרכוש מגוון מיומנויות שמתפתחות ומשתנות באופן תדיר, ולכן גם עלינו להיות במצב רפלקטיבי מתמשך על האופן שבו אנחנו שולטים במיומנויות האלו. </b></span><span style="font-family: inherit;">אם נסתכל על מטא-אוריינות כמסגרת פדגוגית נבין שיש כאן דגש על אופן הלמידה במובן הרחב שלו: כיצד אנו לומדים, מה אנו מבינים, כיצד אנו מתרגמים את הלמידה שלנו לפעולה אקטיבית וכיצד אנו מבצעים רפלקציה על הלמידה שלנו באופן מתמשך. </span></div><div><span style="font-family: inherit;">אני מאמינה שמטא-אוריינות צריכה להכנס לכל תכניות הלימודים באופן גורף, ללא קשר לדיסציפלינה הנלמדת. הנחת היסוד היא שהאוריינויות השונות על שלל המיומנויות הכלולות בתוכן צריכות להשתלב בכל פעילות למידה כמעט. מדובר במיומנויות בסיסיות וחיוניות להתנהלות שלנו בעולם, והמחוייבות של מערכות החינוך היא להכין את הלומדים הצעירים להתנהל בעולם הזה באופן אפקטיבי. במקביל- אנשי חינוך זקוקים להתפתחות מקצועית מתמשכת בתחום זה כדי להבין בעצמם את התפיסות והמיומנויות הנדרשות כמודלינג לתלמידיהם. רק לאחר שיבינו לעומק את הסוגיות המרכזיות הם יוכלו גם ללמד באופן שיסייע לתלמידים להתמודד עם אותן סוגיות.</span></div></div><div><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEidpw6O8lEiMTdefjgoJkaVVqSsSxXsoP9FpBbjV4s27WZ5J_yVvvAPHSkf8hL7BYp1PzmsUDVKIXVBFmXN-ZJbpOIVT5sQV_AN1wxG-2aWlhXB9MVtlIYjXwycL8xx0IcLJ62e7Yz3OB42/s2048/lysander-yuen-wk833OrQLJE-unsplash.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1365" data-original-width="2048" height="267" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEidpw6O8lEiMTdefjgoJkaVVqSsSxXsoP9FpBbjV4s27WZ5J_yVvvAPHSkf8hL7BYp1PzmsUDVKIXVBFmXN-ZJbpOIVT5sQV_AN1wxG-2aWlhXB9MVtlIYjXwycL8xx0IcLJ62e7Yz3OB42/w400-h267/lysander-yuen-wk833OrQLJE-unsplash.jpg" width="400" /></a></div><br /><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div><br /></div></div></div></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com4tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-82387897954399042612020-10-08T10:40:00.019-07:002020-10-08T23:25:30.877-07:00סליחה, איך מגיעים לאזור הלמידה?<p><span style="font-family: inherit;"><span style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline;">"</span><span face="Assistant, sans-serif" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">מודל אזור הלמידה" פרץ לעולמנו בשנת 2000 עלי ידי איש החינוך הגרמני Tom Senninger, אבל הוא מתבסס על עקרונות מהתיאורייה הוותיקה של לב ויגוצקי "אזור ההתפתחות הקרובה" (Zone of Proximal Development) שתיאר את סביבת הלמידה המושלמת שבה אנשים יכולים ללמוד דברים חדשים במהירות ובקלות. על פי התיאוריה של ויגוצקי אנשים יכולים לחקות רק התנהגויות המצויות בטווח מסוים שתואם את רמת ההתפתחות שלהם. הטווח הזה משתרע בין שתי רמות התפתחות: רמת התפתחות עכשווית/אקטואלית ורמת התפתחות עתידית/פוטנציאלית. </span><span face="Assistant, sans-serif" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">עוד נקודה מרכזית בתיאוריה של ויגוצקי היא החשיבות של "אחרים משמעותיים" בתהליכי הלמידה וההתפתחות. אזור ההתפתחות הקרובה יכול להיווצר רק בנוכחותו של אדם אחר שמספק את ההכוונה והעזרה בביצוע המשימה החדשה או הלמידה החדשה. </span></span></p><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">מודל איזור הלמידה מציע להסתכל על 3 מעגלים: </span></p><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">איזור הנוחות, איזור הלמידה ואיזור הפאניקה. מעין לוח מטרה שדווקא לא כדאי לכוון למרכזו… </span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"></p><div style="text-align: right;"><span style="color: black; font-family: inherit;"><a href="https://www.betteratenglish.com/first-lesson-italki" target="_blank"><img border="0" data-original-height="1024" data-original-width="1024" height="400" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhsogz7s_YQhiQHH16S2c34GA3oLnUM_3eNDtq9-O0aR7hpawQmhwkNSxtJSVPwBPk-9JEkRZdG3s-vGdAmW-wwFjc_o4XLM3hXKB6jEfXzoE3owTS4Q-DSwEs_H1X5VcSvphr_8lUQs89d/w400-h400/learning_zones_1-1024x1024.jpg" width="400" /></a></span></div><p></p><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><br /></span></p><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span face="Assistant, sans-serif" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><span style="-webkit-text-stroke-width: 0px; color: black; font-family: inherit; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: 400; letter-spacing: normal; orphans: 2; text-align: center; text-decoration-color: initial; text-decoration-style: initial; text-indent: 0px; text-transform: none; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap; widows: 2; word-spacing: 0px;"></span></span></p><div style="-webkit-text-stroke-width: 0px; font-style: normal; font-variant-caps: normal; font-variant-ligatures: normal; font-weight: 400; letter-spacing: normal; orphans: 2; text-align: right; text-decoration-color: initial; text-decoration-style: initial; text-indent: 0px; text-transform: none; white-space: normal; widows: 2; word-spacing: 0px;"><span style="font-family: inherit;"><span face="Assistant, sans-serif" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">אזור הנוחות-</span><span face="Assistant, sans-serif" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"> כפי שהשם מרמז, זה האזור הבטוח שבו אנחנו מרגישים בנוח, הרעיונות מוכרים לנו, אנחנו עושים דברים שאנחנו רגילים לעשות כדרך קבע, ללא סיכון או תחושה של חוסר ביטחון. האזור הבטוח חשוב מכיוון שהוא נותן לנו מקום לחזור ולהרהר בהבנתנו הנוכחית, אבל פוטנציאל הצמיחה שלנו מוגבל באזור הזה מכיוון שאיננו מאותגרים. למידה וצמיחה אישית אינם מתקיימים אם אנו נשארים אך ורק באזורי הנוחות שלנו. אזור הנוחות מאופיין ברמות חרדה נמוכות. אמנם חרדה היא לא מצרך מבוקש במיוחד, אבל חשוב לדעת שמידה מסוימת של חרדה מועילה לשיפור הביצועים שלנו וגורמת לנו לחוות רגשות שאנחנו לא רגילים לחוות. "חוק Yerkes-Dodson” מתייחס לכך שהביצועים שלנו משתפרים כשרמות החרדה שלנו עולות מעט, אך מתחילים לרדת כשאנחנו חווים יותר מדי חרדה. כלומר, יש איזושהי רמת חרדה אופטימלית שבה הביצועים שלנו הם במקסימום. אחת הסיבות העיקריות לכך שרמות החרדה עולות כשאנחנו יוצאים מאיזור הנוחות היא חוסר הוודאות שכרוך באירוע, מה שבתקופות של חוסר ודאות מרובה כמו זו שאנו חווים כעת עם הקורונה יכול להרתיע ולהשאיר אותנו מקובעים לאזור הנוחות. הפחד מקונן בנו, החשש ממה יקרה ומה יגידו, המון תירוצים ובטחון עצמי נמוך. כל אלו יכולים להשאיר אותנו באזור הנוח וחבל.</span></span></div><div style="-webkit-text-stroke-width: 0px; font-style: normal; font-variant-caps: normal; font-variant-ligatures: normal; font-weight: 400; letter-spacing: normal; orphans: 2; text-align: right; text-decoration-color: initial; text-decoration-style: initial; text-indent: 0px; text-transform: none; white-space: normal; widows: 2; word-spacing: 0px;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><br /></span></div><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><span face="Assistant, sans-serif" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">אזור הלמידה- </span><span face="Assistant, sans-serif" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">באזור זה אנחנו יוצאים מחוץ לאזור הנוחות שלנו ומגלים ביטחון להתמודד עם בעיות ואתגרים חדשים. באזור הלמידה אנחנו יכולים לצבור מיומנויות שיאפשרו לנו להרחיב את אזור הנוחות ולהתחיל להשיג דברים שלא חשבנו שאפשריים. זה מקום שבו מה שנרצה להשיג לא נמצא בידינו אבל הוא בהחלט נמצא בהישג יד, ובעזרת מתיחה קלה נוכל להגיע לשם. רק באזור הלמידה נוכל לגלות תגליות חדשות ולהרחיב לאט לאט את האזור הבטוח שלנו. הכניסה לאזור הלמידה היא חוויה, אבל חוויה גבולית. אנחנו בוחנים את קצה היכולות והגבולות שלנו, אבל לא יותר מדי. המטרה של מנהלי למידה או המנחים לשאול את הלומדים שנמצאים באיזור הלמידה את השאלות הנכונות, לעזור להם להגדיר יעדים חדשים, לאמץ הרגלים של מתיחת גבולות אבל גם לעזור להם לזהות מתי לא כדאי להמשיך עוד לשלב שבו הלמידה הופכת לקשה ונחסמת על ידי תחושת פחד ותסכול.</span></span></p><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><span face="Assistant, sans-serif" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">אזור הפאניקה- </span><span face="Assistant, sans-serif" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">זה האזור שממנו תרצו להימנע. באיזור הזה אנחנו עלולים להרגיש חסרי אונים, תקועים או חרדים מאוד. תחושת פאניקה מעכבת אותנו מלפתח מיומנויות ויכולות חדשות, מכיוון שהאנרגיה שלנו מנוצלת לניהול החרדה ולשליטה בתחושות חוסר האונים עד שלא נותר מקום ללמידה. </span></span></p><div style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">חשוב לציין כי שלושת האזורים הללו נבדלים בין אנשים ובין מצבים- לכולנו יש אזור נוחות ייחודי, אזור למידה ואזור פאניקה ייחודיים משלנו. אצל חלקנו המעגל של אזור הנוחות רחב יותר ואצל חלק ההיפך. אצל חלק מעגל הפאניקה רחב יותר ומעגל אחר צר יותר. זה גם משתנה בכל סיטואציה ותחום בחיים אליו אנחנו מתייחסים בהקשר זה. פירוש הדבר שלעולם אסור לנו לדחוף מישהו בכח לאזור הלמידה. כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להזמין אותם לעזוב את אזור הנוחות שלהם, לחזק את החלטתם ולתמוך בהם באזור הלמידה כדי שלא ייכנסו לאזור הפניקה שלהם.</span></p><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">אם ניקח לדוגמה את האוריינות הדיגיטלית שחלק מהאנשים נאלצו לפתח בן לילה עם הגעת הקורונה אפשר להתייחס לשלושת האזורים כך:</span></p><ul style="margin-bottom: 0px; margin-top: 0px;"><li dir="rtl" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; list-style-type: disc; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><p dir="rtl" role="presentation" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">אזור הנוחות - פרקטיקות וכלים דיגיטליים שאנחנו מכירים ונוח לנו להמשיך להפעיל </span></p></li><li dir="rtl" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; list-style-type: disc; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><p dir="rtl" role="presentation" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">אזור הלמידה - פרקטיקות וכלים דיגיטליים שיש לנו איזשהו ניסיון או היכרות איתם, אבל אנחנו צריכים לרכוש בטחון ומיומנויות כדי להפעיל אותם.</span></p></li><li dir="rtl" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; list-style-type: disc; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><p dir="rtl" role="presentation" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">אזור הפאניקה - פרקטיקות וכלים דיגיטליים שאנחנו לא מכירים או לא נוח לנו להפעיל.</span></p></li></ul><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">אם נבקש מ-10 אנשים לציין מספר פרקטיקות וכלים בכל אחד משלושת האזורים נקבל מנעד רחב ונבין שמה שעבור אחד ממוקם באזור הבטוח אצל אחר יכול להיות ממוקם באזור הפאניקה. אם ניקח מישהו שציין באזור הנוחות שלו שהוא לא נוהג להשתמש בכלים דיגיטליים ונדחף אותו ללמוד תוכנה מסויימת שאולי נראית לנו פשוטה אבל עבורו היא סופר מורכבת- הוא ייכנס לאזור הפאניקה. ולהיפך, אם מישהו ציין באזור הנוחות כלים דיגיטליים מתקדמים ונדחף אותו ללמוד כלי או פרקטיקה שלא מספיק יאתגרו אותו נגרום לו לתסכול. </span></p><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; font-weight: 700; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">איך לקדם תהליך שמניע לאזור הלמידה?</span></p><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">לא משנה אם מדובר בתלמידים בבית הספר בו אתם מלמדים, סטודנטים שלכם, עובדים בארגון בו אתם אחראים על תהליכי הלמידה, לקוחות שלכם או אפילו הילדים הפרטיים שלכם- הרעיונות הבאים יכולים לסייע לכם להיות אותו "אחר משמעותי" של ויגוצקי עבור הלומדים שלכם, ובעיקר לאפשר להם לרצות לזוז מאזור הנוחות. </span></p><ol style="margin-bottom: 0px; margin-top: 0px;"><li dir="rtl" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; list-style-type: decimal; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><p dir="rtl" role="presentation" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><b>הכירו את הלומדים שלכם-</b> עודדו אותם לבחון את עצמם אל מול העשייה הנוכחית שלהם, להבין את רמת ההתפתחות העכשיות/האקטואלית שלהם. אתגרו אותם לחשוב אלו פרקטיקות/מיומנויות/תחומי ידע נמצאים באזור הנוחות שלהם, ובמה מהדברים ירצו להתמקד כדי ללמוד ולהתפתח יותר. הכינו עבורם או איתם רשימה של מיומנויות או מושגים בתחום או בתפקיד בו הם עוסקים ובקשו מהם למיין את הרשימה לאזור הנוחות, אזור הלמידה ואזור הפאניקה. כך הם יוכחו לראות באפן מוחשי היכן הם ממוקמים. השקיעו זמן בהיכרות עם תחומי ההתפתחות שלהם, המטרות והרצונות שלהם לטווח הקצר והארוך, הכירו את החוזקות שלהם ונסו להבין מה מניע אותם. זה דורש סט של שאלות טובות ובעיקר יכולת הקשבה והכלה. ככל שתדעו יותר כך תוכל להוביל אותם ולסייע להם בצורה יעילה יותר.</span></p></li><li dir="rtl" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; list-style-type: decimal; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><p dir="rtl" role="presentation" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><b>אפשרו מרחב מתיחה-</b> זמנו עבור הלומדים משימות מאתגרות, בעיות שדורשות פתרון, דיונים נוקבים, שיח ביקורתי, הרצאות השראה , קורסים חדשניים ועוד. התפקיד שלכם הוא לסייע להם לבנות את היכולות שיובילו אותם להתפתחות מקצועית ולמידה. זה תהליך שדורש אסטרטגייה שלוקחת בחשבון את ההתפתחות האישית ואת ההתפתחות הקבוצתית או הארגונית שלהם. </span></p></li><li dir="rtl" style="font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; list-style-type: decimal; vertical-align: baseline; white-space: pre;"><p dir="rtl" role="presentation" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><b>עודדו אותם לשתף ולתמוך בתהליך עבור אחרים- </b>עודדו את הלומדים לפזר הלאה את המתודות שרכשו וליצור רשתות של למידה ותמיכה בעמיתים שלהם. אפשרו לאנשים לזוז בתוך הארגון ולהתקדם או להשתנות בעקבות ההתפתחות המקצועית שלהם. אתרו צרכים במחלקות אחרות בהן אותו אדם יוכל לתרום ולסייע לאחרים לצאת מאזור הנוחות. התחדשות היא חלק מהסדר הטבעי, אל תחששו ממנה. עדיף שהסופר סטארים שלכם יזוזו בתוך הארגון ולא מחוצה לו… </span></p></li></ol><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: inherit; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">יש המוסיפים למודל מעגל של צמיחה או שגשוג. באזור הצמיחה אנחנו קובעים לעצמנו כל הזמן יעדים חדשים שאנחנו בטוחים שנשיג גם אם מדובר במתיחה רצינית של היכולות הקיימות שלנו, עוסקים במציאת ייעוד, הגשמת חלומות ויצירת אזור נוחות חדש. ההגעה למעגל הזה דורשת חוסן נפשי, כי מדובר במעגל שמותח את הגבולות, מתעלם מהפאניקה וממש משנה תודעה. קרול דווק מדברת על כך הרבה בהקשר של Growth Mindset. כדאי לכוון גם לשם, אבל כמובן לעשות רק מה שמתאים ונוח לאותו לומד. </span></p><p dir="rtl" style="text-align: right;">מודל אזור הלמידה מאפשר לנו להסתכל על תהליכי למידה בשני מימדים- מימד ספציפי שמתייחס לתפקיד או תחום מסויים ומימד כללי שמתייחס לאופן בו אנשים תופסים תהליכי למידה. בעידן הידע שלנו, שאני קוראת לו עידן הלמידה, אנחנו מוכרחים להתפתח כל הזמן על מנת להיות רלוונטיים. חשוב להיות כל הזמן במעגל הלמידה ולשמור על מתח מאוזן בין האזור הבטוח לאזור הלמידה. והכי חשוב- Don't panic...</p><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><br /></p><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: Arial; font-size: 14pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><br /></span></p><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: Arial; font-size: 14pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><br /></span></p><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: Arial; font-size: 14pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><br /></span></p><p dir="rtl" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;"><span style="font-family: Arial; font-size: 14pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">מקורות</span></p><p dir="ltr" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;">http://www.thempra.org.uk/social-pedagogy/key-concepts-in-social-pedagogy/the-learning-zone-model/</p><p dir="ltr" style="line-height: 1.38; margin-bottom: 16pt; margin-top: 0pt; text-align: right;">https://www.linkedin.com/pulse/know-grow-flow-leadership-richard-kuepper</p></div><br />שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-76864549237635373602020-10-04T02:35:00.024-07:002020-10-04T03:49:03.126-07:00תיבת בנדורה - על תיאוריית הלמידה החברתית וקהילות למידה ארגוניות<div><div data-block="true" data-editor="bjm1i" data-offset-key="1b875-0-0" style="text-align: start;"><div class="_1mf _1mk" data-offset-key="1b875-0-0" style="direction: rtl; position: relative;">הקורונה בהחלט דחפה את כולנו ללמידה חברתית או בשמה הטרנדי יותר- קהילות למידה. עם הופעת הנגיף בחיינו וההבנה שיש לו השלכות עצומות על האופן שבו אנחנו עובדים ומתקשרים- אנשים החלו לחפש מקורות איכותיים ללמידה מהירה ובעיקר לשמוע איך אחרים מתמודדים עם אתגרי השעה. קבוצות וקהילות רשת שעוסקות בפיתוח ארגוני ולמידה התפוצצו ממגוון של רעיונות, שיתופים ושיח אותנטי ודינמי על אתגרים ופתרונות והתגבשו שם תובנות נפלאות שיכולות להיות לעזר לארגונים רבים. אני עצמי הייתי שותפה לעשרות דיונים על ניהול מרחוק, טכנולוגיות מסייעות, דאגה לרווחת העובדים ועוד ועוד. שיתפתי מהידע והניסיון שלי ובמקביל למדתי המון מעמיתים. זכיתי לראות איך קשרים נרקמים ואיך אנשים מסייעים זה לזה לדעת מה הם לא יודעים וללמוד במהירות כישורים שלא חשבו בכלל שיזדקקו להם. אם כל הטוב הזה קורה ברשת- למה שלא יקרה בתוך הארגון בו אנחנו עובדים...? בואו לקרוא עוד. ננסה להבין את הבסיס התיאורטי של העניין, ולגבש המלצות לטיפוח למידה חברתית בארגונים.</div></div><div><div><br />תיאוריית הלמידה החברתית מזוהה בעיקר עם אלברט בנדורה, שהציג את התאוריה שלו כבר בשנות השבעים של המאה ה-20. לפי בנדורה תהליך הלמידה של האדם מושפע תחילה מסביבתו באופן בלתי נשלט המכונה תהליך החיברות. בתהליך זה הפרט רוכש את התנהגותו וערכיו על פי הנורמות בסביבה בה הוא חי. כאשר הפרט יוצר קשרים חברתיים הדדיים עם הסובבים אותו ומחקה אותם, הוא רוכש לעצמו ידע ומושגים חדשים. בנדורה האמין שהסביבה היא שמעצבת את התנהגות הפרט, אך בנוסף גם קיימת פעילות גומלין בין הפרט לסביבתו, כלומר לא רק הסביבה משפיעה על התנהגותו, אלא הפרט גם משפיע על סביבתו (בר-אל ונוימאיר, 2009). בנדורה קרא לזה "דטרמינזם הדדי", והתובנה הזו מתכתבת נהדר עם למידה ברשת וקהילות למידה. 3 העקרונות המרכזיים בתיאוריית הלמידה החברתית על קצה המזלג הם: למידה באמצעות צפייה (Observational Learning), כלומר היכולת של האדם ללמוד תוך התבוננות וחיקוי של מודלים משפיעים שמאפשרת לו ללמוד התנהגות חדשה ללא צורך בניסוי וטעייה. על ידי הצפייה הוא בעצם מתנסה באופן עקיף, מה שחוסך לו זמן וחוויות לא נעימות. העקרון השני הוא ויסות עצמי (Self-Regulation), כלומר התבוננות עצמית, שיפוט/הערכת התנהגות (ביחס לסטנדרטים עצמיים או בהשוואה לאחרים), ותגובה (תגמול או עונש). הוויסות העצמי מתפתח באמצעות הפנמת תגובות של אחרים, ולמידה ממודל אחר שמווסת את עצמו. העקרון השלישי הוא מסוגלות עצמית, כלומר האמונה של האדם ביכולתו לבצע משימה או אתגר שאיתם יצליח להתמודד ולהשיג את מטרותיו.<br /><br />בני אדם תמיד למדו אחד מהשני וצפו בהתנהגויות של האחרים על מנת לחקות אותם ולהבין כיצד מגיעים לתוצאות הנדרשות. כשאנשים נהגו לחיות בקהילות קטנות הם זכו ללמוד מהידע של זקני השבט ובמקביל גם לגבש ביחד הסכמות וידע חדש ורלוונטי לקהילה. אחת התצורות הקדומות ללמידה הוא השולייה, אדם (צעיר בדרך כלל) שרוכש מקצוע, מלאכה או מיומנות מסוימת בדרך של התלמדות אצל בעל מקצוע שהוא אומן מיומן. בעבר נרכשו מיומנויות רבות בדרך זו של הכשרה תוך כדי עבודה. בעידן הרשת הלמידה החברתית והיכולת לחקות וללמוד מאחרים היא סופר נגישה. אנשים יכולים היום לשתף בחוויות וללמוד מכל אחד מכל מכשיר ובכל רגע, והיתרון הגדול שהיום לא לומדים רק מאדם אחד כמו השולייה או מקהילה קטנה והומוגנית- אלא מאנשים רבים. מקהילה גלובלית שלמה. <br /><br />קהילות למידה מקצועיות מאפשרות יכולת התבוננות פנימית ושיפור מתמיד של פרקטיקות באמצעות חקר שיתופי בתוך מבני כוח שטוחים שמאפיינים קהילות. עובד בראשית דרכו בתפקידו בארגון יכול ללמוד ממומחים בעלי ידע וניסיון עשירים ולהיפך. המונח קהילה לומדת (Community of Learners) מתייחס לתיאור קבוצת אנשי מקצוע המתכנסים למען מטרה מסויימת אחת. Dougherty טוען שקהילות הלמידה המקצועיות מאופיינות בהחלפה מתמשכת של שיתוף ולמידה בקרב כל המשתתפים תוך כדי השפעה על הביצועים שלהם (Dougherty 2012), לכן קהילת למידה מקצועית היא יותר מרק קבוצה של אנשי מקצוע החותרים יחד למטרה אחת. בקהילה זו יש ציפיות גדולות יותר לשיתוף בידע. על פי Wenger קהילות למידה ופרקטיקה הן קבוצות של אנשים שחולקות דאגה או תשוקה למשהו שהם עושים ולומדות כיצד לעשות זאת טוב יותר תוך כדי אינטראקציה קבועה. קהילות למידה יכולות להעצים את שיתוף הידע ואת הפצת המומחיות של השותפים בקהילה במטרה לבנות תרבות למידה קולקטיבית, שבה הלומדים מכבדים ומעריכים את התרומה האישית של כל אחד מחברי הקהילה. הלומדים בקהילה לומדת הם שותפים לבניית הידע בקהילה ואחראים במידה רבה ללמידה שלהם (Brown, 1992). </div><div>מונח נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת בהקשר של קהילות למידה הוא קהילות בונות ידע Knowledge Building Communities, כשבבסיס הרעיון עומדת ההנחה שללומדים יש יכולת לבנות ידע חדש ולא רק ללמוד את מה שכבר ידוע. רעיון ה- KBC מגדיר את בניית הידע כמוצר קולקטיבי, כשלם הגדול מסך חלקיו כלומר הידע של היחידים בקהילה (Scardamalia & Bereiter, 2006).<br /><br />קהילות למידה מקצועיות מתבססות על שלושה עקרונות (DuFour et al. 2016):<br /><ol style="text-align: right;"><li>דגש על למידה ולא רק על חיבור בין אנשים</li><li>תרבות שיתופית ואחריות קולקטיבית</li><li>אוריינטציה לתוצאות</li></ol>המאפיין החשוב ביותר בקהילה הוא הלמידה מעמיתים. ללא שיתוף הפעולה בקהילה הצמיחה שלנו מוגבלת לפרספקטיבות שלנו בלבד. למידה מאחרים היא תנאי לצמיחה מקצועית (Robert John Meehan 2015), וקהילות למידה מקצועיות יעילות מגלמות שיתופי פעולה עם עמיתים תוך בחינה מתמדת של ביצועי התלמידים בשטח (Smith, Frey, Pumpian, and Fisher 2017). כאן נכנס גם המימד של תרבות שיתופית ואחריות קולקטיבית- לכל חבר בקהילה יש תפקיד, וכל חבר אחראי באופן הדדי לשמירה על מיקוד הקהילה ולשיתוף הפעולה בין העמיתים. יחד עם זאת יש רמות שונות של למידה חברתית ברשת, וחשוב לציין שלא רק אלו שמשתתפים באופן אקטיבי בכל דיון בקהילה לומדים ממנה. Hill מדבר על ה-Lurkers הידועים בלמידה מרחוק, משתתפים שנמצאים בקהילה אך בעיקר צופים מהצד ולומדים באופן פאסיבי מהתכנים והדיונים שעולים.</div><div><br /><b>איך מפתחים אסטרטגיה מוצלחת של למידה חברתית בארגון שלנו?