דלג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך יולי, 2011

למידה שיתופית- כן? לא? אולי?

היום אתייחס למושג שאליו נחשפתי במהלך חיי בעיקר בלימודיי ה-MA. עד אז שיטת ההוראה היחידה בה למדתי הייתה השיטה היחידנית הקלאסית, עם הבלחות קצרות של שיעורים שנערכו בקבוצות.
לרוב, התקיימו שיעורים כאלה במתכונת שבה תלמיד אחד עבד בשביל כלל הקבוצה, ואילו השאר השלימו פערים מאז ההפסקה הקודמת... 

כאמור, במהלך לימודיי הMA אני נחשפת ללמידה שיתופית בשני אופנים עיקריים: 
למידה שיתופית בכיתה, כאשר המרצה נותנת משימה מסויימת ואנו מתחלקים לקבוצות עבודה קטנות ומבצעים את המשימה באמצעות טכנולוגיה.למידה שיתופית מחוץ לכתלי הכיתה. הלמידה מתבצעת ללא הוראה של המרצה, אלא מתוך בחירה של חברי הקבוצה, באמצעות טכנולוגיה.   
אתם מוזמנים לצפות בסרטון של עמותת YRF המדגיש את יתרונות הלמידה השיתופית:
בחירת המרצים/המורים בהוראה השיתופית מגיעה מתוך התאוריה הקונסטרוקטיביסטית, המושתתת בחלקה על התאוריות של דיואי וויגוצקי, אשר דוגלות בשיטת אינטראקציה בינאישית כחלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. ויגוצקי טען, שכתוצאה מהאינטראקציה בין התלמידים בקבוצות הקטנות, הילדים רוכשים מיומנויות ומגיעים להבנה עמוקה שלא יכלו להשיג בעצמם. האינטראקציה החברת…

תכנית התקשוב הלאומית של ישראל- מאז ועד היום

הפעם בחרתי להתייחס לתכניות תקשוב לאומיות שיושמו בישראל בעבר, לעומת תכנית התקשוב החדשה.
הרומן של מערכת החינוך הישראלית עם נושא התקשוב החל כבר בשנות ה-60, עם נסיונות ראשוניים לשילוב הטכנולוגיה בחינוך. החל בשנת 1982 פורסמו מספר תכניות תקשוב, על שלל צורותיהן ומטרותיהן. תפקיד הטכנולוגיה במערכת החינוך הישראלית שינה פניו כמה וכמה פעמים. כמו כן, תכניות תקשוב רבות הוצאו לפועל במהלך השנים, בהתאם לתפיסת שילוב הטכנולוגיה ששלטה באותם זמנים.
מצורף מאמר, שסוקר את תכניות התקשוב בישראל בשלושת העשורים האחרונים (צביה אלגלי ויורם קלמן):
שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית
View more documents from Zvia Elgali
סקירת התכניות שפורסמו והדגשים:
התכנית הראשונה שפורסמה בשנת 1982 הדגישה את תחומי ההכשרה וההצטיידות. בנוסף המליצה על תכנים שיילמדו בתחום הכרת המחשב, עם דגש על פעילויות הערכה ותרגול בעזרת המחשב. ב-1984 פורסמה תוכנית חדשה, ששמה דגש על החשיבות שבהיערכות מערכת החינוך להוראה בעזרת מחשבים, דבר שיעניק לישראל ייתרון במרוץ טכנולוגיות המידע במדינות המערב. תכנית זו הייתה אינסטרומנטלית יותר…