</b><br /><br />בכל תכנית למידה כדאי לתת את הדעת על חיבור ל-3 העקרונות של תיאוריית הלמידה החברתית (למידה באמצעות צפייה וחיקוי, ויסות עצמי ומסוגלות עצמית) ולטפח אותם. הנה מספר רעיונות:<br /><ul style="text-align: right;"><li><b>אירועי למידה חברתיים</b> - אף על פי שהדרכות, סדנאות והרצאות ממלאות תפקיד חשוב בלמידה ארגונית- בסופו של דבר העובדים הם אלו שאחראים על החלק ה"חברתי" בלמידה חברתית... טקטיקות מוצלחות לקידום היכולת הזו כוללות אירועי למידה פנים ארגוניים שמאפשרים לעובדים לקחת חלק פעיל ומשמעותי כמו גיבוש פורומים שבהם דנים על נושאים ספציפיים, למידה משותפת של קורסים אונליין, הקאתונים, סדנאות Design Thinking ועוד. גם פגישות צוות שוטפות שהאחריות עליהן היא על העובדים ולא על ההנהלה מעודדות את שיתוף הפעולה. בעצם הסיפור פה הוא טיפוח תרבות של תקשורת ושיתופיות שתומכת בלמידה ארגונית. השאיפה היא שכל אחד מהעובדים ירגיש בנוח לשתף את הקבוצות אליהן הוא משתייך ברעיונות ובדעות כדי להרחיב את בסיס הידע הקולקטיבי וכמובן כדי להתמודד כקבוצה עם אתגרים ופערים.</li><li><b>אפקט השולייה</b> - חשוב לטפח את עקרון החיקוי באמצעות הדגמות, מנטורינג, למידה מבוססת כישורים וחיבור בין עובדים שיכולים להשפיע על עובדים אחרים. עובדים שזוכים לקחת חלק בתרחישים אמיתיים מקבלים דוגמה מוחשית לאופן שבו הדברים נעשים וכך יכולים להמנע מטעויות נפוצות ולחקות את הפעולות האלה בהמשך מכיוון שהם יודעים שזה מוביל לתוצאות חיוביות. </li><li><b>גיבוש תוכנית תמריצים</b> - אחד מעקרונות המפתח בתאוריה של בנדורה הוא מוטיבציה. יש עובדים שצריכים דחיפה קטנה כדי להשתתף בתהליך של למידה חברתית ולכן שימוש באלמנטים של משחוק כמו תגים, נקודות ו-Leaderboards יכולים לסייע בהגברת המוטיבציה. כמובן שיש גבול עדין שצריך לשמור עליו כדי שהתחרות לא תגרום ליחסים עכורים בתוך הארגון...</li><li><b>ניהול הקהילה</b> - קהילות יכולות לעבוד נפלא גם ללא "הנהגה" ברורה, אבל תמיד כדאי שיהיה גורם שמוביל את התהליך לפחות בראשיתו והוא זה שישאל באופן תמידי את השאלות הבאות שמטרתן להבטיח שהלמידה בקהילה מתבצעת באופן יעיל (DuFour et al, 2016):</li></ul><ul style="text-align: right;"><ul><li>מה אנו רוצים שהלומדים ידעו ויהיו מסוגלים לעשות בקהילה?</li><li>כיצד נדע אם כל אחד מהמשתתפים לומד בקהילה?</li><li>כיצד נגיב כשנבין שישנם לומדים שלא מצליחים ללמוד בקהילה?</li><li>כיצד נרחיב את ההזדמנויות עבור לומדים שהפגינו בקיאות רבה מעמיתיהם בקהילה? </li></ul></ul><div><br /></div><div>זה אולי נשמע פשוט וטבעי שעובדים בעלי מטרות משותפות שנמצאים בארגון ספציפי ירצו לשתף בידע ורעיונות על מנת לקדם את המטרות וללמוד זה מזה, אבל חשוב להבין שמדובר בשינוי מהותי בתרבות הלמידה בארגון. מדובר במעבר מתרבות למידה והתפתחות מקצועית אישית לתרבות למידה קולקטיבית שבה יש אחריות גדולה על תהליך הלמידה לכל אחד מהפרטים בקבוצה והם אלו שאחראים במידה רבה על הבניית הידע השיתופי. לכן, ההמלצה שלי היא להתחיל בקטן- נסו לזהות יחידות ספציפיות שבשלות לתהליך כזה, אתרו עובדים ומנהלים שיכולים לתמוך ברעיון, להעלות מודעות, ליצור באז ולהיעזר בהם כדי לקדם את הרעיון באופן אורגני. </div></div></div></div><div><br /></div><div><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjddM2yVUFlG7Dtxa1jJ5CubMosh0j4lYkD84vLu5KkqKS3jlK_k3Sw_bTqyhNX5QCajnb3_MVBqKhtjd_zwcZEgXF3uuRjlm66esmFsI0_6itCQRLVRmkn9ckU-xtGWvxVQPqV_NZYQWLI/s1920/grandmother-1822560_1920.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1237" data-original-width="1920" height="258" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjddM2yVUFlG7Dtxa1jJ5CubMosh0j4lYkD84vLu5KkqKS3jlK_k3Sw_bTqyhNX5QCajnb3_MVBqKhtjd_zwcZEgXF3uuRjlm66esmFsI0_6itCQRLVRmkn9ckU-xtGWvxVQPqV_NZYQWLI/w400-h258/grandmother-1822560_1920.jpg" width="400" /></a></div><br /><div><br /></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-34708040028704766552020-09-26T11:55:00.025-07:002020-10-07T21:37:44.830-07:00ניתוח רשתות ארגוניות - ONA<div class="separator">ניתוח רשתות ארגוניות (ONA - Organization Network Analysis) הוא תחום שמסתובב פה כבר מעל לעשור, אבל קיבל פוש רציני לאחרונה כנראה בזכות המגמה ההיסטרית של Data-driven ארגוני או מה שנקרא היום "People Analytics" שמסייע למדוד הערכות ביצועים, מוטיבציה, חדשנות ארגונית, גיוון והכלה ועוד. העובדה שאנחנו חיים בעידן רשתי דחפה להבנה שגם ארגון מתנהג כמו רשת ולא מתנהל כמו בתרשימי היררכיה מנותקים מהמציאות... מנהלים בעידן הזה מתחילים לקלוט שהם חייבים לסגל לעצמם חשיבה רשתית ולהבין שמערכות יחסים ארגוניות הן אלו שמניעות התנהגות ובסופו של דבר משפיעות על מחוברות העובדים בארגון ועל הצלחתו.</div><br /><b>אז מה זה ONA? </b><br /><br />ONA היא שיטה כמותית אמפירית להביט על ארגונים כרשתות שלובות של אנשים, משימות, משאבים וידע שעוזרת לנו להבין כיצד תקשורת, מידע והחלטות זורמים בארגון- בקיצור כיצד אנשים עובדים ומשתפים פעולה זה עם זה. <div>רשתות ארגוניות מורכבות מצמתים וקשרים, שהם הבסיס להבנה כיצד הידע בארגון זורם, יכול לזרום וצריך לזרום. ברמה הבסיסית ביותר ONA היא דרך ללמוד כיצד אנשים מתקשרים בתוך ארגון או בתתי מבנים ארגוניים באופן הכי אובייקטיבי ובלתי משוחד. המידע הזה יכול לסייע למנהלים ומנהיגים לזהות מתווכי ידע רשמיים ומובילי דעה אורגניים בתוך הארגון. </div><div><br /></div><div>ONA עוזרת לנהל כשרונות/טאלנטים ארגוניים ולשפר את תחלופת העובדים ושימורם. כאשר ארגונים משלבים ONA עם מודלים של הערכת ביצועים וכישורים הם מקבלים אמצעי אסטרטגי רב עוצמה. פרופסור <a href="https://www.robcross.org/what-is-organizational-network-analysis/" target="_blank">Rob Cross</a>, אחד החוקרים הבולטים בתחום, מכנה את ה-ONA "צילום רנטגן או MRI לפעולות הפנימיות של הארגון". זאת התמונה האמיתית של איך מתנהג הארגון לעומת התרשימים ההיררכיים על הנייר. </div><div><br /><img border="0" data-original-height="569" data-original-width="866" height="263" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEimrpNY6iWarcswkX98nHe0U-U1OZqyS0B_vJ6uwHZ8944Xomf8545GAhL5omq7Hn3SZQ3j031APuKCdUWRde6NKZMInh0CaoBv-V2bivuuTzDhQlbaD9sbpAnS1ZdA6-wog7WrRTPlGruZ/w400-h263/ROB.png" width="400" /><br /><br />חשוב להבין שהרעיון הוא לא לחבר את כל האנשים ברשת. גם לא נכון לחתור ליצירת רשתות ארגוניות גדולות. זה לא ריאלי ולא אפקטיבי. המיקוד הוא על בניית רשת נכונה בזמן הנכון, כזו שתעזור לארגון לגשר על ה-Silos שפוגעים ביעילות הארגונית. ארגון יגיע לאופטימיזציה, כאשר יחוברו האנשים הנכונים בקשרים הנכונים.<br /><b><br /></b></div><div><b>איך עושים את זה?<br /></b><br />ניתן לאסוף את הנתונים באופן פאסיבי או אקטיבי, או לשלב ביניהם. נתונים פאסיביים נאספים באמצעות מעקב טכנולוגי-לוגיסטי אחר התקשורת בארגון, למשל: מי מתקשר למי, מי שולח מייל למי, מי מתקשר עם מי באיזו קבוצה בסלאק/טימס/יאמר, מי נפגש עם מי ובאיזו תדירות. ישנן תוכנות שיודעות לנטר את הנתונים האלו באופן מרשים שמסייע בזיהוי הקשרים בין העובדים ובהבנה עד כמה החיבורים חזקים על ידי ציון תדירות ומשך התקשורת בין הצדדים. המערכת יכולה גם לבצע ניתוח תוכן כדי שיתמוך בחוזק הקשר, למשל לצרף טקסטים מתוך המיילים כדוגמה לאופי השיח המתקיים ביניהם. זו בהחלט דרך ניטור שיכולה להציף הרבה דאטה משמעותי, אבל חשוב להבין שמדובר באקט פולשני וחדירה לפרטיות העובדים (מה שעלול להרתיע וגם לפגום בתהליך כי אנשים יכולים לשנות את ההתנהגות בעקבות הידיעה על כך).<br /><br />איסוף נתונים אקטיבי הוא ללא ספק הגישה המקובלת יותר. ניטור דאטה כזה כולל שאלות לעובדים על הקשרים שהם מנהלים עם עובדים אחרים בארגון, שמתמקדות בשיתוף מידע, פתרון בעיות או תמיכה וייעוץ. בארגונים קטנים יוצגו כלל העובדים בארגון בסקר מהסוג הזה והנשאלים ידרגו את תדירות התקשורת עם כל אדם בארגון בהקשר לנושאים הנ"ל. בחברות גדולות הנשאלים יתבקשו לציין מיוזמתם שמות של 5-10 קולגות איתם הם מתקשרים בתדירות גבוהה ולדרג עבור כל אחד מהם את אופי הקשר בהתאם לנושאים מעלה. <br /><br />שאלות סקר לדוגמה:<br /><ul style="text-align: right;"><li>למי אתם פונים בדרך כלל לקבלת עזרה בפתרון בעיות?</li><li>למי אתם פונים כדי לדון ברעיון חדש?</li><li>למי אתם בדרך כלל מעבירים מידע הקשור לעבודה?</li><li>למי אתם פונים בדרך כלל לפני קבלת החלטה חשובה?</li><li>מי בארגון תורם להתפתחות המקצועית שלך?</li></ul><br /><b>מה בודקים אחרי שאספנו את הנתונים?</b></div><div><b><br /></b>מיפוי הרשת מסייע לנו להבין מה גודל הרשת, מה הכוח שלה (strength), הטווח שלה, הצפיפות שלה והמרכזיות שלה. הגודל הוא מספר הקשרים בין העובדים, הכוח הוא כמה חזק הקשר בין העובדים ברשת, הטווח מתייחס למספר הקבוצות השונות בתוך הארגון שאליהן מחובר כל אחד מהעובדים (ככל שיש לך טווח רשת גבוה יותר כך אתה מחובר להרבה יותר עובדים במחלקות שונות ולכן מגוון מקורות המידע שלך גדול יותר), צפיפות רשת מתייחסת לרמת ההיכרות בין האנשים ברשת (האם כולם מכירים את כולם או שיש אחד אחד שמחבר בין כולם?), מרכזיות הרשת מתייחסת לאנשים בעלי גישה למידע משמעותי שמשחקים תפקיד מרכזי.<br /><br />מיפוי הרשת מסייע לנו גם להבין מיהם העובדים בעלי תפקידי המפתח בארגון. דלויט מכנים את מערכות היחסים הפורמליות או הלא פורמליות שמתגבשות בין העובדים- Ties. יחסים מיטביים בין צמתים מרכזיים ומתווכי ידע בארגון יבטיחו העברת ידע בין קבוצות ובתוך קבוצות. הם מציגים 3 "טיפוסים מפתח ארגוניים" שניתן לזהות ברשת:<br /><ol style="text-align: right;"><li>Central node - אלו שמכירים את כולם, חולקים הרבה מידע ומשפיעים על קבוצות שלמות בארגון. הם יכולים להיות בכל מקום בהיררכיה הארגונית, הם בדר"כ אנשים אהובים ומחוברים לארגון ולחידושים שמרחשים בו.</li><li> Knowledge broker - אנשים שיוצרים גשרים בים קבוצות בארגון. בלעדיהם מידע ורעיונות לא היו עוברים הלאה.</li><li>Peripheral - עובדים שמנותקים מהעשייה הארגונית ולכן נמצאים בסכנת יציאה. הם יכולים להיות עובדים עם ידע טריוויאלי או כאלו שמחזיקים ביכולות יוצאות דופן שלא מחלחלות אל תוך הארגון.</li></ol><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><div style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><a href="https://www2.deloitte.com/us/en/pages/human-capital/articles/organizational-network-analysis.html#" target="_blank"><img height="214" src="https://lh5.googleusercontent.com/rUhkum3RGhJxK3QcElgC0zHT5c5dpMxgi5-28_snZbqj45R_dFh2sJMHKYySzYnG3Ew_i9MNunJXUjb18bTArAlR3YMmqhvp_C4jrWEB-qJJR5BEg3IprjGI4sfJ7WhzpqbJzx-O=w400-h214" width="400" /></a><br /><br /><br /><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;"><b>יופי, ומה עושים עם זה עכשיו?</b></div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">אחרי שהצלחנו לדייק את תהליך הניטור הטוב ביותר עבור הארגון שלנו ויצרנו מפת רשתות ארגונית נוכל להתחיל להניע תהליכים שיקדמו את המטרות הארגוניות שלנו ולכוון את הרשת למקומות נכונים יותר עבור הארגון והעובדים. למשל- נוכל להבין מיהם הטאלנטים הנחבאים אל הכלים בארגון ולקדם תהליך פיתוח מקצועי שיעצים אותם. אולי נציע להם קידום או הכרה על פועלם בארגון. מהצד השני נוכל לזהות עובדים חלשים יותר ברשת, כאלו שנרצה לחזק באמצעות תכניות הדרכה או מנטורינג. אולי נחשוב על המיקום שלהם בארגון ונציע להם תפקיד מתאים יותר ליכולות והרצונות שלהם. </div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">אבל התהליך הכי משמעותי בעיניי שניתן לקדם באמצעות המיפוי הוא איתור פערי תקשורת ופערי ידע שזקוקים להתערבות של למידה ארגונית. זה המקום שבו מנהלי הלמידה בארגון יוכלו להתערב באופן נקודתי ויעיל ולקדם את הלמידה של עובדים ספציפיים או קבוצות שלמות בתוך הארגון. בכל מקרה חשוב שאחרי ההתערבות הניהולית נבצע ניתוח רשתי חוזר אחת לפרק זמן שעליו נחליט בארגון ונבחון את אפקטיביות השינוי. זה יכול לקרות אחת לחודש/רבעון/שנה. מה שנכון לארגון ולמטרות הניתוח. </div><div style="text-align: right;"><br /></div><div style="text-align: right;">על אף שהמתודולוגיה קיימת כבר עשור וחצי (ויושבת על תאוריות ותיקות יותר כמו תורת הרשתות ותורת הגרפים) יש פער בין הפוטנציאל העצום וההבטחה שהיא מביאה לבין השימוש הדל בה באופן יחסי. אני מוצאת קשר הדוק לגיבוש תודעה רשתית, כלומר רק כשארגונים יבינו טוב יותר כיצד מתנהגת רשת הם יהיו בשלים להבין מתודולוגיות כאלו. </div><div style="text-align: right;"><div>אני מאמינה שעכשיו ארגונים מתחילים להיות בשלים יותר לקראת תהליך כזה, כי התובנה שמתחילה לחלחל היא שחשיבה רשתית היא כבר לא 'Nice to have'. זה המדד להישרדות ארגונית. ככל שארגון יהיה יותר רשתי כך הוא יהיה יותר יעיל ומוצלח. </div><div><br /></div><div><br /></div><span><a href="https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001344185" target="_blank"><a name='more'></a></a></span><div><a href="https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001344185" target="_blank">מצרפת קישור לטור נהדר שעוסק בנושא</a></div></div></div></div><div></div></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-61454843672543830832020-09-17T10:22:00.020-07:002020-09-17T10:40:58.049-07:00מרחב ארגוני וירטואלי - איך שומרים על מחוברות עובדים גם מרחוק? <br />Kevin Kruse, המחבר של הספר: "Employee engagement for everyone", מגדיר מחוברות עובדים כמחויבות הרגשית שיש לעובד לארגון ולמטרותיו. מחוברות עובדים היא בעצם רמת המחויבות של העובדים לאנשים ולמשימות בארגון, וזהו אחד הטרנדים העיקריים המעסיקים ארגונים כיום, בפרט בתקופת הקורונה. עובדים מחוברים נלהבים יותר מעבודתם, פרודוקטיביים יותר ופועלים לקידום האינטרסים של הארגון והמוניטין שלו. אם נפשט את זה מדובר בעצם בביסוס מערכת היחסים בין העובדים וזה אחד הגורמים המרכזיים להצלחת הארגון. מחקרים שנעשו בתחום, עוד לפני הקורונה, מראים שקיים קשר חזק בין מחוברות עובדים לבין רווחיות, פרודוקטיביות, תחלופת עובדים והיעדרויות. <br /><br />תחושת מחוברות מתבטאת בהיבטים רבים, כמו: תחושת משמעות בתפקיד, חיבור לערכים ולאסטרטגיה הארגונית, תחושת ביטחון, מתן הזדמנויות להתפתחות וצמיחה אישית ועוד. זה אומר בעצם שהארגון מוגדר על ידי התרבות שהוא מקדם, וכאשר עובדים מרוחקים חשים מנוכרים מהתרבות הארגונית זה עלול לגבות מחיר רציני בהקשר של המחוברות שלהם. כשמדובר על צוותים שלמים שעובדים מרחוק, כמו שקורה לנו כעת, צריך אפילו להקפיד על כך יותר. עובדים רוצים להרגיש קרובים יותר לעמיתיהם המרוחקים. כאשר לעובדים אין בהירות והקשר, הם חשים מחוץ למשחק, מה שבסופו של דבר מוביל לתחושת בדידות וניתוק. חשוב לזכור שצוות הוא צוות ללא קשר למיקום הפיזי של העובדים...<br /><br /><b>אז אחרי שהבנו כמה חשוב לשמור על מחוברות עובדים, מה אפשר לעשות כדי לקדם אותה?</b><br /><br />עבודה מרחוק, בפרט בתקופה של חוסר ודאות והתעסקות בהישרדות, בבריאות ובמשפחה יכולה להוות גורם שמערער את המחוברות הארגונית, אבל ישנן מתודולוגיות שיכולות לסייע לנו גם בתצורה הזו. חלקן מוכרות לנו מעולם העבודה המסורתי וחלקן נולדו יחד עם העבודה מרחוק או העבודה ההיברידית. באופן כללי כולן מתייחסות לתקשורת, כי זה האלמנט הכי חשוב בעבודה מרחוק. חייבים להשקיע את מירב המאמצים בהקמת תשתית תקשורת תומכת טובה, כזו שתאפשר לעובדים לתקשר זה עם זה ועם המנהלים. צ'ק-אין בתדירות גבוהה עם עובדים רחוקים זו דרך נהדרת לעזור להם להתגבר על אתגרים שמגיעים עם עבודה מרחוק, והם רבים. בנוסף, חשוב שמנהלים יבינו כיצד מנהלים מרחוק וירכשו כשירויות רלוונטיות לכך, בפרט כאלו הקשורות לתקשורת עם העובדים. זו משימה חיונית להתנהלות הארגון. <br /><br />מלבד התקשורת הרציפה וההכרחית, התקשורת הפנים ארגונית חייבת להכיל גם התייחסות לשיתוף ידע וללמידה ארגונית. טיפוח תרבות של שיתוף ידע ולמידה ארגונית היא קריטית כאן, מכיוון שכשעובדים מרחוק יש פחות הזדמנויות לשיתוף ידע אישי או למידה חברתית. שיתוף ידע משפיע באופן משמעותי וחיובי על מעורבות העובדים, והוא מאפשר להם לצמוח ברמה האישית והקבוצתית. התהליך הזה מתרחש באופן ספונטני כאשר עובדים עובדים זה לצד זה במשרד, אך כאשר עובדים עובדים מרחוק מוכרחים להתאמץ יותר כדי לאפשר לתהליך לקרות. נקודת נוספת שנזנחת כשעובדים מרחוק היא הקשר הלא פורמלי בין האנשים. אנחנו מחמיצים מפגשים חברתיים חשובים כמו ארוחות צהריים צוותיות, שתיית קפה יחד, חגיגות ימי הולדת של עמיתים, "שיחות תמי 4" ורגעים לא פורמליים אחרים שבסופו של דבר הם אלו שמגבשים את הקבוצה לצוות… כדאי לזמן את המפגשים האלו גם מרחוק באופן וירטואלי. <br /><br /><b>הנה כמה רעיונות פרקטיים:</b><br /><ol style="text-align: right;"><li>הקדישו מרחב וזמן לשיח חברתי חופשי- קבעו למשל מפגשי זום של אכילה משותפת או חדר שפתוח בשעה מסויימת לכל מי שמרגיש בודד בבית ורוצה קצת חברה של קולגות.</li><li>הקצו מרחב וירטואלי לשיח אישי לא פורמלי עם המנהלים. למשל חדר זום שפתוח בכל יום בשעה מסויימת ומי שרוצה יכול להכנס ולשוחח עם המנהל/ת שנמצא/ת שם. </li><li>תחגגו הצלחות- שלחו ברכות יומיות/שבועיות שקשורות למטרות הצוות, הכירו בעבודה המאומצת של האנשים, שתפו במשוב מהמנהלים… כל אלו ועוד חשובים להגברת מוטיבציה ותחושת צוות. </li><li>שלחו מיילים או וואטסאפים שהם Off Topic מדי פעם. אל תחששו לשלוח כתבות מעניינות, גיפים מצחיקים, אמירות ציניות ודברים נוספים שלא בהכרח קשורים לנושאי העבודה. זה חשוב ליצירת האווירה. </li><li>ארגנו מפגשי למידה קבועים בצוות - סדנאות וירטואליות לפיתוח מקצועי, חשיפה לחידושים בצוות, השתתפות יחד בכנס/וובינר, הרצאות, שיח על קורסים וירטואליים שהעובדים לומדים ביחד ולמידה משותפת, דיונים קונקרטיים או רעיונות לקידום יוזמה מסוימת וכו'. </li><li>בקשו מהעובדים לארגן אחת לשבועיים/חודש מפגש שמטרתו Pure Fun - למשל סדנה שקשורה לתרבות/אומנות, סדנת בישול שבה אחד מחברי הצוות מלמד מתכון או מזמינים שפ/ית, משחקי חברה, חידון, קריוקי, צפייה משותפת בסרט, מועדון קריאה, מפגשי "Show-and-Tell" שבהם חברי הצוות משתפים בתחביב/סיפור/רעיון אישי וכו'. יצירת אתגרים צוותיים ווחוויות משותפות מסייעים לגיבוש ואווירה טובה בצוות.</li><li>מחקר שערכו ב-Buffer מצא שאחד הקשיים המרכזיים של עובדים מרחוק הוא ניתוק מהעבודה, מה שמוביל לשחיקה ובעיות באיזון עבודה-בית. לכן כדאי בכל יום חמישי בשבוע לאסוף את הצוות ל-Happy Hour בסוף היום. זו יכולה להיות פגישת וידאו קצרה שבה מזכירים את העבודה המאומצת מהשבוע החולף, משתפים בתכניות לסופ"ש ומייצרים אווירה של יציאה לחופש. מומלץ לשלב עם קוקטייל... </li><li>צרו מנגנון פידבק יעיל- עובדים מרחוק שמחים לקבל משוב על בסיס יומי או שבועי. בחרו באופן הנכון ביותר לצוות שלכם כדי לייצר מנגנון וירטואלי קבוע של משוב מיידי לעובדים כצוות ובאופן אישי. </li><li>השתמשו בסקרי מחוברות אנונימיים בתדירות גבוהה - זה יכול לסייע לעובדים להביע את צרכיהם ללא חשש. הנה דוגמה לשאלות שיכולות להופיע בסקר מחוברות:</li></ol><br /><div style="text-align: center;"><img height="225" src="https://lh3.googleusercontent.com/fWPdqeHiv_HgT7_Hhnpst5_w9WbjDj1GbHWxGwUZrBqjyYXktPA8uLk_ZxSvJm7hJgKAaKmh3zQ2eagsXv1dCqMtJZ4psKRDg9smbfnERTJH6dveptilDd8KjFBp35YTt8DKU0I7=w400-h225" width="400" /></div><br /><br />במטח לקחנו את הרעיונות הללו ובחרנו ליצור מרחב פיזיטלי ארגוני (פיזי + וירטואלי), שמשמש אותנו בשלב הזה בעיקר למפגשי עובדים. המרחב מדמה את בניין מטח ומכיל אלמנטים פיזיים מוכרים שמאפשרים לעובדים חוויה שבה ההשתתפות הדיגיטלית והפיזית משתלבות זו בזו, עד שהשתתפות הדיגיטלית מתגמלת כמעט כמו ההשתתפות הפיזית… <div>במסגרת המפגשים אנחנו משלבים פעילויות אישיות שהתוצרים שלהן חשופים לכולם, הפסקות קפה משותפות בזום, נותנים במה להנהלה ולעובדים, חושפים בחידושים מהעת האחרונה, מקיימים למידה פנים ארגונית ועוד. יש לנו עוד הרבה רעיונות למרחב הזה ורצון להפוך אותו למרחב פתוח 24/7. הצעד הבא הוא להקים גם מרחבים פיזיטליים כאלו עבור היחידות בתוך הארגון, שם נוכל לקיים מפגשים אינטימיים יותר של הצוותים הקטנים. <br /><br />מוזמנים להציץ בתמונות מהמפגש שקיימנו לכבוד השנה החדשה:<div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiU5IZgMeVg_4TcTAmawSTLULEhmxkS-rP4cgecPHLV-M6ftcbPVzC5QNDjvJ4IexTEKvyTB-c0j8V3ChLXPYvcb11orRgXmGqFm7V3pqzNXFVtX8LTPniXD9BeNYMqhpLrDnQwAVp17QRz/s1538/WhatsApp+Image+2020-09-14+at+15.54.09.jpeg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="866" data-original-width="1538" height="225" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiU5IZgMeVg_4TcTAmawSTLULEhmxkS-rP4cgecPHLV-M6ftcbPVzC5QNDjvJ4IexTEKvyTB-c0j8V3ChLXPYvcb11orRgXmGqFm7V3pqzNXFVtX8LTPniXD9BeNYMqhpLrDnQwAVp17QRz/w400-h225/WhatsApp+Image+2020-09-14+at+15.54.09.jpeg" width="400" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiz7OlZU3DejsazEm6eUQSVmKBZAKmdzuZdVQhw1A16ZJBNR8GGlISv3NYiCZUyW4UAWf0_v3t2Z3ZPllSP7l5DQRNp8F7fXJDZz0Qcie2W0ekUM-38MnSvxIYROrhu9GUbVagQJ_cH0ARJ/s1536/WhatsApp+Image+2020-09-14+at+15.56.26.jpeg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="850" data-original-width="1536" height="221" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiz7OlZU3DejsazEm6eUQSVmKBZAKmdzuZdVQhw1A16ZJBNR8GGlISv3NYiCZUyW4UAWf0_v3t2Z3ZPllSP7l5DQRNp8F7fXJDZz0Qcie2W0ekUM-38MnSvxIYROrhu9GUbVagQJ_cH0ARJ/w400-h221/WhatsApp+Image+2020-09-14+at+15.56.26.jpeg" width="400" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh3SCdE5VQcsyMTOzON1BTYfyRF7VwKV0TptkmvktIM5HcT4ELXxdbLPVMH2a0hwODliS9T5s_DNDs02VBDJCujzBWzD48ZCxU8aLHeeim_r5O_TP5TpavvdoJ486YiLbhOSyjwIa_GWmV6/s1533/WhatsApp+Image+2020-09-14+at+15.57.52.jpeg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="855" data-original-width="1533" height="223" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh3SCdE5VQcsyMTOzON1BTYfyRF7VwKV0TptkmvktIM5HcT4ELXxdbLPVMH2a0hwODliS9T5s_DNDs02VBDJCujzBWzD48ZCxU8aLHeeim_r5O_TP5TpavvdoJ486YiLbhOSyjwIa_GWmV6/w400-h223/WhatsApp+Image+2020-09-14+at+15.57.52.jpeg" width="400" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEga1BsZRgpQ54mMYA9YIy-73AzdJOCxnN4U9ocyhma8FUQyHZpVzKxTqI9kFmwKHWkU1phslpOyl3RAgFCEEVG7eXJv_qC8wTVR-wWfw-23fU7wzwg2XDFG0agmgHpw_1cpxxFMPvIQmZjx/s1480/WhatsApp+Image+2020-09-16+at+11.16.09.jpeg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="903" data-original-width="1480" height="244" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEga1BsZRgpQ54mMYA9YIy-73AzdJOCxnN4U9ocyhma8FUQyHZpVzKxTqI9kFmwKHWkU1phslpOyl3RAgFCEEVG7eXJv_qC8wTVR-wWfw-23fU7wzwg2XDFG0agmgHpw_1cpxxFMPvIQmZjx/w400-h244/WhatsApp+Image+2020-09-16+at+11.16.09.jpeg" width="400" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgBpNKA8v7vWO1JATdIZbKXkFPxvIXi0hdx9PzbYi8oZPJ6lJtV6WqPMF9sZXEPrCzGq14ZGJN299A8j3y411QWvDOivFix9LlV3Nak4VID9ShTfAHILN5v0Igre8wM0Nid4aM7gmLrHQrA/s1600/WhatsApp+Image+2020-09-16+at+11.23.06.jpeg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="820" data-original-width="1600" height="205" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgBpNKA8v7vWO1JATdIZbKXkFPxvIXi0hdx9PzbYi8oZPJ6lJtV6WqPMF9sZXEPrCzGq14ZGJN299A8j3y411QWvDOivFix9LlV3Nak4VID9ShTfAHILN5v0Igre8wM0Nid4aM7gmLrHQrA/w400-h205/WhatsApp+Image+2020-09-16+at+11.23.06.jpeg" width="400" /></a></div><br /><div><br /></div></div></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-11227728718557015182020-09-08T09:18:00.022-07:002020-09-08T10:40:59.569-07:00LEARN, UNLEARN, RELEARN <div><div>על אף שכולנו נולדים עם רצון עז ללמוד ועם סקרנות אינסופית, איכשהו לאורך החיים רבים מאיתנו מאבדים את התשוקה ללמוד... אחת הסיבות המרכזיות היא שאנשים נוטים לדבוק במה שהם יודעים ולהימנע ממצבים או אתגרים שבהם הם עלולים להתאמץ מדי או חלילה לטעות וכך הם נשארים בעולם הבטוח והנוח שלהם. אבל העולם הזה מוגבל ומסוכן- כשכל אחד יכול לעבוד מכל מקום הגבולות נעלמים ובריכת הכישרונות העולמית הופכת לעמוקה יותר. במצב כזה היכולת להסתגל לשינויים באופן יזום היא זו שתכריע את ההתקדמות שלנו בקריירה. בעולם שצועד בהתמדה ובמהירות קדימה- למידה היא תהליך מתמשך ומסע לכל החיים. </div><div><br /></div><div>אנשים שמוצאים הזדמנויות בסביבה משתנה ומצליחים לשגשג הם אלה שמחפשים אותן באופן פעיל ומתמשך ויודעים איך ללמוד. אבל זה כבר לא מספיק. בעידן רשתי שבו הידע זורם כמו מים והופך ללא רלוונטי או לא מספיק מדוייק במהירות האור- אנחנו לא יכולים רק ללמוד. אלווין טופלר הנהדר תיאר כבר בשנות ה-70 בספרו FUTURE SHOCK מעגל למידה תמידי שאנחנו מוכרחים להיות בו על מנת להתפתח מקצועית. המעגל מורכב משלושה שלבים:</div></div><ol style="text-align: right;"><li>LEARN </li><li>UNLEARN </li><li>RELEARN</li></ol><div><img border="0" data-original-height="170" data-original-width="296" height="266" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjQRp-qGRFVyugD4K6G5OIeRnoenhwRN8WuRw3-7xKnFYylO6amQYxBXJlAEFBHGxhOPuKvZlS9sIRzKnQH8gCgRlk-gisyC02dWaL5HJFqqBQrxcLagK03l2DcL2p996KhChKqpPQPhoiu/w463-h266/learn-unlearn.jpg" style="text-align: center;" width="463" /></div><div><br /></div>פרט לשלב הלמידה שחשיבותו ברורה, יש חשיבות גדולה גם לוויתור על מה שכבר אינו נכון, רלוונטי או מועיל. אנחנו קולטים כל הזמן ידע חדש ומיומנויות נוספות, אבל במקביל אנחנו גם מוכרחים להיפרד מתיאוריות או מיומנויות שכבר לא רלוונטיות או לא מתאימות לידע החדש שנוצר בעולם. רק לאחר שנבצע את פעולת הפרידה האקטיבית נוכל להגיע לשלב השלישי שהוא חיווט מחודש של הרעיונות והקשרים במוח ולמידה מחודשת. הלמידה המחודשת קורית ברגע שהלומד מרענן את המוח, מרפה מתפיסות מיושנות ומאמץ מושגים חדשים. התהליך הזה דורש תשאול מתמיד, ערעור הנחות מושרשות, אתגור פרדיגמות ובחינה מתמשכת של מה שרלוונטי כעת בתפקידך/בתעשייה שלך/בקריירה שלך/בחיים שלך...<div><div><div><br /></div><div><b>המטרה של אנשי פיתוח למידה היא להציע לעובדים את המרחב והגמישות שיאפשרו להם להסיר את הישן והלא רלוונטי ולרדוף ללא הרף אחר החדש והמותאם. זה נעשה קל יותר כשלומדים ברשת רחבה יותר של בעלי תפקידים דומים, מכיוון שאז ניתן ללמוד זה מזה ולשתף את הידע עם קהילה גדולה. כדי להצליח בעידן שלנו עובדים חייבים להיות במצב הסתגלות מתמיד וללמוד בזריזות. זריזות למידה היא שם המשחק. </b></div><div><br />מצרפת את הציטוט הרלוונטי מתוך הספר של אלווין טופלר, ובו נמצא גם משפט המחץ שבו הוא טוען כי האנאלפביתים של העידן הזה הם לא מי שאינם יודעים קרוא וכתוב אלא מי שאינם יודעים ללמוד, לשכוח מה שלמדו וללמוד מחדש. </div><div><br /></div><div><div dir="ltr" style="text-align: left;">"By instructing students how to learn, unlearn and relearn, a powerful new dimension can be added to education. Psychologist Herbert Gerjuoy of the Human Resources Research Organization phrases it simply: ‘The new education must teach the individual how to classify and reclassify information, how to evaluate its veracity, how to change categories when necessary, how to move from the concrete to the abstract and back, how to look at problems from a new direction—how to teach himself. Tomorrow’s illiterate will not be the man who can’t read; he will be the man who has not learned how to learn". </div></div><div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<p style="direction: rtl; language: he; line-height: 90%; margin-bottom: 0pt; margin-right: 0in; margin-top: 7.5pt; mso-line-break-override: none; punctuation-wrap: hanging; text-align: right; text-indent: 0in; unicode-bidi: embed; word-break: normal;"></p></div><p></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: start;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><img border="0" data-original-height="400" data-original-width="850" height="295" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhZniZZQVKL_zoHhMVoGgOX9ye3VBS0S6M3VFoFHUYwIISiThV4SWHtiHHw7LkFZQe2TC_lOdnR7hnCSpBej9PQ9RfEFFVv3iolser176FpWThJD5YV9mH5OPhdiUmAaCNjFfth9p6n1RuB/w625-h295/%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2595%25D7%2595%25D7%2599%25D7%259F.jpg" width="625" /></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><br /> <p></p></div></div></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-22163016376976240852020-09-05T10:20:00.010-07:002020-09-05T10:30:35.239-07:00תיאוריית הצרכים של מאסלו ולמידה אונליין<p style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">אני מקווה שאתם יושבים כי המשפט הבא כנראה יערער לכם חתיכת תובנה מושרשת- מאסלו לא בנה פירמידה.<br />על אף שהפירמידה לא הופיעה גם ביצירותיו הידועות ביותר, פירמידת הצרכים האייקונית של אברהם מאסלו היא אחד המודלים הויזואליים המפורסמים בפקולטות למדעי החברה. בבסיס הפירמידה נמצאים צרכים פיזיולוגיים, ובראשם מימוש עצמי או התעלות עצמית. בדרך נמצאים הצרכים לבטיחות, שייכות, אהבה והערכה. קשה למצוא הוכחות לכך שהוא אי פעם ייצג את התיאוריה שלו כפירמידה. נהפוך הוא- ברור מכתביו שהוא דווקא ממש לא ראה את תיאוריית הצרכים שלו כמו משחק וידאו שבו אתה מסיים שלב אחד ורק אז עובר לשלב הבא ולא חוזר שוב לשלבים הקודמים. הוא הבהיר שאנחנו תמיד הולכים הלוך ושוב בין השכבות ושאפשר להתמקד במספר צרכים בו זמנית. גם הסדר בו מופיעים הצרכים אינו קבוע. זו גם הסיבה שהפירדמידה היא ממש לא ייצוג טוב של היררכיית הצרכים של מאסלו, והיא זו שהובילה לביקורות לא הוגנות על התיאוריה (למשל שאנשים מונעים לספק רק צורך אחד בכל פעם, או שלכל בני האדם יש בדיוק את אותם הצרכים וכולם בסדר עדיפות זהה). אוקי, אז אם מאסלו מעולם לא בנה את הפירמידה האיקונית שלו- מהיכן היא הגיעה? יש כמה מקורות שתיארו משהו דומה לפירמידה, אבל מי שהתחיל לגלגל את כדור השלג הזה הוא ככל הנראה צ'רלס מקדרמיד, פסיכולוג אמריקאי ששרטט את הפירמידה במאמרו מ- 1960 'איך כסף מניע גברים'. מעבר לזה אם יש משהו שסטודנטים זוכרים זו פירמידה- זה מושך אינטואיטיבית, קל לזכור ונראה נהדר ב- PowerPoint. לומדים אוהבים את זה, כותבים ומוציאים לאור מתחברים לזה והרי לכם פייק ניוז משובח בן שנים רבות.<br /><br />כנראה שהדימוי הטוב ביותר לייצוג תיאוריית הצרכים של מאסלו הוא סולם, כזה שניתן להעלות ולרדת בו ולהיתמך בו-זמנית במספר שלבים, כלומר צרכים. מאסלו דיבר על מספר צרכים אוניברסליים:<br /></span></p><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: inherit;"><span style="font-family: inherit;">צרכים פיזיולוגיים/ביולוגיים- תנאי הישרדות בסיסיים כמו אוכל, שינה, שתייה, חום וכו'.</span></span></li><li><span style="font-family: inherit;">תחושת ביטחון ובטיחות- הבנה כללית של יום המחר ורצון להפחית את הפחד מסכנות שאורבות לנו.</span></li><li><span style="font-family: inherit;">תחושת שייכות ורצון להיות נאהבים- משפחה, חברים, יצירת קשרים, מערכות יחסים ואינטימיות.</span></li><li><span style="font-family: inherit;">יכולת הערכה עצמית- הצורך להרגיש חיוניים בעולם, לקבל כבוד והכרה מהסביבה על פועלנו.</span></li><li><span style="font-family: inherit;">מימוש עצמי- מימוש הפוטנציאל האישי הספציפי לכל אדם. היכולת שלנו לבוא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר שאנחנו יכולים. השלב הזה מכונה בכתבים מסויימים של מאסלו התעלות עצמית- כלומר לצאת מהגבולות שהוכתבו לנו עלי ידי האישיות שלנו/המשפחה/המדינה/התרבות שלנו ולהגדיר מחדש מהו העצמי שאליו אנחנו רוצים להגיע ואותו לממש.</span></li></ul><span style="font-family: inherit;">אם נסתכל רגע על לומדים, וזה ממש לא משנה אם הם לומדים במערכת החינוך, באקדמיה או בארגונים- כולם זקוקים לסיפוק כלל הצרכים בתיאוריה של מאסלו על מנת להיות בשלים לתהליכי למידה. זה נכון לימי טרום קורונה אבל בולט עוד יותר היום. כשאנחנו טרודים בדאגות בריאותיות וכלכליות, כשלא ברור לנו מה יהיה מחר וכשתחושת הביטחון שלנו הולכת ויורדת מיום ליום, כשחסרים לנו משאבים כמו מחשב/אינטרנט/מקום פיזי נעים ונוח וכו' - אין סיכוי שנוכל להיות פנויים ללמידה משמעותית. </span><span style="font-family: inherit;">מצד שני, יש כאן גם הזדמנות להסתכלות דו כיוונית- למידה יכולה להשפיע על חלק מהצרכים בתיאוריה, לדוגמה: למידה מאפשרת התפתחות מקצועית והסבה ממקצוע פחות רלוונטי לתקופה הזו למקצוע אחר וכך למלא את צרכי הביטחון. למידה של </span><span style="font-family: inherit;">כשירויות ספציפיות הקשורות ל-SOCIAL EMOTIONAL LEARNING יכולה להשפיע על צרכים הקשורים להערכה או לשייכות. למידה רשתית או פיתוח קשרים חברתיים עם אנשים מתרבויות שונות או אזורים שונים יכולה לסייע לנו להגדיר את העצמי שאותו נרצה לממש.</span><p></p><p style="text-align: right;"><span style="font-family: inherit;">שואלים אותי הרבה לאחרונה מהם החסמים הגדולים של מערכת החינוך שצריך לפצח על מנת לצלוח את תקופת הקורונה בצורה יעילה. איך עוזרים למורים ללמד מרחוק ואיך עוזרים לתלמידים ללמוד מרחוק? </span><span style="font-family: inherit;">התשובה שלי היא שמדובר במכלול של צרכים שצריך לתת עליהם מענה והתיאורייה של מאסלו נוגעת בכולם. אי אפשר ללמד מרחוק מבלי להתייחס לתנאים הפיזיים הספציפיים של כל אחד מהלומדים שלנו. אי אפשר ללמד מרחוק מבלי להתייחס לצרכים הפסיכולוגיים והרגשיים-חברתיים של הלומדים שלנו ובטח שאי אפשר ללמד מבלי להתייחס לפוטנציאל של כל אחד מהלומדים שלנו ולאופן שבו הם רוצים לממש אותו. כל תכנית שכוללת למידה מרחוק (ולמידה בכלל) חייבת להתייחס לכלל המימדים הללו ולתת מענה לכולם במידה זו או אחרת.</span></p><p style="text-align: right;"></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgQ7tHl5qD8U8N8GCD-6fTwXAnPipiA2hb0vWipuz0-rphHYmLTc8jG0t2m9rIC8w4-u8Qsh6VijoNEUX2AMqGH4jyt4g4aNKL9cNnRmWChAROGOfv0-xZ1EILXdjtuCMzdeocDg4dW-gR-/s2048/abbs-johnson-n_6e9TGcVd8-unsplash.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><img border="0" data-original-height="2048" data-original-width="1365" height="500" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgQ7tHl5qD8U8N8GCD-6fTwXAnPipiA2hb0vWipuz0-rphHYmLTc8jG0t2m9rIC8w4-u8Qsh6VijoNEUX2AMqGH4jyt4g4aNKL9cNnRmWChAROGOfv0-xZ1EILXdjtuCMzdeocDg4dW-gR-/w333-h500/abbs-johnson-n_6e9TGcVd8-unsplash.jpg" width="333" /></span></a></div><span style="font-family: inherit;"><br /> </span><p></p>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-45355372960554859632020-09-01T10:41:00.016-07:002020-09-02T00:35:58.442-07:00הכלים הכי שימושיים בעולם הלמידה - הרשימה של Jane Hart<p><span style="color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">ג'יין הארט מפרסמת כבר משנת 2007 בכל שנה את </span><span style="color: #1155cc; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; text-decoration-line: underline; text-decoration-skip-ink: none; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><a href="https://www.toptools4learning.com/" target="_blank">רשימת הכלים הכי שימושיים בעולם הלמידה</a>.</span><span style="color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"> </span><span style="color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">הרשימה העדכנית שלה פורסמה ב-1.9.20 והיא מתבססת </span><span style="color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; white-space: pre-wrap;">על סקר של מעל 2,000 משתתפים מ-45 מדינות. 59% אחוז מהם מגיעים מארגונים עסקיים למיניהם ו-41% מעולמות החינוך (בעיקר אקדמיה ולמידת מבוגרים). השנה זה כמובן מעניין במיוחד כי הרשימה מספקת לנו מבט ייחודי על האופן בו אנשים לומדים ומלמדים בתקופה האחרונה עם הגעת הקורונה. </span><span style="color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; white-space: pre-wrap;">הכלים מקוטלגים לפי קטגוריות שונות וניתן לראות ברשימה באיזו קטגוריה נמצא כל אחד מהכלים. </span></p><span id="docs-internal-guid-78717626-7fff-9a8f-e9f5-5eb5ed7cbe33"><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><b>אז מה ברשימה?</b></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"> </p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><b>יוטיוב</b> שומרת על מקום הכבוד שלה בראש הטבלה זו השנה החמישית ברציפות. וידאו בלמידה זה טרנד חזק כבר מספר שנים, ונראה שאנשים משתמשים בווידאו כמרכיב אקוטי בלמידה. גם הרשתות החברתיות הפופולריות כמו טיקטוק מקדשות את הווידאו, ואני מאמינה שהווידאו פה כדי להשאר עוד הרבה שנים. אנחנו נראה איך הטרנד הזה משתכלל והופך להיות חלק בלתי נפרד מהלמידה של כולנו במגוון תצורות ושילובים של טכנולוגיות נוספות בתוכו.</span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"> </p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><b>זום</b>, הפלא ופלא, קפצה למקום השני ברשימה. אני משתמשת בזום כבר 6 שנים בתהליכי למידה ונהנית מהיכולות הפנומליות שלה, אבל התקופה הזו הוכיחה לי עוד יותר כמה זום יודעת להיות קשובה ללקוחות ולצרכי השוק ולהשתנות באופן תכוף ואג'ילי ובמקצועיות מעוררת הערצה. זה ממש מרגש אותי לראות את ההתפתחות שלה, ואני מאמינה שבשנה הקרובה נראה עוד התפתחויות מעניינות בזירה הזו. </span><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; white-space: pre-wrap;">ותכלס? זום זו הטכנולוגיה שאיכשהו איפשרה לחיים שלנו להימשך בצורה כמה שפחות משובשת... יש לי גם הרבה ביקורת על האופן בו משתמשים במערכות סינכרוניות כמו זום בארגונים, במערכת החינוך ובאקדמיה אבל אני מאמינה שזה יילך וישתפר ככל שאנשים ייחשפו יותר לתצורות למידה א-סינכרוניות ויבינו כיצד נכון לשלב בין השניים. </span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"> </p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">אחרי זום, במקום השלישי ברשימה מופיעה <b>אופציית החיפוש של גוגל.</b> כן, כן. Google Search הוא בעצם חלון ללמידה רשתית. מכאן הכל מתחיל, וחשוב לדעת מה לחפש ואיך לחפש כדי להגיע לתוצאות מספקות ובמהירות ולכן ברור מאוד כיצד הוא הגיע למקום המכובד הזה. </span><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; white-space: pre-wrap;">המקום הרביעי שייך ל-</span><b style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: arial; font-size: 11.5pt; white-space: pre-wrap;">Power Point </b><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; white-space: pre-wrap;">האלמותית. על אף המתחרים, הראויים בהחלט, PPT היא אהובת לבי הנצחית ואני יודעת שהרבה מחבריי בעולם הלמידה שותפים לתחושה הזו. <b>Teams של מייקרוסופט</b> קפצו למקום החמישי ובצדק רב, ואת השאר תוכלו לראות ברשימה של ג'יין. </span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"> </p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">מגמה מעניינת היא הכניסה של ה- Whiteboards או הלוחות הלבנים השיתופיים. מדובר בקטגוריה ותיקה, שקיבלה השנה הזדמנות לפרוח. שלושה כלים שנכנסו ראשונה לרשימה של ג'יין נמצאים בקטגוריה הזו: <b>Mural, Miro ו- MS Whiteboard.</b> שלושתם כלים נהדרים שמאפשרים לקיים סדנאות מורכבות מרחוק על גבי קנבס שיתופי עם מגוון גדול של אינטראקציות קבוציתיות כמו כתיבה, שיתוף מדיה, מיון, הצבעה ועוד. </span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"> </p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">עוד נקודה מעניינת- <b>לינקדאין </b>מקדימה את טוויטר לראשונה ברשימה כרשת חברתית מובילה בלמידה ומגיעה למקום ה-8. החיבור בין רשתות חברתיות ללמידה הולך וצובר תאוצה, וזה משמח אותי מאוד כי אני מאמינה גדולה בכוח שיש לרשתות האלו להציע לנו. מדובר בכלי למידה שהתכנים בו מתעדכנים במהירות מטורפת, ברגע אחד אפשר להבין מה רלוונטי ומה כבר פחות, להשתתף בקבוצות ייעודיות, לקיים דיונים עם אנשים מרחבי העולם וכמובן היופי של ההשטחה שמייצרת הרשת- ברגע אחד אתה יכול להתחיל לשוחח עם מומחים בעלי שם עולמי מהצד השני של הכדור. הלמידה הרשתית היא עתיד הלמידה, ואני מרגישה שבתקופה הקרובה נראה האצה של התהליכים האלו. </span><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; white-space: pre-wrap;">אני גם שמחה לראות שישנם הרבה כלים מעולם ניהול הפרוייקטים שנמצאים ברשימה של ג'יין וגם כלים חדשים שנסמכים על AI (בינה מלאכותית). אני רוצה לקוות שבשנים הקרובות הרשימה הזו תכיל הרבה יותר כלים מהקטגוריה הזו כי אז באמת יגיע שינוי משמעותי באופן שבו הטכנולוגיה תשתלב בתהליכי למידה. </span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"> </p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;">אני חייבת להודות שבדרך כלל קצת קשה לי עם הרשימות של ג'יין... אני תמיד מרגישה שהקיטלוג שלה דיכוטומי מדי ושחסרה לי ההבחנה המוקפדת יותר בין הקהלים השונים שמשתמשים בכלים הללו (K-12, אקדמיה, למידה פנים ארגונית, CS וכו'), אבל השנה אני מרגישה שהגבולות היטשטשו בגלל כל מה שקורה כעת. אנחנו מדברים על התפוצצות אקספוננציאלית גם בזירה של טכנולוגיות הלמידה, ולכן הרבה יותר נוח לי השנה לאמץ את הרשימה הזו ולהתייחס אליה כמקור חשוב ומשמעותי. </span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><br /></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><br /></span></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEifMMpOaevusLGqu3JDtBKrPeSegi_ANqZVOHT26DvhUegF4WrpNgZFfKYsmG9gq6L6fl5FMFRJANcsnlEb9i-Y1GF2FwH7MqqXlHv0NJl7OPpfVbVeeMMUIJEV0bLYXnY9SVkG3TiK9im7/s720/jane.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="540" data-original-width="720" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEifMMpOaevusLGqu3JDtBKrPeSegi_ANqZVOHT26DvhUegF4WrpNgZFfKYsmG9gq6L6fl5FMFRJANcsnlEb9i-Y1GF2FwH7MqqXlHv0NJl7OPpfVbVeeMMUIJEV0bLYXnY9SVkG3TiK9im7/s640/jane.jpg" width="640" /></a></div><br /><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"><span style="background-color: transparent; color: #050505; font-family: Arial; font-size: 11.5pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"></span></p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"> </p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"> </p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"> </p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"> </p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"> </p><p dir="rtl" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"> </p><p dir="ltr" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"> </p><p dir="ltr" style="background-color: white; line-height: 1.38; margin-bottom: 0pt; margin-top: 0pt;"><br /></p></span>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-1587724004931584142020-08-22T01:06:00.012-07:002020-08-22T02:02:05.096-07:00מותק התארים התכווצו <span style="font-family: inherit;"><a href="https://www.blogger.com/#">Google הודיעה על השקת תכנית חדשה</a> שכוללת מבחר קורסים מקצועיים, מעין בוט-קאמפ כהכשרה למשרות מבוקשות. </span><span style="font-family: inherit;">זה היה רק עניין של זמן עד שגוגל יזהו את הפוטנציאל בש</span><span style="font-family: inherit;">וק הלמידה וינסו לחדור אליו (אגב הם עשו גם מהלכים מעניינים לפני כן כמו Google Primer, Google Academy ועוד)</span>. <span style="font-family: inherit;">גוגל מציעים כעת הסמכה מקצועית, המאפשרת לאנשים להרוויח את המקבילה לתואר של ארבע שנים בשישה חודשים. הקורסים יפותחו בהתאם לתפקידים מבוקשים </span>עם שכר גבוה <span style="font-family: inherit;">בשוק העבודה. כרגע מדובר ב-3 קורסים שיושקו ממש בקרוב: Data Analyst, Project Manager, UX Designer וקורס נוסף שיושק בעוד מספר חודשים- IT Support Specialist.</span><div><div><span style="font-family: inherit;"><br />התכנית תהיה פתוחה בשלב הראשון לכל אזרחי ארה"ב ללא קשר לנסיון קודם או רמת השכלה. הקורסים מפותחים על ידי Google ומתארחים בפלטפורמת Coursera. העלות תהיה ככל הנראה 49 דולר לחודש עד להשלמת הקורסים. זמן השלמה מוערך לכל קורס יהיה בערך חצי שנה, תלוי כמובן בלומדים. מענקים ומלגות יהיו זמינים למי שזקוק להם. התשלום החודשי יספק גם גישה למשאבים שיכולים לסייע ללומדים בחיפוש עבודה והכנה לקראת ראיונות.<br /><br />התכנית נקראת 'Google Career Certificate', כשבמסגרת הקורסים לומדים כשירויות יסוד בכל מקצוע וגם קצת מעבר. בנוסף, החברה מציעה גם סיוע לקראת כניסה לתפקיד בשוק העבודה. סטודנטים ואנשי מקצוע רבים טוענים בשנים האחרונות שהאוניברסיטאות אינן מלמדות את הסטודנטים את הכישורים הנדרשים בעולם האמיתי, כלומר בשוק העבודה. בגוגל טוענים שהקרדיטציות של הקורסים הן שוות ערך לתואר של ארבע שנים ומצהירים שיסייעו ללומדים בקורסים שלהם להתחבר כבר בעת הלימודים </span>להתנסות בתפקיד כמתמחים ב<span style="font-family: inherit;">חברות כמו וולמארט, בסט ביי, אינטל, בנק אוף אמריקה, הולו, וכמובן, גוגל. </span></div><div><span style="font-family: inherit;"><br />מדובר במהלך שמתחבר למהלכים דומים שנעשים בחברות גדולות בשנים האחרונות ובראשן <a href=" https://blogs.microsoft.com/blog/2020/06/30/microsoft-launches-initiative-to-help-25-million-people-worldwide-acquire-the-digital-skills-needed-in-a-covid-19-economy/" target="_blank">מייקרוסופט, </a></span><span style="font-family: inherit;"><a href=" https://blogs.microsoft.com/blog/2020/06/30/microsoft-launches-initiative-to-help-25-million-people-worldwide-acquire-the-digital-skills-needed-in-a-covid-19-economy/" target="_blank">שהשיקה לאחרונה תכנית</a> שמטרתה לשלב כוח אדם חדש בהיי טק לאור אחוז האבטלה הגבוה, ומנגישה קורסים לתפקידים כמו: פיתוח תוכנה, ניהול פרוייקטים, IT, שיווק דיגיטלי, ניתוח דאטה, עיצוב גרפי ועוד. מי שילמד בקורסים של מייקרוסופט יוכל לחבר את הסרטיפיקציות בקלות לפרופיל שלו בלינקדאין ובגיטהאב, במילה למי שלא מכיר: לינקדאין היא רשת חברתית מקצועית וגיטהאב היא פלטפורמת הפיתוח הגדולה בעולם שמאפשרת למיליוני מפתחים לשתף, להתייעץ, לאחסן לפתח קוד ועוד באופן שיתופי כך שהחברים בקהילת גיטהאב יכולים לקבל דירוג על רמת העזרה/שיתוף שלהם.</span></div><div><span style="font-family: inherit;"><br />להערכתי מדובר במהלך שיכול להשפיע הן על שוק העבודה והן על שוק ההשכלה הגבוהה. כבר מספר שנים מדברים על למידה מבוססת כשירויות, מיקרו קרדיטציה, מודל T-SHAPE, מיקרו למידה, חיבור האקדמיה לתעשייה ועוד כיוונים מעניינים (עליהם כתבתי גם אני בבלוג), כשהמסר המרכזי של כלל המהלכים הוא <b>מעבר ללמידה רלוונטית, דינמית, ממוקדת ויישומית. </b>העולם האקדמי מתחיל לעבור אבולוציה בהקשר הזה ויוצר וריאציות מעניינות של אקדמיה יישומית. הקורונה מאיצה את המהלכים שרוחשים מתחת לפני הקרקע וגורמת לנו, בין היתר, להבין את חשיבות ההחזר על ההשקעה בכל הנוגע לזמן וכסף. עובדים ומעסיקים מתחילים להבין שהכוח המניע את שוק העבודה הוא פיתוח מתמיד של כשירויות, חיבור בין פיתוח אינדיבידואלי של עובדים לבין פיתוח ארגוני ושינוי התודעה מתודעה של תפקיד אחד לאורך שנות העבודה לתודעה של התפתחות מקצועית והשכלה שמאפשרת לצאת מתקיעות או סטגנציה בכל הקשור לקריירה. </span></div><div><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div><span style="font-family: inherit;">מעניין לראות לאן הכיוונים האלו יקחו אותנו בהמשך כחברה לומדת, </span><span style="font-family: inherit;">אלו סירות קטנות יצאו אל הים הגדול לצד הספינות הגדולות... </span><span style="font-family: inherit;">מה יקרה לבתי הספר? למוסדות האקדמיים? כיצד תיראה ההשכלה הגבוהה? מה יקרה לתהליכי הגיוס בארגונים? כמה מהר התפקידים ישתנו וידרשו מהעובדים להדביק את הפער ועוד המון שאלות מעניינות שעולות בהקשר הזה. </span></div><div><span style="font-family: inherit;"><br /></span><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhaV9UYjc8OhDEmUT8l_yg9atNNPcEjioBVs1kdx7CrTcsowoZ-yYBDe2RQZKu_iNdBD1imrE_670qkddsw5HtolJCV0VRIiU9YT2c34gDimedJrnMImEhPEQDSlAxcC9lHfSYNNZKSkVo1/s1920/dawn-3361172_1920.