שילוב היצגים חזותיים דינמיים כאמצעי הוראה דידקטי

בשיעור של ד"ר ליאת אייל עסקנו בהערכת סרטונים המוצגים במהלך שיעור, או פעילות חינוכית אחרת. בחנו את יכולת התפיסה של חומר לימודי חדש באמצעות מספר סרטונים ותרשימים. העלנו השערות וטענות, כגון: האם לשלב פריטי מדיה דיגיטלית בהוראה, באיזה שלב בשיעור רצוי לשלב את פריט המדיה, כיצד להפעיל את התלמידים בעקבותיו באופן היעיל ביותר וכו'.
השילוב של מדיה באופן דידקטי ומושכל יכול לתרום המון לתהליך הלמידה. אנחנו חיים בחברה דינמית מאוד שהמסרים בה מועברים אלינו באופן חזותי, יצירתי ומהיר: פרסומות מגיחות מכל עבר, כתוביות, צבעים, חנויות, תכניות טלויזיה, מוזיקה, קולנוע וכו'...  כשם שנרצה להתאים את הפדגוגיה למאה ה-21, כך נרצה גם לשלב את ההיצגים החזותיים והמדיה הדיגיטלית בתהליכי ההוראה בהתאם.
רחל שליטא פרסמה מאמר בשם: לראות, להבין ללמוד המדבר על "אוריינות חזותית". במאמרה היא טוענת שהמידע היום הוא רב ומורכב כל כך, עד כי המדיום המילולי לבדו איננו יכול להתמודד אתו, ולכן ישנו צורך הכרחי במדיומים נוספים.
שליטא מגדירה "אוריינות חזותית" באופן הבא: היכולת לדמות, להבין ולהשתמש בדימויים חזותי…

פייסבוק כפלטפורמה חינוכית

ברשומה זאת ארצה להציע את רשת הפייסבוק כפלטפורמה לתהליכי למידה שונים. נתחיל עם הגדרה למי שעדיין לא נחשף לעולם הפייסבוק- מתוך ויקיפדיה: "פייסבוק הוא אתר אינטרנט, המהווה את הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם. האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, סטודנט מאוניברסיטת הרווארד ב-2004. השימוש באתר הינו חופשי וללא תשלום, ומאפשר לגולש להצטרף ל"קבוצה חברתית" אשר אליה הוא משתייך (עיר, מדינה, מקום עבודה, מוסד לימודים וכו') ולתקשר עם שאר חברי הקבוצה. באפשרות המשתמשים ליצור לעצמם פרופיל אישי, וכן "רשימת חברים" אליהם ניתן לשלוח הודעות ולשתף עימם מידע, תמונות וסרטונים".

כמובן שמשתמשי הפייסבוק מגלים מדי יום אפליקציות חדשות ושימושים רבים נוספים, אך הגדרה זו כוללת את בסיסה של הרשת החברתית המדוברת.

ד"ר אברום רותם פרסם בבלוג שלו רשומה מעניינת, הנוגעת בנושא שילוב הפייסבוק בחינוך. רותם כותב: "אם כולם בפייסבוק, מציאות טבעית ורוחשת, למה שלא נלמד (גם) באמצעותו? האם זה אפשרי? האם זה כדאי? האם באמת נוכל למצות ערך מוסף משמעותי מסביבה כה נפוצה, ולפגוש את התלמידים בזירה הטבעית שלהם…

עיצוב סביבות למידה מתוקשבות בהקשר לתיאוריות למידה

גם בעולם התקשוב, כמו בעולם החינוך המסורתי, קיימות מספר גישות פדגוגיות המתייחסות לאופן ההוראה. יורם עשת ורונן המר בספרם: "עקרונות בעצוב ובניתוח סביבות למידה ממוחשבות" מציגים שלוש תיאוריות למידה עיקריות:
הגישה הביהביוריסטית: על פי הגישה הביהביוריסטית למידה כרוכה בעיקר בחיזוק או בהחלשה של קשרים ותגובות. גישה זו מבוססת על חיזוקים (גירוי--> תגובה --> משוב-->) ולכן בסביבות למידה המבוססות על פי גישה זו נמצא הרבה תרגילי שינון וחזרה, גיוון בהצגת הגירויים, רצף הוראה ליניארי והדרגתי, הוראה במנות קטנות מהחלקים אל השלם, משוב מיידי לתלמידים וחוויות הצלחה מרובות בעקבות מענה נכון. ניתן לומר שהדגש בגישה זו הוא למידה לקראת שליטה בתוכן/במיומנויות.הגישה הקוגניטיביסטית: על פי הגישה הקוגניטיביסטית ידע הוא יישות שאפשר להעביר ישירות מהמורה (או מספר הלימוד) אל התלמיד. תומכי גישה זו גורסים, כי אין אנו יודעים מה מתרחש במוחו של הלומד. המוח כמעין קופסא שחורה, ולכן המורה יעשה את מירב המאמצים על מנת להעביר את הידע בצורת הקנייה מסודרת לתלמיד. בסביבות למידה המבוססות על גישה זו נמצא הקניית ידע ממקור …