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1148" data-original-width="1920" height="599" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhaV9UYjc8OhDEmUT8l_yg9atNNPcEjioBVs1kdx7CrTcsowoZ-yYBDe2RQZKu_iNdBD1imrE_670qkddsw5HtolJCV0VRIiU9YT2c34gDimedJrnMImEhPEQDSlAxcC9lHfSYNNZKSkVo1/w1000-h599/dawn-3361172_1920.jpg" width="1000" /></a></div><br /></div></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-56889550457267588872020-08-15T13:56:00.025-07:002020-08-16T03:00:05.713-07:00 LMS ? LXP ?LRS ?DLP? הארכיטקטורה החדשה של פלטפורמות הלמידה <div class="separator" style="text-align: right;"><div class="separator"><span style="color: #050505; font-family: inherit;">Digital Learning Platform) </span><span style="color: #050505;">DLP) </span><span style="color: #050505; font-family: inherit;">הוא מונח כולל לפלטפורמות הלמידה הקיימות. רוב הסיכויים שלארגון שלכם יש לפחות DLP אחד, וארגונים שתרבות הלמידה בהם חזקה יותר מכילים 2-3 DLPs הממלאים פונקציות שונות. אתם בטח שואלים אלו סוגי DLP קיימים? יש טרמינולוגיה שלמה בשוק הזה והרבה מאוד שחקנים שמנסים להשפיע על התמונה, ומגוון טבלאות ותרשימים המבחינים בין הסוגים השונים. הדיאגרמה שמסבירה הכי טוב לטעמי את הארכיטקטורה החדשה שהתפתחה ואת הסוגים השונים היא של Josh Bersin, גרסת 2019:</span></div></div><div class="separator"><span style="font-family: inherit;"><span style="color: #050505;"><br /></span></span></div><div class="separator"><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgF_Jtt0j25U_-RiVUPkJ1dwtSJuhHwyumfU8dnp9ER88j6X_LQec_ugbAZMBk3if72iMrsonpfLcGkkRcWrzbxt7pS8IB5w9PwLCumbDWK7EEuKNWrqi5eGw-RZWYWv6dfoRZY4ftfs1aJ/s1216/JOSH.png" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="color: #050505;"><img border="0" data-original-height="543" data-original-width="1216" height="560" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgF_Jtt0j25U_-RiVUPkJ1dwtSJuhHwyumfU8dnp9ER88j6X_LQec_ugbAZMBk3if72iMrsonpfLcGkkRcWrzbxt7pS8IB5w9PwLCumbDWK7EEuKNWrqi5eGw-RZWYWv6dfoRZY4ftfs1aJ/w1250-h560/JOSH.png" width="1250" /></span></a></div><span style="font-family: inherit;"><span style="color: #050505;"><br /></span></span></div><div class="separator"><span style="color: #050505;"><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;">אנסה לאפיין בקצרה כל אחד מהסוגים. כדאי מאוד להכנס לפלטפורמות אליהן מפנה ג'וש בתרשים על מנת לראות דוגמאות ולהבין טוב יותר במה מדובר. ברשותכם אני אמנע מלהמליץ על מערכות ספציפיות, מהסיבה שיותר חשוב בעיניי לתת לכם את התמונה הגדולה ושאתם תבחנו בעצמכם מה מתאים לארגון שלכם.</div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><br /></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><b>LMS - Learning management system </b></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;">הפלטפורמה הוותיקה והבסיסית ביותר ללמידה ארגונית וגם המורכבת והכבדה ביותר. ה-LMS מאפשרת לנהל את מערך הלמידה הארגוני, ולקבל תמונה רחבה ומדויקת של המערך עבור העובדים הלומדים ועבור בעלי העניין בארגון. הם אוגרים נתוני משתמשים ומנהלים מספקים דוחות על תהליכי הלמידה הכוללים את השלמת המשימות והישגי הלומדים. מערכות LMS קיימות כבר 3 עשורים, ויש בעולם כ-900 מערכות שונות! על אף שניסו להספיד את ה-LMS בשנים האחרונות המערכות הללו חיות ובועטות, וככל הנראה יישארו איתנו עוד שנים רבות אבל יעברו אבולוציה מעניינת, לאחר שיאמצו יכולות שיש במערכות אחרות.</span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><b>LSR- Learning Record Store</b></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;">מערכת שיודעת לנטר את כלל הפעולות שעושים הלומדים שלנו בפלטפורמת הלמידה, ולעבד אותן לתובנות משמעותיות. זה בעצם מתחבר לעולם של Learning Analytics. מבחינה טכנולוגית מדובר ב-XAPI (ההתפתחות האבולוציונית של ה-SCORM) שיושב על גבי מערכת LMS או כל מערכת אחרת. </span><span style="font-family: inherit;">המערכת יודעת לשמור לוגים של כל מה שעשו הלומדים, כלומר לא רק נתונים של השלמות משימות כמו ב-LMS רגיל. אנחנו מקבלים דיווחים על כל קליק כך שאפשר לדעת היכן הלומדים שלנו בילו יותר זמן, היכן הם רפרפו מהר, האם הם העדיפו לצפות בסרטונים/להאזין לפודקאסט/לקרוא טקסט, באיזה שלב הם הפסיקו ללמוד וכו'. בעצם באמצעות LSR אנחנו יכולים לראות את מסע הלמידה כולו ולא רק את התוצאה הסופית, וזה מתחבר לתובנה גדולה שדאטה זה לא ה-OUTPUT דאטה זה ה-INPUT. ה-OUTPUT הוא בעצם העיבוד וההבנה של הדאטה. עתיד מערכות הלמידה הוא בהבנה של הנתונים שתאפשר הכוונה והתאמה מדוייקת של הלומדים ופרסונליזציה. </span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><b>Program Delivery Platform + Content Libraries</b></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;">חיברתי את שתי הקטגוריות הללו כי בעצם מדובר בחברות שמסייעות לארגונים לבנות תוכנית למידה בדרך פשוטה וקלה באמצעות הפלטפורמה שלהן או חברות שמציעות תכנים שניתן להכניס לתוך פלטפורמות למידה קיימות בארגון. המערכות אלה בנויות בארכיטקטורת ענן ומנגישות תוכן רלוונטי בצורה טובה ואיכותית, החל ממסמכים פשוטים ועד לקורסים מורכבים עם מולטימדיה עשירה. ניתן להשתמש בתכנים שהחברות מציעות AS IS, אבל ניתן גם לקחת את בסיס התוכן ולהתאים אותו לצרכי הארגון עם דוגמאות רלוונטיות או להסיר תכנים פחות רלוונטיים וכו'. כלומר, לצורך הדימוי זה כמו לקחת MOOC מקורסרה ולערוך התאמות ושינויים בתוך הפרקים שלו כדי להיות מדוייקים יותר עבור הלומדים שלנו. </span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><b>LXP - Learning Experience Platform</b></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;">LXP היא מערכת שמבצעת אוצרות של תכני למידה איכותיים הזמינים ברשת (כמו TED, YOUTUBE וכו') או באתרים ייעודיים (COURSERA, EDX, UDEMY וכו') ויוצרת אינדקס שמאפשר ללומדים לבחור מתוך קטלוג ענק את נושאי העניין שלהם ולקבל מגוון של סוגי תכנים המתאימים לבחירתם (סרטונים, מאמרים, פודקאסטים ועוד). בנוסף, המערכת מציפה תכנים מומלצים ותכנים שדומים לתכנים אחרונים שהלומדים צרכו ממש בדומה לנטפליקס. לעומת ה-LMS שם אדמיני המערכת שולטים בתוכן, ב-LXP הלומדים הם אלו ששולטים בתהליך הלמידה ובתכנים שירצו ללמוד. LXP היא בעצם שכבה נוספת לLMS, שכבה משלימה. </span><span style="font-family: inherit;">LXP בדרך כלל אינו ייחודי לארגון, אלא זוהי פלטפורמה משותפת המשמשת ארגונים רבים. ניתן להפריד את נתוני המשתמשים לפי ארגון, אך התוכן משותף לכולם ולכן פלטפורמות LXP מתמקדות בתוכן שיכול להתאים לתעשיות רבות ולכישורים רווחים כמו מיומנויות ניהול, מכירות, עבודת צוות, שפות תוכנה פופולריות וכו'. חלק ממערכות ה-LXP כוללות בחבילה גם רישויים של הספקים השונים שמזרימים תכנים ל-LXP, וחלק מהמערכות דורשות ממנהלי הלמידה בארגון להיות בקשר ישיר עם הספקים השונים מאחורי ה-LXP. חשוב להבין שלא מדובר במערכת לניהול למידה, אלא במערכת שמתחברת למערכות LRS או LMS. </span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;">LXP לא מגדירה עבור הלומדים יעדי למידה או תכנים כאלו ואחרים שהם חייבים ללמוד או להשלים, אלא מאפשרת ללומדים לבחור את מסלול ההתפתחות שלהם ואת סט הכישורים שירצו לאמץ בהתאם לצרכים הספציפיים שלהם. הרעיון מאחורי ה-LXP הוא לפתח "חווית למידה", כאשר המערכת מעוצבת בצורה אטרקטיבית שפונה ללומדים ומאפשרת להם לבחור בקלות תוכן נגיש וזמין, לצרוך אותו באמצעים נוחים (בעיקר בסלולרי) וגם לדרג אותו עבור לומדים אחרים. בחלק מהמערכות ישנה אפשרות ליצור קהילות למידה סביב תכנים מסויימים, כך שאפשר ללמוד ביחד עם עמיתים. מרבית הספקים משתמשים ביכולות של AI לאוצרות התכנים ולייעול ההמלצות, במטרה להתאים טוב יותר את התוכן לתפקידים השונים ולרמות הלמידה הנדרשות.</span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;">אנחנו רואים גידול משמעותי בחברות ה- LXP בשוק פלטפורמות הלמידה, וזו אחת ההבטחות ההגדולות לפרסונליזציה בלמידה. אני חייבת לציין שזה עוד רחוק משם וכרגע המערכות עדיין לא בשלות, ועדיין חברות ה-LXP מתפארות ביכולות אדירות של </span>פרסונליזציה ו<span style="font-family: inherit;">אדפטיביות. הפער כנראה טמון בכך שאין קונצנזוס באשר למה היא למידה פרסונלית... אפשרות לבחירת תכנים והמלצה לתכנים דומים זו לא פרסונליזציה בעיניי. מערכת כזו אמורה לזהות אותי מכל מכשיר, לגשת למערכות LRS ומערכות אחרות כדי להבין בדיוק איזו לומדת אני, ומה אני יודעת ומה אני צריכה ללמוד עוד ורק אז להתאים לי את התכנים המדוייקים עבורי. כזה עוד אין, ואולי יהיה בעתיד כשה-AI יתפתח יותר. </span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><b>Micro Learning Platforms</b></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;">מערכות אינטליגנטיות שיודעות להנגיש ללומדים את התוכן הנכון בזמן הנכון. </span><span style="font-family: inherit;">אם נעשה רגע השוואה גסה בין למידת מאקרו ללמידת מיקרו- בלמידת מאקרו הלומד יגיד שהוא רוצה ללמוד משהו חדש, וסביר להניח שיפנה לקורס או לתכנית למידה שכוללת מספר נושאים ורעיונות. בלמידת מיקרו הלומד יגיד שהוא צריך סיוע נקודתי ומיידי, וייגש לתוכן קצר, מהיר יישומי ומדוייק. מדובר בפלטפורמות שמסייעות לתמיכת ביצועים וכשירויות תוך כדי עבודה, שיש להן פונקציונליות דמויית LMS אך הן הרבה יותר מודרניות ונגישות ממערכות LMS מסורתיות (בסופו של דבר מדובר לגמרי בLMS...). יש היום כמה מערכות נהדרות שעושות את זה ומאפשרות מיפוי של כשירויות ארגוניות וניהול של תהליכי Reskilling ו-Upskilling. </span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><b>Digital Adoption and Workflow Learning Tools</b></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;">כלים דיגיטליים שתומכים באקוסיסטם של למידה תוך כדי עבודה (On the job training). הנחת הבסיס היא שטכנולוגיות למידה הן לא בהכרח טכנולוגיות שפותחו במטרה לאפשר למידה, אלא כאלו שפשוט תומכות בזה באופן טבעי כי הלומדים כבר שם. רשתות חברתיות, כלים שיתופיים, שיחות וידאו ועוד משרתים אותנו היום גם לצרכי עבודה שוטפת אבל בהחלט גם ללמידה. </span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><b>Assesment VR Development Tools</b></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;">מערכות למידה אימרסיבית שמשלבות מציאות רבודה, מציאות מדומה, סימולטורים מבוססי AI או חוויות למידה אחרות שמאפשרות ללומדים להתנסות במצבים ספציפיים ולהעריך את תהליך הלמידה שלהם באופן מאוד מדוייק ועמוס נתונים. הרעיון שעומד מאחורי המערכות הללו הוא האפשרות להתנסות "על יבש" רגע לפני הדבר האמיתי, וגם האפשרות ללמוד מטובי המומחים ולעקוב אחר הפעולות שלהם (מזכיר את מודל הלמידה הראשיתי ביותר שאנחנו מכירים באנושות - שולייה). המערכות האלו הולכות ומשתכללות וניתן למצוא היום מגוון רחב של פתרונות למידה מרתקים. </span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><b>שורה תחתונה</b></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><span>למרות ההפרדה המלאכותית שנעשתה בין הסוגים השונים של הפלטפורמות <b>סוד ההצלחה הוא בשילוב ביניהן</b>. ישנן פלטפורמות שהן מלכתחילה הכלאות בין סוגים שונים ומשתייכות למספר קטגוריות, וגם כדאי להציץ על כמה מהלכים מעניינים שנעשו לאחרונה שמשלבים בין פלטפורמות שונות (למשל החיבור בין </span>Cornerstone ל- Clustree או Degreed + LearnUpon). ההמלצה שלי היא ראשית לאפיין את צרכי הלמידה ואת מאפייני הארגון הייחודיים על מנת למצוא את הפתרון המתאים שהוא בדרך כלל מורכב משילוב של שתי פלטפורמות או יותר. </span><b style="font-family: inherit;">לאחר שתאפיינו מסמך דרישות (RFP) מדוייק תבינו טוב יותר מה הארגון שלכם צריך.</b><span style="font-family: inherit;"> שימו לב שלחלק מהמערכות יש זכיינים בישראל שמספקים את השירות וזה מאוד נוח. ישנן גם מערכות ישראליות ששווה מאוד לבחון. אני ממש ממליצה לצאת ל-POC או איזושהי התנסות קטנה רגע לפני שחותמים על משהו שיכול להפוך לפיל לבן אם הוא לא תואם את הצרכים שלכם במדוייק. אם אפשר </span><b style="font-family: inherit;">כדאי לנסות להשתמש במה שאנשים כבר מכירים בארגון ולנסות להיות זמישים ופשוטים</b><span style="font-family: inherit;"> ככל הניתן כדי לא להכביד על התהליך.</span></div></span><span style="color: #050505;"><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;"><br /></span></div><div class="separator" style="color: #050505; margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="font-family: inherit;">אפשר לראות את ההתפתחות היפה של הפלטפורמות בהתאם להתפתחות הטכנולוגיות המרכזיות לאורך השנים: <b>עברנו מ- ELECTRONIC LEARNING ל-DIGITAL LEARNING ואנחנו בדרך ל-INTELLIGENT LEARNING. </b>אני מאמינה שככל שהטכנולוגיות ישתכללו וניכנס לעידן ה-AI נזכה לראות פתרונות יפים שמשלבים בין הסוגים השונים בצורה חלקה וסופר מעניינת. </span></div></span></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-23229295490068668202020-08-08T14:59:00.011-07:002021-08-23T00:56:24.502-07:00 אתגר הלמידה בTikTok!<span style="font-family: arial;"><br />למי שמכיר קצת את טיקטוק הכותרת הזו נשמעת כמו התחלה של בדיחה, אבל משהו טוב קורה לאחרונה ברשת החברתית הזו בהקשר של למידה. היכרות קצרה (טיקטוקית) למי שלא מכיר-</span><div><span style="font-family: arial;"><b>TikTok היא אפליקצייה שמאפשרת למשתמשים ליצור קטעי וידאו קצרצרים של 3-60 שניות, לערוך ולשתף אותם. </b>אולי אתם מכירים אותה בשמה הקודם "מיוזיקלי", עד שחברת ByteDance הסינית רכשה אותה ב-2017, והיום משתמשים בה מעל 900 מיליון משתמשים ברחבי העולם. המדיום שמאפשר עריכה איכותית אבל קצרה ומהירה מוביל לכך שהמשתמשים מעלים סרטונים סופר יצירתיים ומיוחדים. אלמנט נוסף שחשוב להכיר זה האתגרים שעולים בטיקטוק (בדרך כלל ריקוד או שיר שעושים עליו Lip sync) והופכים לתופעה מדבקת כשמיליונים מחקים אתגר שמישהו המציא. אם אתם לא מכירים רוצו להוריד את האפליקציה, ותוך מספר דקות תבינו במה מדובר. הממשק אינטואיטיבי מאוד ובעיקר מושך לראות עוד ועוד תוכן. <br /><br />כמו כל רשת חברתית גם טיקטוק התחילה כמעוז הילדים אחרי שהבינו שהמבוגרים כבר נמצאים באינסטוש ובסנאפצ'ט. <b>הרשת החדשה והנוצצת הבטיחה לא רק אי בודד של ילדים מרחבי העולם, אלא גם פיצ'רים סופר מגניבים שלא קיימים ברשתות האחרות כמו עריכת וידאו מתקדמת, פילטרים הורסים וסאונד עשיר וטרנדי. </b><br /><br />גם טיקטוק עברה אבולוציה כשמשפיעני רשת וסלבס נכנסו לשם בהמוניהם ואיתם גם קהל בוגר יותר. מאפליקציה שבעיקר הכילה סרטונים של צעירות רוקדות בחולצות בטן (במקרה הטוב) טיקטוק הפכה לרשת חברתית עם תוכן מגוון שפונה לקהלים רחבים (אפילו כמה כוכבים במגזר הדתי!) ועכשיו מגיע התור של תכני למידה. <br /><br /><br /><b>אז איך כל זה מתחבר ללמידה?</b><br /><br />ראשית חשוב לשים לב ל-3 דברים גדולים שקרו לאחרונה בזירה של טיקטוק:<br /><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: arial;"><span style="font-family: arial;"><b>הסגר העולמי בעקבות מגפת הקורונה העלה את השימוש באפליקציה</b> ואיפשר למשתמשים להיעזר בטיקטוק גם לצרכי למידה באופן אורגני: משתמשים גילו סרטוני HOW TO שלימדו אותם כל מיני דברים להפגת השעמום או לרכישת כישורים חדשים כמו <a href="https://vm.tiktok.com/J6Ymj2U/" target="_blank">הסרטון הזה</a> שזכה ליותר מ-3 מיליון צפיות ומלמד איך עושים שרשרת מחוטים שנראית כמו שרשרת חרציות. </span>בנוסף, מיליוני תלמידים וסטודנטים בילו את תקופת המבחנים בבית<a href="https://www.tiktok.com/@dryairpozniak?lang=he-IL">המורה המקסים הזה מהרצליה</a> ונעזרו בטיקטוק כדי להתכונן למבחן. ראינו יוזמות של תלמידים וגם של מורים כמו <a href="http://shirboim.blogspot.com/2020/08/tiktok.html" target="_blank">המורה המקסים הזה מהרצליה</a>, יאיר פוזניאק, שעזר לתלמידים שלו להתכונן לבחינה בביולוגיה באמצעות סרטונים. </span></li></ul><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: arial;"><b>טיקטוק יצאה במהלך מעניין שבמסגרתו פנתה ללמעלה מ-800 מוסדות חינוך ואקדמיה, אנשי ציבור, אתרים היסטוריים, מוסדות תרבות ומומחים בתחומם במטרה לייצר תכני למידה איכותיים, יצירתיים ורלוונטיים. </b>הם השקיעו במהלך 50 מיליון דולר עד כה מתוך 250 מיליון שיושקעו בתחום בטווח הרחוק, והשיקו את הערוץ <a href="https://www.tiktok.com/tag/learnontiktok?_d=secCgsIARCbDRgBIAIoARI%2BCjyKuEfn7eecfBypdV75Eb6rJnWeVEYXKU6LLQi8OHCzV3hln7dXT69oXJ2wUk40NGWQm40nzqgUfCn0Vp4aAA%3D%3D&language=en&name=learnontiktok&sec_user_id=MS4wLjABAAAAYRujtwYMdVM75EWrIaXC5u2QzgrIhuN2cftpR856ooQH9jiP0x-3FZUIxDWbv_Rt&share_app_name=musically&share_challenge_id=1636483010861062&share_link_id=cafb29e7-422e-4cae-9ba5-72005ee99bbc&timestamp=1596916669&u_code=d9a9i441m7lg5d&user_id=6759638009145328646&utm_campaign=client_share&utm_medium=android&utm_source=whatsapp&source=h5_m" target="_blank">LearnOnTikTok#</a> (שאני מקווה שיתמלא בתוכן איכותי יותר ממה שיש בו כרגע…) </span></li></ul><ul style="text-align: right;"><li><span style="font-family: arial;"><b>מייקרוסופט הודיעה על תכניות לרכוש את טיקטוק </b>(מהלך שטראמפ מחזק לאחר שהודיע שאינו מעוניין שהסינים ימשיכו לשלוט באפליקציה - ועל זה אולי שווה להרחיב בפוסט נפרד). מייקרוסופט היא הבעלים של לינקדאין לרנינג, ולכן טיקטוק יכולה להיות נכס גדול עבור מיקרוסופט בתחום הלמידה הארגונית כפלטפורמה שמתחברת לערוץ תקשורת פנים ארגוני ומאפשרת למידה חברתית ויצירת תוכן אטרקטיבי. השילוב של כלי מייקרוסופט יחד עם יכולות ארגון הלמידה והחיבור ל-ID המקצועי של לינקדאין לרנינג ועם טיקטוק ככלי ליצירת תוכן ולמידה חברתית יכול להיות מדהים. </span></li></ul><br />מעבר לשלושת המהלכים המעניינים האלו <b>הסיפור של טיקטוק מתחבר מאוד לטרנדים חזקים בלמידה- </b></span><div><span style="font-family: arial;"><b>מיקרו למידה וננו למידה, שמתייחסים ללמידה ממוקדת ויישומית וכמובן הווידאו שהוא טרנד ענק כבר שנים רבות שרק הולך ומשתכלל כל הזמן. </b>עולם החינוך יכול ליהנות מהיכולות של טיקטוק ביצירת תוכן לימודי על ידי לומדים ומלמדים וגם עולם הלמידה הארגונית. בעצם כל תוכן ארגוני שמתאים לסרטונים קצרים ומדוייקים יכול להפוך בקלות לסרטון טיקטוק הורס- מדריכי HOW TO, סימולציות, אוריינטציה לעובד חדש, רגולציה, פרסום משרות על ידי HR ועוד. אבל תוכן הוא כמובן לא רק חד כיווני- מהארגון לעובדים. הסיפור הגדול כאן הוא האפשרות של הלומדים ליצור תוכן יצירתי, קצר ואטרקטיבי ולהוות פלטפורמה ללמידה ארגונית-חברתית. דמיינו הוראת עמיתים והדגמה של הנלמד באמצעות סרטוני טיקטוק, תחרויות עובדים, למידה בין מחלקתית, דרכים יצירתיות להעברת מסרים להנהלה ועוד ועוד. החיבור למערכות הארגוניות של מייקרוסופט והכלים השיתופיים יכול ליצור כאן מהלך מעניין של חוויית עובד הוליסטית. <br /><br />יחד עם זאת, אני תמיד אומרת שבסופו של דבר רשת חברתית ארגונית עובדת רק אם היא אורגנית ומתנהגת BOTTOM UP, ובעיקר כשהיא כזו שמתחברת לפלטפורמה שבה העובדים כבר נמצאים. בהקשר הזה גם חשוב לקחת בחשבון שכשהמבוגרים ישתלטו על טיקטוק- כנראה שהדבר הבא כבר יבעבע (וכבר יש בקנה כמה מתחרות ראויות). בקיצור- <b>אולי לא כדאי להמתין עד שהמהלכים הגדולים יקרו וכבר לקפוץ למים עם התנסויות קטנות כדי ללמוד ולהבין את הפוטנציאל.<br /></b><br /><br /><div style="text-align: center;"><img height="461" src="https://lh6.googleusercontent.com/lUS_CBC8WuHql-oSsNwAH9fHDyiNFIuVrrVeQbY1YM2BUZNbgWoySdKtpPoxOjdXnkDO1eAoOWobFhsFwJ0wXAESeUzxSkGQ51TfUSOVi23dU_-_maAZf4B7-0ZmF--KrXNPUCtQ=w819-h461" width="819" /></div></span></div></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-12337038247365444782020-06-24T10:16:00.017-07:002020-06-24T12:25:06.343-07:00בואו נמריא מה- Onboarding<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><br /></div><div><div><div>קיבלתם עובד חדש לעבודה? מזל טוב!! (במיוחד בתקופה הזו). עכשיו מגיע שלב הכניסה לעבודה או בשמו המקצועי ה-Onboarding. מרבית הארגונים בשלב הזה יפציצו את העובד במסמכים ומידע כדי ללמוד על הארגון ועל התפקיד ואחרי יומיים-שלושה יתנו לו צ'אפחה עם חיוך ויאללה- צא לדרך. May the force be with you </div><div><br /></div><div>שרשרת החיול העתיקה הזו כבר פחות מתאימה לעידן שלנו... </div></div><div>הסיפור הזה של תקנונים ממסדיים שמחולקים לעובדים החדשים כדי לשמור על צייתנות ומסדר משובטים זה פשוט המשך ישיר של מערכות מהמאה ה-19, ודור העבודה החדש כבר לא רוצה לקחת חלק בעולם ההוא. אין מצב שמשפריצים את כל התורה לתוך איזה קיט/ספרון/PDF או במקרה היותר משוכלל לומדה ומשחררים את העובד להתמודד עם הדבר הארכאי והסטטי הזה. זה יכול ליצור תחושת בדידות, בלבול, ניכור ואפילו להשפיע לרעה על המחשבות של העובד על הארגון ולפקפק בהחלטה שלו לגבי המקום החדש. בעולם של <span style="background-color: white; font-family: "open sans hebrew", sans-serif; font-size: 16px; text-align: start;">Reskilling</span> ו-<span style="background-color: white; font-family: "open sans hebrew", sans-serif; font-size: 16px; text-align: start;">Upskilling</span> ו-"חוויית עובד" יש פחות מקום לקיטים/לומדות/תבניות שיישארו קבועים יותר מדי זמן ולא יתאימו לצרכי הארגון החדשים שמשתנים כל הזמן ובמהירות, וזאת הסיבה שלא שווה להשקיע את כל האנרגיה והתקציב במוצרי אונבורדינג, אלא להשקיע יותר בשינוי המיינדסט של תהליך קליטת העובדים בארגון. חשוב לי לחדד- אין כל רע בלהשקיע במערכות טכנולוגיות יצירתיות ומגניבות (ויש כמה נהדרות כאלה היום) שישרתו את המטרות הבסיסיות של הקליטה כמו היכרות עם המבנה הארגוני, זכויות העובד וכו', אבל!!! זה חייב לבוא בד בבד עם שינוי ב-DNA הארגוני בתהליך קליטת העובדים החדשים. תמיד טכנולוגיה ואנשים.</div><div><div><br /></div><div>
חשוב לקדם היום תהליכי קליטה עמוקים יותר, משולבים מאפיינים של Social-Emotional וכאלו שמאפשרים השטחה של ההיררכיה הארגונית כדי ליצור אמון כבר בתחילת הדרך. למשל- לאפשר לעובדים החדשים להתערות מספר ימים בין הקולגות בצורה לא פורמלית, לבצע תצפיות בפגישות עבודה שאינן בהכרח קשורות אליהם ישירות, לשוחח עם אנשי מפתח בארגון שאין סיכוי שעובד חדש מצליח לשוחח איתם בדרך כלל, לחקור מסמכים חשובים או אירועים ותוצרים של הארגון כשהמטרה היא שיעלו להם כמה שיותר שאלות ורעיונות על התפקיד החדש ועל הארגון בכלל ולהגביר את תחושת המעורבות והסקרנות. בהמשך אפשר לארגן מפגש שבו העובד החדש מעלה את שאלותיו ורעיונותיו לגורמים רלוונטיים. ככה גם נהנים מ"דם חדש" ועיניים שרואות דברים שאולי פספסנו, וגם נותנים לעובד החדש תחושה שהוא באמת חלק מהמקום אליו התקבל. </div><div><br />
עוד נקודה שחשוב להבין בתהליכי אונבורדינג היא שאין דבר כזה העברת ידע. ידע לא עובר, ידע נוצר. יש אינסוף דרכים ללמוד, אבל הכי חשוב בעיניי זה לאפשר לעובד החדש לחקור בעצמו ולהבין מה הוא לא יודע. </div><div><br /></div><div><br /></div><div><b>בואו נראה דוגמאות מארגונים בעולם:</b></div><div><ul style="text-align: right;"><li>בזאפוס החליטו על צעד יוצא דופן בהיבט של מוטיבציה וסינון עובדים שאינם מתאימים לחברה- הם מציעים מענק של 4000 דולר לעובד שיבחר להתפטר בתהליך הקליטה. תהליך אונבורדינג בזאפוס נמשך 4 שבועות, והמטרה העיקרית של התהליך היא בונדינג עם האנשים ועם התרבות הארגונית בחברה. כל המגוייסים יעברו את אותו התהליך, ללא קשר לתפקיד אליו גוייסו! בשלב הזה הם גם מקבלים הכשרה מקצועית משמעותית על כשירויות נדרשות. במקרה של זאפוס שירות לקוחות זו אבן יסוד בתרבות הארגונית, ולכן כלל העובדים החדשים עוברים תהליך למידה אינטנסיבי בנושא ללא קשר לתפקיד שלהם בחברה! הסיפור הוא לחבר את כולם לערכים המובילים בחברה ממקום של למידה ועניין. זה מייצר פריימוורק אחר, לא טכנוקרטי ורחב יותר לתפקיד. </li><li>
בJoie De Vivre Hotels חלק אינהרנטי מתהליך הקליטה מחייב את העובדים החדשים להציע שיפורים בארגון.</li><li>
ב-Valve העובדים הם שאחראים על גיוס העמיתים שלהם והם אלו שקובעים את תהליך הקליטה. זה כמובן משפיע על המוטיבציה שלהם לחפש אנשים ראויים לתפקיד מבחינתם וגם יוצר קשר חברתי נהדר והשטחה של המבנה הארגוני.</li><li>בטוויטר כל עובד חדש אוכל ארוחת בוקר עם המנכל כבר בימיו הראשונים בעבודה. זאת שבירה נהדרת של היחסים המנוכרים עם מנכ"לים המוכרים לנו היטב מהעולם הישן. </li><li>בבאפר מצמידים לעובד חדש 3 קולגות עם תפקיד שונה לכל אחד- Leader, Role, Cultural Buddy. זה גם מוריד את העומס על קולגה אחת בתהליך, וגם מספק לעובד החדש מספר נקודות מבט רלוונטיות. בנוסף, פעם בשבועיים בחודשים הראשונים העובד החדש נפגש עם מנהל בכיר או עם המנכ"ל לשיחה פתוחה.</li><li>בנטפליקס כל עובד חדש מעורב בפרוייט גדול כבר מיומו הראשון בתפקיד. זה נותן לעובדים תחושת משמעות ולקיחת חלק חשוב בחברה על אף שאין לו וותק. המנכל גם פוגש קבוצות של עובדים חדשים באופן קבוע לשיח פתוח.</li><li>בפינטרסט מקדישים את היומיים הראשונים לתהליך שנקרא Knitting, שבו העובדים החדשים נפגשים עם בעלי תפקידים בכירים בחברה אחרי שלמדו על החברה לפני ההגעה, והם מגיעים עם שאלות ובקשות כשהמטרה של החברה היא ממש לקבל פידבק ולשמוע מגוון נקודות מבט. בכלל הסיפור של ללמוד אונליין על הארגון עוד הרבה לפני היום הראשון חוזר על עצמו בכל החברות הללו. </li></ul><div><br /></div>
יש עוד הרבה דוגמאות יפות, וכמובן שכל ארגון צריך להתאים את התהליך לצרכים שלו אבל יש מספר עקרונות שמשותפים לכולם:<br /><ol style="text-align: right;"><li><b>השקעה בתהליך</b>. כן זה דורש השקעה של זמן וכסף אבל זה כנראה משתלם. חשוב להכין את כלל האנשים בארגון לתהליך קליטה מסוג כזה. בעולם שבו עובדים עוזבים אחרי שנה-שנתיים כדאי לטפח את האנשים החדשים בארגון כדי שירגישו תחושת שייכות כבר בהתחלת הדרך. אני לא חסידה גדולה של מחקרים, אבל הנתונים מראים שכ-70% מהעובדים יישארו בחברה אם תהליך האונבורדינג שעברו היה מוצלח לתחושתם.</li><li><b>גיבוש תהליכים מובנים וברורים</b>. אפשר כמובן לשנות ולהגמיש בתוך המסגרת שנקבעה, אבל התפעול של תהליך הקליטה ברור לכל ושומר על עקביות. צריך לעשות את זה גם חכם וגם פשוט כדי שזה יעבוד טוב וכמובן להיעזר בטכנולוגיה ובאנשים גם יחד.</li><li><b>שבירת ההיררכיה והגישה הבלתי אמצעית לבעלי תפקידים בכירים בארגון</b>. ההשטחה היא קריטית. בעידן שבו נראה יותר ויותר מקומות עבודה בגרסה כזו או אחרת של Holacracy אם ארגון רוצה לשגשג הוא צריך לשים את הפוקוס שלו על העובדים, לא על שדרת הניהול. תפקיד המנהל הולך להשתנות בענק- אם נלך לאנלוגיה אז הארגון צריך לעבוד כמו אורגניזם, כל התאים בגוף חשובים. </li></ol><div>תהליך האונבורדינג בעידן כזה חייב להשתנות. אי אפשר לשאוף לחדשנות והצלחה בגיוס עובדים ולהישאר תקועים ביסודות הישנים של ארגונים. לגבי מי אחראי על התהליך הזה- זה בהחלט יכול להיות מנוהל ב-HR, אבל זאת חייבת להיות מטרה משותפת של כלל העובדים ולכן כולם צריכים לקחת בזה חלק. בדיוק כמו לקבל חבר חדש למשפחה...</div></div><div><br /></div><div>Welcome aboard 😉</div><div><br /></div><div><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjNM2SuUThZo_5urV_gqc2i591efD0k9JlVNasDylUSktl7a31S66IXTP7yOZG1otlzhkIBjwFmtSVHa1E6SIzuo_LnPD0Xa-ggAgeQMkwvxhO62Kj6uR0WUWQ41hHOF61Q4LFeKcwH8686/s6016/etienne-boulanger-LHtFRAsNWSc-unsplash.jpg" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="4016" data-original-width="6016" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjNM2SuUThZo_5urV_gqc2i591efD0k9JlVNasDylUSktl7a31S66IXTP7yOZG1otlzhkIBjwFmtSVHa1E6SIzuo_LnPD0Xa-ggAgeQMkwvxhO62Kj6uR0WUWQ41hHOF61Q4LFeKcwH8686/s320/etienne-boulanger-LHtFRAsNWSc-unsplash.jpg" width="320" /></a></div><div><br /></div><div><br /></div><div><div> </div><div><br /></div>
<br />
<!--/data/user/0/com.samsung.android.app.notes/files/clipdata/clipdata_200624_192323_638.sdoc--></div></div></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-64914563874224890452020-06-06T00:47:00.017-07:002020-08-26T21:08:15.742-07:00האם תם עידן המומחיות?<font face="arial" size="4"><br /><br />הקורונה נתנה לנו הרבה סטירות לחי. אחת מהן כואבת במיוחד והיא ההבנה שמומחים לא מסייעים לנו להבין את הסיטואציה שנקלענו אליה, אלא להיפך- המומחים השונים רק סותרים זה את זה ומבלבלים אותנו יותר ויותר.ההבנה הזו מעלה שאלות רבות וגם דילמה קריטית לגבי הרלוונטיות של מומחים בעידן של ידע שמתפרץ בצורה אקספוננציאלית ומשתנה במהירות האור. האם נכון להתמקד רק בתחום אחד בעולם רשתי שבו הכל מדבר עם הכל? </font><div><font face="arial" size="4"><br />בואו נחזור רגע למאה ה-7 לפנה"ס שם נולד הפתגם המיוחס למשורר היווני ארכילוכוס: "השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר גדול אחד". הוגים רבים השתמשו בפתגם הזה מאז על מנת להסביר את דרכי החשיבה והפעולה שלנו בעולם. ישעיהו ברלין כתב כבר בשנות ה-50 על הגישות המנוגדות, זו הקיפודית שמרוכזת בתחום אחד גדול ולעומתה הגישה השועלית שנעה בין מגוון גדול של תחומים ואסוציאציות כאשר לא תמיד ברור הקשר הלוגי ביניהם. הקיפודים תמיד יחפשו להתאים את המציאות לתובנות שהם מכירים בתחומם, ואילו השועלים יבחנו את המשמעויות על ידי תנועה מתמדת בין התחומים השונים שהם מכירים. השועלים מבינים שהמציאות היא דינמית ומשתנה באופן יומיומי, ולכן צריך תמיד לחבר בין תובנות חדשות ומקורות ידע חדשים על מנת לחשוב על דרכי פעולה מתאימות לסיטואציה החדשה שנוצרה. </font><div><div><font size="4"><font face="arial">הבעיה היא שבעידן המודרני תכנתו אותנו לפעול בגישה קיפודית- מערכת החינוך על כל שלביה, ארגונים, גופי ציבור וממשל מחנכים אותנו להאמין שהדרך הקיפודית היא הנכונה. תמיד הסבירו לנו שניתן להתמודד עם כל בעיה באמצעות מודלים ותאוריות שהומצאו על ידי מומחים בתחומם או שליחי המומחים (מורים/ מרצים/ מדענים/ נבחרי ציבור…). לפשוטי העם אין ברירה אלא לבטוח במומחים. והנה מגיעה לה הקורונה ומשאירה את ההגמוניה הקיפודית במערומיה: מומחי בריאות מתנגחים זה בזה, חוקרים מנסים להבין את הנגיף המסתורי ובכל יום יוצאים בהצרה שסותרת את קודמתה, מומחי כלכלה עומדים מול מומחי בריאות וכולם משאירים את הציבור מבולבל וחסר אונים.<br /></font><span style="font-family: arial;"><br /></span></font></div><div><span style="font-family: arial;"><font size="4">ג'ים קולינס דיבר על "תפיסת הקיפוד" כמייצגת חברות מופת עמידות. הוא טען בספריו שארגון מצליח צריך להתמקד בתחום אחד שבו יהיה הטוב ביותר. ארגונים מצליחים פחות משולים אצל קולינס לשועלים ערמומים וזריזים שאורבים בכל בוקר לקיפוד, מתכננים להסתער עליו אבל נכשלים כי הקיפוד בוחר באסטרטגיה מנצחת של התכרבלות. אמצעי ההגנה היחיד של הקיפוד הוא התכרבלות והפיכה לכדור קוצני. אגב השועל לעומתו נוקט באסטרטגיות שונות בהתאם לאיום שהוא חש. התפיסה של קולינס נשמעת כל כך לא רלוונטית בעידן של הזדמנויות חדשות שצצות בכל יום ובעידן שבו חברות נדרשות להמציא את עצמן מחדש כדי לא להשאר מאחור. נקודה נוספת היא שהשועליות מאפיינת את החשיבה האנושית היומיומית- כך אנחנו מתמודדים עם החיים ולכן אך טבעי שגם נפעל כך בזירות המקצועיות שלנו. </font></span></div><div><font size="4"><font face="arial"><br /></font><font face="arial">פיליפ טטלוק שחקר את נושא השועלים והקיפודים בהקשר של חדשנות ותחזיות עתידיות טען שהסיכוי של "שועל" לחזות התפתחויות עתידיות גבוה הרבה יותר מהסיכוי של מומחה "קיפוד". אופן החשיבה של השועלים מתאפיין בביקורת עצמית ובמציאת טיעונים סותרים, ולכן הם נמנעים מהתלהבות מופרזת כלפי תחזיותיהם. הקיפודים מצד שני, ובייחוד קיפודים המתמצאים מאוד בתחומם, מאמינים מאוד בתחזיות של עצמם...<br /><br />אז מה זה אומר לגבי למידה ארגונית ולמידה בכלל? במציאות שלנו, ובפרט במציאות החדשה שיצרה עבורנו הקורונה אנחנו נדרשים הרבה יותר לחשיבה שועלית, מורכבת, שמתייחסת למגוון רחב של מומחיויות (המצאתי מילה) ולידע החדש שנולד בכל יום. גם בן גורין אמר פעם "כל המומחים הם מומחים למה שהיה, אין מומחים למה שיהיה". </font></font></div><div><font face="arial" size="4"><br /></font></div><div><font size="4"><font face="arial"><b>בעולם של למידה מתמשכת </b></font><b style="font-family: arial;">אנחנו צריכים להיות גם קיפודים וגם שועלים. כדאי שלכל אחד מאיתנו תהיה קיפודיות משלו בתחום אחד או יותר, אבל גם יכולות שועליות שלא יתנו לנו להישאר מאחור או להתכדרר אל תוך עצמנו. התובנה הזו מתחברת גם למודל T-SHAPE המוכר, שמדבר על עומק של מומחיות בתחום אחד ובמקביל היכולת להבין גם בתחומים אחרים ולחבר ידע, יכולות ותובנות. אנחנו צריכים להמשיך ולהעמיק את המומחיות שרכשנו, אבל במקביל לרחרח גם באיזורים אחרים, קרובים או רחוקים מהתחום שלנו, ולייצר הקשרים אינטרדיסציפלינאריים שכנראה יובילו אותנו לדרכי חשיבה ופעולה נכונות יותר לעידן הזה. </b></font></div></div><div><span style="font-family: arial; font-size: medium;"><br /></span><div><font face="arial" size="4"><br /></font><div><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiKg8BDhFkVZltSHezDi1LrGDHHKFHdLAwDAkyejcJ98BUutrHa4uivjX4d-DiOshyPtQj-Ilo1FteM5OPURz2Ijh6lTM7TpPSMtp-u_EAeMjXKeTxR_6zS4Y6C5s1MbdfdDkVdezEBg8hR/s3072/hedgehog-2716588.jpg" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em; text-align: center;"><font size="4"><img border="0" data-original-height="2048" data-original-width="3072" height="333" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiKg8BDhFkVZltSHezDi1LrGDHHKFHdLAwDAkyejcJ98BUutrHa4uivjX4d-DiOshyPtQj-Ilo1FteM5OPURz2Ijh6lTM7TpPSMtp-u_EAeMjXKeTxR_6zS4Y6C5s1MbdfdDkVdezEBg8hR/w500-h333/hedgehog-2716588.jpg" width="500" /></font></a><font size="4"><font face="arial"><div><font size="4"><font face="arial"><br /></font></font></div><div><font size="4"><font face="arial"><br /></font></font></div><div><font size="4"><font face="arial"><br /></font></font></div><div><font size="4"><font face="arial"><br /></font></font></div><div><font size="4"><font face="arial"><br /></font></font></div><div><font size="4"><font face="arial"><br /></font></font></div><div><font size="4"><font face="arial"><br /></font></font></div><div><font size="4"><font face="arial"><br /></font></font></div><div><font size="4"><font face="arial"><br /></font></font></div><div><font size="4"><font face="arial"><br /></font></font></div><div><font size="4"><font face="arial"><br /></font></font></div><br /></font></font></div></div></div></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-47912925571750417132020-05-05T02:35:00.004-07:002020-08-22T06:51:44.333-07:00יש לנו טווח קשב של דג זהב? כדאי שתשטפו את המיתוס הזה באסלה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">בשנים האחרונות מרצים ומפתחי תוכן רבים מתבססים על הטענה שטווח הקשב שלנו הולך ומתכווץ עד שכעת הוא הגיע למקסימום של 8/9 שניות (תלוי איזו כתבה קראתם) בדיוק כמו טווח הקשב של דג זהב. </span><span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">אם זה אכן הסיפור- כנראה שבכלל לא הצלחתם לקרוא את המשפט האחרון… </span><span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">טענה זו, שניתן למצוא בפרסומים מכובדים בכל רחבי האינטרנט החל מפרסומים של גופים מוכרים ומכובדים (כמו הניו יורק טיימס, גרדיאן, טיים) ועד בלוגים אישיים, מבוססת על ראיות מתעתעות שבחלקן גם מפוברקות לחלוטין. </span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><b><br /></b></span></div>
<div style="text-align: right;">
<b style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">"אל תאמת. תפריך". (קרל פופר)</b></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"> גם אם נבצע תצפית בסיסית ביותר נוכל לראות שהטענה הזו בעייתית. למשל, בעוד שרבים מאיתנו נאבקים להקשיב במהלך פגישה עסקית בת שעה- אין לנו שום בעיה לעשות בינג' בנטפליקס במשך שש שעות ברציפות. אנשים קוראים ספר (מדע או פרוזה) מתחילתו ועד סופו ביום אחד, עושים שופינג באמאזון/בקניון ימים שלמים, מבלים שעות במגרשי ספורט וכולי. אם כל תיאוריית דג הזהב הזו נכונה אף אחד מהדברים האלה לא היה אפשרי. </span><span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">כנראה שבכל זאת מדובר בדימוי די אטרקטיבי שנתפס בקלות, אבל בואו נפרק אותו רגע- </span><span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">מה המשמעות של "טווח קשב"? האם אנו מדברים על תשומת לב לפעולה ספציפית כמו צפייה בסרטון? אולי מדובר בתהליך מתמשך כמו גלילה בלתי נגמרת ברשת החברתית האהובה עלינו? ואולי בכלל כדאי להפריד בין סוגים של משימות- משימות עם מטרות עבודה/למידה לעומת משימות פנאי?</span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><br /><b><br /></b></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><b>עבודת שורשים</b></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">מרבית הפרסומים שעוסקים בנושא זה מצטטים מחקר של מיקרוסופט מאביב 2015. המחקר סקר 2,000 קנדים ובחן את פעילותם המוחית של 112 אנשים בזמן שהם ביצעו משימות שונות. המחקר הזה יצר המון רעש ברשת מאז. </span><span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">אם נעיין </span><a href="http://dl.motamem.org/microsoft-attention-spans-research-report.pdf" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;" target="_blank">בדו"ח המקורי</a> <span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">נגלה שהוא הופק על ידי משרד הפרסום הקנדי של מיקרוסופט, וזה איך להגיד בעדינות לא ממש מחקר מדעי (המקורות לא ברורים, התוצאות לא נבדקו על ידי עמיתים/מומחים, הפרטים אודות ההליך עמומים, הערכים שנבדקו אינם מוגדרים בבירור וכו') שלא לדבר על כך שכל העסק ממומן ומיוצר על ידי חברה שיש לה אינטרס מכירה ברור. </span><span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">הבעיה הגדולה ביותר בדוח הזה היא שאין בו באמת הצגה של למידה על טווח הקשב שלנו או טווח הקשב של דג הזהב, </span><span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">ובכל זאת נטען בדוח כי טווחי תשומת הלב האנושיים מצטמצמים וכעת הם קצרים יותר מדגי זהב! </span><span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">(דיסקליימר- זה לא אומר שאין תובנות יפות בדו"ח של מייקרוסופט, רק שצריך לבחון את הנתונים והמסקנות דרך פילטר מסוים).</span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">אז מאיפה בכל זאת הגיעה הסברה הזו? כדאי לקרוא את תהליך החקרשת <a href="https://www.ceros.com/originals/no-dont-attention-span-goldfish/" target="_blank">שבוצע במאמר הזה,</a> ובו רואים את התגלגלות המיתוס לאורך השנים. המסקנה המרכזית של הבדיקה היא שאף על פי שהטענה לפיה תשומת הלב שלנו שווה לזו של דג זהב הוזכרה ברשת במשך כמעט שני עשורים אין לה בעצם כל בסיס. </span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"> מסתבר שמומחים שמקדישים את חייהם לחקר תשומת הלב האנושית טוענים שאין להם מושג מאיפה הגיע המידע השגוי הזה. הם מדברים על כך ש<b>טווח הקשב שלנו הוא תלוי משימה ועל כך שהרעיון של "טווח קשב ממוצע" הוא חסר משמעות כי זה אינדבידואלי מאוד.</b> ועוד מתברר שאין שום הוכחה לכך שלדגי זהב (או לדגים בכלל) יש טווח קשב או זכרון קצרים במיוחד, ואף תפיסות שוטענות את ההיפך הגמור…<br /> </span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><b>אספרסו קצר או ארוך?</b></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">על פניו מיתוס דג הזהב נראה לא מזיק. בהחלט נראה הגיוני שפרקי תשומת הלב שלנו נמצאים בירידה- עם תוכן שמגיע אלינו ללא הרף במגוון ערוצים ומכשירים קשה להתמקד בדבר אחד למשך זמן רב. אבל העניין הוא שאנחנו לא יודעים, וקביעת מידע כעובדה ללא ביסוס יכולה להיות מסוכנת (מי אמר פייק ניוז?). זה מוביל אותנו לדרך עקלקלה מאוד שמאפשרת לנו בעצם לומר כל מה שאנחנו רוצים מבלי לגבות את האמירות. שרשרת הציטוטים הבלתי נגמרת של הטענה הזו הובילה לכך שמומחים ביססו את האסטרטגיה והפעולות שלהם על מידע חסר שחר. </span><span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">יחד עם זאת אנשים רבים מאמינים שטווח הקשב שלהם אכן מצטמצם, אבל זה לא נכון- הוא מתפתח. המפגש היומיומי עם פרץ המידע הבלתי פוסק מכריח אותנו להיות יותר בררניים לגבי מה שאנחנו מקדישים לו את תשומת ליבנו. מחקרים חדשים מראים שהיכולת שלנו לשמור על קשב משתפרת עם הזמן ככל שאנו הופכים להיות יותר בררניים לגבי התוכן שאליו אנו בוחרים להקדיש את תשומת ליבנו. זו מיומנות שאנו לומדים ומשכללים.</span></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"> </span><br />
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><b>Takeaways</b></span></div>
<br />
<br /><div>
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif; text-align: right;">אנחנו לומדים מהסיפור הזה ש<b>ניתן לתפוס את תשומת לבנו לפרקי זמן קצרים וגם לפרקי זמן ארוכים</b> ובתנאי שהתוכן רלוונטי, מרתק, כולל סטוריטלינג וויזואליה מושכת. הקהל שלכם מורכב, אינטליגנטי ורגיש. תנו להם משהו ששווה לשים לב אליו. </span><span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif; text-align: right;">ואם תפגשו פעם דג זהב אל תבקשו ממנו טווח קשב גבוה יותר כי זה יהיה בזבוז של משאלה...</span></div>
<div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhT3WN_r1ODMQZDxiPmvG0Hh8XkUKBrBLBRQI6lxuIAuT6J9RH5EFEDeYJ4VLCw3i2YwPHZOwO2N-axBGJnDUZhPJuajdDjBCgQFtn2APLCimTq11J-hP7_2CtUdTkg8HgnTH4ctkRWENh_/s1080/FB_IMG_1598104228073.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="720" data-original-width="1080" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhT3WN_r1ODMQZDxiPmvG0Hh8XkUKBrBLBRQI6lxuIAuT6J9RH5EFEDeYJ4VLCw3i2YwPHZOwO2N-axBGJnDUZhPJuajdDjBCgQFtn2APLCimTq11J-hP7_2CtUdTkg8HgnTH4ctkRWENh_/s640/FB_IMG_1598104228073.jpg" width="640" /></a></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"> להרחבה:</span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><br /><a href="https://www.ceros.com/originals/no-dont-attention-span-goldfish/">https://www.ceros.com/originals/no-dont-attention-span-goldfish</a></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><a href="https://www.ceros.com/originals/no-dont-attention-span-goldfish/" target="_blank"><br /></a><a href="https://www.entrepreneur.com/article/321266" target="_blank">https://www.entrepreneur.com/article/321266</a></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span face="" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><a href="https://www.entrepreneur.com/article/321266"><br /></a><a href="https://www.bbc.com/news/health-38896790" target="_blank">https://www.bbc.com/news/health-38896790</a><br /></span></div>
</div>
</div>
שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-31648023625165762262019-12-11T10:36:00.001-08:002019-12-11T11:46:29.622-08:00אם לקלינט איסטווד היה חשבון ב-TikTok<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">לאחרונה מתגברת התחושה שכל מה שקורה ברשתות החברתיות מתנהל בדיוק כמו במערב הפרוע-</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">הכל פרוץ, מותר לעשות הכל, יש פשע ורוע בכל פינה ופינה וגם יש איזה שריף (מישהו אמר מארק צוקרברג?) שלא מצליח להתמודד עם כל הבלאגן. השבוע התגלגל אליי דוח של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת בשיתוף גופים נוספים. הדוח התמקד <a href="https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A7" target="_blank">באפליקציית טיקטוק</a> וסקר את מאפייני האפליקציה והאיומים שאליהם חשופים המשתמשים החל ממחדלי אבטחה, דרך צריכת תכנים מיניים וחשיפה לפדופילים ועד לאתגרים ויראליים והנזקים שהם יכולים לגרום למשתתפים בהם. במקביל מסתובבים גם כמה "תחקירי ענק" שמגלים לנו שטיקטוק מלאה בתוכן אלים, מיני ובסרטוני שיימינג. אפילו מריצים <a href="https://www.mako.co.il/tv-live-at-night/articles/Article-0a6d5df17f2de61026.htm" target="_blank">תביעה ייצוגית </a>בארצות הברית, נגד הפלטפורמה הפופולרית, בטענה שהאפליקציה מעבירה מידע אישי לשרתים מסתוריים בסין.</span><br />
<br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">אז הכל נכון ואכן מתרחש, והדוח של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (שעושים עבודה באמת נהדרת אגב) עמוס בפרטים חשובים ומדוייקים. אבל! בין שלל האיומים המפחידים שפורט הדוח מסתתרת פסקה אחת קטנה שמדברת גם על מה שאולי כדאי *כן* לעשות ולא רק מה *לא*: "ההמלצה להורי קטינים היא לשוחח עם הילד על שימוש נכון ברשתות החברתיות ובאפליקציות, להסביר את משמעות חשיפת הפרטים האישיים ברשת וליידע לגבי סוגי הסכנות המצויות ברשת". אחלה. אבל איך עושים את זה? על זה מדברים מעט מאוד. האחריות בדו"ח מופנית להורים, אבל מה עם אנשי החינוך איתם הילדים נמצאים רוב שעות היום? הרי כל מה שקורה ברשת חודר גם את חומות בית הספר, ושם יכולה להיעשות עבודה נהדרת של חינוך רשתי עם התלמידים. </span><br />
<br />
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">טיקטוק היא השעיר לעזאזל התורן. בכל פעם עולה תור אפליקציית הילדים החדשה לעלות על המזבח כקורבן לאלוהי הרשת המפחידה והאיומה. מבזק חדשות- מה שקורה בטיקטוק קורה גם באינסטגרם, גם בוואטסאפ וגם בבית הספר. הרשת ו"העולם האמיתי" חד הם. הרשת מורכבת מאנשים, מחוקים ומנורמות בדיוק כמו כל חברה אנושית באשר היא. כל מדינה מחילה על אזרחיה סט חוקים שהופכים אותה למדינה מתפקדת וגם נורמות שכל חברה מסגלת לעצמה. אז מה בכל זאת ההבדל? שממדינה של כמה מיליונים עם ראש ממשלה או דיקטטור אחד וחוקים ונורמות משלה הפכנו למדינה של 7 מיליארד אנשים שמגיעים ממדינות עם משטרים שונים, חוקים שונים ונורמות שונות. גם ברשת עצמה נוצרות נורמות שונות שלא קיימות באוף-ליין, כמו לייקים, האשטגים, דרכים שונות להתבטא בפלטפורמות שונות ועוד. נראה קצת כאוטי? אולי, אבל לא מערב פרוע ובטח ששריף אחד לא יכול להתמודד עם הכאוס הרשתי וגם לא צריך. תפקיד השריף ברשת הוא שלנו, האנשים שפועלים ברשת. אנחנו צריכים לחנך את הילדים שלנו ואת עצמנו להתנהלות ברשת בדיוק כמו שאנחנו מחנכים אותם איך להתנהל במדינה ובחברה בה הם חיים באוף-ליין. איך עושים את זה? נכון זאת לא משימה פשוטה, אבל יש כבר הבנה די בסיסית של מה צריך לקרות כדי לייצר "אזרחים דיגיטליים טובים" או פשוט להבין איך מתנהגים ברשת. </span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">ריצ'ארד קולטה (Richard Culatta) מנכ"ל <a href="https://iste.org/" target="_blank">ISTE</a> האמריקאית (International Society for Technology in education) התארח בפודקאסט <a href="https://www.wnycstudios.org/podcasts/notetoself/episodes/how-create-good-digital-citizens" target="_blank">Note to Self</a> והציג 5 כשירויות שנדרשות מכל אדם שפועל ברשת על מנת להיות </span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"אזרח דיגיטלי"</span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">. ברשותכם אני אשאיר את המונחים המקוריים מאנגלית:</span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span></div>
<div style="text-align: right;">
</div>
<div style="text-align: right;">
</div>
<b style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"><ul style="text-align: right;">
<li><b style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">Inclusive</b><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">- להיות פתוחים לקבל ריבוי גדול של דעות (אני קוראת לזה פוסט-פלורליזם), לכבד את נקודות המבט המרובות ולתקשר עם אחרים בכבוד, אמפתיה וסובלנות. "האצבע על הסמארטפון" קלה מאוד, במיוחד כשמדובר באנשים זרים או באנשים שאנחנו פחות מתחברים אליהם. הטיפ שלי למורים והורים זה להגיד לילדים שרגע לפני שהם לוחצים על SEND יחשבו אם הדרך שבה הם מתבטאים מתאימה לאופן שבו היו מתבטאים אם האדם אליו הם פונים היה עומד מולם כעת. חשוב לזכור שגם ברשת כמו באוף-ליין מותר להגיד הכל, למרות רוח "סתימת הפיות" שנושבת לאחרונה. השאלה היא איך אומרים...</span></li>
</ul>
<div>
<br /></div>
<ul style="text-align: right;">
<li><b style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">Informed</b><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">- לדעת להעריך את המידע שצורכים ברשת באופן ביקורתי, לדעת להסביר לעצמי ולאחרים למה בחרתי להסתמך על המקורות שבחרתי ולייצר מזה שיח חינוכי עם הילדים. מורים חייבים לדעת לברור מקורות מהרשת ולייצר שיח פתוח עם התלמידים שלהם על המקורות, להסביר למה הם בחרו דווקא במקורות האלו על פני אחרים. בנוסף חשוב לשמור על חוקי זכויות יוצרים מקובלים, למרות שגם זאת זירה שחייבת להשתנות כי לנסות להכיל חוקים ונורמות של המאה-20 על עולם פוסט מודרני כנראה יוביל לכישלון...</span></li>
</ul>
<div>
<br /></div>
<ul style="text-align: right;">
<li><b style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">Engaged</b><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">- לדעת להשתמש בטכנולוגיה, ברשתות חברתיות ובערוצים הדיגיטליים לטובת קידום מעורבות אזרחית, כדי לפתור בעיות ולהיות כוח משמעותי ומניע בקהילות הווירטואליות והפיזיות. הרשת מאפשרת לכולם להיות פעילים חברתית בקלות רבה. אחת הדוגמאות היפות של מעורבות חברתית של נוער מהשנים האחרונות היא </span><a href="https://news.walla.co.il/item/3145031" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;" target="_blank">ההפגנה בפלורידה משנת 2018</a><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"> – לאחר הטבח ההמוני בבית ספר בפלורידה בו נהרגו 17 תלמידים, מאות אלפי נערים ונערות שאין להם עדיין זכות בחירה רצו להשפיע על חוקי החזקת הנשק במדינה. הם התארגנו במהירות באמצעות הרשת למחאה ענקית, שעוררה הדים ברחבי העולם ואף גרמה לטראמפ </span><a href="https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3733061,00.html" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;" target="_blank">לשנות את עמדתו הקשיחה</a><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;"> בנושא ולהגביל את הסחר בכלי נשק. </span></li>
</ul>
<div>
<br /></div>
<ul style="text-align: right;">
<li><b style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">Balanced</b><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">- בפודקאסט עולה הטענה שילדים יודעים (פחות או יותר) כיצד לנהל אורח חיים שמאזן בין אוכל ללימודים למשחק וכו'. החינוך שקיבלו על ידי ההורים והמחנכים שלהם יחד עם הנורמות החברתיות מסייעים להם לנהל סדרי עדיפויות ואת הזמן שלהם. אבל כשזה מגיע למסכים עולה התנגדות ואיזשהו צורך של המבוגרים לתחום את הזמן בו הילד נמצא מול הנייד או המחשב. הבינאריות של זמן ON וזמן OFF שנקבעת על ידי המבוגרים לוקחת מהילדים את האפשרות להבין בעצמם כמה זמן כדאי להם להשקיע במסכים על כל סוגיהם, ועל חשבון מה זה מגיע. הרשת היא חלק אינטגרלי מהחיים שלנו ומהפעולות היומיומיות שאנחנו מבצעים. ילדים יכולים לדלג בין הדברים בדיוק כפי שהם מדלגים בין פעולות אחרות- אפשר להתכתב בוואטסאפ, אח"כ ללכת לנגן עם חבר ואולי תוך כדי להעלות איזה לייב ביוטיוב או סרט בטיקטוק, לעשות שיעורי בית תוך כדי שימוש ברשת למטרות למידה שיתופית וחקר, להתקלח, לאכול ולהעלות תמונה לאינסטגרם של השניצל של אמא. בדיוק כמו שאנחנו המבוגרים לא היינו רוצים שיתחמו עבורנו את זמן הרשת לשעתיים ביום כך הילדים זקוקים לגמישות הזו ורק כך הם יבינו כיצד לנהל את הפעולות שלהם. </span></li>
</ul>
<div>
<br /></div>
<ul style="text-align: right;">
<li><b style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">Alert</b><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;">- ובסוף כמו בכל דבר בחיים חשוב לשים לב גם לסכנות שאורבות. הכל מתחיל במודעות לפעולות שלנו ברשת ולהשלכות שלהן עלינו ועל אחרים. חשוב להבין מה אנחנו עושים ברשת, ואיך ועל מי זה משפיע. שימו לב שבדרך כלל החלק הזה הוא המוביל הראשי כשמשוחחים עם ילדים על התנהלות ברשת. במקום להמליץ "מה כן" ולפתח דיון על הנקודות הקודמות בפוסט מתחילים מ"מה לא" ומה מסוכן לנו. ריצ'ארד קולאטה אומר בפודקאסט שכמו שאנחנו לא מלמדים אנטי אוריינות אלא מלמדים ילדים לאהוב לקרוא- כך צריך ללמד חינוך רשתי ואוריינות דיגיטלית. לא דרך האנטי. חשוב ללמד אותם איך ליצור סביבה וירטואלית שתגרום לכולם להרגיש בנוח ובטוחים לשהות בה.</span></li>
</ul>
</b><ol style="text-align: right;">
</ol>
<ol style="text-align: right;">
</ol>
<ol style="text-align: right;">
</ol>
<ol style="text-align: right;">
</ol>
<ol style="text-align: right;">
</ol>
<br />
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">אנחנו בעיצומו של שינוי תרבותי עצום. אם נשכיל להכין את עצמנו ואת הילדים שלנו להתנהל נכון כאזרחי העולם הרשתי נתעסק פחות בתחלואות הרשת ובאפליקציה התורנית שעולה על המזבח. התופעות השליליות ילכו ויצטמצמו ויפנו מקום ליופי של מערכת העצבים הגלובלית והמההממת הזו שאנחנו יוצרים יחד. זה בידיים שלנו.</span></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhVHKCSvGsqHK8YKP6DklLRFfQlvQPdfWFwnBwhtqLpp-VF_Cg7_FArAYhzJKzmOsTE5DOfkQa7R3ea-DHvm45w5S6Of5ALYZ2wTzFHvyXjX_4kSpTivMD1wjS-_2QigDKyP6K328HKQLTm/s1600/3j567v.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="384" data-original-width="649" height="236" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhVHKCSvGsqHK8YKP6DklLRFfQlvQPdfWFwnBwhtqLpp-VF_Cg7_FArAYhzJKzmOsTE5DOfkQa7R3ea-DHvm45w5S6Of5ALYZ2wTzFHvyXjX_4kSpTivMD1wjS-_2QigDKyP6K328HKQLTm/s400/3j567v.jpg" width="400" /></a></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
</div>
שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-88064277200140815592019-08-20T06:30:00.004-07:002020-10-08T04:50:02.574-07:00 Forever Day 1 - תרופת הפלא לאריכות ימים של ארגון<p> כידוע לכול אמזון היא מחלוצות המסחר באינטרנט (נוסדה ב-1994). נכון ל-2019 מעסיקה החברה 647,000 עובדים ברחבי העולם ושווי השוק שלה עומד על 887 מיליארד דולר. ג'ף בזוס, מייסד החברה, מסביר מה הסוד שלהם ומה המיינדסט ששומר על אמזון בתהליך מתמשך של ניסוי, חדשנות, איטרציה ולמידה מכישלונות. בזוס קורא לזה "Forever Day 1", וזה הפך למנטרה של הארגון על מנת לקדם אריכות ימים והצלחה לטווח ארוך. המנטרה הזו הופיעה כבר ב-1997 במכתב פתוח שפרסם בזוס המיועד לבעלי המניות בחברה. הוא אפילו קרא לבניין בו נמצא המשרד שלו "Day 1".</p><p>אז מה הסיפור מאחורי Day 1?</p><p>כמעט כל ארגון מתפקד בראשיתו במהירות, בזריזות ובמנטליות של קבלת סיכונים. אך ככל שהעסק גדל המורכבות מתחילה להתגבר ואז נופלים בפח של ארגונים גדולים המאופיינים באטיות, קשיחות וסלידה מסיכונים. בזוס נשען בתאוריה שלו על מושג בסיסי וחשוב מעולם הפיזיקה שעוסק במערכות מורכבות: אנטרופיה (Entropy). זו בעצם מידת אי הסדר של המערכת. הכאוס. האנטרופיה של היקום גדלה כל הזמן או במילים אחרות- "אי הסדר" ביקום תמיד הולך וגדל. הדרך הבלתי נמנעת של כל ארגון שלא ישים לב לשינויים המתרחשים סביבו, לאי הסדר, היא ירידה ביעילות ובחיוניות ועלייה במורכבות ובנוקשות. לא משנה עד כמה החברה גדולה ומצליחה- ללא ערנות ונחישות מוסדית להשלים עם האנטרופיה היא תיפול לבינוניות או תיעלם. הביטוי הזה תאם לאספירציות של בזוס להצמיח את החברה שלו באגרסיביות, תוך כדי שמירה על החיוניות היזמית של סטארט-אפ והנאה מיתרונותיה הרבים של חברה גדולה בו זמנית.</p><p>ההבנה שכל יום הוא יום חדש, כל יום הוא יום בו העולם משתנה ועלינו לחפש את השינוי, ליצור את השינוי ולהסתגל לשינוי זו ההבנה החשובה ביותר שארגון צריך לסגל לעצמו. זה מסר סופר חשוב לכל מי שעוסק בלמידה והתפתחות ארגונית...</p><p>קישור לכתבה: http://bit.ly/34ivzu5</p><p><br /></p><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgXywCXFzT_UMptDuMVwMGwGVoYNzLXo-CwjlIpgmryTkioHndciTNTK6P_1GGQCSpCKKUjx5-F9fTyXcioNR78WXgYx_ZZRftyV4-q2jXEGZvYGHr3V7FnMGvXj_i9shH4LA4780ZqyCvN/s1920/bezos2_425481.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1080" data-original-width="1920" height="225" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgXywCXFzT_UMptDuMVwMGwGVoYNzLXo-CwjlIpgmryTkioHndciTNTK6P_1GGQCSpCKKUjx5-F9fTyXcioNR78WXgYx_ZZRftyV4-q2jXEGZvYGHr3V7FnMGvXj_i9shH4LA4780ZqyCvN/w400-h225/bezos2_425481.jpg" width="400" /></a></div><br /><p><br /></p><p><br /></p>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-56468955423845828982019-03-17T12:33:00.000-07:002019-03-19T02:12:53.488-07:00על נפלאות המיקרו קרדיטציה ועל הדרך שבה הפכה ישראל הקטנה למובילה בזירה הבינלאומית<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="font-size: medium;"><br /></span>
<br />
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><span lang="HE">אתם בטח שואלים "מיקרו מה?!" מיקרו קרדיטציה (באנגלית </span><span dir="LTR">Micro-credentials</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>) הוא מושג המתייחס להסמכות פורמליות, שמעידות על רכישת ידע ומיומנויות בנושא ספציפי (כשירות/</span><span dir="LTR">competency</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>).</span></span></div>
<div class="MsoNormal" style="text-align: right;">
<span style="font-size: medium;"><span lang="HE" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">מדובר על מושג די חדש שנולד בעשור האחרון (סמוך
להולדת ה-</span><span dir="LTR" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">MOOC’s</span><span dir="RTL" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"></span><span dir="RTL" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"></span><span lang="HE" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>), ובא
לידי ביטוי בעיקר בתחומי הלמידה הארגונית בשוק העבודה, במוסדות אקדמיים ובמערכות
חינוך.</span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span style="font-size: medium;"><br /></span></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgQr9G3W2SqpBSVpthqnu207gszuI1RrKFH7FLSXgk26przKaMebhRHCwlHehaspqtpglkscmYbdcgGH5Up0_xCsLfXWVDjoAm5fG2Fa135qs8wdlAVAO5qq-DXtpdiYkaI9Sh22VpiFYkc/s1600/%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A1%25D7%25981.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="color: black; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><img border="0" data-original-height="690" data-original-width="1437" height="304" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgQr9G3W2SqpBSVpthqnu207gszuI1RrKFH7FLSXgk26przKaMebhRHCwlHehaspqtpglkscmYbdcgGH5Up0_xCsLfXWVDjoAm5fG2Fa135qs8wdlAVAO5qq-DXtpdiYkaI9Sh22VpiFYkc/s640/%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A1%25D7%25981.png" width="640" /></span></a></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: center;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><span lang="HE">(גרף המייצג את הופעת המושג מ-</span><span dir="LTR">Google trend</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>)<o:p></o:p></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span style="font-size: medium;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><span lang="HE" style="font-size: medium;"><br /></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><span lang="HE">מיקרו קרדיטציה זו בעצם הרחבה טבעית של
פעילויות למידה פורמליות או בלתי פורמליות. חשבו לדוגמה על מתכנת שסיים לפני מספר
לא רב של שנים את התואר שלו במדעי המחשב ונכנס לשוק העבודה. הידע שצבר בתואר משרת
אותו היטב במהלך היום-יום, אך הידע בתחום שלו גם התחדש מאז, והוא נדרש להכיר שפות
קוד חדשות. לחזור ללמוד באופן רשמי באקדמיה או לקחת קורס ארוך טווח עלול להשאיר
אותו לא רלוונטי לתקופה ארוכה עד שיקבל את התעודה המיוחלת. הוא מחפש מענה מיידי,
ולא יכול להמתין עד שתיפתח תכנית המתאימה לצרכיו ולצרכי הארגון בו הוא עובד. כאן
נכנס לתמונה עולם המיקרו קרדיטציה- הוא יכול ללמוד בתכנית ממוקדת, הפתוחה עבורו בכל עת שיבחר. </span></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><span lang="HE">ברגע שיוכיח את היכולות החדשות שרכש במסגרת התכנית הוא יקבל באופן אוטומטי תעודה שתעיד
על כך. אגב, מיקרו קרדיטציה מאפשר לעובד להרוויח אישורי הסמכה במנעד רחב של
היקפים- זה יכול להיות קורס יחיד שבאמצעותו ירכוש כשירות ספציפית מאוד או לחלופין
מיני-תואר (באנגלית </span><span dir="LTR">Mini-degree</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> או </span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>(Nano-degree</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>
בהיקף רחב יותר של מקבץ קורסים סביב אותו נושא גדול. לצורך הדוגמה, העובד מהדוגמה שלנו
יכול לקחת קורס ממוקד על שפת התכנות החדשה </span><span dir="LTR">python</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>,
או לחלופין ללמוד מספר קורסי מיקרו קרדיטציה בנושא רחב יותר כמו </span><span dir="LTR">machine learning</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> <span lang="HE">שיתנו לו
תמונה רחבה על עולם התוכן החדש והגדוש הזה ואוסף של כשירויות רלוונטיות לנושא. </span></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">אגב, המיקרו קרדיטציה יכול גם לסייע לחדד
כשירויות שלא תרגל מזמן או כאלו הלוקות בחסר.</span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><span lang="HE" style="font-size: medium;"><br /></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><span lang="HE">נקודה נוספת היא האפשרות לקבל קרדיט פורמלי
עבור כשירויות שהעובד רוכש באופן עצמאי. צמיחה מקצועית היא ניסיון מתמשך, ואנשי
מקצוע משפרים את המיומנויות שלהם כל הזמן. לפעמים קשה להפגין שליטה במיומנויות
חדשות בפני המעסיק, מה שהופך את הקידום המקצועי למורכב יותר. חשבו לדוגמה על מורה שלמדה
באופן עצמאי להשתמש במתודות של פיתוח חשיבה יצירתית עם תלמידיה, אך אין ברשותה
תעודה המעידה על היכולת הזו שלה והיא לא יכולה להציג את היכולות בפני המנהלים שלה. כעת היא יכולה לקחת קורס מיקרו קרדיטציה או ללמוד
במספר קורסים שגם ישכללו את יכולותיה המקצועיות בתחום זה, וגם יאפשרו לה לצרף
לקורות החיים שלה הסמכה פורמלית המעידה על היכולת שרכשה. </span></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><span lang="HE"><br /></span></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><span lang="HE">על מנת להרוויח תעודה או תג
דיגיטלי שמעיד על רכישת הכשירות על הלומד להשלים את הנדרש ממנו על פי מפעילי הקורס. בדר"כ מדובר בתיעוד אותנטי המוכיח את רכישת הכשירות. בעולם שלנו שבו חדשות
לבקרים מקצועות הולכים ונעלמים ומאידך נולדים מקצועות חדשים ועם דור ה-</span><span dir="LTR">Y</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> שעל פי הסטטיסטיקות מחליף
מקומות עבודה בכל 1-3 שנים אנחנו חייבים לאמץ מנגנוני למידה המותאמים לצרכים
המשתנים ויכולים לתת מענה למעסיקים ולמועסקים. בהקשר זה- הדוגמאות והביטויים המרכזיים
של המיקרו קרדיטציה אמנם מגיעים משוק העבודה, אך מדובר במגמה שנכנסת לאחרונה גם למערכות
חינוך פורמליות בעולם החל מ </span><span dir="LTR">K-12</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> ועד
למוסדות אקדמיים ומרגילה גם את הדור הצעיר ללמידה מסוג זה. <o:p></o:p></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<b><span lang="HE"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><br /></span></span></b></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<b><span lang="HE"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">ננסה לסכם את יתרונות המיקרו קרדיטציה עבור
הלומדים:</span></span></b></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
</div>
<ul style="text-align: right;">
<li><span lang="HE"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">מאפשר למידה ב"מנות קטנות"
המתאימה לצרכים ספציפיים. למוח יש כוחות קליטה, עיבוד, וזיכרון מוגבלים. הלמידה
במנות קטנות מקלה על הקליטה, יוצרת רשת קשרים עשירה יותר בין פריטי התוכן השונים,
ובכך משפרת את ההטמעה בזיכרון ואת יכולת השליפה בעת הצורך.</span></span></li>
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">מאפשר להישאר מעודכנים במסגרת לוחות הזמנים
הריאליים של חיי היומיום (<span dir="LTR">Lifelong learning</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>) באופן
נוח וחסכוני.</span></span></li>
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">מאפשר להסיר מחסומים ו"תקרות זכוכית",
ומייצר תמריץ מוטיבציוני חדש. </span></li>
</ul>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<b><span lang="HE"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">ומה עם יתרונות המעסיקים או בעלי העניין שתומכים
במיקרו קרדיטציה?</span></span></b></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right: .4pt;">
</div>
<ul>
<li><span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif; font-size: medium; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">שיפור הכשירויות של כוח העבודה שלהם </span></li>
<li><span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif; font-size: medium; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">דרך אפקטיבית להערכת היכולות הנרכשות של העובדים</span></li>
<li><span lang="HE" style="font-family: "arial" , sans-serif; font-size: medium; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">אפשרות למיפוי ארגוני על בסיס כשירויות</span></li>
</ul>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
</div>
<div class="MsoNormal" dir="LTR" style="direction: ltr; text-align: left; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-size: medium;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0cm; margin-left: 0cm; margin-right: -.05pt; margin-top: 0cm;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><span lang="HE"><b>משרד החינוך הישראלי אימץ
את אסטרטגיית המיקרו קרדיטציה לתהליכי הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה בשנה האחרונה,
ויצא בפיילוט יחד עם מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית)</b> לפיתוח מאות קורסי מיקרו קרדיטציה
ממוקדי כשירויות. </span><span lang="HE">הקורסים </span><span lang="HE">כוללים פרקטיקות
הוראה ספציפיות, ומאפשרים קבלת קרדיט בדמות תג דיגיטלי המעיד על הכשירות שנרכשה. הרצון
לשלב מיקרו-קרדיטציה בתהליכי הפיתוח המקצועי של מורים נובע מההבנה שתהליך הפיתוח
המקצועי השגרתי מפותח בתפיסה של "</span></span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">One size fits all</span><span dir="LTR" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">"</span><span dir="RTL" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"></span><span dir="RTL" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"></span><span dir="RTL" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"></span><span dir="RTL" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"></span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"> </span><span lang="HE" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">ולא תמיד מותאם למסלול הפיתוח המקצועי האישי ולצרכים
של כל מורה ומורה. </span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0cm; margin-left: 0cm; margin-right: -.05pt; margin-top: 0cm;">
<span style="font-size: medium;"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">פיתוח מקצועי משולב מיקרו קרדיטציה מאפשר למורה </span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">לבנות מסלול
למידה אישי</span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"> המסתמך על הצרכים האישיים והכיתתיים המשתנים, ובכך תומך </span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">בפרסונליזציה
</span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">של הפיתוח המקצועי, </span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">מחזק את הזיקה בין הנלמד לבין הפרקטיקה</span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"> באמצעות
תהליכי תיעוד ורפלקציה מוקפדים, משפר את תהליכי הלמידה וההטמעה במוח על ידי </span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">למידה
במנות קטנות, </span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">ויכול להוות</span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"> בסיס לשיח פדגוגי בתוך קהילות שונות - </span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">גם בית
ספריות וגם אחרות. </span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0cm; margin-left: 0cm; margin-right: -.05pt; margin-top: 0cm;">
<span lang="HE" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0cm; margin-left: 0cm; margin-right: -.05pt; margin-top: 0cm;">
<span style="font-size: medium;"><span lang="HE" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">לקראת גיבוש המודל הישראלי ולאורך הפיילוט עמדנו בקשר הדוק עם מספר
גופים המובילים מיקרו קרדיטציה בחינוך בשנים האחרונות ובראשם </span><span dir="LTR" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><a href="https://digitalpromise.org/" target="_blank">Digital Promise</a></span><span dir="RTL" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"></span><span dir="RTL" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"></span><span lang="HE" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>, ארגון אמריקאי ללא
כוונות רווח שחרט על דגלו את קידום החדשנות וצמצום הפערים החברתיים במערכת החינוך
האמריקאית. </span></span><span lang="HE" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">ככל שהפיילוט הלך והתקדם חשבנו שיהיה נהדר לקיים שיח משותף בין
הגורמים העוסקים במלאכה במקומות שונים בעולם ולקרוא למובילי מדיניות ואסטרטגיה
להכיר את המגמה ולחבור אלינו על מנת ללמוד ולהתפתח יחד. <b>לטובת העניין החלטנו לקיים
כנס וירטואלי בינלאומי שבמסגרתו הוצגו </b></span><b><span lang="HE" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">מודלים
מומלצים, מגוון אסטרטגיות להטמעה, טכנולוגיות תומכות, מחקר ומדיניות</span><span dir="LTR" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"></span><span dir="LTR" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"></span><span dir="LTR" lang="HE" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span> </span><span lang="HE" style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">ועוד.
</span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">הכנס התקיים ב-13/3/19 ונכחו בו משתתפים מכל רחבי הגלובוס. </span><a href="https://www.connectingthedots.cet.ac.il/" style="font-family: arial, helvetica, sans-serif;" target="_blank">באתר הכנס </a><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">תמצאו את האג'נדה
המלאה, תוכלו לצפות בהקלטות (או להאזין להקלטות אודיו) ולעיין במצגות. </span></b><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">האנשים שהשתתפו בכנס היו קובעי ומובילי מדיניות בתחומם (מרביתם מתחום החינוך) שציפו להרחיב את ידיעותיהם על מגמת המיקור קרדיטציה ולחבור לגופים כמו מטח או Digital Promise שיכולים לסייע להם בגיבוש מודלים מדוייקים לצרכי קהלי היעד שלהם ולתרום מנסיונם. קיבלנו הרבה בקשות להמשך שיח גלובלי בנושא ונשמח "להרים את הכפפה" ולהמשיך לקדם ולייצג את מערכת החינוך הישראלית כמובילה בתחום זה. </span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0cm; margin-left: 0cm; margin-right: -.05pt; margin-top: 0cm;">
<br />
<br /></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0cm; margin-left: 0cm; margin-right: -.05pt; margin-top: 0cm;">
<span style="font-size: medium;"><b><br /></b></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0cm; margin-left: 0cm; margin-right: -.05pt; margin-top: 0cm;">
<div style="text-align: center;">
<span lang="HE"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><b>קצת שיתופים מתוך המשוב שמילאו המשתתפים בתום הכנס:</b><o:p></o:p></span></span></div>
</div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0cm; margin-left: 0cm; margin-right: -.05pt; margin-top: 0cm;">
<span style="font-size: medium;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0cm; margin-left: 0cm; margin-right: -.05pt; margin-top: 0cm;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><span lang="HE">מרבית המשתתפים הגיעו מתחום החינוך (</span><span dir="LTR">K-12</span><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span> עד אקדמיה)<o:p></o:p></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><span dir="LTR" style="mso-no-proof: yes;"><!--[if gte vml 1]><v:shape
id="Picture_x0020_3" o:spid="_x0000_i1026" type="#_x0000_t75" style='width:283.2pt;
height:174.6pt;visibility:visible;mso-wrap-style:square'>
<v:imagedata src="file:///C:/Users/ShirB/AppData/Local/Temp/msohtmlclip1/01/clip_image003.png"
o:title=""/>
</v:shape><![endif]--></span><span lang="HE" style="line-height: 107%;"><o:p></o:p></span></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span lang="HE" style="line-height: 107%;"><o:p><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><br /></span></o:p></span></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiYuctnejbXYdhmS7SPF4sC_dvKV0kzSn45GqzFbPXfonjRLG3KUhKu4BEaxiVQHsvOhCA1MUGtRIbUtl8xf460c6WhWkeeb5qPyuDFyQJ3oSSAnd8jLvEWxVnKz1y43XV8ph7FpFPVxUfU/s1600/%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A1%25D7%25982.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="color: black; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><img border="0" data-original-height="397" data-original-width="643" height="246" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiYuctnejbXYdhmS7SPF4sC_dvKV0kzSn45GqzFbPXfonjRLG3KUhKu4BEaxiVQHsvOhCA1MUGtRIbUtl8xf460c6WhWkeeb5qPyuDFyQJ3oSSAnd8jLvEWxVnKz1y43XV8ph7FpFPVxUfU/s400/%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A1%25D7%25982.png" width="400" /></span></a></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span style="font-size: medium;"><br /></span></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL" style="line-height: normal; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0cm; margin-left: 0cm; margin-right: -.05pt; margin-top: 0cm;">
<span lang="HE"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">מרבית המשתתפים יצאו בתחושה שהמיקרו קרדיטציה רלוונטי לארגון ממנו הם
מגיעים<o:p></o:p></span></span></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjMjFkZ3HnuEa5E-g7sWzMGyeLl3taNsaxOMayo83LmpdhpBNjkB8dgg0FiWg476IFx95TKv_qF4NPFYsCrdTmVeu64dROo8aFTMwZl9F0VYutnIglU87MZKjSH1YjkCWJvzBLAx8BZ4gph/s1600/%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A1%25D7%25983.png" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><span style="color: black; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><img border="0" data-original-height="396" data-original-width="639" height="247" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjMjFkZ3HnuEa5E-g7sWzMGyeLl3taNsaxOMayo83LmpdhpBNjkB8dgg0FiWg476IFx95TKv_qF4NPFYsCrdTmVeu64dROo8aFTMwZl9F0VYutnIglU87MZKjSH1YjkCWJvzBLAx8BZ4gph/s400/%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A1%25D7%25983.png" width="400" /></span></a></div>
<div class="MsoNormal" dir="RTL">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><br /></span></div>
<div class="MsoListParagraphCxSpFirst" dir="LTR" style="direction: ltr; margin: 0cm 36pt 8pt 0cm; text-align: left; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-size: medium;"><br /></span></div>
<div class="MsoListParagraphCxSpLast" dir="RTL" style="margin-right: -2.9pt; text-align: center;">
<span lang="HE"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;">ולקט תגובות על השאלה: </span></span></div>
<div class="MsoListParagraphCxSpLast" dir="RTL" style="margin-right: -2.9pt; text-align: center;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><span dir="LTR" style="background: white; color: black; line-height: 107%;"><b>What did you
take away from the conference?</b></span></span></div>
<div class="MsoNormal" style="direction: ltr; line-height: normal; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0cm; text-align: left; unicode-bidi: embed;">
</div>
<ul dir="ltr" style="text-align: left;">
<li style="text-align: left;"><span style="font-family: "arial" , sans-serif; font-size: medium; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">A better understanding of micro credentials, their value, and the
process of developing them</span></li>
<li style="text-align: left;"><span style="font-family: "arial" , sans-serif; font-size: medium; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">A connection to the larger micro-credential community</span></li>
<li style="text-align: left;"><span style="font-family: "arial" , sans-serif; font-size: medium; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">How we can implement successful strategies</span></li>
<li style="text-align: left;"><span style="font-family: "arial" , sans-serif; font-size: medium; mso-ascii-theme-font: minor-bidi; mso-bidi-font-family: Arial; mso-bidi-theme-font: minor-bidi; mso-hansi-theme-font: minor-bidi;">I'm going to use the Micro-credential Model as a pilot with our
staff</span></li>
</ul>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , sans-serif; font-size: medium;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , sans-serif; font-size: medium;"><br /></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , sans-serif; font-size: small;"><b><br /></b></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-size: small;"><span style="font-family: "arial" , sans-serif;"><b>אז מה ה-</b></span></span><b style="font-family: arial, helvetica, sans-serif; text-align: center;"> takeaways שלכם? מה </b><span style="font-family: "arial" , sans-serif;"><b>אתם חושבים על מיקרו קרדיטציה? </b></span><b style="font-family: Arial, sans-serif;">איפה זה פוגש את העשייה שלכם? </b><b style="font-family: Arial, sans-serif;">מה לדעתכם צריכים להיות </b><b style="font-family: Arial, sans-serif;">הצעדים הבאים שיכולים לקדם את התהליך? </b></div>
<span style="font-size: medium;"><br /></span>
<br />
<div class="MsoNormal" style="direction: ltr; line-height: normal; margin-bottom: .0001pt; margin-bottom: 0cm; text-align: left; unicode-bidi: embed;">
<span style="font-size: medium;"><o:p></o:p></span></div>
<div class="MsoListParagraphCxSpFirst" dir="LTR" style="direction: ltr; line-height: normal; margin: 0cm 0cm 0.0001pt 35.95pt; text-align: left; text-indent: -18pt; unicode-bidi: embed;">
</div>
<div style="height: 0px;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: medium;"><br />x</span></div>
<br /></div>
שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-46206835993810889352019-01-10T09:32:00.002-08:002021-01-05T05:14:43.728-08:00למידה רב ערוצית (טרנס-מדיה)<br />בעידן של התפתחות טכנולוגית מואצת ומגוון ערוצים דיגיטליים שבהם אנחנו מתנהלים גם התוכן שאנחנו פוגשים צריך להתקיים ברב ערוציות. מרשל מקלוהאן היה הראשון שדיבר על טרנס-מדיה (Transmedia) כשהוא התייחס לנרטיב המשתרע על פני מספר פלטפורמות מדיה, שמבליטות את העוצמה והייחודיות של כל אחת מהן ואת היכולת לאינטראקטיביות. אבל בימיו של מקלוהאן הטכנולוגיה והרשת עוד לא היו מספיק בשלות לכך. הנרי ג'נקינס, חוקר מ-MIT, הציג ב-2003 פרדיגמה שמחברת בין מגוון ערוצי המדיה לבין סיפור או סטוריטלינג, תהליך שבו אלמנטים של סיפור מתפרשים באופן שיטתי על פני מספר ערוצים לצורך יצירת חווית בידור מאוחדת ומתואמת. כל מדיום תורם תרומה ייחודית משלו להתפתחות הסיפור, כשהמטרה היא ליצור חיבור אישי ורגשי עם הצופים כך שבסופו של דבר הם אפילו ירצו ליצור בעצמם תוצר שמתקשר לחווייה, לשתף אותו, לדבר עליו ולהרגיש בעלות שמגבירה את המעורבות שלהם. חשוב לעשות הבחנה בין טרנס-מדיה לקרוס-מדיה, שם מדובר באותה התרומה לסיפור רק שהיא מוצגת במספר ערוצים שונים (למשל: פרסומת לנוזל כביסה שמשודרת בטלויזיה תהפוך לקריינות ברדיו בלי שינוי מהותי באופן ההצגה, במסר או בעלילה). <br /><br />טרנס-מדיה מכוונת לכך שכל מדיום יספק תרומה ייחודית משלו תוך כדי ההתגלגלות של הסיפור והוספת רבדים נוספים של מסרים/ רעיונות/ התרחשויות. הצופים נדרשים לחקור את הסיפור כדי להבין את הפרטים השונים ואת השילוב בין העלילות, ותהליך החקר והגילוי הופכים להיות חלק מהחוויה השלמה שלהם. לדוגמה- אני יכולה לצפות בתכנית שמשודרת בטלויזיה, להכנס לעמוד האינסטגרם של התכנית וליהנות מתוכן נוסף על הדמויות ועל סט הצילומים ואם זה לא מספיק יש לי גם אפליקציה ייעודית של התכנית שבה אני יכולה ממש להשפיע על העלילה- למשל להשתתף בסקר שיש לו השפעה רבה על פרק סיום העונה. אפשר להבין שמדובר בתחום שדורש משאבים רבים בשל הפיתוח מרובה הערוצים, וכמובן שצריך "לחנך את השוק" לקבל את הדבר החדש הזה, אבל נראה שזה הכיוון שאליו הולכים ערוצי התקשורת הגדולים והפקות של סרטים ומשחקים דוגמת פוקימון, סופר מריו, מלחמת הכוכבים, סרטי דיסני ועוד רבים. כמעט כל שובר קופות הוליוודי כולל הרבה יותר מהסרט המוקרן באולם הקולנוע- משחקי וידאו, אפליקציות, מדיה חברתית עם תוכן בלעדי ומקורי, מוסיקה, בובות ועוד. גם בתחום הלמידה אנחנו רואים ניצנים של חלחול התפיסה הזו, ונדבר על כך ממש עוד רגע. <div><br />רוברט פראטן שעוסק רבות בטרנס-מדיה מביא לנו את התרשים הבא שמסביר בצורה ויזואלית מהי טרנס-מדיה ומדגים איך השלם גדול מסך חלקיו:<br /><div><br /></div><div class="separator" style="clear: both; text-align: center;"><span style="font-size: 11pt; margin-left: 1em; margin-right: 1em; white-space: pre-wrap;"><img height="576" src="https://lh5.googleusercontent.com/aCxEj4m6j5SdyjAJZEu4vIHRM8smNM15I8DWY0Fu2UTYQvtP36iF6sm8iyHqWF7KVybtIazgYbzJ4e5CL5fQxLVNjhpHe76IIOpDsdr0sEoiongZLxRBAdpccq2nz27RDjetnj_N=w640-h576" style="margin-left: 0px; margin-top: 0px;" width="640" /></span></div><br /><br />המטרה של טרנס-מדיה היא לא להיות בכל ערוץ מדיה אפשרי אלא לספר סיפור נהדר עם המשאבים הקיימים לקהל הנכון ובזמן הנכון בהתאם למטרות הסיפור. בטרנס-מדיה הבסיס הוא תמיד הסיפור, אותו אלמנט מרתק שלא השתנה אלפי שנים ומושך את האנושות להקשיב ולהסתקרן, רק שכעת בעידן הדיגיטלי הסיפור מקבל משמעות רחבה הרבה יותר. כל קטע מדיה מתפקד כחווית סיפור עצמאית, שלמה ומספקת אבל כמו באיזו חידה ענקית כל אחד מהחלקים תורם לנרטיב גדול יותר. החוייה היא חוויה מתמשכת, וכל שכבה חדשה מוסיפה עושר ופרטים לסיפור (למשל סיפורי רקע נוספים או קווי עלילה משניים). מאפיין מרתק נוסף של טרנס-מדיה הוא שהקהל הופך להיות מעורב באופן פעיל, ובעצם מעודדים את הצופים ליצור שיתופי פעולה חברתיים ויצירתיים. הצופים ממש הופכים לבעלי עניין נוספים בחוויית הטרנס-מדיה לצד המותג/הגוף המקדם. עיצוב הסיפור הנפרש יוצר את המוטיבציה להתקשר עם משתתפים אחרים, לחפש חלקים אחרים בסיפור ולתרום לנרטיב על ידי הוספת תוכן. סיפורי טרנס-מדיה יכולים להיות פשוטים ולהתפרש על פני מספר פלטפורמות דיגיטליות, או שהם ממש מערבים בין העולם הדיגיטלי לעולם הפיזי בצורה של משחקי מציאות מורכבים (alternate reality game - ARG), שבהם השחקנים מתקשרים ישירות עם דמויות במשחק, פותרים אתגרים וחידות מבוססות עלילה ומשתפים פעולה כקהילה כדי לנתח את הסיפור ולתאם פעילויות שמתרחשות במיקומים אמיתיים במציאות. <a href="https://www.youtube.com/watch?v=FMhgJ2Fvj78&feature=emb_title">דוגמה יפה של טרנס מדיה מתחברת לסדרה הפופולרית "שרלוק"</a>. מלבד הסדרה המפיקים פיתחו אפליקציה שבה נשתלו סרטוני וידאו ותכנים שחלקם מתוך הסדרה וחלקם נוצרו במיוחד לאפליקציה. באפליקציה הצופים מקבלים תפקיד- להיות העוזרים של שרלוק ולעזור לו לפתור תעלומות ברחובות לונדון (הווירטואלית). המשתתפים במשחק צריכים לאסוף רמזים שמפזורים בעיר ויעזרו להם לפתור את התעלומה. כל מה שהם אוספים מתרכז ב"מוחו של שרלוק" עד לפתרון. <br /><br />רוברט פראטן מביא גם את התרשים הבא שמציג את המאפיינים של טרנס-מדיה שיוצרים מעורבות אצל הצופים. חדי העין מביניכם ודאי יבחינו שמדובר במאפיינים דומים למאפיינים של למידה בעידן הדיגיטלי, ולכן החיבור ביניהם מתבקש למדי...<div><br /><div><img height="465" src="https://lh4.googleusercontent.com/QQgSi65bGzcPCJa7ImCTkXBAFgdn_PxFrXB6ruv_ae-aHZ2FL5M6pN2MPVRRT-jI9KSjhkF4ej4_Wq-kA94QB2Z6yQtln-AmCfHIACCz36wBqvsm0kQHITZkt7p4HAUug39AHe89=w640-h465" style="font-family: Arial; font-size: 11pt; margin-left: 0px; margin-top: 0px; white-space: pre-wrap;" width="640" /> </div><div><span id="docs-internal-guid-bcc2ba3b-7fff-e62c-090d-d8a44fdf2878"><p dir="rtl" style="line-height: 1.656; margin-bottom: 12pt; margin-top: 12pt;">גם הנרי ג'נקינס שהזכרתי קודם הבין את החיבור בין טרנס-מדיה לחינוך ולמידה ואפילו פעל לשלב את הרעיון במערכת החינוך. הוא גם היה שותף במספר מיזמים חינוכיים כמו למשל המיזם של "רחוב סומסום" ששילב מגוון שכבות של מדיומים נוסף על התכנית הוותיקה כמו ספרים, מערכי שיעור, פעילויות אינטראקטיביות, משחקים ועוד במטרה לחבר את הילדים לדמויות, למסרים ולסיפורים המרכזיים.<br /><br />בטרנס-מדיה בלמידה החוויה של הלומדים מתרחשת בפלטפורמות שונות, כשהמטרה של השיטה היא לפתח מעורבות גבוהה של הלומדים ולגרום להם להבין לעומק את מה שהם לומדים ואפילו לשתף את החוויה עם אחרים. בעולם שבו אנחנו נמצאים באינטראקציה עם מספר מסכים במקביל ושבו תוכן דיגיטלי הפך לתוכן המרכזי שאנחנו צורכים השימוש בטרנס-מדיה מאפשר ללומדים להתנסות בחקר ויצירה בפלטפורמות שונות ולפתח כישורים של אוריינות דיגיטלית. בשונה מהעולם הישן בו ציפו מהלומדים ללמוד תכניות ותכנים סטנדרטיים- לומדים בעולם החדש זקוקים לחוויית למידה שתאפשר להרחיב את הידע שלהם כל הזמן ובמגוון ערוצים, כמו גם לקחת אחריות על הלמידה שלהם ולעשות זאת בקצב שלהם ובאופן שמתאים למטרות וליכולות שלהם. הסיפור האמיתי של טרנס-מדיה הוא החיבור של הלומדים לחווית הלמידה 24/7 ובמגוון אופנים, כי כך אנחנו מתנהלים גם בעולם האמיתי שמחוץ לבית הספר, וגם החיבור הרגשי לסיפור גורם להם להיות מעורבים ועם מוטיבציה גבוהה. זו אחת הדרכים להבטיח שהם יוכלו להתמודד עם עולם המחר ולרכוש את הכישורים הדרושים כדי להצליח לשרוד בו. למורים, כמו תמיד בלמידה רשתית, יש תפקיד קריטי והוא להדריך אותם בתהליך ולוודא שהם מצליחים להגיע ליעדין שלהם ולא מוצפים או מוסחים מכמות המידע העצומה שיכולה להוביל לבלבול ולתסכול גדול. המורים צריכים לחתור לכך שהלומדים ירגישו מעורבים, סקרנים ומתוגמלים במהלך חויית הלמידה. <br /><br />אז איפה מתחילים? למי שמעוניין להתעמק בנושא אני ממליצה לקרוא את<a href="https://talkingobjects.files.wordpress.com/2011/08/book-2-robert-pratten.pdf" target="_blank"> המדריך למתחילים של רוברט פראטן</a> שיצא ב-2015 ומכיל כלים ומודלים נהדרים שיסייעו לכם לפתח טרנס-מדיה בלמידה. <br /><br />התרשים הבא שגם הוא לקוח מהמדריך של פאטרן מציג 5 שאלות בסיסיות שכדאי להתחיל מהן:<br /><br /><span id="docs-internal-guid-6b8fd7ed-7fff-9866-f4c0-247949794bed"><span style="font-family: Arial; font-size: 11pt; font-variant-east-asian: normal; font-variant-numeric: normal; vertical-align: baseline; white-space: pre-wrap;"><span style="border: none; display: inline-block; height: 523px; overflow: hidden; width: 737px;"><img height="454" src="https://lh5.googleusercontent.com/aVH9iUNNrOh8BhwXpsTxBSi_D4y8qSKZKIhHu7flbD4jeKSkGngkShytWDMmEs69wbY3J6DRsxfs69NEEqZMRwfNLqUeIWh1I5RmVbQxneezvQGRJqQX2x1cElQFa5WuexBFLrWi=w640-h454" style="margin-left: 0px; margin-top: 0px;" width="640" /></span></span></span></p>אני אוהבת גם את השאלות המכוונות האלו של <a href="https://www.osti.gov/servlets/purl/1458300">איליין רייבארן</a> שעושות סדר לפני שמתחילים:<div style="text-align: left;"><ol dir="ltr" style="text-align: left;"><li>What core experience do you want to support?</li><li>What 3 technologies will you use?</li><li>How do these technologies connect and extend the core experience?</li><li>What effect do you intend to have? What’s your goal?</li><li>What action do you want the learner to take?</li><li>How will the learner co-create content in?</li><li>How will you assess effectiveness?</li></ol></div><div style="text-align: left;"><br /></div><br /><br />אני ממליצה גם לצפות <a href="https://www.blogger.com/#">בסרטון הטד הזה </a>שמדבר על חיבור של טרנס-מדיה ללמידה וגם להירשם <a href="https://www.blogger.com/#">לקורס של קורסרה</a> שעוסק בטרנס-מדיה. <br /><p dir="rtl" style="line-height: 1.656; margin-bottom: 12pt; margin-top: 12pt;"><br /></p></span></div></div></div>שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-86678575826402699052017-12-06T06:37:00.000-08:002017-12-06T12:07:36.627-08:00איך מרגישה למידה בקבוצות?<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">היום נכחתי במפגש מרתק, שאורגן על ידי <a href="https://ciet.levinsky.ac.il/">המרכז להוראה חדשנית ומיטבית בלוינסקי</a>, ובראשו עומד ד"ר ישי מור. את המפגש הובילה יעל כהן, בוגרת תואר שני בחינוך וטכנולוגיה מאוניברסיטת סטנפורד, Data scientist ויזמית חינוכית. יעל הציגה התנסות בסנסורים לטובת מחקר על למידה בקבוצות. <br /><br /> סנסורים/חיישנים הם למעשה מכשירים שממירים פרמטרים גופניים כגון: טמפרטורת גוף, לחץ דם, תנועות וכו' לכדי אותות חשמליים או אלקטרונים לשם מדידה, בקרה או העברת מידע למערכות אחרות. בימינו ניתן לתרגם אותות אלו גם לרגשות... סנסורים נמצאים בשימוש היום בעיקר בתחום העסקי והשיווקי, אך מתחילים לחלחל גם לעולם הלמידה. השילוב של סנסורים בלמידה מערב שורה של עולמות תוכן הבאים לידי ביטוי וביניהם: Neuroeducation, למידה התנהגותית, Data driven learning ,BI, Emotion technology ועוד. <br /><br />Emotional data המתאפשר בשילוב טכנולוגיה הוא תחום שמתגבש מתוך ההבנה שמתפתחת בנושא רגש בלמידה- הספרות המחקרית מראה שרגשות חיוביים משפיעים לטובה על זכרון העבודה שלנו, על היצירתיות והגמישות המחשבתית, בעוד שרגשות שליליים משפיעים לרעה על הלמידה. מצב רוח טוב יכול להשפיע על המוטיבציה ללמידה ועל הרצון להיות לומד פעיל, לעומת רגשות שליליים שגורמים להימנעות ופסיביות (Olafson and Ferraro, 2001).<br /><br /><b>דוגמאות לסנסורים בהם ניתן להשתמש לניטור רגשות:</b></span><br />
<div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"></span><br />
<ul style="text-align: right;"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">
<li>Kinect- מד תנועות. מצלמת עומק שמזהה נקודות בגוף ויכול לתת פוזיציות של הגוף ב-3 צירים </li>
<li>מיקרופון עם סנסור תומך לאוזן שיודע לזהות תנועות ראש וקול </li>
<li>מד דופק, לחץ דם, טמפרטורה.... </li>
<li>מד מוליכות של העור- מודד סטרס בדר"כ צורת שעון או טבעת. טכנולוגיה שדומה לפוליגרף. </li>
<li>Spier- מדד נשימה שמודד תנועה של סרעפת. שמים על החזה. גם עדיין לא בשל לחלוטין. </li>
<li>מד גלי מח בתדרים ספציפיים בדומה לEEG </li>
<li>מד מיקוד עיניים ורוחב אישון </li>
<li>מד קול ואינטונציה- לדוגמה אפליקציה שנקראת 'Moodies Emotions Analytics' שהטכנולוגיה שלה שימשה לבסיס המחקר של יעל </li>
</span></ul>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">
<br />יעל השתתפה במחקר שנערך בPbl Lab, ומטרתו הייתה לחקור את רגשות הלומדים במסגרת עבודת צוות בתהליך PBL. המחקר הופעל במסגרת קורס לתואר ראשון בהנדסה של סטנפורד, שבו סטודנטים ממדינות שונות בעולם לומדים יחד מרחוק 6-7 קבוצות של כ-5 סטודנטים עובדים על פרוייקט תכנון בניין שבסופו מתקיימת תחרות עיצוב בין הקבוצות. במהלך הקורס הקבוצות נפגשו שעתיים בשבוע במשך 4 חודשים לשיחה סינכרונית, והמפגשים הללו הוקלטו עם סנסורים מסוגים שונים שחולקו לסטודנטים מבעוד מועד.<br />הנתונים מהסנסורים נשלחו למנהלי המחקר, והם בחנו אותם לאורך זמן בנוסף לכלי מחקר אחרים שהופעלו על הסטודנטים. חשוב לציין שמחקר עם סנסורים לא בא במקום תצפיות או כלי מחקר אחרים אלא בנוסף אליהם ככלי מחקר משלים. חשוב לחבר גם כלים איכותניים למחקר.<br /><br />יעל בדקה האם קיימת אצל הלומדים התנהגות ספיציפית מייצגת בתהליך הלמידה הקבוצתי, מעין "טביעת אצבע" של התנהגות קבוצתית. היא מצאה שאכן קיים דפוס חוזר לכל לומד, שבא לידי ביטוי במעורבות במפגש (כמה פעיל ושותף הוא) ובאינטונציה שמייצגת אותו.</span></div>
<div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br />דוגמה לגרף המבחין בין שני סוגי לומדים לאורך המפגשים שהתקיימו:</span></div>
<div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjOVNpxw3x_4bfAiDq4909ie3MHeVDyph_Y3M1poU48Yu6YDJOwYSGAKV6FCkKvGin3ghqmu86e123UlBQU3d-vxI6XNWsZ44HD-2Dn_n3wjWf4Xmwb2U3fe5H2DmEjlgocsuD2cmgQMj7s/s1600/WhatsApp+Image+2017-12-06+at+15.08.53+%25285%2529.jpeg"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjOVNpxw3x_4bfAiDq4909ie3MHeVDyph_Y3M1poU48Yu6YDJOwYSGAKV6FCkKvGin3ghqmu86e123UlBQU3d-vxI6XNWsZ44HD-2Dn_n3wjWf4Xmwb2U3fe5H2DmEjlgocsuD2cmgQMj7s/s320/WhatsApp+Image+2017-12-06+at+15.08.53+%25285%2529.jpeg" /></a><br /><br />אוקי, אז מצאנו דפוס התנהגות בקבוצה. במה זה יכול לסייע? <br /></span><br />
<ul style="text-align: right;"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">
<li>למצוא קורלציה בין דפוסי רגשות למשתנים אחרים כמו השתתפות והצלחה צוותית </li>
<li>זה יכול לשקף ללומד/לקבוצה את מידת המעורבות והרגשות של כל אחד מהם בתהליך הלמידה ולאותת להם כשיש קושי או בעיה שדורשת טיפול והתערבות </li>
<li>ניתן לבדוק הבדלים תרבותיים או מגדריים </li>
<li>מורה יכול לקבל תמונת מצב רחבה על הלומדים ולהתערב במידת הצורך בהתאם לדפוסים הרלוונטיים </li>
</span></ul>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">
על בסיס המחקר יעל בנתה מוצר שמאפשר למדוד שיתוף פעולה בקבוצות למידה. המוצר נקרא vibe (טרם הושק). הוא מאפשר למורה להתחבר למערכת המוזנת מנתונים הנשלחים מסנסורים לבישים שנמצאים אצל התלמידים בכיתתו.<br /><br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhkGrjWU2vFx_0dh6w6SLSsSPvFcviHc7VO4EYcC49iJ6RaA2h-XrbYEqWHPnT5w10KHeQSW1zcT9VyUOZPmZR22_c4cRQueK6hcFf3L5STBsj5Yo0xZrynfqoUa3TJrgFEF6uVRN2sP3BP/s1600/WhatsApp+Image+2017-12-06+at+15.08.53.jpeg"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhkGrjWU2vFx_0dh6w6SLSsSPvFcviHc7VO4EYcC49iJ6RaA2h-XrbYEqWHPnT5w10KHeQSW1zcT9VyUOZPmZR22_c4cRQueK6hcFf3L5STBsj5Yo0xZrynfqoUa3TJrgFEF6uVRN2sP3BP/s320/WhatsApp+Image+2017-12-06+at+15.08.53.jpeg" /></a><br /><br /><br />כך נראה ה- Dashboard של המורה:<br /><br /><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiuRLy5WwN_9yCmSgiZd9E3QL5IGKVp6B60GS4pAMfgap6jePMFSKHDkNNpTSLejuqMYgJYPXp__V1FUi5e1yIBCudZSi8-VurFPYHrX92E8zH4yRc3O9WqSOOdD-ExMUTTDLNYupDF3ByH/s1600/WhatsApp+Image+2017-12-06+at+15.08.53+%25281%2529.jpeg"><img border="0" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiuRLy5WwN_9yCmSgiZd9E3QL5IGKVp6B60GS4pAMfgap6jePMFSKHDkNNpTSLejuqMYgJYPXp__V1FUi5e1yIBCudZSi8-VurFPYHrX92E8zH4yRc3O9WqSOOdD-ExMUTTDLNYupDF3ByH/s320/WhatsApp+Image+2017-12-06+at+15.08.53+%25281%2529.jpeg" /></a></span></div>
<div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">המערכת מספקת נתונים בזמן אמת ולאורך זמן. זה יכול לשמש גם ככלי רפלקטיבי עבור המורה על מנת לבדוק את יכולות ההוראה שלו בקבוצה. המוצר טרם הושק בשל הסיבה שהטכנולוגיה לא מספיק בשלה (בעייה בזיהוי הקולי של המיקרופון והיכולות שלו להפריד בין קולות התלמידים), אך אני מניחה שבשנים הקרובות זה ייפתר.<br /><br /><b>מה אני לוקחת מכאן?</b><br /></span><br />
<ol style="text-align: right;"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">
<li>ההזדמנות לקבל מידע שחושף רובד נוסף של הלומדים ובפרט את הרובד הרגשי מרתק בעיניי, ופותח צוהר לשילוב אמפתיה ורגישות גבוהה יותר בתהליכי למידה. כמובן שבאותה נשימה מוכרחים לשים דגש על מידת החשיפה הנדרשת מהלומדים, ועל ההשלכות שיש לעניין זה.</li>
<li>כל מי שעוסק בחינוך, ובפרט בלמידה מרחוק, יודע כמה קשה לנהל למידה בקבוצות ולדעת מה מתרחש בזמן אמת ולאורך זמן בכל קבוצה. שילבו הסנסורים בהחלט מזמן ניהול חדש ומעניין של למידה קבוצתית.</li>
<li>למידה משולבת סנסורים מתכתבת מאוד עם גישת ה-Adaptive learning, ועבודה עם הנתונים המתקבלים יכולה בהחלט לשפר אופני למידה פרטניים ולהשפיע על מהלך הלמידה העתידי של התלמיד. שילוב עולם ה- Machine learning עם הנתונים המתקבלים מהסנסורים ונתונים נוספים יכול להוביל ללמידה תפורה היטב למידותיו של התלמיד.</li>
</span></ol>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">
<br /><br /><br /><a href="http://users.auth.gr/users/4/7/043774/public_html/CD-Papers/6_Short_Papers/CS11.pdf">להרחבה נוספת</a></span><br />
<div>
<span style="color: #222222; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">
</span></div>
</div>
</div>
שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2297454078580147156.post-85208309682089357842016-03-27T11:47:00.000-07:002016-05-09T15:56:47.805-07:00סיכום כנס השקת המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<div style="text-align: right;">
<span style="font-size: large; font-weight: normal;"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">המיזם "ישראל דיגיטלית" הושק באופן רשמי ב-21-22/3/2016 על ידי המשרד לשוויון חברתי בשיתוף עם המועצה להשכלה גבוהה. המטרה העיקרית של המיזם היא לפתח מערך הכשרות וקורסים מקוונים שייפתחו לקהל הרחב כבר במהלך הקיץ הקרוב, במטרה להנגיש תוכן לימודי ואקדמי למגוון רב של אוכלוסיות. הקורסים יפותחו על פלטפורמת EDX, שעל שיתוף הפעולה איתם כבר הרחבתי <a href="http://shirboim.blogspot.co.il/2016/03/blog-post.html" target="_blank">בפוסט הקודם שעסק ב</a><a href="http://shirboim.blogspot.co.il/2016/03/blog-post.html">נושא</a>. הכנס נפרש על פני יומיים, ו</span></span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><a href="http://che.org.il/wp-content/uploads/2016/03/%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99.pdf" style="font-weight: normal;" target="_blank">כאן ניתן לעיין בתכנית המלאה</a><span style="font-weight: normal;"> (כלל התכנים הוקלטו וככל הנראה יועלו בהמשך </span><a href="http://che.org.il/?page_id=38128" style="font-weight: normal;" target="_blank">לאתר המל"ג</a><span style="font-weight: normal;">).</span></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;"><br /></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;">אני נכחתי רק ביומו הראשון של הכנס, ואשמח לשתף אתכם במספר תובנות ונקודות מרכזיות שאספתי. </span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;">אתם יותר ממוזמנים לשתף ברשמים מהיום השני או מהכנס כולו. </span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><br /><span style="font-weight: normal;">הכנס נפתח בהתרגשות רבה וברכות, כולל דברים שנשאה</span></span></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;">השרה לשיוויון חברתי, </span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;">גילה גמליאל וד"ר יאיר שינדל הממונה על המיזם במשרד באש הממשלה. </span><span style="font-family: arial, helvetica, sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;">בהמשך Zachary Kramer מ-EDX העולמית הציג תמונה רחבה של הפלטפורמה שנבחרה, וכמה נתונים מעניינים:</span></h3>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi10h21AEKMngUVE1ogjWPehsVg2jE8W0DS69gyRU8ZuzszXz5dp-JMWsw8yIglMrGvSAl1XukSOB6WARlFqmDgy3DlcGEFpxzfG2K5vyT34AfCUK5p8fA4qgZU1CU0Tmb0L1UELhgnv-CE/s1600/%25D7%2590%25D7%2593%25D7%25A7%25D7%25A1.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi10h21AEKMngUVE1ogjWPehsVg2jE8W0DS69gyRU8ZuzszXz5dp-JMWsw8yIglMrGvSAl1XukSOB6WARlFqmDgy3DlcGEFpxzfG2K5vyT34AfCUK5p8fA4qgZU1CU0Tmb0L1UELhgnv-CE/s640/%25D7%2590%25D7%2593%25D7%25A7%25D7%25A1.jpg" width="478" /></a></div>
<h3 style="text-align: right;">
</h3>
<h3 style="text-align: right;">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjP90zy3KFfoq8D93po3IIPl95d14Dd7QXSZw6w-bkcKz-1DVptJyzKuLvvEw-iEaHSd24uJpQSl18rw4Jyn4GIk0W413cMdvoDb1KOKNmfBqA0j3ieGRqmL41D5RG246d46qop_G7KUotu/s1600/%25D7%2590%25D7%2593%25D7%25A7%25D7%25A12.JPG" imageanchor="1" style="font-size: medium; font-weight: normal; margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><img border="0" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjP90zy3KFfoq8D93po3IIPl95d14Dd7QXSZw6w-bkcKz-1DVptJyzKuLvvEw-iEaHSd24uJpQSl18rw4Jyn4GIk0W413cMdvoDb1KOKNmfBqA0j3ieGRqmL41D5RG246d46qop_G7KUotu/s640/%25D7%2590%25D7%2593%25D7%25A7%25D7%25A12.JPG" width="480" /></a></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><br /><span style="font-weight: normal;">פרופ' שיזף רפאלי דיבר על האתגרים שמולם אנו ניצבים כיום עם כניסת הטכנולוגיה לעולם החינוך. מה שלקחתי מהרצאתו זה בעיקר את האמירה החזקה שחייבים להבין שהטכנולוגיה הזו אכן מערערת, מהרהרת ומשבשת. אין כאן שאלה. עכשיו צריך להתמודד עם השיבושים ולהרהר/לערער... </span></span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;">השאלות הגדולות שהוא מעלה בהקשר זה:</span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;"><br /></span></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiS-eHH5ih114SN_mgzFfRtFr382ov7BaxaOq6NVIXm387FHgGUaH-os77MOYpSRhuSQShZ0buk0JZ2qmrX6V81bhNeLcniTyBKgzz5GpOXsg6wSB6qysZLTDZuHt6x5BGpazPuIBExuLg8/s1600/FullSizeRender.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiS-eHH5ih114SN_mgzFfRtFr382ov7BaxaOq6NVIXm387FHgGUaH-os77MOYpSRhuSQShZ0buk0JZ2qmrX6V81bhNeLcniTyBKgzz5GpOXsg6wSB6qysZLTDZuHt6x5BGpazPuIBExuLg8/s640/FullSizeRender.jpg" width="480" /></a></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><span style="font-weight: normal;">נקודה חשובה נוספת עליה דיבר שיזף היא תפקיד המורה שמשתנה לתפקיד המנחה/המנטור, ומדברים על כך רבות בשנים האחרונות. בשקף הבא אפשר לראות כיצד התפקיד מתרחב לכיוונים נוספים שמורים פחות עסקו בהם עד היום:</span></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><span style="font-weight: normal;"><br /></span></span></div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh-Cj73j7XdvmHe0SrGvXsYh8Wf_rCpEGIeuwuZuH3yBcyy0JJ9LPzFRj84cn8ptlPF3FAHrgZm-QqxDIMI1NSqS-qiBqDkn2M9ovMtJwMenvy92CZEf6fADfmTZwpDuv9us8mHT2Y5kesq/s1600/IMG_7095.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh-Cj73j7XdvmHe0SrGvXsYh8Wf_rCpEGIeuwuZuH3yBcyy0JJ9LPzFRj84cn8ptlPF3FAHrgZm-QqxDIMI1NSqS-qiBqDkn2M9ovMtJwMenvy92CZEf6fADfmTZwpDuv9us8mHT2Y5kesq/s640/IMG_7095.JPG" width="480" /></a></div>
<div style="text-align: right;">
<br /></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><span style="font-weight: normal;">עוד לקחתי מדבריו את החשיבות של הפדגוגיה שעומדת מאחורי המשחק (פדגוגיה לודנית), שצריכה להילקח בחשבון כפדגוגיה בפני עצמה כאשר משלבים משחקים בתהליכי למידה (</span><a href="http://yukoart.com/work/fastcompany-coursera-org/" style="font-weight: normal;" target="_blank">וכמובן את האיורים הנדירים של יוקו שימיזו</a><span style="font-weight: normal;"> שתמיד נותנים בעיטה קטנה בבטן...)</span><br /><br /><span style="font-weight: normal;"><br /></span></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><span style="font-weight: normal;">הפאנל שהתקיים בהמשך נקרא: "הוראה ולמידה דיגיטלית- אתגרים והזדמנויות". כל משתתף בפאנל נשאל שאלה ספציפית על ידי ס"יור המל"ג ד"ר רבקה ודמני, ונדרש להשיב עליה.</span></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><span style="font-weight: normal;"><br /></span></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;">אז מה לקחתי מכל אחד מהדוברים?</span></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;"><ul style="text-align: right;">
<li>פרופ' רענן ריין (סגן נשיא, אוניברסיטת תל אביב) התייחס לנושא האתגרים הקיימים באקדמיה שלמידה דיגיטלית עשויה לסייע להם. מדבריו לקחתי את "צפירת ההרגעה" שמודיעה כי האקדמיה או האוניברסיטה כפי שאנו מכירים הן כאן כדי להישאר, ושהטכנולוגיה או עולם ה-MOOCים לא מגיעים על מנת לחרב את מה שנעשה עד היום מהיסוד. יחד עם זאת הוא העלה מספר אתגרים שלדעתו האוניברסיטאות צריכות לתת עליהם את הדעת, לדוגמה: מענה לרב תרבותיות ולשונות הלומדים, רלוונטיות לצרכים של זמן ומקום, אבדן הדיאלוג המשמעותי בין המלמד ללומדים, המאמץ לראות את הלימודים האקדמיים כחלק ממהלך רחב יותר של LLL ועוד. נוסף על כל האתגרים הוא ציין שהאתגר המרכזי הוא יישום ההוראה היברידית ושצריך לחשוב כיצד מקדמים את אופן הלמידה הזה. בהקשר הזה נציגי EDX העולמי קידמו גם הם את הפוטנציאל של הלמידה המעורבת שמשלבת MOOCים עם מפגשי פנים אל פנים במוסדות האקדמיים.</li>
<li>ד"ר גילה קורץ, ראש התמחות תקשוב ולמידה, המרכז ללימודים אקדמיים (ומורתי האהובה), התייחסה לנושא צמצום הפערים, מתן מענה לשונות והגברת מעורבות הסגל והסטודנטים באמצעות הטכנולוגיה. מתוך דבריה, שמוצגים במלואם בסרטון מטה, לקחתי בעיקר את החשיבות של הכרה באתגר הממשי שהוא חוסר במיומנויות אוריינות דיגיטלית בקרב המרצים באקדמיה, שהם "האורחים הדיגיטליים". גילה מציעה כפתרון אפשרי להשאיר את העוגן של הלמידה בכיתה הפיזית במוסד האקדמי, וכל מרצה יכול כמובן להתאים את הטכנולוגיה והלמידה מרחוק על פי צרכיו ויכולותיו. אמירה חשובה נוספת שלקחתי מדבריה היא ההתייחסות לשאלות הגדולות שעולות (בין היתר בהרצאתו של שיזף רפאלי) וכמענה היא אומרת שלרובנו אין את התשובות אבל גם אין לנו זמן לחכות... אנחנו צריכים לצאת לדרך ותוך כדי תנועה למצוא את התשובות. גם אני מאוד מאמינה שבעולם שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר אנחנו חייבים להדביק את הפער, גם אם נטעה קצת בדרך... מקסימום נפעיל WAZE :) </li>
</ul>
</span><div style="text-align: right;">
<iframe allowfullscreen="" class="YOUTUBE-iframe-video" data-thumbnail-src="https://i.ytimg.com/vi/7DetPpJ5cKo/0.jpg" frameborder="0" height="266" src="https://www.youtube.com/embed/7DetPpJ5cKo?feature=player_embedded" width="320"></iframe></div>
</h3>
<h3 style="text-align: right;">
<div style="text-align: right;">
</div>
<ul style="font-weight: normal; text-align: right;">
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;">גלעד ארדיטי (יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית) התייחס לנושא תפקיד האקדמיה ומקומה בחברת הידע החדשה מנקודת מבטם של הסטודנטים. מגלעד לקחתי את התעוזה לקום ולומר- צריך לצאת מאזור הנוחות! גלעד מציין שהגענו למצב בו נוח לכולם- לאקדמיה, למרצים, לסטודנטים, אבל המצב הזה מסרס את הלמידה הגבוהה, את הסקרנות, החשיבה, את קידום יכולות הלמידה והמחקר. הוא טוען שכ-300,000 סטודנטים ב-65 מוסדות אקדמיים בארץ יכולים להביא את עתיד המחקר למקום טוב יותר מהמקום בו הוא נמצא היום. לדבריו תפקיד האקדמיה הוא לאתגר את דור הסטודנטים, לגרום להם הסתקרן ולחשוב, ולא להביט עליהם כעל "לקוחות מרוצים". כלומר, להפוך את ההשכלה הגבוהה למרחב של חשיבה ואתגר בעולם של פירמידות משתנות ויחסי כוחות משתנים.</span></li>
</ul>
<ul style="font-weight: normal; text-align: right;">
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;">מדבריו של פרופ' רפי נחמיאס (ראש המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי למידה אקדמית ברשת וראש TAU VIRTUALאוניברסיטת תל אביב) לקחתי את ההבנה שמלבד החשיבה על המטרה והיעדים בתכנון למידה והוראה דיגיטלית, חשוב לקיים במקביל מחקר בסיסי של תהליכי ההוראה והלמידה, ולבחון האם הגענו לאן שרצינו וכיוונו בראשית התהליך. הוא טוען שצריך לבחון את הדברים בפריזמה של 4 מישורים:</span></li>
</ul>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-weight: normal;"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;">השאלות שעולות ברמת הפרט הלומד: </span></span></div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; display: inline !important; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: x-large; font-weight: normal; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh_Nid_13MKW6CK4mtydIYIES-Nd0sPjlKhWAz0wse791epO5gvsQ1YRJK1D0Ewv0chQ4dlqAfQwQPny_ZFeo90jfgRFeuhQKlKZTj51D_cSXzo0SmZJDno1JSZkGcbjAFW1VI-EsxT2HhK/s1600/IMG_7117.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEh_Nid_13MKW6CK4mtydIYIES-Nd0sPjlKhWAz0wse791epO5gvsQ1YRJK1D0Ewv0chQ4dlqAfQwQPny_ZFeo90jfgRFeuhQKlKZTj51D_cSXzo0SmZJDno1JSZkGcbjAFW1VI-EsxT2HhK/s640/IMG_7117.JPG" width="480" /></a></div>
<div style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: x-large; font-weight: normal; text-align: right;">
<br /></div>
<div style="font-weight: normal; text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;">השאלות שעולות ברמת תהליך הלמידה ומרחב הלמידה: </span></div>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEitolklIF5Ng4puODQlPpBe9p6v1iJXryG04pPnOK3bImRsg7BVCocidYovbVFLyvA2RoIxmuslcHJaDVqa5QCoJCL9A6p5f1GBduLVZB2RqRTwHKemp3qqYpA7uKjXdJs0r_S7WsQtMtiU/s1600/IMG_7118.JPG" imageanchor="1" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: x-large; font-weight: normal; margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><img border="0" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEitolklIF5Ng4puODQlPpBe9p6v1iJXryG04pPnOK3bImRsg7BVCocidYovbVFLyvA2RoIxmuslcHJaDVqa5QCoJCL9A6p5f1GBduLVZB2RqRTwHKemp3qqYpA7uKjXdJs0r_S7WsQtMtiU/s640/IMG_7118.JPG" width="480" /></a><br /><ul style="font-weight: normal; text-align: right;"></ul>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-weight: normal;"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;">השאלות שעולות מבחינת הטמעת הטכנולוגיה בהוראה אקדמית: </span></span></div>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgmJvJi7OUMXtN56imCZEPwo_VvCrOPvBOyYXUKYSFuJ8TJTsHd2CfUDci9DfGVNPSiR4t7JkyWty9YN862ymM7pvYJIWvt_FgYN2Xd-YtGR23TijCLYgK3WLiYa1ETmqxK4D1FL_vJHocI/s1600/IMG_7119.JPG" imageanchor="1" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: x-large; font-weight: normal; margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><img border="0" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgmJvJi7OUMXtN56imCZEPwo_VvCrOPvBOyYXUKYSFuJ8TJTsHd2CfUDci9DfGVNPSiR4t7JkyWty9YN862ymM7pvYJIWvt_FgYN2Xd-YtGR23TijCLYgK3WLiYa1ETmqxK4D1FL_vJHocI/s640/IMG_7119.JPG" width="480" /></a><br /><ul style="font-weight: normal; text-align: right;"></ul>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><span style="font-weight: normal;">ברמת התאמת הטכנולוגיות החדשות- יש לקחת בחשבון את פרדיגמת ubiquitous learning) u-learning), שמדברת על כך שהאמצעים הטכנולוגיים מאפשרים היום למידה מכל מקום ובכל זמן ולחשוב כיצד הפלטפורמה תתאים למטרות הלמידה וההוראה שלנו.</span></span></div>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><span style="font-weight: normal;">בנוסף, נחמיאס דיבר על כך שבדומה למחקר רפואי המחקר שלנו צריך לעקוב אחר נתוני הלומד בדקדקנות, ומתוך כך להיענות לצרכים המיוחדים שלו. צריך גם לקחת בחשבון את כל הסיפור של Web Mining...</span></span></div>
</h3>
<h3 style="text-align: right;">
<br />
<ul style="font-weight: normal; text-align: right;">
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;">ד"ר עידן אלמוג (ראש היחידה לחדשנות בהוראה, המרכז הבינתחומי בהרצליה) התייחס לנושא הכשרת הסגל האקדמי, והגברת המוטיבציה של הסגל לשילוב טכנולוגיה בהוראה ובלמידה. מעידן לקחתי את האבחנה בין המרצים השונים ואת ההתייחסות הספציפית לכל קבוצת מרצים שזוהתה והגמישות של היחידה אל מול המרצים. בנוסף, תיק הכלים למרצה שאיגדה היחידה מסייע מאוד לכל מרצה שמעוניין להפוך את ההוראה שלו ל"רב כיוונית", ולערב את הסטודנטים כמה שיותר בתהליך הלמידה. </span></li>
</ul>
<br />
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj-jddByOwzZNJtBzCd_DcYzkRdvxx5zPOCqK1k_5KU55UtwciQiBD53BGhPfAwGYBBqG4qF-rH2OmmfJxkZpqd2F9rrZyqc4VNwKc-z5sBgPFhK9GeQB_k5J6JyFo0iZLJ70rmvidKiFYI/s1600/IMG_7107.JPG" imageanchor="1" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: x-large; font-weight: normal; margin-left: 1em; margin-right: 1em; text-align: center;"><img border="0" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj-jddByOwzZNJtBzCd_DcYzkRdvxx5zPOCqK1k_5KU55UtwciQiBD53BGhPfAwGYBBqG4qF-rH2OmmfJxkZpqd2F9rrZyqc4VNwKc-z5sBgPFhK9GeQB_k5J6JyFo0iZLJ70rmvidKiFYI/s640/IMG_7107.JPG" width="480" /></a><br /><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><span style="font-weight: normal;"><br /></span></span></h3>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><span style="font-weight: normal;">במושב ההרצאות הבא עלו מספר דוברים, שנשאו דברים מרתקים מתוך ניסיונם האישי בעולם ה-MOOCים. אחד הדוברים הוא יובל שרייבמן (מנכ"ל TAU ONLINE אוניברסיטת תל אביב), שהציג התפתחויות מרכזיות בעולם ה-MOOCים. יובל דיבר על כך שצריך לבדוק מה </span><span style="font-weight: normal;">ה-MOOCים השונים </span><span style="font-weight: normal;">מזמנים ללומד, והאם מדובר בחוויית למידה חדשה. הוא דיבר על האתגר של יצירת קורס שמספק חוויית למידה עשירה, רלוונטית ומעניינת והציג מספר דוגמאות מהניסיון של אונ' ת"א בתחום (לדוגמה: ניסויים מוקלטים במעבדות, פאנל מומחים מדברים, מרצה בכיר שמבצע בעצמו ניסויים בשטח ועוד).</span><span style="font-weight: normal;">יובל הציג מספר מגמות עולמיות בנושא ה- MOOCים שלהערכתו ייכנסו בשנים הקרובות לזירה:</span></span></div>
<h3 style="text-align: right;">
<ol style="text-align: right;">
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;">ASU+EDX פותחים את </span><a href="http://edtechtimes.com/2016/01/10/global-freshman-academy-edx-asu/" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: x-large; font-weight: normal;" target="_blank">Global Freshman Academy</a><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;">) GFA)- שילוב של MOOCים בשנה הראשונה בקולג'. התכנית מסייעת בצמצום הפערים החברתיים בכך שהיא מאפשרת לכל תלמיד מכל רקע להירשם לקורסים, ומזמנת לסטודנטים התנסות ו"טעימה" ממגוון תחומים במטרה שיוכלו לבחור את ההתמחות המתאימה להם בהמשך. </span></li>
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;">Invisible LMS- הסיפור הוא כבר לא הפלטפורמה, אלא יצירת הלימודים חוויית הלמידה. כשחוויית הלמידה טובה והלומד עסוק בה ה-LMS נעשה "שקוף" עבורו.</span></li>
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;">בריתות- אוניברסיטאות ומכללות בעולם משתפות פעולה למען יצירת קורסים ואיחוד משאבים וכוחות.</span></li>
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;">Micro Credentials) Nano Degree)- חשיבה חדשה על תכנון הקורסים המוצעים כף שיאפשרו איסוף קרדיטציות נרחב ומותאם על ידי הלומדים. </span></li>
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;">פרסונליזציה ו-Big Data- לשקף ללומד כל הזמן היכן הוא נמצא בתהליך, ולספק לו אמצעים לשיפור בהתאם לקשיים בהם הוא נתקל על מנת שיגיע למטרה ויסיים את הקורס בהצלחה (</span><a href="https://www.knewton.com/" style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: x-large; font-weight: normal;" target="_blank">Knewton</a><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;"> הם דוגמה לפלטפורמה שמייצרת פרסונליזציה ושיקוף הלמידה בצורה טובה).</span></li>
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;">רגולציה בחינוך- אם ה-MOOCים הולכים להשתלב במוסדות האקדמיים ואפילו בבתי הספר אז צריך לבחון מחדש את כל עולם ההגדרות המוכרות כמו השתלמויות, בחינות בגרות מסורתיות וכו'. אי אפשר לבקש מתלמידים/אקדמאים/מורים ללמוד באופן מקוון, ולבסוף לגשת לבחינה מסורתית או לקבל קרדיטציה נוקשה ולא רלוונטית שנשענת על החלטות עבר שלא עודכנו.</span></li>
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;">הנגשה לקהילה הגלובלית- "דמוקרטיזציה של החינוך"</span></li>
</ol>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><br /><span style="font-weight: normal;">בנוסף, יובל הצביע על 3 מגמות שנכנסות כבר השנה לעולם ה-MOOCים ושיש לתת עליהן את הדעת:</span><br /><ul style="text-align: right;">
<li><span style="font-weight: normal;">Self-paced instruction/On-demand - הלומד מתחיל את הקורס במועד שמתאים לו. הלמידה בקורס מתבססת על תגובות הלומד, וההתקדמות שלו מנושא לנושא מתבצעת בהתאם לקצב הלמידה האישי שלו (חשוב להגיד בהקשר הזה שלמידת עמיתים הופכת ליותר מורכבת בקורסים מן הסוג הזה).</span></li>
<li><span style="font-weight: normal;">חיבור התיכון לאקדמיה</span></li>
<li><span style="font-weight: normal;">מודל עסקי מתפתח- קרדיטציות אקדמיות הולכות וצוברות תאוצה, והופכות למבוקשות יותר ויותר בשוק העבודה.</span></li>
</ul>
<span style="font-weight: normal;">בחלק האחרון של היום לקחו נציגי EDX העולמית את השרביט, ושיתפו בדוגמאות ורעיונות מתוך הקורסים השונים שהועלו לפלטפורמה. הם עברו בין המשתתפים וענו על שאלות קונקרטיות. </span></span></h3>
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large; font-weight: normal;">למרות שהבעתי את הערכתי באופן אישי, אני רוצה להגיד תודה גם מעל במה זו למארגני הכנס ולמציגים. זו יוזמה מדהימה בעיניי, וכולי תקווה שבקרוב כל אזרח בישראל ירוויח ממנה באופן זה או אחר. </span></h3>
<div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><b><br /></b></span></div>
<div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;"><b>כמה שאלות שמתגלגלות לי בראש:</b></span></div>
<div>
<ol style="text-align: right;">
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;">EDX או כלום? בסופו של יום מדובר בכלי שרת, פלטפורמה, עבור החינוך בדיוק כמו כל הכלים האחרים בשוק. האם נכונה הבחירה בפלטפורמה מייצגת אחת?</span></li>
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;">ד"ר מירי ברק צדקה כשאמרה בכנס- קורס בעברית לא יכול להיות MOOC... אי אפשר לצפות שיהיו מאות אלפי משתתפים בקורס בשפה העברית. אז לאן מכוונים? אני מציעה לקרוא בהקשר הזה את <a href="http://shirboim.blogspot.co.il/2014/11/mooc-mooc-sooc.html" target="_blank">הפוסט שלי על האבולוציה של ה-MOOC </a>שנכתב לפני כשנה.</span></li>
<li><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;">צמצום או הרחבת הפער? גם בכנס הנוכחי וגם בכנס של מכון מופ"ת בנושא הוצגו הנתונים המערערים על כך שבסופו של דבר הלומדים ב-MOOCים הם בוגרי MIT והרווארד, בורגנים ומצליחים ולא הילד דל האמצעים מאזור מלחמה באפריקה... מה יקרה אצלנו? האם קורסים פתוחים יצמצמו את הפער או שמא ישמרו/ירחיבו אותו? גם בהקשר הזה כדאי לחשוב על קהלי היעד של הקורסים ומנגנוני הרישום אליהם.</span></li>
</ol>
<div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif; font-size: large;">ומה אתם שואלים?</span></div>
</div>
</div>
שיר בוים שוורץhttp://www.blogger.com/profile/04131835721198323445noreply@blogger.com0